בתשובה לאבירי, 12/01/03 11:37
מה שהיא אמרה 120307
מה הקשר לתגובה הנ"ל...? עדי (ואני) מביעה הערכה לשיר, וכמו-כן (וכאן אני לא מצטרף) חוסר הערכה לנתחנות – כלומר תגובה עניינית, בעוד שאלינה מביעה הערכה לביטוי מלא באייל של, אה, נהמות-לב, וחוסר הערכה להומור האיילי, כלומר מטא-תגובה.
מה שהיא אמרה 120311
"אף פעם לא הבנתי למה צריך להתעמק כל-כך בשירים. אפשר פשוט לקרוא אותם, ולהרגיש." קשור מאוד לשלילה של התגובות בפתיל שמתחיל בתגובה 119965.

קראנו והגבנו. מה שאלינה עושה זה טענה לבעלות על האופן שבו יש להנות מהשיר. נהניתי לקרוא את השיר. הייתי שמח לקרוא ניתוח יותר מעמיק של השיר שהיה חושף בפני דברים שלא ראיתי בו קודם. ואיך כל זה קשור לתגובות שלינקקתי אליהן הוא עניין שנבצר מהבנתי.

ולאלו שלא ירדו לסוף דעתם של השוטים בפתיל ההוא:
מה שהיא אמרה 120323
לא מסכים, זה לא קשור. התגובות שקישרת אליהן לא מנסות לנתח את השיר, הן סתם ממחזרות בדיחות של פייתון. אלינה לא אמרה דבר בעד או נגד "התעמקות", היא יצאה נגד חוסר רגישות בעיניה, כמדומני, בין אם זה אמיתי או נובע מצדקנות יתר. לכן, הבחן: פתיל אחד בעד ונגד התעמקות יתר בשירים (נושא הנמצא בלב הקונסנסוס האיילי, אא"ט), ופתיל שני בעד ונגד הרצת דחקות על מכאובי נפשו של משורר. הבדל עקרוני נוסף הוא שאלינה היא (עוד לא) מגיבה קבועה באייל ולכן אפשר לרדת עליה חופשי.
מה שהיא אמרה 120386
לא טענתי בשום מקום שהתגובות שקישרתי אליהן מנסות לנתח את השיר. להיפך, הן לא, הן תגובה ספונטנית‏1 לשיר, ואני לא רואה סיבה לשלול את זה (או במילים אחרות אני מפרש את זה כצדקנות יתר).

בקשר להרצת דחקות על מכאובי נפשו של משורר. יש לי הרבה מה לכתוב בנקודה הזאת. אין לי כוח לכתוב את זה. נסתפק בלהזכיר שיותר מאומן אחד יצא כנגד החיבור המיידי בין היצירה לבין היוצר עצמו. לא רוצה תגובות כאלו למה שכתבת ? או שלא תקרא אותן, או שתכתוב למגירה.

--
1 טוב אז הן התחילו מתגובה ספונטנית לשיר. באופן עקיף זה הופך אותן לתגובה ספונטנית לשיר לא ?
מה שהיא אמרה 120391
אין לי שום כוונה לתמוך באלינה בנקודה הזו, ואין לי דבר נגד התגובות הפייתוניות בפתיל הנ"ל, פרט אולי לאופטופיקיות שלהן (וכאן הרי גם אני לא חף מפשע, בלשון במעטה). אי-ההסכמה בינינו היא טקסונומית ולא יותר, ואם לא הייתי כזה ניטפיקר הייתי מנסה לסגור את הפתיל הזה מחוסר עניין לציבור כבר לפני שלוש תגובות. אני פשוט לא רואה כל קשר בין המטא-דיון שפתחה אלינה לבין הבעת ההערכה הפשוטה, הלחלוטין-לא-מטא והמאוד-אונ-טופיקית של עדי (יש איזו קידומת עברית מקבילה לאונ- ואופ-?), ולכן התנגדתי להצעתך להעביר את אותה הבעת הערכה לפתיל של אלינה – אין ביניהם כל קשר.
מה שהיא אמרה 120392
אה, ביקורת על התעמקות יתר, לא הבעת הערכה פשוטה. תגובה לא נכונה, טל''ח. אני עדיין טוען לצדקתי, אלה שני מטא-דיונים שונים לחלוטין.
אולי יש פסיכולוג בין הנוסעים? 120439
משהו קטן, למרות שהעולם ממשיך הלאה והנושא כנראה כבר איבד כאן את הרייטינג:

היציאה כנגד החיבור בין היצירה לבין היוצר עצמו - זה מאפיין סופרים. בעיקר סופרים. משוררים - בד"כ לא. משוררים דוקא חוזרים ומצהירים, בשירים ומחוצה להם, כי את עצמם הם כותבים, את חייהם ואת חדרי ליבם.

לא זוכרת עכשיו ומתעצלת לחפש, אולי היתה זאת יונה וולך שאמרה/כתבה משהו על המשורר ה"מתפחם על חוט החשמל של יצירתו".

ומה לך יותר מצוטט, מובא כמוטו, מולחן, מושר - "רק על עצמי לספר ידעתי..."

אז למה היא התכוונה שם, בעצם? ש"עצמי", זאת לא רחל בלובשטיין אלא פלונית, הגברת צילה רבינוביץ'?
אולי יש פסיכולוג בין הנוסעים? 120739
כותבת מיה סלע (http://stage.co.il/Stories/81575):

"מיה סלע חושבת שזה פאתטי שאדם כותב על עצמו בגוף שלישי,
מיה סלע גם תחזור ותשנן לעצמה ולקהל הקוראים הנפלא והנאמן שלה
את המנטרה הפחדנית והנפוצה ש
החיים זה לא ספרות והספרות זה לא חיים".
אולי יש פסיכולוג בין הנוסעים? 124329
למה לבזבז זמן על מיקרים אבודים? (-;

אני שואל ברצינות - מה עניין שמיטה להר-סיני (בלי קשר לזה שמשה הכה בסלע נמרצות, וזה הצליח לו...) ??
מה שהיא אמרה 120389
ואגב רגשות, זה עניין מהותי בשבילי למחזר בדיחות של פייתון. ביקורת על זה היא פגיעה עמוקה ברגשות שלי !

--
אבירי, שמתחיל לקלוט את הטריק הזה עם הרגשות.
מה שהיא אמרה 120394
אתה לא מרתיע אותי. כבר זכיתי להיות מנודה חברתית בעבר כשטענתי בפומבי שמונטי פייתון זה לא כזה איי-איי-איי. אבל אני מוכן לההרג (לתפארת המליצה בלבד) על זכותך למחזר בדיחות קרש תפלות אלה ככל שתאבה נפשך וגו'.
מונטי פייתון זה נחמד, סבנטיז כזה 120515
אבל באמת לא מצדיקים את ההתעלפויות.

איתך במאבקך, תביא בורקסים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים