|
||||
|
||||
תודה על המחמאה. אתה טוען שהחלוקה המגדרית של מילים לציון חפצים דוממים משפיעה על תפיסתנו את החפצים. לי דווקא נראה שלא. עד כמה שיכולת האינטרוספקציה שלי מגיעה כאן, אין משהו משותף להתייחסות שלי אל צלחת ומגרפה, לעומת ההתיחסות שלי אל ספל ומעדר. האם אתה יכול לנסות להדגים את הטענה שלך? או לחילופין, להראות דוגמה אחרת שבה כללים דקדוקיים שרירותיים (לכאורה?) משפיעים על תודעתנו? |
|
||||
|
||||
אני יכולה לחשוב בהקשר הזה על ''מכונית'' לעומת ''אוטו''. אסוציאציות של ''מכונית'' זה פורשה אדומה עם בלונדינית ארוכת רגליים שנשענת עליה. וגם אסוציאציות של מכונה שמחליקה על הכביש, מהירה ואלגנטית. אסוציאציות של ''אוטו'' זה פרקטיות, נוחות, מוסך, החלקים היותר פיזיים של הרכב (''הכנסתי את האוטו למוסך'' נפוץ קצת יותר מ''הכנסתי את המכונית למוסך''). העניין הוא שאני לא בטוחה אם אלו אסוציאציות פרטיות שלי או משהו יותר כללי. אז אם מישהו רוצה להפריך או לאשש... |
|
||||
|
||||
פעם שמעתי טענה שנשים משתמשות יותר ב''אוטו'' בעוד גברים מעדיפים להשתמש ב''מכונית''. לכך הצטרף לאחרונה השימוש הגברי הנרחב ב''רכב'', כשמדובר בג'יפים. אבל לפחות מבחינת האסוציאציות, שלי שונות משלך. |
|
||||
|
||||
אני בספק גדול אם זה אכן המצב. מזמן, לפני עשור ומשהו, קראתי ב"מעריב לנוער" קטע, בו נערה אחת שומעת על הסברה הזאת כעובדה מדעית מוכחת, ולמחרת, במקרה, מתייחס אהוב-לבה למכוניתו כאל "אוטו"... והנערה דנן שבורה - הוא בטח הומוסקסואל! לא נראה לי, שיש בזה משהו. |
|
||||
|
||||
זה מעניין, כי כאן אפשר לבדוק זאת מדעית: פשוט לשאול מספיק אנשים מה האסוציאציות שלהם, או (יותר טוב, אבל יותר מסובך כנראה) להקליט קורפוס גדול של שיחות ספונטניות של אנשים, ולראות מתי משתמשים בזה ומתי בזה. הבעיה היא שבין "אוטו" ל"מכונית" יש עוד הבדלים חוץ מהמגדר. האחת עברית והשניה לועזית, ויש גם הבדל באורך. לכן צריך למצוא זוגות של מילים שדומות מכל בחינה, חוץ מהמגדר, ושם לבדוק. לחילופין, למצוא *הרבה* זוגות של מילים, עם מגוון של הבדלים חוץ מהמגדר, ולראות אם הבדל המגדר עושה משהו עקבי. מכל מקום, זה נראה לי כל כך אמורפי, שהחשיבות שלו בסוגית טוהר הלשון היא קלושה, אני חושש. |
|
||||
|
||||
אפרופו להקליט קורפוס גדול וגו', היה (יש?) פרוייקט כזה של האקדמיה, לתיעוד השפה המדוברת, שבו אנשים נבחרים מסתובבים עם רשמקול המתעד את כל התקשורת המדוברת שלהם במהלך יום שלם. אפילו הייתה על זה כתבה בטלוויזיה (נדמה לי שיש להם יועץ שמעורב בפרוייקט כזה בשפה האנגלית), וראו שם את המומחים יושבים עם הקלטה כזו ותוהים על קנקנה של איזו מילה. |
|
||||
|
||||
לפעמים השמש זכר, לפעמים נקבה, לפעמים אנחנו שניים, לפעמים יותר מרבבה. לפעמים אינני יודע מי יחזיק אותנו ביד אבל דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מעניין באמת, לפי מה זה נקבע... למשל, באנגלית, ספרדית ועוד, נפוצה יותר ההתייחסות אל השמש כאל זכר - ואל הירח, כנקבה... פעם, כשפגשתי דוברת ספרדית וסיפרתי לה על ההתייחסות המגדרית לשני אלו בשפתנו, היא היתה מופתעת מאד, ואמנם: הגיוני יותר, כשחושבים על כך, להתייחס אל השמש - הכוכב המאיר והחזק - כאל זכר, ואל הירח - הלבנה בעלת האור הענוג - כאל נקבה... גם אל השמש הכנעני, שָמָש, הוא אל זכרי. |
|
||||
|
||||
כמובן שזה הגיוני יותר עבורך, שוביניסט גברי שכמותך. (בצחוק או לא בצחוק? תשתמש באינטלקט הגברי, ולכן החזק והמאיר, שלך, על מנת להסיק לבד.) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
Actually, there's no innate reason for it to be more reasonable to consider one celestial object more masculine than the other. Long before the dominant deity became masculine, it was feminine - with a masculine, derivative, counterpart. In this context, we can understand such figurative associations of the moon with femininity, both because of its association with menstruation and because of its cyclical nature, implying rebirth and firtility, but we should be just as psychologically able to make the connection that the sun is the giver of fertility (crops), life, and rebirth. Both should not be a stretch for us. The reason for the many masculine and feminine synonyms, in Hebrew, is the extensive and inclusive use of words from comletely unrelated periods in history (bible, gmara, vegomer), where the objects' gender changed from one period to the other - or from one geographic location to another (across the extensive Jewish globe, specifically). Sorry this is in English, but I couldn't bring myself to writing all of this using a virtual keyboard. I will try harder - or write less - next time. o
|
|
||||
|
||||
כן, מתקבל על הדעת. אפשרי באמת וייתכן, שהיה זמן בו אל השמש היה אלה - בעידן הפרה-הסטורי, לדוגמא (וראו, לדוגמא, דיון 1142, או דיון 1148, לעניין זה). אח, מה מעניין, מה טוב שיש לנו שפה כה עתיקה, עם רבדים כה רבים ושונים!! |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שישנה התייחסות מגדרית לשמש ולירח בעברית? שניהם זכר ונקבה בו-זמנית ויש להם גם שמות זכר ונקבה מקבילים - ירח/לבנה, שמש/חמה. |
|
||||
|
||||
נכון - אבל באיזו תדירות אתה שומע את המלים "חמה", או "לבנה"? הן כמעט אך ורק מלים פואטיות, בלבד, בשפה העברית של היום - משהו משיריה היפהפיים והעדינים של לאה גולדברג ("ואומרת הלבנה לעננים..."), או מסיפוריה הנפלאים של מרים ילן שטקליס - וכמעט לעולם אינן חלק משפת היום-היום המדוברת. המלה "שמש" כנראה היתה זכרית פעם, במקורה, המקבילה הזכרית של המלה "חמה", ממש כמו בצמד ירח / לבנה. ואולם, עם השתנות הדגשים בשפה(?), השתנה גם דבר זה. |
|
||||
|
||||
קודם כל, אני טועה. שמש היא זו''נ ואילו חמה, ירח ולבנה כולן מלים שיש להן מין מוגדר. המילה שמש זכרית ונקבית גם היום - אפשר לומר שהשמש זרחה ואפשר גם לומר, בעקבות שלמה המלך והמינגווי, וזרח השמש. |
|
||||
|
||||
לא, אבל הוא ציטט ממשלי: The Sun Also Rises
|
|
||||
|
||||
ז''א, שבעקבות המינגווי אי אפשר לומר כלום על העברית, ובטח שלא בעקבות זה שהמינגווי ציטט של תירגום של משפט של מישהו אחר. |
|
||||
|
||||
כשהייתי קטן, חשבתי שהשמש היא אשתו של הירח. (והכוכבים הם הילדים שלהם) |
|
||||
|
||||
יש לשמש עוד שם גברי - חרס. אצל שמשון הגיבור הוא נקרא ''חרסה'' (מעיל, גם לשון זכר, כמו ''לילה''-ליל''). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בגרמנית Die Sonne - שמש (בלשון נקבה), Der Mond - ירח (בלשון זכר). ובואו לא נשכח את המבחר העברי: שמש, חמה, ירח, לבנה, סהר. |
|
||||
|
||||
באיחור של שנים קורא את המאמר המרתק הזה ואולי יש להתדיין איתו במסגרת אחרת. לגבי הירח - הזכר, כמו גם הסהר - יש לו שם נקבי (ומאוד מעודן אסוציאטיבית) לבנה, וזה לאותו עצם. |
|
||||
|
||||
בשפה יש מלים שנתפסות כיסודיות יותר והן שמבטאות את המצב הכללי, ויש מלים אשר נגזרו מן המלים הללו על מנת לבטא מצב ייחודי יותר ("בית" הכללי לעומת "בית-ספר", "ביתן"-bitan). המלים שאינן בסיסיות מסומנות ככאלה, והדוברים יכולים לשחזר מהן את צורת הבסיס, ע"י השמטת כל מה ש"מיותר" ו"נספח" לבסיס. בעברית, כשמדובר בבני אדם, לרוב צורת הבסיס היא זכר. כך, למשל, בנטיות הפועל. כך, בביטוי הכללי "אדם" (או "בן אדם"), אשר כולל בתוכו גם את הנשים. כך גם היותי אייל*ה* אלמוני*ת* קופץ מיד לעין (והפעם, מסיבות לשוניות שאינן קשורות לנדירותן הכה-מדויינת של הללו באתר...). יש שיגידו שעצם היותה של הצורה הנקבית מסומנת כחריגה ולא מהותית לבסיס משפיע על התפיסה של דוברי העברית את האשה ויחסם אליה. גם אם טענה זו נשמעת מופרכת מדי, נראה כי יש מקום לטענה חלשה יותר - היותה של הצורה הזכרית ברירת המחדל משפיע על תפיסת הדוברים את עצמם ואת מקומם בחברה (ובמו אזני שמעתי בחורה שטענה כי בילדותה חשבה כי המחשבות שלה, המנוסחות בנקבה, אינן לגיטימיות). בניגוד לזוגות כמעדר-מגרפה, כשמדובר בבני אדם ובמאפייניהם, יש משמעות למין של צורת הבסיס. בעברית, כאמור, רוב-רובן של המלים מהקבוצה ה"אנושית" (שהוגדרה בעירפול-מה לצורך הדיון) הוא זכרי בצורתו הבסיסית. כך "אדם", "עורך דין", "שרברב". לעומת זאת, ישנה קבוצה קטנה של מלים שצורת הבסיס שלהן היא נקבה – זונה, פילגש, גננת. במלים אלה לא נראה סביר (אנדרסטייטמנט מטעמי זהירות מדעית) כי החלוקה המגדרית שרירותית כמוסק מצמדי מגרפה-מעדר. כמו כן, ניתן אולי להציע כי גם במקרי מ"מ מרגע שכבר נעשתה החלוקה ונקבע מינם, חלוקה זו תשפיע על בני התרבות שבמסגרתה מדוברת השפה. ההשפעה יכולה להיות דו-כיוונית – גם על תפיסת הדוברים את העצמים עצמם בהתאם לתפיסתם את הנשיות/גבריות באופן כללי (השמש כ"מאור הגדול" או כ"רכה ומלטפת". כדאי לבדוק בקרב דוברים של שפות שבהן החלוקה המגדרית מעט יותר קונסיסטנטית...), וגם על תפיסתם את מאפייני הנשיות/גבריות בהתאם לתפיסתם את תכונות העצמים (במקרים בהם החלוקה המגדרית היא שריד לתפיסות או אמונות שהיו רווחות בעבר בתרבות, והשתנו). |
|
||||
|
||||
למה צורת הבסיס של גננת אינה גנן? |
|
||||
|
||||
(ניחוש מעט מבוסס). שתי המלים נגזרות מ''גן''. אולם, בעוד שצורת הבסיס של מי שעוסק בטיפול בפרחים היא גנן, צורת הבסיס של מי שעוסק בטיפול בילדים היא גננת. לאישוש האינטואיציה - מי שמקצועה הוא טיפול בגינות נקראת ''גננית'' (גזירה מצורת הבסיס הזכרית), ואילו מי שעובד בגן ילדים נקרא, בדוחק, ''גנן''. חוסר הנוחות בכינוי ''גנן'' מראה שזו אינה צורת הבסיס ל''גננת'' (שכן בשאר המקרים אין כל בעיה בשחזור הבסיס ובקבלתו כמלה בפני עצמה),ומכאן גם ש''גננת'' היא הבסיס, כיון שממנה מנסים לגזור מלים חדשות. תופעה זו מתרחשת גם במלים זונה, כוסית ושרמוטה, שהולידו זון, כוסי ושרמוט (אני מתייחסת רק לשימוש העכשווי במלים, ובאמת מעניין לדעת אם גם במקור ''שרמוטה'' היא צורת הבסיס). המקרה של ''כוסית'' דומה מאוד לזה של ''גננת'', ובו משם נגזרה ישירות מלה בסיסית נקבית, כך שצורת הזכר מסומנת ומוזרה. |
|
||||
|
||||
גננתן? |
|
||||
|
||||
סליחה, אבל כוסית, כפי שכבר נדון לעייפה במקום אחר, היא מילה שנגזרת מהמילה כוס, שהטייתה בדרך היא דווקא בזכר. הטענה כאילו הבסיס של כוסית הוא נקבי היא נטולת יסוד. בדיוק כמו ''כוש'' ו''כושי''. וחוץ מזה, איילות הן כבר מזמן לא דבר נדיר באייל. אני חושב שיש יותר דיונים בין נשים בלבד באייל, מאשר דיונים בין גברים בלבד. |
|
||||
|
||||
גם בהודעה שלי התייחסתי לכך ש"כוסית" נגזר משם (noun),והטענה היתה שכשמדובר על התואר, צורת הבסיס שלו היא נקבית (אני לוקחת על עצמי את האשמה בחוסר הבהירות - ניסיתי להבחין בין קבוצת האנושיים ותאריהם, לבין שאר האובייקטים, כשהטענה ההתחלתית היתה אודות הקבוצה הראשונה). במקור לא טענתי דבר אודות הקשר בין ההטיה של האובייקט לתואר הגזור ממנו, אבל דווקא ההערה שלך יכולה לחדד את הטיעון - גזירת צורת בסיס נקבית משם נקבי היתה יכולה, אולי, להיות מנומקת מטעמים לשוניים גרידא; גזירת שכזו משם זכרי קוראת להסבר. |
|
||||
|
||||
שרמוטה בערבית במקור היא סחבה לניקוי. סמרטוט . אגב , גם המלה שרטוטה משמשת במילון איילון - שנער לתאור אותו כלי ביתי חביב ולא מזיק (הנראה בעיני כסמל ומופת לנאמנות - מגבת מטבח לא תבגוד או תפנה את גבה אליך ) רק מאוחר יותר , ואולי בהשראת דמיון לא מפותח במיוחד הפכו מלים אלו לתאור נשים המתפרנסות ממישוש ושימוש בגופן. |
|
||||
|
||||
השרמוטה הערביה באה מאותו שורש שממנו בא השארם (כמו בשארם א שייח), בדיוק כמו שבת דודתה הפרוצה העבריה באה מאותו שורש של מפרץ. |
|
||||
|
||||
המילון של Wehr קובע ש شرموطة היא: rag, whore משורש מרובע, ואילו השורש "שרם" הוא small bay. לפיכך אין קשר בין שני השורשים. אגב, גם אני גלילי, וליתר דיוק - משגבי. |
|
||||
|
||||
משום מה, האסוציאציה הראשונה שקפצה לי לראש הייתה (איך לא...) השבועיים הדבילים שעברתי בטירונות. שם התעקשו לפנות אל המ"כ (מפקדת הכיתה) בתור "מ"כית" ואל המ"מ (מפקדת המחלקה) בתור "מ"מית". 1 ההתעקשות שלי לפנות אליה בתור "מ"מ" היו תמוהים אפילו בעיניה. 1ולא רק בלשון הדיבור, אלא גם בכתב. היא הייתה מסתובבת עם "חוברת תדריכים למ"מית" באופן חצי קבוע. _________ העלמה עפרונית משלימה פערים אחרונים מהשבוע שעבר. |
|
||||
|
||||
ראשי תיבות הופכים למשלה משל עצמה. כמו ש-CPU ברבים יכולים להיות CPUs למרות שראשי תיבות של Central Processing Units זה עדיין CPU. ___________ עדי סתיו, תארן |
|
||||
|
||||
טירונות אני לא יודע, אבל גם ח"כית - אותו הגיון בול... ______ דני, כנ"ל. לאחר שבוע דכאון אחרי הבחירות... והחלטה להאמין ב"הבל הבלים הכל הבל", בלבד. |
|
||||
|
||||
אחרי הרצאה (מרתקת! מרתקת!) של איש חכם אחד1 גיליתי שבניגוד לכל הגיון בריא, או אולי בעצם בגלל הרבה הגיון, האקדמיה החליטה לאשר את מ"כית ומ"מית. מסתבר, שבכל הנוגע לדרגות, הדרגה היא חד מינית. בכל הנוגע לתפקידים, התפקיד הופך לדו מיני,ומקבל סיומת נקבה. כך למשל הייתה לי מ"מית סג"ם 2 ולא סג"מית. הסמלת שלנו הייתה בכלל בדרגת רב"ט, אבל בהחלט ייתכן מצב שבו תהיה לנו "הסמלת, סמל חפציבה". טוב, כשאני טועה אז אני טועה. לפחות אני מתקנת את עצמי. 1ואם היה לי כוח לרדת ולחפש את הדפים שלי, גם הייתם יודעים איך קוראים לו. שמשון הופמן, יכול להיות? 2באותה הזדמנות גם גיליתי שצריך (בניגוד למה שכתוב בעיתונים הגדולים) לסיים את ראשי התבות הצהליים באות סופית, ולא ברגילה. _____ העלמה עפרונית, מותשת מרוב ידע חדש. |
|
||||
|
||||
לגבי 2 - מה, למשל מ"ך במקום מ"כ? מ"מ זה בכל מקרה עם אות רגילה ולא סופית, כי אומרים מ"ם-מ"ם, כלומר, את שמות האותיות. קמב"צ, לעומת זאת, אפשר לכתוב גם כך וגם כך. עניין של אסתטיקה. קב"ן רוב הפעמים כותבים עם אות סופית, נראה לי. |
|
||||
|
||||
לא, כי אומרים מם-כף, ולא "מך".רגע, בעצם לא. לא יודעת. אני חושבת שזה נובע מהעובדה שמדובר בכ' דגושה, ו- ך היא לא דגושה. אבל כן צריך לומר קמב"ץ, וכן סג"ם (ולא סג"מ) וכן אג"ם ולא אג"מ. עניין של אסתטיקה? אולי, אבל ככה גם האקדמיה אמרה. 1 1והאקדמיה יודעת! _____ העלמה עפרונית, בדקה. זה אכן שמשון הופמן. |
|
||||
|
||||
השיוך המיני של שמות עצם הוא כן שרירותי. עם זאת, ישנה תופעה שבה מילים שמתארות נשים מקבלות מובן שלילי או מיני עם הזמן. כך קרה באנגלית: woman הפך מיני מדי ולכן עברו ל-lady שבתורה הפכה בעלת קונוטציה של זונה, וכך גם למילים דודה, כובסת וכו'. בנוסף, המקבילה הנשית למלים גבריות מהוגנות גם היא הפכה בעלת משמעות דגורטיבית. למשל: master לעומת mistress. |
|
||||
|
||||
Woman ו-Lady בעלות קונטציות מיניות? אולי את חושבת על "מאדאם" - שם הקישור המיני אינו נוגע כל-כך לשיוך המיני, אלא דווקא למקור הצרפתי של המילה (והשווי Madam ל-Ma'am האמריקאי יותר, נטול המשמעות המינית). דודה וכובסת הן מילים בעלות משמעות מינית? לא ממש. השימוש הסלנגי שאני מכיר במילה "דודה" מתייחס בעיקר למשגיחות בבחינות. מיניות זה לא דבר שהייתי חושב עליו בהקשר זה. המילה "מיסטרס" אינה בעלת משמעות דרוגטיבית, כי אם מינית, וההקשר הוא ברור, בדיוק כמו שהמילה "עבד" זכתה לאותה משמעות ממש, באותו הקשר. |
|
||||
|
||||
לא היום. לאורך ההיסטוריה זה מה שקרה למלים אלה, ועכשיו הן שוב בשלב אחר. למה המילה master לא קיבלה משמעות מינית? עובדה שזה קורה רק לצורות הנקבה. אפשר ללכת למכבסה בלב שקט... |
|
||||
|
||||
מכיוון שמשחקי "אדון-שפחה" אינם פנטזיה מינית נפוצה? (והמהדרים יוסיפו - אלא מציאות יומיומית עגומה). |
|
||||
|
||||
החלוקה המינית של שמות עצם היא שרירותית לחלוטין, וקיימת רק בחלק משפות העולם. אין עדויות לכך שהיא משפיעה על התפיסה שלנו את העצמים הללו. לשאלת ההשפעה יש התייחסויות מגוונות. יש דיון לגבי השאלה האם השפה משפיעה על התרבות ותפיסת העולם או משקפת אותן. אפשרות נוספת היא שהיא משקפת השקפות עולם שאינן בנות-תוקף עוד אך השתמרו בלשון (לדוגמא: "השמש זורחת במזרח" משקף תפיסת עולם גיאוצנטרית: כדוה"א במרכז היקום והשמש נעה סביבו1). סביר להניח שהשפה משקפת אבחנות שהן דומיננטיות בתרבות. בשפות אפריקאיות מסויימות יש סיומת מיוחדת לדברים עגולים וסיומת שונה לדברים ישרים או מאורכים. לנו זה נראה מאד משונה, אם כי זו עדיין אבחנה שאנו יודעים לעשות גם אם לא בחרנו לקודד אותה בשפה. ואולי הקשר שפה-תפיסת עולם אינו חזק בכלל: בסינית אין בכלל אבחנות מגדריות על שמות או תארים. האם זה הופך אותם לחברה לא שובניסטית(או משקף שהם חברה כזאת)? 1-או משהו כזה, זה לא התחום שלי. |
|
||||
|
||||
כך הדבר גם בהונגרית, בטורקית, ואם אינני טועה - גם ביפנית אין שום שיוך מיני לשמות-עצם. בהונגרית, למשל, ל"הוא" ול"היא" משמשת מלה אחת - Ő ("או" עם שני קווים מעליה - כמו "או אומלאוט" בגרמנית, אבל ארוכה). העדר שיוך מיני הוא, כנראה, מאפיין של השפות בעלות מוצא מזרחי, כזה או אחר. ו...יחד עם זאת, קשה למדי לומר, שהחברה הסינית (בה נהגו לקשור רגלי-נשים) היתאיי חברה שוויונית במיוחד... |
|
||||
|
||||
מסתבר דווקא שיש השפעה, ראה במאמר של לרה בורודיצקי ואחרים על נסוי בו נדרשו דוברי גרמנית וספרדית לתת תארים לשמות עצם המתארים חפצים דוממים אשר מינם הדקדוקי שונה בין השפות. מתוצאות הנסוי עולה כי שמות התואר שנתנו לשמות העצם קשורים למינם הדקדוקי. לדוגמא, דוברי הגרמנית, שבה המין הדקדוקי של גשר הוא נקבה, תארו גשר כ"יפה","אלגנטי" ו"שביר", בעוד דוברי הספרדית, אשר בה מינו הדקדוקי של הגשר הוא זכר, תארו גשר כ"גדול", "מסוכן" ו"חזק". להלן קישור למאמר עתונאי על שבו מתואר הנסוי מתוך המגזין Edge וזהו קישור למאמר המקורי |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |