|
||||
|
||||
א. זמן- תעמולה בסיסי יש לה כמו לכל מפלגה(אאל"ט, לכל מפלגה יש 10 דקות-תעמולה בסיסיות ואח"כ 3דקות לכל ח"כ שמייצג אותה). אני לא כ"כ יודע מה הקריטריונים ליחידת מימון, ואיך זה מחושב. ב. אין לי נתונים, אבל אני רק יכול לאמר שכשד"ש הוקמה בנובמבר 76' כל המצטרפים אליה שהיו ח"כים במפלגות אחרות(למשל אנשי סיעת "המרכז החופשי" מחרות) התפטרו מהכנסת כצעד עקרוני. עכשיו, יכול מאוד להיות שזה אומר שלא היו לד"ש יחידת-מימון, כי לא היו לה ח"כים. אם זה כך, אז 15 מנדטים שהיא קיבלה בבחירות ההן מראים שכשבאמת יש ייאוש בציבור-גם למפלגה בלי יחידת-מימון ורק עם שמות גדולים(למשל, יגאל ידין, וגם: יגאל ידין, ואולי עוד לא הזכרתי את מר ידין יגאל) יכולה לזכות באמון הציבור בגדול. |
|
||||
|
||||
הציניות ממש לא במקומה. (או אולי עדיף, לא ממש במקומה). לד"ש לא היה הרבה מה להציע, פרט לשמות גדולים, אבל כאלה היו לה בשפע. פרט ליגאל ידין,כמה שמות שעולים כעת בזכרוני (הלקוי): מאיר עמית, מאיר זורע, סטף וורטהיימר, אמנון רובינשטיין. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לדעתי שמואל תמיר הביא את הקץ לשינוי. הוא הצטרף רק לאחר הבחירות שבהן שינוי זכתה ב15 מנדטים...והסוף ידוע. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אתה צודק רק ליכוד |
|
||||
|
||||
שמואל תמיר הצטרף לד"ש מהתחלה וכיהן כשר המשפטים מטעמם, למגינת ליבו של בגין שנטר על שני נסיונות הפוטש שעשה לו בתקופת חירות. הוא התפטר מהממשלה לאחר שאת ד"ש ייצגו 4 שרים שנתמכו ע"י 3 חברי כנסת (...) ולפיכך הסיק מסקנות אישיות, למרות שלא הוא היה השר המיותר. |
|
||||
|
||||
כפי שציינת, כל ח''כ מקנה למפלגה עוד זמן תעמולה (לא ידעתי שמדובר בשלוש דקות), וכל מנדט שהיא מקבלת בבחירות מקנה לה יחידת מימון. מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה לא מקבלות מימון מפלגות. מעניין באמת מה אומרת ההתפטרות של חברי ד''ש מבחינת חוק המימון. בכל אופן, ל''ישראל אחרת'' אין לא יחידות מימון, ולא שמות גדולים, ואני לא מצליח לחשוב על מפלגה שהצליחה להכנס ללא אחד מאלו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כמו שכתבתי כאן פעם, לפחות עפ''י דבריו של הדובר לשעבר של ''עלה ירוק'', מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה אבל עוברת את כמות הקולות הנדרשים כדי להגיע למנדט, זכאית למימון מפלגות. לכן ''עלה ירוק'' נהנית ממימון מפלגות. |
|
||||
|
||||
מדובר במימון לכיסוי מערכת הבחירות הקודמת, שמטרתו לתגמל באופן כלשהו את המתנדבים שפעלו בבחירות. לא ניתן להשתמש בכסף הזה למימון הבחירות הבאות. |
|
||||
|
||||
מה זה שייך? את הכסף אולי מקבלים רטרואקטיבית, אבל הוא בהתאם לסכום אשר לו זכאית מפלגה בת מנדט אחד. אם מפלגה היפוטתית ניהלה קמפיין בחירות בעלות של שקל והצליחה לקבל יותר קולות מסך הקולות הדרושים למנדט, יהיה ברשותה סכום כסף גדול (יחסית) לניהול הקמפיין הבא. בכל מקרה, כך הסביר באותו ראיון אותו קראתי, הדובר של עלה ירוק, את יכולתה של המפלגה לשמר את המודעות לקיומה למרות שנכשלה בנסיונה להיכנס לכנסת. |
|
||||
|
||||
לפי דברי דובר רשמי של עלה ירוק, את הכסף שמקבלים מקבלים עפ''י קבלות. מה שאען לו קבלות - לא מקבלים. |
|
||||
|
||||
מימון המפלגות מבוסס על יחידות מימון. בעבור כל מנדט או ח''כ שמצליחה המפלגה להכניס לכנסת היא מקבלת יחידת מימון ששווה סכום כסף מסויים. סביר שאכן בכסף הזה ניתן להשתמש רק לצורך מטרות מסוימות המוגדרות בחוק, ושעלה ירוק לא יכולה לנצל את אותו הכסף כדי לרכוש בו ''חומר טוב''. ייתכן שלכך התכוון אותו הדובר כשהתייחס לעניין הקבלות. בכל מקרה מימון המפלגות כולל בתוכו גם מימון לפעילות שוטפת, ולא רק מימון לתקופת הבחירות, וכמו שטענתי מלכתחילה מצבה הכספי ההתחלתי של ''עלה ירוק'' הוא טוב יותר ממצבן של מפלגות חדשות לחלוטין או של מפלגות שקיבלו פחות מאחוז מסך כל הקולות, בבחירות שעברו. |
|
||||
|
||||
לשעבר מלול. והעניין הזה באמת סמנטי. למיטב הבנתי, הכספים *עבור הבחירות* היו עבוק המערכת *הקודמת*. ייתכן שעלה קיבלה בנוסף גם מימון לפעילות שוטפת (סביר) אבל מימון למערכת הבחירות הנוכחית היא תקבל רק אחרי הבחירות (יחידת מימון אחת אם תהיה בין 1 ל- 1.5 אחוז; שתי יחידות אם תהיה יותר מ 1.5 אחוז) |
|
||||
|
||||
אפרופו האחוזים, בדיוק חשבתי על זה אתמול, והרי (אלא אם כן אני עושה כאן איזושהי טעות דבילית), מנדט אחד שווה 0.83 אחוז מכלל הקולות, ולכן שני מנדטים שווים 1.66 אחוז. אם כך מדוע לא יכול לקרות (לפחות תיאורטית) שמפלגה תעבור את אחוזי התמיכה הדורש אחוז החסימה (1.5 אחוז), ותזכה רק במנדט אחד? |
|
||||
|
||||
עקרונית זה יכול לקרות, אלא שאחרי קבלת המנדט הראשון נשאר עודף גדול, וכמעט בטוח שהמפלגה תזכה במנדט שני בחלוקת באדר-עופר של השאריות. |
|
||||
|
||||
תודה. חשבתי שזאת כנראה התשובה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מי שאינו חבר כנסת, אם משום שמעולם לא היה ואם משום שהתפטר, אינו מביא עימו נדוניה של יחידת מימון. אם זאת, יש לזכור כי מפלגה מקבלת, אם אני זוכר נכון, גם מימון בדיעבד - כלומר, מפלגה יכולה לקחת הלוואות מתוך התבססות על צפי מנדטים שיקנה להם מימון בדיעבד. מפלגת המרכז, למיטב זכרוני, נכנסה לחובות כבדים בשל צפי מנדטים מנופח. ל"ישראל אחרת" היו שמות גדולים שהוצעו כשרים פוטנציאליים מטעם המפלגה (שתמכה, כאמור, בממשלה בלי פוליטיקאים, ולכן הודיעה כי השרים מטעמה לא יהיו חברי הכנסת שלה): יעקב פרי, יוסי מימן ותומכים בעלי שם אחרים. הבעיה היא שפרי לא נענה לקריאה "לקפוץ למים" ולא הסכים להתחייב למפלגה. ובצדק. אם לומר את האמת, קשה לי להאמין שהיו הרבה אנשים שיצביעו למפלגה כזו בגלל ההבטחה שאולי פרי יהיה שר. בכל אופן, מהיכרות אישית עם כמה מהנפשות הפועלות בארגון, לא הפסדנו שום דבר. אני אפילו לא יכול לייחס להם תמימות מקסימה - זה לא שהם יצאו למסע דון-קישוטי מכמיר לב. מדובר בדמגוגים פר אקסלנס שחיפשו את הדרך הקלה אל הממסד. לפחות - אלו הם המנהיגים. בין אלו שנמשכו אחריהם ישנם לא מעט תמימים. יעקב פרי אינו אחד מהם. בתמ"י היו שמות גדולים? רצ בתחילת דרכה? (אני שואל, כי אני לא יודע. לפני זמני) |
|
||||
|
||||
תמ"י - אברהם אבו חצירא. רצ - שולמית אלוני, יאיר צבן. מישהו זוכר את ל"ע? ליברלים עצמאיים, שהתמזגו אחר כך עם רצ. נדמה לי שאברהם פורז היה שם. |
|
||||
|
||||
אני! (נבוך, מסתכל לצדדים, צועד אחורה במבוכה) |
|
||||
|
||||
תמסור להם ד''ש. הא-הא. האמת היא, שאם ''אנשים גדולים'' זה אומר סלבריטאים, אברהם פורז לא ממש היה כזה. |
|
||||
|
||||
אהרון אבו חצירא,לא אברהם. יאיר צבן לא היה ברצ. הוא היה במפם (החוגגת היום יומולדת 55), ובמוקד, ואפילו במקי אאל"ט. הליברלים העצמאיים היו אלה שנשארו מהמפלגה הליברלית (פרוגרסיבים במקור) לאחר שחלקה האחר הקים עם חרות את גח"ל. הם נבלעו במפלגת העבודה. פורז למיטב ידיעתי לא היה שם. היו למשל גדעון האוזנר, משה קול ויצחק (אבא של וסבא של) ארצי. |
|
||||
|
||||
צדקת. אבל חשבתי שהיו שני אחים, אהרון ואברהם. טוב, כבר המון זמן הזיכרון שלי לא מה שהיה פעם. מה הקשר בין משה קול לאיציק קול? |
|
||||
|
||||
לא יודע, אבל משה קול היה במשך מספר קדנציות שר התירות. בקדנציה אחת הוא החזיק בנוסף גם בתיק הפיתוח, וזכה לתואר ''השר לתירות ופיתוח קול'' |
|
||||
|
||||
הפרוגרסיבים היו מפלגת ייקים שבראשה עמד שנים רבות פנחס רוזן (במקור פליקס רוזנבליט) שהיה 13 (!) שנים שר משפטים. הזדקנותו והיעלמותו המצערת של מעמד הייקים הוותיקים גרמו כנראה לכך שמפלגה זו תתאחד עם הציונים הכלליים שהיו מעין "שינוי" של שנות ה50 (וססמתם היתה "תנו לחיות בארץ הזאת") וייצגו בלי להתחסד את המעמד הבורגני של אז, שכנראה היה קטן יותר (לאנשים היה פחות כסף אז). באחת ממערכות הבחירות הראשונות, אגב, אני לא זוכר איזה, הגיעו הציונים הכלליים ל–20 מנדטים והיו השניים בגודלם אחרי מפא"י (אבל גם מפ"ם הגיעה בשיאה למס' כזה של מנדטים, נדמה לי שזה היה רק בכנסת הראשונה). בקיצור, האיחוד בין הפרוגרסיבים לצ"כ יצר את "המפלגה הליברלית" שהחזיקה מעמד קדנציה אחת, ואח"כ כדרך מפלגות מרכז אחרות התפרקה, כשרוב הצ"כ הצטרפו לגוש עם בגין שנקרא גח"ל (גוש חירות ליברלים) וכל מה שנשאר מהם היום זה הל' שבמח"ל ושתיקותיה של נעמי בלומנטלל. אז יצרו הפרוגרסיבים לשעבר את ל"ע שהצליחה להישאר בכנסת באורח עצמאי עד 81 וסיפורה מייצג כאמור את היעלמותו האיטית של מעמד שנקרא לו אולי "עולי מרכז אירופה" שלעולם לא ממש התברגו והבינו את הלבנטיניות הישראלית, וגם היו מופנמים ומאופקים יותר יחסית לאחיהם ממזרח אירופה שעשו פה את כל המהפכות. הסיפור של מפלגות המרכז מעניין (אני כולל בו גם את רפ"י של בן גוריון, שהורישה לנו עד היום ועד בכלל את שמעון פרס, שאיתו העבודה לעולם לא תפסיד בסקרים) כי למרות שיש מעמד רחב של מרכז, אולי בעצם רוב הציבור בעצם נמצא שם, רובן המכריע של מפלגות המרכז מאז שנות ה60 (ליברלים, רפ"י, ד"ש, המשיכו את הרשימה) לא שרד יותר מקדנציה אחת. שינוי היא בעצם הראשונה (בגלגולה הטומי לפידי)מכל מפלגות המרכז האלה, שמתייצבת לקדנציה שניה, ועוד מועמדת בטוחה להגביר את מס' המנדטים ואולי אפילו להיות מס' 2. טוב, זה קשור גם לנפילתה המוחלטת של תנועת העבודה וזה סיפור אחר למרות שעדיין לא הייתי מספיד את מפלגת העבודה. גם הליכוד היה במצב דומה רק לפני שלוש שנים ושמונה חודשים. מעניין גם מה יקרה בשינוי יום אחד, כאשר אבו יאיר יחליט ללכת הביתה. |
|
||||
|
||||
תודה על הסדר שעשית. וכמובן, ''תנו לחיות'' מאזכר את ''תנו לעשות, תנו לעבור''. מה שמוזר הוא, שבמערכת הבחירות האחרונה הירוקים ניכסו לעצמם את הסיסמה הזו. |
|
||||
|
||||
יאיר צבן היה במפ"ם, לא ברצ. האם שולמית אלוני הייתה שם מוכר כבר עם כניסתה של רצ (לא מרצ, רצ) לראשונה לכנסת? |
|
||||
|
||||
כן, היתה. התפרסמה במריבותיה עם גולדה, שהביאו לפרישתה מהמערך והקמת רץ. |
|
||||
|
||||
גם היא הייתה במערך? יש פוליטיקאי ותיק בישראל שלא התחיל מהמפלגה הארורה הזאת? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ע''פ ''כל העיר'' (מקומון שוקן של ירושלים) שרון היה חבר במפא''י עוד בעת שירותו הצבאי. |
|
||||
|
||||
זו לא הייתה תקופה בה _כל_ קצין בכיר היה חייב להיות חבר מפא"י, אחרת לא היה לו סיכוי להתקדם? ימים יפים היו לפני הכיבוש, לא? |
|
||||
|
||||
ליברלים עצמאיים נבלעו ב94 במפלגת העבודה, לאחר הרבה שנים שבהם רצו רק למועצות מקומיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |