|
||||
|
||||
עפ"י הסקר שפורסם היום ב"הארץ", בקרב קהל מצביעי הפעם הראשונה, בני 18 עד 22, ישנם 0% (ובמילים: אפס אחוזים) שאומרים שבכוונתם להצביע לעבודה. |
|
||||
|
||||
בא ללמד על חשיבותן של סטיגמות. הניחוש שלי הוא שאף אחד מהמצביעים בני ה 18 עד 22 לא טרח להעיף אפילו מבט חטוף במצע המפלגה, או - לצורך העניין - במצעה של איזושהיא מפלגה. |
|
||||
|
||||
השאלה היא כמה מבין המבוגרים יותר, שכבר הצביעו פעם אחת או יותר בחייהם, טרחו להעיף אפילו מבט חטוף במצע המפלגה, או במצעה של מפלגה כלשהי? |
|
||||
|
||||
לא סטיגמות - תדמיות. אבל צריך לזכור שצעירים בין כה וכה נוטים יותר לעמדות קיצוניות. כמו כן, מדובר באנשים שעיקר הסוציאליזציה הפוליטית שלהם הייתה בעשור האחרון - העשור של הפוליטיקה של הבחירה הישירה, כלומר פוליטיקה סקטוריאלית, שפועלת נגד המפלגות הגדולות, ובעד מנהיגות בולטת. אה! תאמרי - אבל 46% מאותם מצביעים בפעם הראשונה אמרו שיצביעו ליכוד, מה שפוסל את תיאוריית ההצבעה הסקטוריאלית (לא לגמרי, כמובן, אבל בהחלט פוגם בה). כאן נכנסת לפעולה ההשפעה של פוליטיקת המנהיגים. המצביעים בפעם הראשונה מסתכלים בעיקר על ראש המפלגה. בתחרות הזאת, שרון מנצח בקלות. מצנע הוא אדם אפרורי, נטול כריזמה. גם קליינר הוא אדם כזה, אבל הוא גייס לצידו אדם כריזמטי - ברוך מרזל - ולכן סביר להניח שהייצוג שלו בקרב המצביעים הצעירים גדול יותר מאשר בקרב כלל האוכלוסיה (בהארץ הציגו רק את הנתון אודות העבודה). לפיד הוא כריזמטי, ולכן מפלגתו תזכה לתמיכה גדולה בקרב צעירים. שריד הרבה פחות כריזמטי, ולכן מצביעי שמאל צעירים מוצאים עצמם בבעיה. בכל אופן, מי שמזהה עצמו כשמאלני בדעותיו בהחלט עשוי לראות במרצ כברירת מחדל. זה אכן תוצאה של התדמית של מפלגת העבודה. כלומר - העבודה נשארת קרחת מכאן ומכאן: גם אין לה ראש כריזמטי, וגם היא נתפסת כלא-אופציה מבחינת עמדותיה. הניחוש שלי לגבי אופי ההצבעה בקרב צעירים, מהמעט שידוע לי: ליכוד, שינוי, מרצ, איחוד לאומי, ש"ס ... עבודה. את החלוקה בין ש"ס לעבודה יותר קשה לי לתת. ש"ס מפסידה הרבה קולות צעירים לליכוד בגלל החוסר בראש כריזמטי (דרעי). זהו. וכל זה בגלל 2 שורות. אגב, את מכירה מישהו שטרח לקרוא מצעים של מפלגות? איזה ערך יש למצעים הללו, בכלל? |
|
||||
|
||||
מכירה גם מכירה, אם כי לא רבים. למצעים יש ערך למצביעים מהדור הישן, כמוני, שתשדירי התעמולה לא מזיזים להם ואשר מייחסים חשיבות מופרזת למילה הכתובה. אני מאמינה גדולה במצעים. על מה אתה מצביע אם לא על המצע? אוקיי, אז מצביעים צעירים יצביעו לפי האישיות העומדת בראש המפלגה. אבל למה אנחנו, שכבר מצביעים במשך עשר או חמש-עשרה שנים, לא מצביעים לפי מצע (כפי שציין האממ"ה)? |
|
||||
|
||||
המצע הוא אוסף של הבטחות, שלא בהכרח יתממשו או שיש בכוונת הח"כים מהמפלגה לממש. עדיף לך לברר מה המפלגה עשתה בפועל1 בכנסת הקודמת (חוקים שחוקקה, חוקים שבהם תמכה או התנגדה) ולפי זה להחליט. 1[] יש כמובן את הבעיה של מפלגות חדשות. |
|
||||
|
||||
דוגמא מצויינת לבעיית תדמית. נדמה לי שקראתי שמרצ היא המפלגה אשר מבין כל המפלגות בכנסת היוצאת הצטיינה בעמידה מאחורי המצע שלה ע"י חקיקה, או נסיונות חקיקה, של המספר הגדול ביותר של חוקים חברתיים. עם זאת, מרצ בירידה ומצביעי מרצ עוזבים אותה לטובת מפלגות אחרות. לדעתי המידע בנוגע למה המפלגה עשתה בפועל זוכה מהבוחרים ליחס לו זוכה מצע המפלגה - ז"א, התעלמות. מישהו באייל הפנה בזמנו לאתר המתעד את פעילותו של כל ח"כ. כמה אנשים כבר נכנסים לאתרים כאלה? |
|
||||
|
||||
ולכן אני שב ומצטט: הבחירות הן חשאיות - האזרח בדרך כלל לא יודע בעצם איזה פתק הוא שם בקלפי. |
|
||||
|
||||
כי המצעים הם חסרי משמעות. עוד כלי תעמולתי. שווה לבדוק אם אי פעם היה קשר בין מצעה של מפלגה לבין מה שהיא עשתה בממשלה בסופו של דבר... לכל מפלגה יש שניים-שלושה נושאים שהיא שמה במרכז סדר היום שלה, ואותם היא מדגישה בד''כ בתעמולה שלה. כל השאר הוא אסופה של נופת צופים - נדאג לזה, לזה לזה לזה ולזה. איכות הסביבה, חינוך, בטיחות בדרכים... כל הדברים הרגילים. אין בהצהרות הללו ערך. |
|
||||
|
||||
אז במה כן יש ערך? בתשדירים? הייתי אומרת שיש ערך בעשיה, אבל כבר כתבתי קודם שגם רקורד העשיה של המפלגות הוא מידע שמרבית הבוחרים לא מחפשים. |
|
||||
|
||||
יש ערך במסרים שמדגישות המפלגות. כמובן שהשאלה היא איך אנחנו מגדירים ''ערך'' - אם את מתכוונת ערך אלקטורלי, אז מה שאני אמרתי. אם את מתכוונת ''ערך'' כדרך לשפוט בצורה רציונלית מי המפלגה הטובה ביותר עבורנו, זה כנראה יהיה עשייה, אבל בכל מקרה זה לאו דווקא צריך לחפוף עם מה שקורה באמת, שהרי ידוע שההחלטות של רובנו אינן רציונליות בין כה וכה. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לשני, אבל כמו שכתבת - מה זה משנה, הרי במילא הבוחרים אינם רציונלים. ואין שום דבר לעשות בנדון. |
|
||||
|
||||
אנשים הם לא רציונלים. |
|
||||
|
||||
לא אכפת לי שאנשים לא יהיו רציונלים - גם אני לא רציונלית (אם כי בדיוק הפסקתי לעשן, כך שאני כבר בדרך). אבל חוסר הרציונליות משפיע על התנהלות מערכת הבחירות, משפיע על הרכב הכנסת הבאה, משפיע על החיים שלי. ולא שיש לי איזשהו רעיון על איך להכריח את הבוחרים לקרוא רקורד עשיה של מפלגות, למשל. אולי החינוך לאזרחות בבתי הספר היה אמור להפוך אותנו למבוגרים אשר מצביעים לאחר בדיקה מדוקדקת של העובדות, ונכשל. |
|
||||
|
||||
אין ספק שעצם העובדה שהאנשים אינם רציונלים, משפיעה עמוקות על חייהם של האנשים. |
|
||||
|
||||
אין לי זמן לקרוא מצעים של מפלגות,כמו שאין לי זמן לקרוא דברים אחרים. אבל קראתי את "עיקרי המצע של מרצ" כי בכוונתי להצביע להם ו"חתמתי" בלי בעיות ליד כל סעיף. הנקודה המשמעותית בשבילי היא שברור מי ישלוט אחרי הבחירות,ויש סיכוי שגם העבודה תזחל לאחדות.1 דווקא בגלל זה חשוב לי שתהיה אופוזיציה אמיתית ואיכותית לנוכח המשך ההחלקה הצפויה במדרון החלקלק בתחומים כמו זכויות אדם בשטחים וכאן,שחיתות בשלטון וכו'.1 הכפייה הדתית היא התחום היחידי שבו לשינוי יש לכאורה רקורד יותר טוב ממרצ,אבל חשיבותו של התחום הזה משנית לדעתי בשנים הקרובות ביחס למה שציינתי. 1דוגמא אפשרית: כשכולם יהיו בחדר אטום מעטים יגנו אותה על גילוי "אחריות לאומית". 2 וההתעסקות בברברת ובנפיחות האינטלקטואלית של יוסי שריד היא לוקסוס במצב השמאל כיום. |
|
||||
|
||||
הסתבכתי במלכודת,אללי. |
|
||||
|
||||
כבר התלהבתי, חשבתי שזה המייל החדש שלך ונוכל להעביר קטעים על ארץ-הצעצועים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לפי בחירות במכללות וכו', אני מניח ... ליכוד, שינוי, מרצ, איחוד לאומי, ש''ס, עלה ירוק, עבודה. |
|
||||
|
||||
לא יודעת לגבי המצביעים הנסקרים- אני בחנתי יותר ממצע אחד. בהשראתה של חברה1, שתינו באזור העשרים. 1 שציינה "שקלתי להצביע לישראל אחרת, אבל רציתי לדעת מה בדיוק הם רוצים, פרט לעובדה שהם לא אוהבים פוליטקאים. אני כבר לא שוקלת את זה יותר" _________ העלמה עפרונית, קולות החיילים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |