בתשובה למשה דורון, 07/11/00 7:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הבנתי נכון, הטיעון שלך כאן הוא שראש הממשלה צריך לתת לכל אזרחי המדינה תחושה שהוא דואג להם ומתחשב ברצונותיהם. אין ספק שזהו תפקידו. השאלה היא מה מותר לאזרח לעשות כאשר הוא חש שראש ממשלתו נוטש ואפילו מפקיר אותו. מה, לדעתך, המעשה המתאים במצב כזה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה בדברי איננה ש"הסתה גוררת רצח", זו אימרה כלל לא רלוונטית למקרה דנן, בעיקר לאור הראיון שנתן אמש הרוצח. מה שבאתי לומר הוא כזה: רצח ראש ממשלה הוא דבר הרסני למדינה, בהרצחו מורגשת החלשה משמעותית של המדינה. גם קללת ראש ממשלה שהיא למעשה הפחתת ערכו יותר קלה למימוש אך למעשה פועלת באופן דומה, אם כי פחות, ולכן היא מזיקה. השאלה שלך היא למעשה שאלה חינוכית. האם לומר לילד קטן "אתה גנבת היום" או "אתה גנב"(תמיד) או כלל לא לומר לו "שבחו" בפניו? ברור שכשאתה אומר דבר כזה לילד אתה יכול מחד לזעזע אותו ולגרום לו לחדול ממעשיו אך מאידך ליצור אצלו השלמה והזדהות עם העובדה שהוא "גנב". זו שאלה דקה מאוד מתי למתוח ביקורת וכמה. למשל משפט כמו: "אהוד ברק במדיניותו ההרסנית מפקיר את אזרחי המדינה." בו המדיניות היא דבר חיצוני לברק והוא למעשה "בחר" בה אך כמובן יכול לחדול ממנה, הוא משפט שאומר בצורה ברורה מה שצריך לומר תוך כדי ביקורת שהיא יחסית "בונה". כיום קיימת כתוצאה מרצח רבין הרבה יותר רגישות לעניין הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלקחים הדקים מן הדקים האלו לגבי דרכי ניסוח הביקורת אינם מעלים ואינם מורידים, להבנתי, לאור הכשל בהפנמת הלקח מימי בית שני. האם לא ראוי להשתמש באמצעים הדרסטיים ביותר כדי למנוע מרבנים מלהתיר את דמה של אישיות פוליטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבה, אתה יכול להצביע, על רב שהתיר דם של אישיות פוליטית? היחיד שטען שיכל להצביע הוא המורה לתנך יואל בן-נון ולמיטב ידיעתי הוא לא עשה זאת, ולא מפני שאיימו עליו אלא מכיוון שהוא דיבר שטויות. אני רוצה להצביע כאן על העובדה שדי קל להקרא "רב" ככה שגם לו היה רב שכזה זה הייתי ישן בשקט. אם יש רב שקורא, מצווה, מורה וכן הלאה לרצח יתכבד וישב בכלא בדיוק כפי שכל אזרח שמסייע, ממריד, יוזם, מזמין רצח יושב. יש איזו הצעה קונקרטית מאחורי דבריך? משהו שהיו צריכים לשעות כבר מזמן ולא נעשה? אגב אני רוצה להעיר את תשומת ליבך שהשב"כ מצוטט להמון רבנים אורח קבע, ולעיתים הם משתעשעים בכך בשיעוריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שאמצעי התקשורת הטעו אותי, אבל למיטב זכרוני נטען שהיתה קבוצת רבנים שהוציאה לרבין דין רודף. האם זהו שקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם כמה "רבנים" מטעם משרד ראש בממשלה, האחראיים לטקסי פולסא דנורא, השבעות, חרמות וקונמות, שהמשותף לכולם הוא שהם מצטלמים היטב בטלביזיה, נעצרים פעמיים בחודש אולם לעולם לא נשארים במעצר למעלה משבוע ולעולם לא מועמדים לדין. אתה מוזמן לעשות 1+1 ולהבין טוב יותר לאן הולך מס-ההכנסה שאתה משלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם שמעת על רצח המהגר השחור אלברטו אדריאנו בגרמניה בידי שלושה גלוחי ראש ,שני בני 16 ואחד בן 24. הרוצחים עצמם היו טיפוסים פתטיים, עם סתם סיפורים אישיים עצובים, ממש לא דמויות מופת או יוצאי דופן. לילה אחד הם חזרו שיכורים מהפאב, ראו גבר שחור ברחוב, קיללו אותו והחלו להכות בו. הם המשיכו להתעלל בו במשך מספר שעות, עד שהמשטרה הגיעה ועצרה אותם - אבל זה היה מאוחר מדי עבור הקרבן, שמת מפצעיו. והנה, למרות שהמדובר באנשי שוליים סהרוריים שביצעו פשע מתועב על דעת עצמם בלבד, גרמניה כולה סערה סביב עליית הגזענות האלימה, נערכו הפגנות והממשלה פתחה במהלכים להוצאת מפלגת הימין הקיצוני החשובה ביותר אל מחוץ לחוק. אולי כל זה מיותר, ובעצם יש להסתפק בכליאתם של הרוצחים? הרי איש לא יטען שהיתה כאן הוראה מגבוה, אלא זו פשוט אידיאולוגיה נאו-נאצית שכמה עשבים שוטים לקחו יותר מדי ברצינות. בוודאי יהיה מוגזם לדבר על כשל חינוכי, לא כן? להבנתי, אסור שאלימות תצמח מלמטה, מתוך החלטות של יחידים. אם אלימות היא כורח המציאות, היא צריכה לבוא מלמעלה, כתוצאה מהחלטות שקולות של מנהיגי הציבור. וכשמתרבות העדויות על התנהגות אלימה שלא היתה מתוכננת מלמעלה, יש צורך בבדק בית דחוף. כך בגרמניה וכך גם בקרב קבוצות מסוימות בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית בתופעה השולית, ככל הנראה, של "רצח ראש ממשלה" היא *לא לא לא* "החלשת המדינה". איני יודע אם אתה מדבר על החלשה מורלית או החלשה ממשית כתוצאה מהבלאגן הביודקרטי( - אך בכל מקרה, אתה מפספס לחלוטין את הנקודה )או אולי, בשל השתיכותך למחנה אליו הינך משתייך, מחזק אותה?(. הבעיה היא כלל לא של ה"מדינה" )כלומר לא ישירות, כמובן( אלא של המשטר. המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. אך לא נראה שלך ולחבריך אכפת מסוג משטר זה, ואף להפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטת המשטר משרתת את המדינה. המדינה לא משרתת את השיטה. במקרה דנן ערעור השיטה מערער את יציבות המדינה, אולם יש פה גם מעבר לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התלות שיצרת בין הדברים אינה מעשית. אף אחד מהם לא משרת אך אחד אחר. הם יחדיו יוצרים ישות בעלת אופי מסויים, שמבדיל אותה משאר הגופים הריבוניים. המדינה ושיטת המשטר המונהג בה - שתיהן משרתות את אזרחיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם סתם רצח, ראש ממשלה או לא, מראשוני אוסלו או לא, הוא הרסני למדינה, לחברה האנושית ולאדם עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין שיש הבדל בין רצח סתם אדם ובין רצח ראש ממשלה על אותו צד שאיננו משותף דיברתי. ההשפעה של רצח אדם פרטי על המדינה הוא לרוב שולית אלא אם כן זאת נהיית מכת מדינה. על האנושות יש אפילו פחות השפעה. אני מניח שאתה ישן טוב בלילה למרות מעשי הזוועה המצמררים שאסף דרעי מלקט בעבורנו מכל רחבי העולם (המשפט הזה איננו ציני), לעומת זאת כשרבין נרצח היה לך מן הסתם מעט קשה יותר להרדם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |