בתשובה לדובי קננגיסר, 28/01/03 12:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בשמחה הייתי נשמע לך, רק תהייה עוברת בי - מה עם המקרה, בו אחד מבאי האתר הסית - לא לרצח בודד, אלא להשמדת כל העם הצ'צ'ני כולו, ולמחיקתם מעל לפני-האדמה של מאות אלפי גברים, נשים, ילדים וקשישים... התגובה שלו *לא* הוסרה. ועל החגיגה הנלהבת, לאחר רצח שבעת בני משפחת טומזי מאדנא, שקראה "אינשאללה שמונה בפעם הבאה" - וגם שם, היא לא הוסרה כלל וכלל. אמתן עצמי בשקט ובשמחה, בתנאי שדרישותיך יהיו שוות לשני הצדדים, לשם שינוי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דובי כבר עשה רבות להאדרת שם ''שינוי'', הוא לא צריך עידוד. בנסיון (נואל, כמובן, אבל מילא) להוריד מסדר היום את עניין רצח העם הצ'צ'ני בו אתה מנופף השכם והערב, הקריאה ההיא נגעה לעניינים רחוקים ולא אקטואליים, ולפיכך היתה מראש בחזקת קיש-קיש. ההודעה שלך, לעומתה, נותנת הכשר מסויים להוגי דעות כנועם פדרמן וברוך מרזל לטפטף את הרעל שלהם למקוי המים הציבוריים שלנו. נכון, מי שמכיר אותך מספיק יודע לההעניק להודעותיך את המשקל הנכון (כלומר לקשור להן משקולת של טונה כדי שלא יפרחו לשמיים) אבל למען תועי הדרך שנופלים הנה בפעם הראשונה תחליף את ''שרון, מופז ויעלון'' ב''פרס, ביילין ושריד'' ותבין כמה מצחיק יצא החידוד שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוטה, כלומר. זה מעניין. קריאה לרצח-עם - אה, זה בסדר, עניין רחוק (שאגב: היה אקטואלי *מאד* באותה עת - משבר החטופים במוסקווה). מעבר לזה, לא היה שם שום דבר מצחיק, גם אם בעיניך כל היקום הוא בדיחה (אולי, אם תעבור סיעור-מוחות עם האלמונים חסרי חוש ההומור, יצא בסוף משהו שפוי, היודע ומסוגל להבחין ולדעת, מתי לצחוק ומתי לא). כשאני כותב דבר כזה אני כותבו מתוך כאב וזעם, זעקה על הדם, הנשפך כאן בארץ הזאת השכם והערב, למרות העובדה, שזה דם של "לא יהודים טהורים" - ומה שנוגע לחלאות, מסוגם של פדרמן ומרזל - הם כבר קיבלו הכשר לא ממני, אלא מוועדת-הבחירות המרכזית. ומלבד זאת - ראש-ממשלה שמאלי נרצח בארץ הזאת ע"י רוצח ימני. מעולם לא אירע ההיפך. מעניין, אם כן, שדווקא את מחאות השמאל - הקרבן - משתיקים פה, בעוד שכל תומך מולדת וכהנא יכול להפיץ את רעלו וגזענותו החולנית, ואין פוצה פה ומצפצף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע לי ממקור ראשון שהמטכ"ל הרוסי לא התייחס לקריאה ההיא כאל קריאה רצינית. למען האמת, כשהיא צוטטה ע"י מפקד חיל האויר הרוסי, נזף בו הרמטכ"ל אנטולי קבשנין בחומרה באומרו שאין להתייחס להודעות מהאייל כהוראות לביצוע, אלא אם כן הן בצבע חום או שחתום עליהן אחד בצבע אדום. השתררה דממה מעיקה, בסיומה גמגם קורנוקוב משהו על היותו עיוור צבעים, והבדיחה שזרק מפקד כוחות היבשה קורמילטסב "אני מקווה שלפחות אינך תתרן" הובילה לפתרון שנבחר, דהיינו שימוש בסם הרדמה. כך ניצל העם הצ'צ'ני מגורל אכזר שתפר לו רוצח המונים איילי. כידוע, זמן לא רב אחר-כך הוחלף קורנוקוב, כביכול משום שהגיע לגיל פרישה. עכשיו אפשר להרגע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא מעניין אותי מה התנאים שלך, דני. מבחינתך, אני שומר כאן על התחת שלי: לא רוצה שיבואו נציגים של שרון או של מופז או של יעלון, ויגישו תביעה כנגד האייל הקורא משום שיש בו הסתה והוצאת דיבה. סכור את פיך, או שנסכור אותו עבורך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך קוראים לזה, התקרנפות? לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |