|
||||
|
||||
אתה לא קורא, זו הבעיה - ייתכן שהם רוקדים בלי לדעת לרקוד. הם מציגים מחזה קטסטרופלי של קואורדינציה לקויה, וזה לא מפריע להם. |
|
||||
|
||||
או, לחילופין, דואגים לדבוק בריקודים פשוטים להחריד (ואלס קוואזי-סטטי הוא דוגמה פופולרית), על מנת שלא להביך עצמם (או לגרום נזק בלתי-הפיך לרגלי יקיריהם). |
|
||||
|
||||
את מתכוונת כמו קוראים בלי לדעת לקרוא? או מתנשקים בלי לגעת בשפתיים? סתם סתם. קלטתי אותך:) |
|
||||
|
||||
שאלה חשובה, שפוספסה כאן לגמרי, היא "האם אתה זקוק לחומרים ממריצים כדי לרקוד?" ואני לא מדברת (רק) על כדורים אלא (בעיקר) על אלכוהול. |
|
||||
|
||||
לי ,מניסיון, הרבה יותר קל לרקוד אחרי כוס יין או איזה קוקטייל וודקאי. מצד שני, אני בכלל בן-אדם הרבה יותר נחמד עם טיפונת אלכוהול. |
|
||||
|
||||
כמה יותר נחמד עוד אפשר להיות? |
|
||||
|
||||
המ.. יותר חברותי? אני שם עם התסביכים שלי, כמו דובי. |
|
||||
|
||||
התסביכים שלך ושל דובי באמת בעייתיים מאוד. בעיקר בעיניכם שלכם. כמה חבל שאין יותר ''לילה'' כדי להוכיח לכם עד כמה אתם טועים. |
|
||||
|
||||
אצלם לפחות המצב משתפר עם קצת אלכוהול. אני רק מדרדר בהשפעת שתן השמרים הזה, משום מה. |
|
||||
|
||||
אבל לא דיברתי רק על שתן השמרים. דיברתי על אלכוהול באופן כללי. |
|
||||
|
||||
זה לא תמיד שתן של שמרים, בסביבות שונות? |
|
||||
|
||||
ודבש זה קיא של דבורים ולחם זה בצק שמתנפח מנפיחות של שמרים... שתן של שמרים זה טעים (לא תמיד ולא בכל דבר, אבל בכל זאת). |
|
||||
|
||||
קיא של דבורים ונפיחות של שמרים לא מפריעים לי. דווקא השתן של השמרים הוא שמפריע לי, כפי שאמרתי. כמובן שדרך הניסוח היא דמגוגית במכוון, לשון בלחי וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
וביצים, תמיד, זה מה שיוצא מהתחת של העופות. |
|
||||
|
||||
אכלת פעם ביצי שור? |
|
||||
|
||||
אסור, זה מלא כולסטרול. |
|
||||
|
||||
אם יש למישהו כולסטרול גבוה, והוא מטפל בו בתרופות ממשפחת הסטאטינים, הוא מקבל כבונוס סיכוי מופחת ללקות בסרטן הערמונית. אולי. http://www.ohsu.edu/news/2004/060704cholLowering.htm... ויש גם משהו בכיוון ההפוך: אם כבר חטפת סרטן ערמונית, ואתה מטופל באמצעות מדבקת אסטרוגן, תרד כמות הכולסטרול בגופך. אולי. http://scienceblog.com/community/article2928.html (סרטן הערמונית הוא מחלה נפוצה מאד אצל גברים מבוגרים) |
|
||||
|
||||
גם אני. למעשה, מאז שעמדתי על דעתי (יעני לא כולל מסיבות בי"ס מביכות), אני לא חושב שאי פעם רקדתי שלא תחת השפעה (בינונית ומעלה) של אלכוהול, וגם אז זה די נדיר. לגביי הנחמדות, אני לא יודע אם אני יותר או פחות נחמד(/חמוד?) כשאני שותה, אבל כשאני "תחת השפעה", אני מפגין פחות או יותר את אותה רמת הנחמדות שאני מפגין כשאני כותב תחת הכינוי הזה. |
|
||||
|
||||
נחמד זה לא חמוד.1 אתה יכול להיות מניאק לא קטן, ועדיין תמצא כמה שיגידו שאתה חמוד. מסקנה: אתה יכול להיות לא נחמד תחת השפעת אלכוהול, ולהשאר חמוד. או משהו כזה. 1 בהנחה שלכך התכוונת ב"(/חמוד?)". |
|
||||
|
||||
"החברים של נטשה" משלמים לי בערך את אותו הסכום ששלמה ארצי משלם לי, וביחד זה יוצא כמעט כמו כל התמלוגים שהעביר משרד הבטחון לאקו"ם מאז 98 (או איזו שנה שזאת לא הייתה). מה שכתבת הוא אולי נכון, אבל האם ידעת שאתה יכול להיות מניאק לא קטן, ועדיין ימצאו כמה שיגידו שהם אתה, ואחרים שיטענו שאותם אלה שטענו שהם אתה, הם חמודים (וכך יוכתם שמך)?3 לגבי דובי צריך לשאול אותו, אבל אני מניח שבתור קפיטליסט חומרני הוא לא עושה שום דבר בחינם. 1 בטח לא ידעת2, אבל כותרת ההודעה היא כשמו של שיר של "החברים של נטשה". 2תגובה 86788 3 הבהרות למשפט הזה, וגם לגבי מה שהתכוונתי אליו ב"(/חמוד?)", אפשר(?) לקבל אצל ברקת. |
|
||||
|
||||
פרט אולי לתגובה שאליה כיוונה ברקת, אפשר עכשיו לקבל הבהרות גם אצלי. תמורת סכום סמלי זעום כמובן. |
|
||||
|
||||
אפשר בחינם, הרי אתה כבר מזמן עלית עלי: תגובה 117066 |
|
||||
|
||||
זה קשור לשתי ההודעות של ברקת על זה שאמרו לה שאתה חמוד, ושזו שערוריה לדעתה. ואני לא מנסה לגלות איזה אלמוני הוא מי. ההתקפה בהודעה ההיא הייתה עלייך בכל מקרה בגלל שנמאסו עלי ההצקות שלך לא''ב. זה שאיזה אלמוני אמיתי אחר ספג את האש במקומך לא קשור לעניין. |
|
||||
|
||||
באמת שאין לי כוונה שנחזור לדון בזה, אבל רק למען הסדר הטוב, ההתקפה שם לא הייתה על שום אלמוני שחטף בטעות את האש. ההתקפה שם הייתה אך ורק עלי תוך שהואשמתי בהתחזות, בזלזול באינטליגנציה של קוראי האתר, ובכך שאני ידידך. |
|
||||
|
||||
אחלה דרך לא לחזור לדון בזה. הטענה העיקרית בתגובה הזאת מבחינתי היא שאתה בושה לשוביניזם. אני אתרגם: אפילו אני, שפולט הערות שוביניסטיות לפחות 5 פעמים ביום, נגעל מהיחס שלך לכותבות באייל. אפילו עכשיו חזרת על הערה מזלזלת שלך על ע"ע1, ויש עוד מספיק עדויות. אם אני זוכר נכון אפילו התגאית בזה בנקודה מסויימת. -- 1 תגובה 120584. |
|
||||
|
||||
לא נכנסתי לעומק הדיון הזה ואין בכוונתי לעשות כן. אולם הייתי רוצה לקבל כדוגמה שמות של אנשים שהם גאווה לשוביניזם. |
|
||||
|
||||
ג'ון ויין? שון קונרי? |
|
||||
|
||||
רק בגלל שיש מישהו שהוא בושה לשוביניזם זה אומר שחייב להיות מישהו שהוא גאווה לשוביניזם ? |
|
||||
|
||||
בהכרח. אתה לא מגדיר מהי בושה למשהו אלא על פי מהי גאווה לאותו משהו. אם אתה רואה שוביניזם כנושא השווה לדרג אותו עפ"י סולם ערכי משל עצמו, וזה משתמע מכך שאתה מגדיר מישהו כ"בושה", דהיינו נמצא במקום נמוך בסולם הערכי אותו דורש לפי דעתך הערך שנקרא "שוביניזם", אז ברור שאתה מצפה שיהיה משהו בסולם ערכי יותר גבוה, הקשור לאותו שוביניזם, דהיינו גאווה לשוביניזם. אז אני לא טוען שיש מישהו שהוא גאווה לשוביניזם, אבל אם האלמוני המקורי ההוא מוגדר אצלך כבושה על רקע הגדרתו צריכה לבוא הגדרה של גאוה או לפחות נוֹן-בושה. |
|
||||
|
||||
איפה יש במשפט "אני אוהב את גלית בעיקר עם צמות" הערה מזלזלת על העלמה עפרונית? |
|
||||
|
||||
מישהו אמר לי שהמשפט הזה דווקא נועד לזלזל בי, אבל לא הצלחתי להבין מדוע. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה ''הטענה העיקרית מבחינתך'' בתגובה הזאת, אני יודע מה כתבת בתגובה הזאת, ולמיטב הכרתי יש שם בדיוק משפט אחד ''שעוסק בשוביניזים'', כשהייתר עוסק בהאשמות המופרכות אותן מניתי (ובאחרות). אין לי יחס ספציפי כלשהו ל''כותבות באייל'', כשם שאין לי יחס ספציפי כלשהו כלפי ''כותבים באייל''. ההערה אליה קישרת היא כמובן אינה ''הערה מזלזלת על ע''ע'', ולמען האמת (אלמלא הכרותי עם הודעות קודמות מפרי עטך), די קשה לי להבין איך הגעת למסקנה הזאת. אגב, הטענה העיקרית מבחינתי בהודעה הזאת, היא שהסדרה ''פאזל'' לא הייתה כזאת גרועה כמו שעשו ממנה, וחבל שלא נתנו צ'אנס. |
|
||||
|
||||
אתה כנראה כבר לא מרגיש כשאתה מזלזל באנשים. המשפט הזה מתייחס לע''ע כאל ילדה קטנה. לילדים קטנים מלטפים את הראש ולא מתייחסים אליהם ברצינות. ילדים קטנים הם מטבעם נאיביים, לא יודעים ולא מבינים. והיחס הזה של ''חמודה'' הוא יחס שע''ע שונאת לקבל באייל. עדויות אחרות ליחס שלך לכותבות באייל אני אספק מאוחר יותר. |
|
||||
|
||||
פור גוד סייק, המשפט הזה הוא סה"כ חלק משיר של יהונתן גפן, והשימוש בו נעשה בלי שום קשר לע"ע. <למה אני מתערבת בעניינים שלא שלי? סתם.> |
|
||||
|
||||
את מתערבת כי האתר הזה הוא אתר שפתוח לציבור הרחב ולא דוא''ל, והוא מהאתרים האינטיליגנטיים ביותר ברשת, ואם כשאני פותח את האייל אני צריך לחפש טוב-טוב בין התגובות החדשות את התגובות הענייניות, אז אולי כדאי שלפחות לאלה שמתעסקים בקשקושים הקטנוניים האלה בשמם המלא, נעיר על זה בתקוה שאולי- אולי- הם ירסנו קצת את עצמם. |
|
||||
|
||||
הבחורה הולכת לעבודה, חוזרת מהעבודה ומגלה שאם שותקים כאן לפחות משעה אז היא כבר צריכה שמישהו ישמור עליה? תודה, אבל לא תודה. היחיד כרגע שמתייחס אלי כאל מישהי שצריכה הגנה, זה אתה. נחש מה? אני מסוגלת ללחום את המלחמות שלי בעצמי, ועוד יותר מזה, לא ללחום כשאין צורך. אני אוהבת את יהונתן גפן, עוד יותר אוהבת את השיר המדובר, ובשום שום שלב לא חשבתי שאני אמורה לראות בציטוט הזה משהו שאמור לגלות יחס אליי כאל ילדה קטנה.1 אני באמת שונאת שמתייחסים אלי כאל "חמודה", לפחות אנשים שאני לא מכירה, אבל רבאק- מה הקשר?! אפילו פעוטה שכמוני לא עד כדי כך רגישה. 1אלא בעיקר לחייך.2 2בניגוד לפעם האחרונה שבה הלכתי לבית ספר, דיברתי עם אמא של אחד התלמידים, ופתאום קלטתי שהיא מלטפת לי את הראש. הייתי בשוק, בהלם בה-מו-מי-יות. כאילו, את מלטפת את הראש של המורה של הבן שלך?! מה עובר לך בראש לעזאזל כשאת עושה את זה? _______ העלמה עפרונית, בהלם. |
|
||||
|
||||
אם אינני טועה, להיות ב"המומיות" זה בדיוק להיות בהלם. ממש לא מנומס מצד הגברת הזו. הייתי נותן לה שטיפה. <אזהרת שוביניזם> טוב, תלוי איך היא נראית. </אזהרת שוביניזם> |
|
||||
|
||||
איך אפשר "פתאום" לגלות שמישהו מלטף לך את הראש? כל ארנבת יודעת ש90% מתשומת הלב שלך בכל רגע נתון צריכה להיות מופנית לתנועות פתאומיות לכיוון הראש שלך. במיוחד מאנשים מסוכנים כמו הורים של תלמידים. |
|
||||
|
||||
אגב, האם ניתן לשכור את שרותי ההגנה שלך מפני אחד, א. הראשון. עדויות ליחסו המחפיר לאלמונים יסופקו בהמשך. |
|
||||
|
||||
''היחס המחפיר לאלמונים'' המיוחס לא. הראשון אינו אלא שירות הגנה עצמית מפני סיקולים ממוקדים זדוניים הנעשים בחשכה תחת הנוחיות שמזמנת האפשרות להיקרא ''האייל האלמוני''. א. הראשון כבעל רגישות אישית לאיילים הקיימת מסיבות מיוחדות עוד הרבה לפני ששמע על האתר, מבקש לחשוף את אישיותם של האלמונים הנושאים את שם האייל לשוא, ואפשר לראות זאת כשירות מסויים לשאר קוראי האייל. א. הראשון מבקש את סליחתם של אלמונים שכוונותיהם תמימות, אשר נכנסו לשדה ונפגעו. יחד עם זאת, הוא מציע להם בפעם הבאה למצוא לעצמם איזשהו כינוי יצירתי. בכך יבדילו את עצמם מאותם אלמונים שכוונותיהם מנוולות, אשר לא די שאין בהם יצירתיות אלא שהם מנצלים את החושך האופף אותם כדי לירות חיצים במי שאינו רואה אותם. |
|
||||
|
||||
אתה כנראה החלטת לשבור את שיא ההודעה הנלעגת (תגובה 117066) אותו קבעת רק לפני זמן לא רב. המממ... תן לי לחשוב על זה רגע, כן, אני חושב שהצלחת. אחרי ההודעה הזאת (תגובה 120611) אין באמת טעם שאני אפרט למה, נכון? ברכותי. לגבי ה"עדויות", אתה כבר יודע את עמדתי. |
|
||||
|
||||
סך הכל שאלו מי יודע לרקוד? כנראה שאתם לא! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אצלי דווקא אין שום קשר בין שתייה לבין ריקוד. למען האמת, כשאני רוקדת אני מעדיפה לשתות מים. בעיקר מים. שום חומרים ממריצים ושום נעליים. אדרנלין טבעי מספיק לי כדי לדפוק ת'ראש... פעם הייתי בטוחה ש"אני לא טיפוס של מועדונים" עד שיום בהיר אחד (או יותר נכון, לילה שחור אחד)המלאך השומר שלי גילה לי שיש הרבה מועדונים שמשמיעים דברים אחרים פרט לטראנסים. באותו הרגע שיניתי את ההגדרה ל:"אני "לא טיפוס של מוזיקה אלקטרונית". אכן, רגע של חוויה מעצבת בחיי. בשנת שירות, הסיבה ה(כמעט) יחידה שבגללה שמחתי להשאר שבת, הייתה העובדה שבשבת בלילה היו המסיבות שהכי אהבתי והיה לגיטימי לצאת. (כמובן, בימי ראשון בבוקר הייתי מתפקדת אך בקושי, אבל זה בהחלט היה שווה) לפני שאחת מבנות הקומונה התגייסה, סחבנו את עצמנו לתל אביב במוצאי שבת בשביל ה"מסיבה האחרונה" היות ולא היה לי איך לחזור הביתה, לא מיהרנו לשום מקום, ונשארנו אחרונות על רחבת הריקודים. באיזשהו שלב, ניגש אלינו המאבטח, ושאל אם אנחנו לא חושבות שהגיע הזמן ללכת. "ללכת לאן?" תהינו בתמימות. "לכל מקום. אין כאן אף אחד חוץ ממכן"... מבט חטוף גילה שהוא צודק, אז הלכנו. (ושוטטנו לחפש אוכל בארבע בבוקר, פגשנו כל מיני אנשים מוזרים, שמענו את הדיסק החדש של אייל גולן במקום שמכר ארוחות טורם-בוקר וברבע לשש עליתי על האוטובוס הראשון דרומה. שלש שעות אחר כך כבר קמתי לעבודה.אוי, החיים הטובים...) _________ העלמה עפרונית, ברגע נוסטלגי מרגש וחסר מעצורים. |
|
||||
|
||||
אפשר שמות של מועדונים שלא משמיעים מוזיקה אלקטרונית? מי יודע, אולי גם אני אגלה שאני טיפוס של מועדונים. |
|
||||
|
||||
בתל אביב? גת רימון- ב(כמה מפתיע) רחוב הגת רימון 16, באחת הסימטאות של נחלת בנימין. בשבתות יש שם עכשיו מסיבות ישראליות. ליננבלום 25- שיש להם את ההזמנות הכי הכי מושקעות ויפיפיות. (הממ, הזמנות...) יו, הכל זרח מפרחוני. אבוי. ________ העלמה עפרונית מתגעגעת לקיר ההזמנות שלה. |
|
||||
|
||||
רק כדי להבהיר - בלילנבלום המסיבות מחולקות לשלושה חדרים עיקריים: חדר שנות ה-80' (עם נטיות גותיות), חדר הרוק והחדר הבריטי (החביב עלי, אם כי הוא נורא קטן, וזה בעייתי). תלוי בדי.ג'י, חדר שנות ה-80 עלול בשלב מסויים להפוך לחדר אלקטרוני (מדובר בערך בשעה 3 בלילה, כך שאפשר להנות משעתיים-שלוש של מוזיקה ואז ללכת). |
|
||||
|
||||
מסיבות ה"רייב ישראלי" למקרה שמישהו עדיין מתעניין, עברו למועדון ה"תכלת" שנמצא (אם אני לא טועה) בנמל. ________ העלמה עפרונית, מעדכנת. |
|
||||
|
||||
ברמת גן למשל יש הרבה מועדני סלסה, רנגה, וכו' שמלמדים ומשמיעים מוזיקה של ריקודי שורות , זוגות ורואדה(מעגל) המסיבה הכי טובה בר"ג מתרחשת בכפר המכביה ביום שבת בערב מ8:30 עד 10:00 לומדים לרקוד ומ 10:00 עד 2:00 יש ריקודים חופשי . המרקיד שם מקצועי ומעולה, הכניסה מגילאי 16-90 ועולה רק 30 שקל. חוויה שווה, לפחות פעם אחת |
|
||||
|
||||
ברמת גן על גבול גבעתיים יש מרכז הלבשה לרקדני סלסה. הזבניות שם גם מקצועיות ומעולות, בגדים לצעירים מגיל 9 עד 99 והמחירים - אגדה. 'איציק אופנה', ותגידו שסימי שלחה אתכן! |
|
||||
|
||||
בנוסף לשתי ההמלצות המעולות של העלמה עפרונית, אני ממליצה על ערבי הג'ינגה. זה ה'דיסקוטק' הכי לא צפוני או סנובי שיש. בניית קטן, אווירה שנטיפית, מוזיקת עולם על כל גווניה השונים. המוזיקה כל כך מוזרה ומשתנה אקראית במקצב ובעיבוד, ששום סגנון ריקוד הגיוני לא מתאים לה. אחרי כמה זמן שלא מצליחים לזוז בכלל, מגלים שאין ברירה אלא לתת לגוף לעשות את מה שטבעי לו. מידי פעם המוזיקה נעצרת, ומגיע משהו אחר - הופעת ריקוד, נגינה, אקרובטיקה. הכל הולך. זה קורה בבית ביכורי העיתים בימי רביעי (לא כל יום רביעי, צריך לברר בדיוק). |
|
||||
|
||||
אני לא זקוק לאלכוהול (ולא צורך שום דבר אחר) כדי לרקוד, מצד שני, אני מאוד מתקשה לרקוד כשיש יותר מדי אנשים שאני מכיר בסביבה. יותר נוח לי לרקוד כאלמוני באיזה מועדון מאשר במסיבה עם חברים. |
|
||||
|
||||
אם או בלי לא ממש חש בהבדל. אני רוקד גם אם אלכוהול וגם בלי, למעשה אחרי שרואים אותי רוקד בטוחים כי שתיתי לא מעט ואני לא נוהג לטעון אחרת גם כאשר לא נוגעת בי טיפה אחת. אבל אם כבר התחלנו בסקרים פנימיים. מה המשקה המועדף עליכם? אני אישית לא סובל בירה או יין אבל קוקטלים עושים לי את זה. אוזו ביוון היה המשקה החביב ועד היום יש חברים שאיתם חובה להקפיץ אוזו כאשר הולכים לאיפה שהו (האם ערק הוא אוזו?) |
|
||||
|
||||
גם אני לא סובל בירה. אם אני מחפש אלכוהול קל, אני הולך על סיידר, או בריזר. אלכוהול משמעותי יותר זה בשבילי דברים כמו ווייט ראשן וכאלה. |
|
||||
|
||||
אחלה אפשר כמובן לתת משקה לא אלכוהולי בתור משקה מועדף. מים מהברז למשל יורד אצלי מהרשימה מיד גועל נפש. |
|
||||
|
||||
תגובה 100564 מתחיל בהודעה הזויה משהו של אבירי, וממשיך בפתיל מרתק (הכל יחסי..) על אלכוהול. _____ העלמה עפרונית, ופלורוסנט ממש מרגיז בחדר. |
|
||||
|
||||
בקרוב זה יהיה מצב שבו כמו שאין דבר שאי אפשר למצוא באינטרנט , אין נושא שלא דיברו עליו באייל. לכל מקרה שם זה יחסית מאוד מפוזר וסך הכל אני חושב כמות קטנה של מגיבים ענתה מה הוא האלכוהול המועדף עליהם. הציבור מוזמן להמשיך לענות ולשתות. על כך נאמר וכל המרבה הרי זה משובח |
|
||||
|
||||
אני מעדיפה לענות על שאלת הריקודים~אלכוהול. התשובה היא "לא, לא צריכה". |
|
||||
|
||||
אבל לא שאלו אותך איזה אלכוהול מזיז אותך לרקוד. שאלו אותך איזה את מעדיפה (תמיד את חייבת להתחכם?) פעם זה היה וודקה תפוזים. היום זה יותר לכיוון המרטיני בלאנקו. |
|
||||
|
||||
עזבי, אני עצובה עכשיו ולתמיד. מוריס גיב, האיש שגרם למיליוני איש לרקוד, נפטר היום. |
|
||||
|
||||
אכן עצוב. תוך שנה איבדנו גם את ג'ורג' הריסון, את הסולן של להקת הקלאש, וגם אותו. ועוד כמה. נראה לי שאנחנו מתחילים להזדקן מוקדם מדי. |
|
||||
|
||||
אכן עצוב. אני התבגרתי (מעט) לצלילי השלישיה האוסטרלית ועד היום אני נעשה קופצני ומפותל לצליליהם. ובעניין הסקר: אני לא הולך למועדונים ולא כל כך שותה אבל אוהב לרקוד ולהשתולל בארועים (באופן לא מזיק) ואני חושב שאני עושה זאת באופן סביר עד משונה. |
|
||||
|
||||
וזה בערך המשקה האלכוהולי היחיד שאני שותה, וגם זה רק באירועים (שתי בר-מצוות, שתי חתונות וברית בחדשיים האחרונים.). |
|
||||
|
||||
יש סיבה שאתם קוראים לזה וודקה תפוזים ולא screwdriver? |
|
||||
|
||||
יש סיבה שאתה קורא לזה screwdriver ולא וודקה תפוזים? 1אה, אמרתי את זה כבר. סליחה. |
|
||||
|
||||
אם את אוהבת וודקה ומיץ פרות הדריים, תנסי גימלט וודקה (זהירות, בכמה הפעמים שבקשתי משקה מברמן ישראלי קיבלתי או הרמת גבה או משהו דוחה). גימלט עושים מוודקה, מיץ ליים (בד''כ רוז-ליים) ואבקת סוכר. אפשר גם גימלט ג'ין. המשקה הזה יותר חזק מ ס''ד ויותר מריר. |
|
||||
|
||||
אהה... טוב, בזה הרגע הנני מבטיחה לעצמי לנסות. אם זה יהיה מגעיל תמיד אפשר להגיד שהרב''י אמר. אגב, אם אתה רוצה להימנע מהרמת גבה או משהו דוחה, תנסה להתחיל עם הברמן, ואז תקבל כל מה שנפשך תחפוץ. לפעמים זה עובד. |
|
||||
|
||||
המשקה עם האפקט האלכוהולי הכי חזק ששתיתי, שלא הכיל אלכוהול, היה תערובת של רסק ג'ינג'ר, דבש ומיץ לימון. חריף-מתוק, חזק ומחמם את המערכת באופן מיידי. |
|
||||
|
||||
הה, זה היה בגלל הזבוב הספרדי שמישהו הוסיף שם. ____________________ שכ"ג, מסתכל על התקרה ושורק. |
|
||||
|
||||
חשבתי שהזבוב הספרדי מוכנס בדרך כלל לכדורי שוקולד איכותיים. זיכרון מספר מתוק ששכחתי את שמו. |
|
||||
|
||||
"דודי אוסוולד" של רואלד דאל? |
|
||||
|
||||
כן כן כן אני אף פעם לא זוכרת שמות של -ספרים -סופרים -סרטים -במאים- שאהבתי. |
|
||||
|
||||
בוודאי שהרימו גבות, כי זה קוקטיל ניו-יורקי, או אמריקאי. בישראל החביבה לא תמצא שום באר עם מיץ ליים, ונראה לי שאם תבקש רוז ליים יציעו לך להתפנות.(לא שאני תומכת בגישה הזו) בפריפריות מסוימות אף ישנה אפשרות שידפקו לך מכות. מרטיני אמיתי, או וויסקי סאוור זה יותר ריאליסטי. ולכן עדיף להתחשב במגבלותיו הבארמן, להתעלם ממנו כסובייקט, ולבקש מה שאת רוצה בתקיפות כדי שלפחות ימזוג את השוט וחצי ויסחט את הלימון כמו שצריך. בארמנים ישראלים מתייחסים ברצינות דבילית לכוחניות. |
|
||||
|
||||
קיבלתי גם קיבלתי מרטיני וסאור שחזרו למטבח אחר כבוד. אין לי דבר כנגד הברמנים, אבל יש מספיק ספרי מיקסים קטנים שאפשר לשמור במדף מתחת לבאר. חוץ מזה, אני לא בא לבר להפגין כוחניות (שאין לי). |
|
||||
|
||||
איך בדיוק הם מתכוונים להכין "קוסמופוליטן" בלי רוז ליים? |
|
||||
|
||||
בלי רוז ליים |
|
||||
|
||||
אז זה לא קוסמו. רוז ליים הוא מרכיב עיקרי. כמו ורמוט במרטיני. |
|
||||
|
||||
הנאמר להלן הוא במעמד של השערה פרטית, ומצב רוח שאינו נוגע לשואלת ל.ב.פ.: קוקטילים זאת המצאה אמריקנית, כחלק מתרבות של פנאי (leisure) אמריקנית, שבה מרככים את פייסנותה של הנפש המתמוגגת למראה המטריות הנחמדות שמעל לשכבות הצבעוניות של האלכוהול. זאת, במסגרת הסימום המקצועי של התרבות האמריקנית לעשות הכל נחמד, מנחם וכמו בפרסומת של הוואי, כך אפשר גם מעל לברביקיו עד אמצע שנות ה 80, ואח"כ לא רצו האמריקנים ללכלך את הידיים, כשהפסיקו לבשל בבית, ולכן מזמינים אותו על הבאר. (או שהמכסיקנית תכין). אם נשרוד, בקרוב במזל טוב, נגיע לשם בעצמינו. זאת בתנאי שהאמריקנים שלא מוצאים יותר היכן לעבוד (כי החברה שלהם לא צריכה את שירותיהם החביבים יותר בתור אנשי מקצוע כי את כל המקצועות הדבילים שלהם עושים אנשים זולים יותר באחרות אחרות) ועומדים בתור לאוכל, די יתעצבנו מזה שהם לא יכולים להכין יותר קוסמופוליטן מעל לברביקיו, או לקנות אותו בכל באר או מסעדה ניו יורקים שיגישו להם אותו בחיוך ליים עם 28 שיניים בוהקות. אבל, אלה שקונים קוסמו, בינתיים, ממש לא שמים קצוץ על אלה שכבר לא יכולים. ולכן, סביר להניח שהכל יהיה בסדר. ביחס אלינו, ברפובליקת הבננות המסכנה (ברצינות), אנחנו עדיין חבורת wann'be's (אם ככה כותבים את זה), שעוד לא יודעת להכין אמרקאיות כמו שצריך, ומכינים אותו סתם עם מיץ לימון. יחד עם זה, אנחנו הרבה יותר מתקדמים בכך שבגלוי אנו מעריכים ומטפחים את השחיתות והטמטום הבלתי אפשרי, ואפילו בלי ליים! ו*זה* משהו! ליים מעניין אותך. ליים זה כסף קטן. אבל יש מוצא! תרבות היאפיות הטעימה (שמכינה סושי טוב בעיקר סושידו, ופירות ים ובשר (בחיי!) בוודאי כן השיגה ליים, בכמה עסקים תל אביביים מובחרים. אני מהמרת שבאונאמי יש מיץ ליים, בננה, בבירנבאום ומנדלבאום, ובכמה מקומות חדשים על נחלת בנימין. but I wouldn't count on it. לי בד"כ אין כסף להנ"ל, וממילא חביב עלי וויסקי זול. since your so interested, הגרסה הישראלית, כפי שידועה לי, היא הבאה: שוט ודקה או ודקה לימון חצי טריפל סק (!) בד"כ / קוונטרו/גראנד מריניאר dash מיץ לימון ומיץ קרנבריז בשאר עם קרח. אין לי מושג אם יש לזה קשר למקור האמריקאי. אנחנו הישראלים לא קוראים ספרי הנחיות, בטח לא בעבודה. |
|
||||
|
||||
כשאת מלגלגת על אורח חיים מסויים, שאת חלק ממנו, זה כדי להרגיש/להראות את עליונתך על האחרים? בבחינת "אני אוכלת סושי ושותה קוקטיילים כמו כל העדר המסומם אבל אני מודעת ואירונית" ? |
|
||||
|
||||
לא לגלגתי,חס וחלילה, רק הרגשתי מוזר ביחס לתשובה על "איך, למען השם, מכינים קוסמופוליטן בלי מיץ ליים?" כשרוחי טבועה ביאוש הרציני בארץ שכולנו טבועים בו, מן הסיבות הגלויות והמשותפות ביותר. וסה"כ, כתבתי תשובה מפורטת ורצינית לשאלת הגברת: עם הקוסמופוליטן התל אביבי, ואפילו היכן אפשר להשיג מיץ ליים. על המסעדנות התל אביבית המצויינת אני בכלל לא מלגלגת, אלא מאוד מעריכה ומחבבת, ולקרוא לה יאפית, זה משום שמקורה אכן בארץ הקוקטילים, ומשום שאנו כן מנסים לחכות אותה. כמו רוב העולם. ריאליזם פשוט ודי נפוץ. ולהרגיש את עליונותי על מי? סביר להניח שפעמים רבות, שתיכן הייתן באותו המוד האירוני. או שלא, לעולם אינכן במוד אירוני. אתן אוהבות את כולן, כל הזמן, ואם לא אז רק בסגנון פוליטיקלי קורקט מהוקצע. בנות, באמת לא הייתן צריכות להירעש כל כך. lighten up,קצת חושומור ושתהיה שבת שלום. |
|
||||
|
||||
ורוז ליים זה לא מיץ ליים. זה מיץ ליים מרוכז וממותק. יש הבדל. וזה רק להבהרה עובדתית, כי כעקרון התגובה שלך לא שווה תגובה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
''גבישי סוכר עשויים בוויסקי שעורים ללא גבישי סוכר'' (ד. ראניון האגדי בתרגום ט. כרמי האגדי לא פחות) |
|
||||
|
||||
בדיוק! (-: |
|
||||
|
||||
איזה סיפור? |
|
||||
|
||||
משהו עם חג המולד... זו תרופת המנע הטובה ביותר כנגד הצטננות שעלולה לבוא. |
|
||||
|
||||
לא ט. כרמי המשורר אלא אליעזר כרמי. על הדרך שבה הגיע לתרגם את ראניון, כאן: |
|
||||
|
||||
אני לא שמתי לב בכלל שהסקר התחלף, ועוד למשהו שאני יכול להגיב בו סופסוף. ואפילו לינקקה העלמה להודעה קודמת1 שלי ! נתחיל בזה שכשזה שאני לא מאמין שהוא קיים שקד על המפרט הטכני שלי, ריקוד לא היה בראש מעייניו. זה לא שאלה של קורדינציה, לא שאני להיט היסטרי בנושא, אבל אם הסתדרתי עם ג'ודו במשך שנתיים אז הייתי מסתדר גם עם ריקוד. רק שאני מרגיש לגמרי מטופש כשאני רוקד. פשוט לא בנוי לזה2. התוצאה היא שאני רוקד *רק* תחת השפעת אלכוהול. וגם זה לא קרה כבר הרבה זמן, עקב השליטה העצמית ההולכת וגוברת עם הזמן שלי תחת השפעת אלכוהול. פעם כשהיו אומרים "דיסקוטק" הייתי בודק שיש לי עשרים לשש טקילות, אחרת זה יהיה ערב ארוך. היום לא יגררו אותי חי למקום שרוקדים בו. למזלי גם לרוב הסובבים אותי נמאס ממקומות כאלו. -- 1 הזויה ? דווקא אחת מהאהובות עלי... 2 תירוץ שבמקור מיועד להתחמקות מתפקיד המא"גיסט בקורס מש"קים. עובד לא רע גם בתחומים אחרים. |
|
||||
|
||||
עשרים לשש טקילות? הסבר בבקשה. אני לעולם לא אצא מהעיר בשביל מסיבה, מה שמצמצם לי את האופציות בצורה דרסטית (כי ה"לילה" נסגר ואלוהים יודע מה יהיה שם כשיפתח שוב). |
|
||||
|
||||
ולמה- אם מותר לשאול- לא תצאי מהעיר בשביל מסיבה? ואם היא מה זה שווה? |
|
||||
|
||||
היא למדה מבני-דודינו - אם אתה עוזב את העיר בשביל מסיבה, יתכן כי לא יהיה לך לאן לחזור. |
|
||||
|
||||
אוף טופיק - ראית את הפרסומת החדשה לאיקאה שאומרת: "מי יודע מה ישאר כאן מחר?" דוגמא לחוסר טעם. |
|
||||
|
||||
לו אני פליט פלסטיני, הייתי מדיר רגלי מחנויותיהם. אני כעצמי מוצא את כל עניין שגעון הרהיטים השוודי כמפוקפק כמעה. |
|
||||
|
||||
ואני כירושלמית לא רואה שום טעם לנסוע עד מחלף פולג בשביל ספסל דקורטיבי ככל שיהיה. |
|
||||
|
||||
ספסל? במחלף פולג?! טוב, עכשיו אני מבין את הסלוגן שלהם. (זוכרת את מטעני החבלה שצצו בהמוניהם בסניפי איקיאה בהולנד? גם משם כדאי לקנות מהר, כי לא ישאר.) |
|
||||
|
||||
מה שמזכיר לי - השבוע פתחו סטימצקי בשינקין. |
|
||||
|
||||
אני מגיע לשינקין בממוצע פעם בטריליון שנה, עם שגיאה במאית סדר-הגודל. |
|
||||
|
||||
עכשיו יש לך סיבה אחת פחות. |
|
||||
|
||||
כי אם היא מה זה שווה זה אומר שאני אהיה בה או שיכורה מדי או עייפה מכדי לנהוג חזרה או שהנהג יהיה כזה. במצב כזה אני דוחה את הסיפוקים. אולי זו שאלה של גיל, אבל כשהייתי צעירה יותר לא היו מסיבות יותר שוות מחוץ לעיר. |
|
||||
|
||||
ברוב הדיסקוטקים אתה מקבל שוט טקילה וכוס ספרייט בעשר. מקפיצים 1/3 טקילה ו2/3 ספרייט. ככה שבעשרים שקל אתה מקבל שש הקפצות, שזה מה שהייתי צריך כדי לא להרגיש מטופש כשאני רוקד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |