 |
לצערי אני נאלץ לכתוב את התגובה הראשונית מבלי שאני חמוש בנתונים סטטיסטיים מדוייקים, אבל הייתי חייב להגיב. כמי שמסתובב כבר כמה שנים בפקולטה אחת למדעים מדוייקים אני יכול לנחש מה גורם להטיה של הסטטיסטיקה במקרה הזה. כימיה הוא מסלול לימוד השמור באופן כמעט בלעדי לנשים, פיזיקה באופן כמעט בלעדי לגברים, במתמטיקה יש רוב גברי מוצק, באשר למדעי המחשב, המגמה אכן משתנה בשנים האחרונות ונדמה לי שאפשר לדבר על איזון. העובדה שכימיה היא התחום היוקרתי פחות מכל אלה היא בוודאי לא מקרה, על השאלה מה קדם למה אפשר להתווכח. אבל זו באמת נקודה שולית. הבעיה המרכזית היא כמעט בכל השאר. תנאי הקבלה לאוניברסיטאות הם חדים וברורים - שיקלול יבש של שני ציונים, שניהם כתוצאה ממבחנים שנבדקים בעילום שם. ברגע שגברים ונשים מתמודדים בגלוי מתחילה לפעול אפליה, וניסיון להכחיש אותה נע בין גיחוך לרשעות. בדיוק היום יצא לי, בעקבות הראיון עם פרופסור ון-קרפלד במוסף ''הארץ'' להימצא בדיון בנושא. נכון אחוז הנשים באוניברסיטה גבוה מזה של הגברים, ואיזון נשמר, לפחות בחלק מהמסלולים גם עד לקבלת התואר השלישי, והנה באורח פלא, שיעור הנשים מתוך הסגל האקדמי הבכיר (בעלי קביעות) אינו עולה על עשרה אחוז באף אוניברסיטה בארץ. כן, גם במעוזי הקידמה וההשכלה כשועדות ניגשות לבחור אנשים מסתבר שמשהו גורם להעדפת גברים על נשים. כתבת על השכלה כמקור כוח, אבל איכשהו, בסופו של דבר עם היציאה לשוק העבודה השכלה זהה מעניקה כוח שונה. לא חשוב על איזה תחום העסקה תבחר להסתכל - גברים ונשים, בעלי השכלה זהה לא משתכרים באופן שווה. אז מה בדיוק מוכיח המאמר שלך - שנשים אינן נופלות בכישורים שלהן מגברים, כי הנה הן מצליחות כמותם אם לא יותר באוניברסיטאות, יופי, וגם זו נקודה שחשוב להבהיר אותה. אבל המסקנה המתבקשת, בדיוק מתוך אותם נתונים היא שנשים מופלות כמעט בכל תחום אפשרי כי הכישורים שלהן אמנם שווים לאלה של הגברים, אבל מה לעשות, הם גם שווים פחות.
|
 |