|
||||
|
||||
ב"אפר ואבק" פוליקר כתב שירים על הטרגדיה של משפחתו שלו - הוא לא עשה ביצוע עם בוזוקי ל"עיירה בוערת". מעבר לזה, יש הבדל גדול בין ניכוס *היסטורי* של השואה (כפי שעשו יהודי סלוניקי, שהפנו את תשומת הלב לעובדות לא ידועות), לבין ניכוס *תרבותי* שלה (שממנו משתמע שכדאי לעשות קאבר בוזוקי לשירי שואה כדי "לקרב את הטקס לעם"). אגב, הטקס האלטרנטיבי היחידי שנכחתי בו היה ליום הזיכרון לחללי צה"ל. זה היה בצבא, ובנות קורס מורות 1 התנדבו להכין את הטקס. ואכן, זה היה מעמד מפעים, מרגש ומדכא, כי פתאום היו טקסטים חדשים והיה צורך לשים לב לכל מילה שלהם. זה היה יום חם ויבש, ושלוש או ארבע התעלפויות נרשמו במהלך הטקס, בזו אחר זו. מעולם לא התברר למה המורות בדיוק התעלפו - התייבשות או התרגשות. 1 אל"מ. וגם אלבק"מ. |
|
||||
|
||||
פוליקר רק הלחין (וביצע) את השירים. יכול להיות שלנגד עיניו עמדה הטרגדיה של משפחתו, אבל מוזיקה - מה לעשות - נוטה להיות אבסטרקטית מכדי להעביר דברים כאלה. את המילים כתב יעקב גלעד, לבית בירנבאום, ומן הסתם ראה לנגד עיניו את אמו, בפולין (שיר אחד היא בעצמה תרגמה מפולנית). את הדעה הלא מחמיאה שלי על המילים האלו כתבתי בתגובה 4439, פסקה אחרונה. |
|
||||
|
||||
כן-כן, וסליחה ממשפחת בירנבאום. כוונתי היתה, שהשירים האלה נכתבו מתוך חוויה אישית ולא מתוך רצון לנכס חוויה של מישהו אחר. אני מוצאת דווקא הרבה עדינות בשירים האלה (אולי למעט "כאן התחנה טרבלינקה"). אבל למה כוונתך ב"מוזיקה נוטה להיות אבסטרקטית..."? אני כיוונתי לשירים שעשויים להיות מושמעים בטקסי יום השואה. |
|
||||
|
||||
עדינות? ב"אפר ואבק", שיר הנושא, אני מוצא בעיקר פזמונאות לא טובה, שמתבטאת בכך שהמון מילים בשיר נראות לי סתמיות ואף מאולצות, לצורכי חריזה. אם זה היה נעצר כאן, הייתי נשאר אדיש לשיר. אבל לא; הוא מרגיז אותי. יש לי בו תחושה לא נוחה. אולי זו התחושה שמבקרי טלוויזיה אוהבים לבטא, לנוכח סרט תיעודי שחודר יותר מדי לחייהם הפרטיים של גיבוריו (לעתים קרובות, יוצר הסרט עצמו וקרוביו). יעקב גלעד, להרגשתי, החצין בו משהו שמוטב היה לו להשאר בינו לבין אמו. אפשר לטעון שרבים וטובים הם השירים שמחצינים את עולמו הפרטי של המשורר; אבל כשזה טוב, זה נעשה דרך פילטרים מעדנים של תחכום. הפילטרים האלו מרככים את תחושת המציצנות, וגם מאפשרים ספק מבורך, האם המשורר באמת מתאר את חוויותיו האמיתיות, או בודה חוויות מליבו. ב"אפר ואבק" אני מרגיש שהסיפור מוטח בפרצופי, וכאמור לא בכשרון רב. |
|
||||
|
||||
ואני חושב ההפך. השירים של פוליקר וגלעד הם אולי היחידם משירי השואה שהצליחו לרגש אותי, אולי בגלל שהם אישיים ו'קטנים' ולא ממלכתיים ופומפוזיים. כמו הסרט 'הפסנתרן'. מבחינתי, השיר המרגש ביורת על הנושא הוא 'שיר אחרי הגשם' של פוליקר/גלעד. |
|
||||
|
||||
תגובה 4423 חוץ מזה "נעמי" זה לא של שרון מולדבי? |
|
||||
|
||||
השיר של שרון מולדבי נקרא ''כנפיים''. |
|
||||
|
||||
איך שלא קוראים לו הוא שיר מחורבן, אבל זה השיר שאליו ירדן התכוון, או שיש לג'וני שועלי שיר שנקרא "נעמי", או שאת לא יודעת, כי את לא ירדן? |
|
||||
|
||||
לדעתי זה דווקא שיר נחמד (אם כי לכנות שיר ''נחמד'' זו שערוריה, וחברתי חובבת האמנות טוענת שהמרצה שלה טוען שהמילה ''נחמד'' היא שערוריה בפני עצמה, מכיוון שאנשים שמכנים יצירות אמנות בשם ''יצירה נחמדה'' בעצם מנסים להימנע מהגדרה אמיתית ונכונה של היצירה. או משהו כזה). אני לא יודעת (כי-אני-לא-ירדן). |
|
||||
|
||||
תודה על התיקון, ותודה על התיקון. |
|
||||
|
||||
אם השתמע מדברי (ולפי התגובות, ייתכן והשתמע) שלדעתי צריך לעושת קאבר בוזוקי לשירי שואה בשביל "לקרב את הטקס לעם" , טוב, זו לא הייתה כוונתי. נקודה קטנה להבהרה- הדיון התחיל כשציינתי את מקור הגרסה המזרחית לשיר "העיירה בוערת". הטקס האלטרנטיבי הוא לא (לפחות לפי מיטב ידיעתי) טקס מזרחי. הוא טקס שנעשה על ידי קבוצת אמנים צעירים, שבא לבטא את הדרך בה הם מרגישים ראוי וצריך להנציח את הנספים. כמו שכבר ציינתי (ואני עונה עכשיו לעוד כמה דברים שהועלו) אני לא מוצאת שום פסול בעובדה שכל פעם כשבאים לתכנן טקס, חושבים מה יהיה הדבר ההולם ביותר. דווקא השימוש החוזר באותם הקטעים שנה אחר שנה, באיזשהו מקום גורע. את בעצמך אמרת- העובדה שמדובר היה בקטעים שונים, הכריחה את כולם להקשיב. אני לא חושבת שצריך בשם הפלורליזם להלחין את כל שירי העצב והדכאון בגירסה המסולסלת. אני כן חושבת שלגיטימי ביותר להשתמש בשירים "חריגים" 1 על מנת להעביר את המסר באופן חד וברור. 1לא מצאתי מילה נכונה יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |