בתשובה לערן בילינסקי, 29/01/03 13:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נשמע לי תופעה נורמלית של השמטת רכיבים משתמעים מאליהם. דוגמה נוספות להשמטת פועל: רוצה הביתה. וגם לאו דווקא ילדותית: הנה משפט שאני (אבוי, כבר לא ילד) אומר לעתים מזומנות: "אני אקח פאי תפוחים, אבל אפשר בלי גלידה?" באנגלית זה בוודאי לא עובד, אבל כנראה בגלל שזו שפה ללא משפטים שמניים, שבה משפט לא מוצא את עצמו בלי פועל. בעברית, פשוט נשמע שה"אפשר" הוא כאילו נשוא שמני, מקביל ל"עדיף במבה" או "עדיפה במבה" (ויש הבדל תהומי בין השניים, תחבירית). מעניין אם זה הולך ברוסית, שיש בה משפטים שמניים (דימיטרי לווינסון, לקבלה!). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התופעה לא רק נורמלית, אלא גם נורמטיבית בעברית. השפה העברית מעדיפה להמנע מחזרה על מילים מובנות מאליהן. משפט כמו "ראובן הלך לים ושמעון לקולנוע" הוא משפט עברי מלא, נכון, תקני ואף עדיף על מקבילו "ראובן הלך לים ושמעון הלך לקולנוע" (שאף הוא כמובן תקין). אגב, בעברית, השואפת לצמצום, יכולה מלה יחידה להוות משפט שלם ותקני הכולל נושא, נשוא, ואף מושא. (לדוגמה: אהבתיה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעדיפה להמנע *מחזרה* על מילים מובנות מאליהן, אבל מה עם השמטה שלהן גם בלי שהופיעו קודם? האם המשפט "בקלפי אפשר פתק לבן" נשמע לך תקין, בשפה כתובה? האם הוא נשמע לך נאה יותר מאשר "בקלפי אפשר לשים פתק לבן"? (כשחשבתי על התגובה בהתחלה הייתי בטוח שהתשובה שלי שלילית. עכשיו אני כבר לא בטוח. בעיה ידועה בדיונים על אינטואיציות, בבלשנות כמו בפילוסופיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנגלית מחליפים את המשפטים השמניים משפטים עם פועל "to be," כמו "Jobby is a dog." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, אבל הפועל הזה חייב להמצא. וזו הסיבה, להשערתי, לכך שבאנגלית אינך יכול לומר, אפילו אם אתה ילד ששפת אמו סלנג, 'Possible Bamba?' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"Wanna bamba!!!"
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(שהוא, כמובן, עם הרבה פועל.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |