בתשובה לעדי סתיו, 01/01/03 12:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה שאנחנו חוגגים חג אנטישמי רק מגביר את ההצהרה שהעם היהודי עדיין קיים על אפם וחמתם של כל שונאינו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קצת נראה לי מוזר לקרוא לחגיגת השנה האזרחית "חג אנטישמי". כלומר, הסיבה, לדעתי, שישראלים מכנים את האירוע "סילבסטר", כנהוג במקומות מסויימים ולא "ראש השנה" כנהוג ברוב המקומות נעוצה בכך שהשם "ראש השנה" כבר תפוס ומקושר לראש השנה העברית. האם החג עצמו הוא אנטישמי במהותו? נראה לי שלא. שמעתי לא אחת את הגרסה שמסבירה שהתאריך הוא בעצם כ- 8 ימים מאז יום הולדתו של ישוע, כלומר, החגיגה היא למעשה חגיגת ברית המילה של אותו האיש. האם יש בחגיגה הצהרה כלשהי כלפי העולם הנוצרי? נראה לי שגם כאן התשובה היא שלילית. אלו הבוחרים לחגוג הם חילוניים ברובם, שההתרסה היחידה שניתן אולי לייחס להם היא מול המסורת היהודית דווקא, ולא מול המסורת הנוצרית. אישית, זה נראה לי כמו "עוד הזדמנות לחגוג, אז למה לא?". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-31 לדצמבר הוא גם יומו של סילבסטר, אפיפיור נוצרי. כלומר, אנשים חוגגים את יומו של אפיפיור נוצרי. אבל מה? זה לא סתם עוד קדוש נוצרי. הוא גם היה אנטישמי. ראש השנה האזרחי אינו חג אנטישמי. יומו של סילבסטר, לעומת זאת, כן. למה רק אנחנו חוגגים את ה"סילבסטר" כשכולם חוגגים את הnew year? אלו שני דברים שונים לגמרי. ואני כבר לא חוגגת את christmas, easter ושאר החגים, למה שאחגוג רק את היום הזה? "יש, מישהו אהב להרוג אותנו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בערך אחזור על עצמי: האם מישהו מהישראלים החוגגים את השנה האזרחית החדשה רואה בו בכלל "חגו של סילבסטר, האפיפיור"? אם לא, אז למה שיהיה איכפת למישהו? אם, נגיד, יום הולדתו של היטלר, על פי הלוח העברי יוצא ב-ה' באייר, האם עלינו לבטל את יום העצמאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, אתה שוב מזכיר לי את גאון הדור, השר האקר: We agreed that the only difference is in the name.
It's like litler and Hitler. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אי פעם יהיה קון של איילים, יהיה צריך להקרין כמה פרקים מהסדרה הגאונית הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה תאמר על סקירת הדיוידי שיצא בישראל? "...בניגוד ליצירות מופת [אנגליות אחרות, הסדרה] לא ממש מעוררת צחוקים רמים...סיטואציות לא מצחיקות במיוחד על אנשים חביבים בחליפות..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותב פיספס לגמרי את הסידרה. כנראה שמה שמצחיק אותו זה מישהו מטפל בך או מי הבוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיין http://www.newadvent.org/cathen/14370a.htm לגבי השאלה אם סילבסטר עצמו היה אנטישמי, הגדר לי "אנטישמי". לאחרונה ראיתי שימוש במונח הנ"ל כדי לציין יהודים ישראלים, פעילים חברתיים וכל מי שמתנגד למדיניות של ממשלת ישראל - אם הוא היה אנטישמי כזה, הוא בחברה טובה ומכובדת. בעבר שמעתי את המונח "אנטישמי" בעיקר לצורך ציון אנשים שתמכו בהרג של יהודים באשר הם יהודים. אם הוא תמך בגזענות דורסנית כזו, הוא בחברה רעה. אבל מן הראוי להגדיר את המונח החמקמק הזה בהגדרה מלאה, כדי לאפשר שיחה מדויקת לגביו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים האחרונים קיבלתי מספר אי-מיילים שהנושא שלהם בגדול הוא :"סילבסטר- למה זה רע!". הרעיון העומד מאחורי אי-מיילים נרעשים אלו הוא העובדה כי הקדוש סילבסטר, שעל שמו נקראת החגיגה של תחילת השנה האזרחית היה חרא של בן-אדם. לפחות בכל הנוגע ליהודים. האי-מיילים יודעים לספר על עינויים שונים ומשונים שעברו אותה יהודים אומללים בידיו של סילבסטר האיום. האי-מייל המתריע מסתיים במילים :" האם היית חוגג אם לחג היו וראים "היטלר"? אותה חגיגת "סילבסטר, היא חגיגה של תחילת שנה אזרחית חדשה, מה שבאנגלית נקרא: new years eve. מדובר במקבילה של העולם הנוצרי לראש השנה שלנו- עפ"י לוח השנה הגריגאורייני שמקובל בעולם וגם בישראל. למעשה, מלבד המגזר הדתי ומהדורת החדשות של שש בבוקר, אין אנשים רבים שרושמים בראש מסמך- "כו-כז בטבת", או כל תאריך עברי אחר. החגיגה של ראש השנה האזרחית היא תירוץ. תירוץ בארץ הקטנה שלנו לארגן מסיבה, סוג של חג שאינו דתי ואינו טעון משקעים של "ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל". ואם אנו מתעקשים להעלות את סילבסטר האיום, האם לא ניתן להתייחס לחגיגה של יהודים את חג "ה סילבסטר" כסוג של חגיגת in your face? בחזקת: "גם אתה ניסית להרוג אותנו- נא בעין- לא הצליח!"? בדיקה במקורות שונים (ותודה ל- google) מעלה כי האפיפיור סילבסטר מת בשלושים ואחת בדצמבר- אנשים- זו סיבה למסיבה!!! הבעיה שלי עם סילבסטר היא הטרור שהוא מייצר. כל שנה, בסביבות תחילת-אמצע דצמבר מתחילות השאלות "נו, אז עם מי את בסילבסטר…החתול וקופסת האגן-דאז? זה נחמד…." הידיעה ששוב עברה שנה ואת/ה לבד בחגיגת הנשיקות של חצות. ולא משנה בכלל עם כמה אנשים יצאת במהלך השנה, כמה צפרדעים נישקת וכמה מהם הפכו לנסיכים/ות (לפחות לתקופה קצרה), אם את/ה לבד בסילבסטר פשוט פישלת. ואת יודעת שזה לא ממש משנה, הרי את ילדה גדולה ולהיות לבד בסילבסטר זה לא ממש משנה ו"למה לצאת לחגוג באמצע השבוע, הרי ממילא יש לי עבודה ענקית להגיש יום אח"כ", אבל ככל שהמועד מתקרב, אני חוזרת לשיחות הטלפון עם חברותיי נפגעות הטרור החברתי. יצרנו ממועדון קטן ואקסקלוסיבי- אנחנו מסרבות להיכנע לתכתיבים החברתיים ובערב השנה החדשה מתכנסות כולנו ומשתכרות. אני מדברת אתכם על חגיגה דקדנטית של אלכוהול משובח, מזון מנחם כמו שוקולד והרבה הומור. ההומור זה מה שעובד- אנחנו יושבות ביחד,ונקרעות מצחוק. אני מדברת על משהו ברמה של סטנד-אפ משובח, תרכיז של סיינפלד, אדי מרפי וטובים אחרים- אנחנו לוקחות שם את כולם. את החומר שאנחנו מייצרות באותן פגישות אפשר היה להפוך למכרה זהב. הבעיה היחידה היא כמובן שלמחרת, עם כאב הראש והרגשת הבחילה שמרחפת מעל החוויה- אף אחת לא ממש זוכרת על מה דיברנו. אני יודעת שזה מעט נדוש- בנות רווקות נפגשות ומדברות על החיים בלווית אלכוהול, אבל החיים הם לא "סקס והעיר הגדולה". נכון שהשיחות שלנו בפגישות אלו מתחילות בקיטורים על מצב רווקותנו ובד"כ גם מסתיימות באותו הנושא, אבל באמצע יש מגוון רחב של נושאים- אמהות, הורים, חברים, פוליטיקה, כלכלה (אוקיי, כולנו סטודנטיות כך שעיקר שיחות הכלכלה שלנו מתמקד בבכי על גודל המינוס), אנחנו מדברות על ספרים, סרטים, מקומות שבהם טיילנו ואנשים שאותם פגשנו. אותן נשים שאנו פוגשות בסדרת הטלוויזיה המדוברת הן קריקטורות. הדמויות לוקחות את כל החולשות שלנו כנשים ומציגות אותן כאשר הן עטויות פראדה ומנולו בלאנק (שלו הייתי מוכרת שני זוגות שלו, לא היה לי מינוס). אנחנו לא מנסות לשחזר סיטואציה דמיונית שמוצגת בטלוויזיה, אנחנו שואבות כוח מחברותא נשית. אותו "מעגל תפירה" שהיה קיים מימים ימימה. אומנם, היום אנחנו לא תופרות ורובנו לא רואות את עתידנו כספון בית בתפקיד רעיה בלבד, אבל החברה הנשית, הידיעה שיש מישהי שמבינה אותך לגמרי ויודעת מה את צריכה (בבוא הסילבסטר- הרבה אלכוהול), הוא כוח שאין לזלזל בו. כוח זה הוא לא קלישאה. ומה עם סילבסטר? בארצות אנגלו-סקסיות נהוג לשיר בערב השנה החדשה שיר: let not old friends be forrgotten- לא לשכוח חברים ישנים, לנצור את אלו שיש לך עכשיו ולנצל כל זמן אפשרי לחגוג את קיומם. אם יש משהו ששווה לחגוג, אפילו תחת שמו של אפיפיור מת, אני חושבת שזה הדבר. מחשבות פוסט-סילבסטר בעודי כותבת דברים אלו, אדי האלכוהול עוד לא התנדפו לחלוטין מהמערכת שלי. למעשה, הגעתי למצב מעניין בו אני מדפיסה תוך כדי שכיבה בתנוחה עוברית. אני צופה בעיות לקום בעוד כמה דקות. את הסילבסטר אכן חגגתי יחד עם חבריי הטובים. עשינו מסיבה פרטית. ואומנם לא הצלחנו לגרש לחלוטין את הסממנים של הזוגיות אבל בשעה היעודה- חצות- ברחנו כל הרווקים והרווקות אל חדר המדרגות כדי להשאיר את מנהג הנשיקות לאלו שיש להם עם מי. היה נחמד, היה מצחיק. נקודת הבכי היחידה הייתה כאשר מצאתי את עצמי עם הראש באסלה,נפרדת ממה שאכלתי לארוחת צהרים (כנראה שלאכול רק טוסט לפני חגיגת שתייה הוא לא רעיון כזה טוב). אני לא בטוחה מה שתיתי, כמה ובאילו צירופים אבל נראה לי שעם הוודקה אני יכולה גם להוריד לק מהציפורניים. ולמה בכי? מלבד העובדה ש- איכסה!- הייתה העובדה שכואבת שבעודי נפרדת מהטוסט, הייתי צריכה להחזיק לעצמי את השיער. באותו הרגע עצוב (ודי מגעיל יש להודות על האמת), חשבתי שמדובר בשלב שקרוב במידה מסוכנת לשלב שבו אצטרך לעשות לעצמי תרגיל היימליך. היום לאורו הבוהק הרבה יותר מידי של היום, ברור לי שזו סתם התבכיינות- יכולתי לקרוא לחברה שתעזור לי (למרות שכמה הייתה עוזרת לי בחורה שתויה אחרת, לא ממש ברור) ובסך הכל הוכחתי שאני מסוגלת להסתדר בכל מצב, לא משנה כמה עלוב יהיה, אבל הצביטה הקטנה בלב שתמיד עולה בקטעים כאלו עדיין מעיקה- או שאולי זו עדיין השפעתה הרעה של הוודקה המסתורית? שנה אזרחית טובה ומאושרת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בננות'' זה בדלת השלישית משמאל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם היא הייתה מגבה את זה בנוסחאות והגדים פיזיקלים מתמטיים, זה היה בסדר? ________ העלמה עפרונית, שדווקא די נהנתה מהתגובה ההיא, אבל לא חשבה שיש צורך לשתף בזה את כל העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך נוסחאות. רק ללמוד להכניס הרבה רגש בשורה וחצי שנמצאות מתחת לקו. _____________ האלמוני הארסי מרגיש לרגע שהוא עתודאי מהטכניון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר גם שיהיה אתר לדיונים עם נוסחאות והגדים פיזיקליים בלבד, לא? ------------------------------------------ האלמוני, לא מתכוון שזה יהיה דווקא האתר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אל תצפה לפגוש שם אותי ואת הקו שלי. (מצד שני, גם בבננות לא תמצא אותי. ואין בכך כדי להעיד על אף אחד מהאתרים הנ"ל) ________ העלמה עפרונית, לא רוצה לישון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לשם ניסיתי להגיע...תודה על ההכוונה. :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתן "מסרבות להיכנע לתכתיבים החברתיים" ולכן נפגשות בליל ה-31 לדצמבר ומשתכרות? יחי הנון-קונפורמיזם! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"You are all individuals!"
"We are all individuals!!" "Well, I'm not!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות ידועה. למעשה, זה הולך: You are all individuals! מה שמראה שאפילו מונטי פייתון מפספסים מדי פעם טיימינג מצויין.
We are all individuals! You are all different! We are all different! uh... I'm not! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ראיתי כל רע בטיימינג.. פשוט בכתב זה נשמע פחות טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התיימרתי לצטט במדוייק. ובכלל, התזמון של העיוות טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פחות או יותר מה שאנחנו עשינו. אני זוכרת במעומעם שרקדנו שירים של הסופרימס, ןשחתולים לא אוהבים וודקה (וגם לא אוהבים שאבא ואמא מתנהגים מוזר), אבל חוצמזה זה בעקר ערפל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המוני ישראל חגגו השנה בשירים, בריקודים ובנשפי חשק את הילולת ג' בטבת המסורתית ב31 בדצמבר. החג העממי הפופולרי, אשר השנה יצא במקרה בליל השנה החדשה לפי הלוח האזרחי, הוחג גם על ידי תושביה הנוצריים של המדינה ועל ידי המושבות הדיפלומטיות". (דן בן אמוץ, "קריעה תמה"). (ועוד, מקצת דעותיו על ראש השנה העברי): "חברי כנסת נכבדים, שרי ממשלה, עורכי עתונים, מורים ומחנכים: מי מכם יודע את התאריך העברי של מלחמת ששת הימים, גירוש ספרד, שנות השואה, הכרזת בלפור, חורבן הבית הראשון, מלחמת בר כוכבא, יום הולדתו של בן גוריון, מלחה"ע הראשונה והשניה, החלטת מועצת הבטחון של ה20 בנובמבר, וכן הלאה וכן הלאה! מי מכם יודע מה התאריך העברי היום?... אם כן בשביל מה הצביעות הזו? בשביל מה להדפיס לוח שנה באמצע השנה? מי רואה את הסתיו כסופה של שנה, ותחילתה של שנה חדשה? איזה בית מלון ערך השנה נשפים בליל ה20 בספטמבר? מי כיבה את החשמל בחצות, והתנשק עם בת זוגתו לקראת השנה החדשה?... ועכשיו כמה מילים על החג עצמו: זה חג זה? זה טירוף מוחלט. שגעון ממדרגה ראשונה. ארבעה ימי אבל, צום, תענית ועינויים. חנויות המכולת סגורות. החלב מחמיץ. הלחם יבש. פחי האשפה גולשים, הזבל מתגלגל ברחובות... מועקה. גועל נפש. ולמה זה צריך להיות כך? למה לכל הרוחות צריכה הארץ למות למשך ארבעה ימים? למה שבתי הקפה, הדיסקוטקים, המסעדות, בתי הקולנוע והתיאטרונים לא יישארו פתוחים? למה שהעיריות לא יאירו את רחובות העיר, למה שאנשים לא ירקדו, ישירו וישמחו עד אור הבוקר? למה שלא יתנשקו בחצות לכבוד השנה החדשה? למה שלא ישתוללו במסיבות פריתעהשנה המחורבנת שהגיעה לקיצה?... אז די! מספיק עם הבלוף הגדול הזה... יבוא יום והעם יצטרך לתת את הדין על הצביעות הזו. כי ב20 בספטמבר יכתבון, וב29 לספטמבר יחתמון!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היומן הקודם שלי רץ מספטמבר (ראש השנה העברי, בערך) עד ינואר (הלועזי). עכשיו ינואר, ועדיין לא מצאתי יומן שלא מתחיל בספטמבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד אני עושה טובות לאנשים באייל, וכל עוד אני מבקרת בארץ ממש בקרוב, שאני אביא לך יומן מכאן? פה הם מתחילים בינואר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת - כן, זה קורה מחרתיים. שלחי לי אימייל. שכ"ג - אין לי מושג למה התכוונת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה! האם אתה מרמז לזה תגובה 113977? (כל עוד הוא אכן as long as. מה, לא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"Honey, if you are in the area, why won't you drop it for a couple of minutes."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, נפרדת מהאייל עד התשעה עשר לחודש. איזה יאוש יהיה לחזור, איך אני אצליח אי-פעם להשלים את כל התגובות שאפסיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שאני אמרתי, אבל אני החסרתי חמישה חודשים ולקח לי זמן רב להשלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובשנית, אם את כבר באזור, למה לא תטפטפי פנימה למען זוג דקות? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |