|
||||
|
||||
השוטה, כלומר. זה מעניין. קריאה לרצח-עם - אה, זה בסדר, עניין רחוק (שאגב: היה אקטואלי *מאד* באותה עת - משבר החטופים במוסקווה). מעבר לזה, לא היה שם שום דבר מצחיק, גם אם בעיניך כל היקום הוא בדיחה (אולי, אם תעבור סיעור-מוחות עם האלמונים חסרי חוש ההומור, יצא בסוף משהו שפוי, היודע ומסוגל להבחין ולדעת, מתי לצחוק ומתי לא). כשאני כותב דבר כזה אני כותבו מתוך כאב וזעם, זעקה על הדם, הנשפך כאן בארץ הזאת השכם והערב, למרות העובדה, שזה דם של "לא יהודים טהורים" - ומה שנוגע לחלאות, מסוגם של פדרמן ומרזל - הם כבר קיבלו הכשר לא ממני, אלא מוועדת-הבחירות המרכזית. ומלבד זאת - ראש-ממשלה שמאלי נרצח בארץ הזאת ע"י רוצח ימני. מעולם לא אירע ההיפך. מעניין, אם כן, שדווקא את מחאות השמאל - הקרבן - משתיקים פה, בעוד שכל תומך מולדת וכהנא יכול להפיץ את רעלו וגזענותו החולנית, ואין פוצה פה ומצפצף. |
|
||||
|
||||
ידוע לי ממקור ראשון שהמטכ"ל הרוסי לא התייחס לקריאה ההיא כאל קריאה רצינית. למען האמת, כשהיא צוטטה ע"י מפקד חיל האויר הרוסי, נזף בו הרמטכ"ל אנטולי קבשנין בחומרה באומרו שאין להתייחס להודעות מהאייל כהוראות לביצוע, אלא אם כן הן בצבע חום או שחתום עליהן אחד בצבע אדום. השתררה דממה מעיקה, בסיומה גמגם קורנוקוב משהו על היותו עיוור צבעים, והבדיחה שזרק מפקד כוחות היבשה קורמילטסב "אני מקווה שלפחות אינך תתרן" הובילה לפתרון שנבחר, דהיינו שימוש בסם הרדמה. כך ניצל העם הצ'צ'ני מגורל אכזר שתפר לו רוצח המונים איילי. כידוע, זמן לא רב אחר-כך הוחלף קורנוקוב, כביכול משום שהגיע לגיל פרישה. עכשיו אפשר להרגע? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |