בתשובה לעודד, 12/01/03 9:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני ממשיך לחלוק עליך בעניין מהות שליחותו ותשובותיו של אותו עו"ד, אך אין לי דבר להוסיף על מה שאמרתי בעניין זה. אשר להתנסחות "אין לי ידיעה" במקום "איני יודע", ממש קשה לי להבין את הטפלותך לפרט הזה. איני חושב שהקושיה הזאת באמת דורשת מחקר מעמיק, ואם אתה טורח להעלותה לפחות שתהיה לך תיאוריה מרשימה ומהממת בקשר אליה. אבל כיון שאתה מושך אותי לחשוב בכוון הזה, אומר שיכול להיות פתרון מאד פשוט. קורה לי הרבה פעמים בכתיבה, ש"בורח" לי הביטוי הפשוט והמקובל לתאר משהו, ואיני מוצא אותו גם אחרי מחשבה בפרק זמן מסויים, ואז אני מתיאש מלמוצאו, משתמש בביטוי יותר נדיר, גם כשהוא פחות מתאים. ואם זה כך בכתיבה, בראיון חי בטלוויזיה - אל אחת כמה וכמה. כמובן איני מתחייב שזה ההסבר במקרה שלנו, אבל אני נותן לו יותר מחמישים אחוזי סיכוי. נו ? נרגעת ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דומני כי פספסת את כוונתי, אני מאוד רגוע. איני נטפל לניסוח הנ"ל, אני מוקסם ממנו. יש אנשים שצירופימעניינים של מילים מסקרנים אותם, אני אחד מהם, ובאמת ובתמים אני מעוניין לדעת את מקור הביטוי. בעת הצפייה קיבלתי את הרושם כי העו"ד הנכבד חשב היטב על תשובותיו בטרם השיב, וסביר שאדם במקצועו יתנסח בדיוק רב, ואף רגיל להתנסחות שכזו בנושאים הנידונים. קיבלתי את הרושם שהביטוי היה שגור בפיו, ולא מוצא מסבך ניסוחי. על כן השאלה, מבחינתי, נותרה פתוחה. אני סקרן, הקושיה הזו אולי לא מעניינת אותך, אולי גם לא את חלק הארי של הקוראים/כותבים, אך היא מעניינת אותי, לפחות, יותר מתשובותיו של העו"ד לשאלותיו של האברמוביץ'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוביק רוזנטל, בספרו (המומלץ, למרות הסתיגויות) "הזירה הלשונית", כותב קצת על כמה קללות בעברית של ימינו, במשלבים שלה המנסים להשמע גבוהים. ביניהן, מפריעה לו (ולי בעקבותיו) ההזנחה של הפועל (מרכז הכובד של העברית המקראית, בה הוא רואה מודל נכון), והעברת תוכן המשפט לשמות עצם מופשטים, תוך יצירת משפטים מסורבלים. סליחה: מפריע לו שדוברים מזניחים את הפועל, מעבירים את תוכן המשפט לשמות עצם מופשטים, ובכך יוצרים משפטים מסורבלים. הרבה יותר טוב. אני לא נתקלתי ב"אין לי ידיעה", אבל לנוכח המגמה שרוזנטל מצביע עליה, אני לא מופתע. בעקבותיך, אני מסוגל לחוש היקסמות, אבל לפני כן גועל מסוים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לקרוא את רוזנטל אני אסכן את צווארי בניחוש שזה קורה בהשפעת האנגלית. התופעה חזקה שבעתיים מכיוון שהעברית המודרנית פיתחה מבנים המאפשרים הטיות והתאמות גמישות ביותר של כל שם עצם כלשהו, כולל כאלה המיובאים מלועזית ושמעולם לא היו ולעולם לא יכולים להיות שמיים בצורתם. לעומת זאת, השימוש בפעלים מיובאים מוגבל לכאלה שאפשר לייצר מהם שורשים. התוצאה היא שיש סיבות מעשיות מאוד לשים את שם העצם במרכז בטקסטים מורכבים, ואני אשמח מאוד כאשר תפותח היכולת להשתמש בפעלים זרים בעברית בצורה דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהאסימון אצלי ירד איך שהוא, ואני מתחיל להפנים את העובדה שהעברת את הדיון לזירה רחוקה מהזירה הפוליטית משפטית. אבל גם כך איני חושב שהייתי שם לב לשוני כה דק בהתבטאות. הנה גם אתה כתבת "קבלתי את הרושם . . .". מדוע לא "התרשמתי ש . . ." ? אילו שאלות היה השונה מעט מהרגיל אצלך צריך לעורר אצלי ? למה זה בכלל מעניין ? שגיאה לשונית אין כאן. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"למה זה בכלל מעניין"? זו שאלה מאוד מוזרה, לדעתי. על אחת כמה וכמה כאשר *אין*, כדבריך, שגיאה תחבירית. בין "קיבלתי את הרושם" לבין "התרשמתי" ישנם שני הבדלים שאני מסוגל למצוא- א. הראשון שואל במידה מסוימת מן האנגלית ("Got the impression that"), כפי שציין/ה מי באחת התגובות בהמשך באשר ל"ידיעה", אם כי איני משוכנע כי "I have no knowledge of" אכן נפוץ באנגלית. ב. "התרשמתי" היא התרחשות פנימית יותר, בה הרושם נובע מבפנים, בעוד ש"קיבלתי..." מעיד על כך שהרושם נובע ממקור חיצוני. יתכן והבחירה שלי היתה שגויה, בהקשר בו כתבתי, ואני מיחס זאת בעיקר לסעיף א. ובאשר לאסימון שהגיע ליעדו, ברוך הבא לגן השעשועים של הלשון, יותר רגוע כאן (לרוב) מאשר במשחקיית הפוליטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I have no knowledge מזכיר במבנהו את I have no recollection שהוא המשפט שבו השתמש שוב ושוב אוליבר נורת' (ולאחר מכן גם הנשיא רונלד רייגן) בשנות ה- 80 בעת החקירה על פרשת העברת כספים אמריקניים, שהוגו באיראן, לתמיכה בקונטרה'ס בניקגרואה. בארה"ב, לפחות, הטקסט הזה הפך לבדיחה (בערך מה שהעבודה מנסה לעשות ל'עמרי לא היה מעורב בעניין הזה' של רה"מ שרון) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I have no recollection - אני לא מצליח להיזכר I have no knowledge - אין לי שום מידע שני דברים שונים ואני חושב משמעותיים מבחינה משפטית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאחר שהדגיון היה כולו ברמה הלשונית, אזכרתי את האמירה ההיא. ו- I haver no recollection יתורגם לעברית כ'אין לי זיכרון' ולא 'אני לא מצליח להיזכר'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אז "אין לי זיכרון" הופך ל- I have no memory. את I have no recollecion אפשר לתרגם "לא זכור לי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, I have no recollection זה "אין לי היזכרות". כן, זה נורא. ואגב, מה הפתרון שלך ל- safe (במשפט they are safe)? הם בטוחים?- איחסה. שלום להם- גבוה מדי. (אני בד"כ הופכת את זה ל"הם בסדר"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצבם בטוח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אנחנו לא עוסקים בתרגום מילולי, אלא בהעברת המשמעות בצורה סבירה. "אין לי הזכרות" זה תרגום אידיוטי ל"I have no recollection". "אינני זוכר" זה הכי פשוט. מה רע ב"הם בטוחים"? אפשר גם "לא נשקפת להם סכנה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה איתך לגבי ה"אין לי היזכרות". זה הכי רע שרע יכול להיות רע. לגבי "הם בטוחים"- יש לזה משמעות של "הם יודעים לבטח", כמו ב"הם בטוחים ששינוי תזכה ב-17 מנדטים". זה שהתרגלנו בהשפעת האנגלית לכך ש"הם בטוחים" זה "שלום להם", לא אומר שזה בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם "I have no recollection זה "אין לי היזכרות"", אזי "they are safe" יתורגם ל- "הם כספת". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתחיל לכרסם בי חשש-מה שמישהו עוד יחשוב שבאמת הצעתי את "אין לי היזכרות" כתרגום הנכון. [לא אתה, לא דובי, אבל מישהו כלשהו]; ולא היא! זה היה לצורך הדגמת האבסורד שבתרגום מילולי מדי. ובאשר לכספת, העניין יישקל, ויידחה על הסף, כניסוח שאינו עושה שכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |