בתשובה לדב אנשלוביץ, 09/01/03 17:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע מה איתך, אבל לא הייתי מרגיש נוח במיוחד להיות נאשם או תובע במשפט, בו השופט נבחר על ידי הציבור, ולכן ההחלטה שלו במקרה שלי תונע על ידי הרבה מאד מניעים פופוליסטיים, במיוחד אם התקשורת החליטה שאני אשם, או שהנאשם זכאי על לא עוול בכפו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החסרונות שמנית נמצאים גם אצל שופטים שנבחרו לפי השיטה הקיימת. אף הם בני אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החסרונות האלה הרבה יותר משמעותים כאשר השופטים יודעים שלא רק שהם יאלצו לשמוע מחאות פופוליסטיות, הם גם עלולים לאבד את מקומם בביהמ''ש בגללן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להביע דעה על שיטת הבחירה עצמה, סביר לקבוע שלאחר ששופט נבחר (ולא חשוב איך), לא ניתן לפטר אותו. ודאי שלא בגלל שהוא ''לא נענה לרחשי לב הציבור''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מציע בחירה לכל החיים? נדמה לי שיש מדינות בארה"ב בהן שופטים, כמו גם הפרקליט הראשי, נבחרים ע"י הציבור. אם לשפוט עפ"י הספרות הזולה שאני קורא לפעמים, זאת לא שיטה אידיאלית1. __ 1- אני יודע שזה לא ממש נימוק חזק, נא להתייחס לזה כאל הערה לא מחייבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לא אידאלי - בחירת שופטים לכל החיים (או עד גיל הפרישה, מה שבא קודם), או בחירתם על-ידי הציבור? כפי שמציין אליהו בדודה של התגובה הזו (תגובה 119942) בחירה לכל החיים היא הנוהג המקובל (וזה נראה לי מאד סביר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוונתי לבחירתם ע"י הציבור. בחירה לכל החיים ע"י הציבור נראית לי עוד יותר בעייתית. יש לכך איזו דוגמא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארה"ב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא ידעתי שהבחירה שם היא לכל החיים. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי בחירה ע"י הציבור לכל החיים: זה אמור לפתור את בעיית מרמורו של הציבור לגבי הזהות הפוליטית של שופטיו, איך בדיוק? זה עלול אפילו להחמיר את הבעיה. כך רק נגביר את הזהוי של שופט מסוים כשייך לציבור מסוים (הציבור שבחר בו). במערכת בחירות מסוימת, שבה באופן מקרי לשמאל יש יותר כח, יבחר לו שופט ססמולני לבית המשפט העליון, לכל החיים. לאחר חילופי השלטון או לאחר שינוי בדעת הקהל, הציבור שוב יצעק בקול - הוציאו את הסמולני מבית המשפט, איננו מעוניינים שהוא ישב שם. הציבור שדורש בחירות לבתי המשפט, ידרוש גם כהונה מוגבלת זמן, בסופו של דבר. הפעם הם יודעים לבטח והם צודקים לחלוטין, שבחירתו נבעה מתוך שיקולים פוליטיים לא מקצועיים. הרי הציבור הוא זה ששם אותו שם מתוך שיקולים פוליטיים. הצבעה של ציבור לבטח לא יכולה להיות מקצועית ובלתי פוליטית, אז איך בדיוק פתרנו כאן בעיה? אם יש בעיה ברמת המקצועיות של השופטים, שיעלו את הדרישות ושישפרו את תהליך הסינון וההשמה. לא צריך להפוך את בית המשפט לכנסת-2. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקביעה ששופט, לאחר שנבחר, לא ניתן לפטר אלא בנסיבות מיוחדות, חשובה בעיני עוד יותר מדרך הבחירה שלו. אני לא תומך בבחירת שופטים על-ידי הציבור בבחירות (כמו בארה''ב), אבל אפילו במקרה הזה עדיף בעיני שופט ש''ירוץ'' למשרה פעם אחת, ולא יהיה מחוייב לבוחריו אחרי שנבחר, מאשר שופט שצריך לעמוד לבחירה מחודשת כל כמה שנים (כי אז ודאי שפסקי הדין שלו יושפעו מהכורח הזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, אך בחירה ע''י הציבור, לכל החיים, נראת לי כמו רעיון שלא יעמוד במבחן המציאות לאורך זמן, משום שהציבור ידרוש בחירת שופטים לתקופה מוגבלת, מן הסיבות שהראתי מעלה. גם לכל החיים וגם לא ע''י בחירת הציבור - ''יותר עדיף''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה המצב הפרקטי כיום. על פי החוק ניתן להדיח שופט מכהונתו, באמצעות הועדה לבחירת שופטים או באמצעות בית הדין המשמעתי. באופן פרקטי מעטים, אם בכלל 1 השופטים שהודחו מכהונתם. בדרך כלל וגם זה במקרים ספורים זה נסגר בהתפטרות השופט אחרי שמסבירים לו את העניין. הבעיה מתחילה לא עם שופטים שלא שמעו לרחשי לב הציבור. בעניין הזה בית המשפט 2 נתפס כבית משפט מקצועי. הבעיה היא מה קורה עם ששופטים שנתקעים במערכת והם אינם מקצועיים. עיקר הביקורת המקצועית שמופנת איפוא כלפי המערכת, מקורה במערכת בחירת השופטים. בשנה האחרונה היו מספר כתבות 3 על הועדה לבחירת שופטים והוטחה ביקורת רבה על כך שהשיטה כיום היא שיטת "חבר מביא חבר", על כך שאין מספיק מידע על המועמדים, ובעיקר שדיוני הועדה חסויים ואף ספק אם מנוהל שם פקוטוקול מלא, אם בכלל. בשעתו ביילין שהיה שר משפטים ניסה להעביר רפורמה כך שהבחירה תתבסס על הערכה מקצועית רבה יותר, מבדקי אישיות והעיקר, כי אחרי שנתיים ייבדק תפקוד השופט פעם נוספת לפני שייכנס למערכת באופן סופי. מטעמים שונים ומשונים הרפורמה לא עברה ולמעשה הועדה לבחירת שופטים ממשיכה בהתמנהלות חסויה תחת מעטה רב של חשאיות. אם תשאל אותי4 יש טעם רב בדבריך כך שלאחר שהשופט נבחר לא יהיה ניתן להוציא אותו מכהונתו ואולם עדיין יש להשאיר מספר מקרים בהם כן יהא ניתן להדיחו מכהונתנו כפי שגם כיום ניתן. המקרים הם:(א) נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו (ב) התנהגות שאיננה הולמת שופט (3) הרשעה בעבירה שיש עימה קלון (4) השגת מינוי שלא כדין. הבעייתי כמובן הינו מקרה (א) שבו קיים חשש מוצדק כי ניתן יהא לראות בסעיף זה פנים שלא יפורשו כראוי, כגון הדחה על רקע פוליטי. אלא שכאן יש להוסיף שתי הערות שלדעתי יקהו את עוקצו של זה: האחת - בית הדין המשמעתי מורכב מרוב של שופטי עליון. ויתר חבריו ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון דהיינו מדובר בועדה מקרב השופטים. גם בהדחה על פי הועדה לבחירת שופטים יש צורך ברוב של שבעה מתוך תשעה כאשר שלושה חברי הועדה הם שופטים -שוב מנגנון שיגרום לנטרול להדחה על רקע פוליטי. השניה ולדעתי היא העיקר. למעשה עיקר הביקורת המקצועית כאמור הועלתה בעיקר כי בית הדין המשמעתי לא פעל. כמובן שעונש ההדחה הוא החמור והאחרון שבין העונשים המשמעתיים שניתן להטיל 5. למעשה הביקורת נובעת מכשל שוק של המערכת. ביקורת פנימית טובה יותר של המערכת הייתה מונעת ביקורת חיצונית ונסיונות התערבות חיצוניים תוך השפעות פוליטיות-מקצועיות על אופן בחירת השופטים. _________ 1 אינני בטוח ולכן ההסתייגות 2 עד לפני מספר שנים בודדות המערכת המשפטית נתפסה בעיני רוב הציבור כמקצועית ואמינה. בשנים האחרונות חל כרסום במעמדו של בית המשפט העליון, בעיקר בחוגים הדתיים והחרדיים. דומני כי לא אטעה אם אומר כי עדיין רוב הציבור נותן אמון בבית המשפט, בוודאי בערכאות הנמוכות (מחוזי ושלום). 3 סדרת הכתבות המופרסמת ביותר הייתה בעיתון "העיר" אך דומני כי גם בגלובס היו מספרת כתבות בעניין זה כמו גם במספר בבטאונים מקצועיים. 4 רק למען הנימוס, בכל מקרה הייתי כותב. 5 העונשים (מהקל לחמור):הערה, התראה, נזיפה, העברה למקום כהונה אחר, העברה מין הכהונה - בין בקצבה ובין בהעדרה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |