בתשובה לתומר, 06/11/00 23:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן *מאמרים* כגון אלה מפריעים לי מאוד להפנים את הלקח המאוד ברור היום ושהיה הרבה פחות קודם הרצח. מה היה במאמר, הכותב פתח בזה שיום הזיכרון כזה צריך להיות יום בעל תוכן שאיננו פולחן אישיות של רבין מכיוון שאישיותו של זה היתה מפוקפקת, אולי הכי מפוקפקת שידעה המדינה במעמד ראש ממשלה. אולם ישר עבר לנושא החביב עליו והוא טראומות הילדות שלו, והחל לנגח בצורה דבילית את הדתיים, הימין (למרבה השעשוע טרח אתמול יגאל אמיר להזים כמה מטענותיו). ובקיצור הגיע למסקנה שרצח רבין מזכיר לנו שהדתיים הם בעצם מפלצות עם קרניים. אתה יכול להניח שעמדה שכזו לא ממש מעודדת את הצד השני ליותר מהתבצרות בחפירותיו. העובדה שדווקא רבין נרצח, היא מאוד לא מקרית. רבין היה החל מימי אלטלנה בהם ירה על אחיו, דרך התנהלותו הנקמנית עם יריביו הפוליטיים, וכלה בהתנערותו מהאחריות לחייהם של 2% מאזרחיו, אדם פלגן מפולג ומפלג. לבושתנו, במקום לנקוט בכלל של "אם רעב שונאך האכילהו לחם" אולם לא "כי גחלים אתה חותה לו" אלא פשוט מכיוון שצריך שניים לטנגו הזה של המחלוקת, גידפנו וקיללנו אותו, ולבסוף היה מי שגם רצח אותו. זה הלקח מבחינתי, לקח עתיק יומין אגב מימי בית שני שלא הפנמנו אז. מי שמאז הרצח הפנים את הלקח הוא ראש הממשלה הנוכחי, אהוד ברק שלמרות מעשיו החמורים מאין כמוהם, יודע לתת לאזרחיו את התחושה, וגם אם וירטואלית, שהוא עדיין ראש ממשלה שלהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון, הטיעון שלך כאן הוא שראש הממשלה צריך לתת לכל אזרחי המדינה תחושה שהוא דואג להם ומתחשב ברצונותיהם. אין ספק שזהו תפקידו. השאלה היא מה מותר לאזרח לעשות כאשר הוא חש שראש ממשלתו נוטש ואפילו מפקיר אותו. מה, לדעתך, המעשה המתאים במצב כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה בדברי איננה ש"הסתה גוררת רצח", זו אימרה כלל לא רלוונטית למקרה דנן, בעיקר לאור הראיון שנתן אמש הרוצח. מה שבאתי לומר הוא כזה: רצח ראש ממשלה הוא דבר הרסני למדינה, בהרצחו מורגשת החלשה משמעותית של המדינה. גם קללת ראש ממשלה שהיא למעשה הפחתת ערכו יותר קלה למימוש אך למעשה פועלת באופן דומה, אם כי פחות, ולכן היא מזיקה. השאלה שלך היא למעשה שאלה חינוכית. האם לומר לילד קטן "אתה גנבת היום" או "אתה גנב"(תמיד) או כלל לא לומר לו "שבחו" בפניו? ברור שכשאתה אומר דבר כזה לילד אתה יכול מחד לזעזע אותו ולגרום לו לחדול ממעשיו אך מאידך ליצור אצלו השלמה והזדהות עם העובדה שהוא "גנב". זו שאלה דקה מאוד מתי למתוח ביקורת וכמה. למשל משפט כמו: "אהוד ברק במדיניותו ההרסנית מפקיר את אזרחי המדינה." בו המדיניות היא דבר חיצוני לברק והוא למעשה "בחר" בה אך כמובן יכול לחדול ממנה, הוא משפט שאומר בצורה ברורה מה שצריך לומר תוך כדי ביקורת שהיא יחסית "בונה". כיום קיימת כתוצאה מרצח רבין הרבה יותר רגישות לעניין הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלקחים הדקים מן הדקים האלו לגבי דרכי ניסוח הביקורת אינם מעלים ואינם מורידים, להבנתי, לאור הכשל בהפנמת הלקח מימי בית שני. האם לא ראוי להשתמש באמצעים הדרסטיים ביותר כדי למנוע מרבנים מלהתיר את דמה של אישיות פוליטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבה, אתה יכול להצביע, על רב שהתיר דם של אישיות פוליטית? היחיד שטען שיכל להצביע הוא המורה לתנך יואל בן-נון ולמיטב ידיעתי הוא לא עשה זאת, ולא מפני שאיימו עליו אלא מכיוון שהוא דיבר שטויות. אני רוצה להצביע כאן על העובדה שדי קל להקרא "רב" ככה שגם לו היה רב שכזה זה הייתי ישן בשקט. אם יש רב שקורא, מצווה, מורה וכן הלאה לרצח יתכבד וישב בכלא בדיוק כפי שכל אזרח שמסייע, ממריד, יוזם, מזמין רצח יושב. יש איזו הצעה קונקרטית מאחורי דבריך? משהו שהיו צריכים לשעות כבר מזמן ולא נעשה? אגב אני רוצה להעיר את תשומת ליבך שהשב"כ מצוטט להמון רבנים אורח קבע, ולעיתים הם משתעשעים בכך בשיעוריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שאמצעי התקשורת הטעו אותי, אבל למיטב זכרוני נטען שהיתה קבוצת רבנים שהוציאה לרבין דין רודף. האם זהו שקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם כמה "רבנים" מטעם משרד ראש בממשלה, האחראיים לטקסי פולסא דנורא, השבעות, חרמות וקונמות, שהמשותף לכולם הוא שהם מצטלמים היטב בטלביזיה, נעצרים פעמיים בחודש אולם לעולם לא נשארים במעצר למעלה משבוע ולעולם לא מועמדים לדין. אתה מוזמן לעשות 1+1 ולהבין טוב יותר לאן הולך מס-ההכנסה שאתה משלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם שמעת על רצח המהגר השחור אלברטו אדריאנו בגרמניה בידי שלושה גלוחי ראש ,שני בני 16 ואחד בן 24. הרוצחים עצמם היו טיפוסים פתטיים, עם סתם סיפורים אישיים עצובים, ממש לא דמויות מופת או יוצאי דופן. לילה אחד הם חזרו שיכורים מהפאב, ראו גבר שחור ברחוב, קיללו אותו והחלו להכות בו. הם המשיכו להתעלל בו במשך מספר שעות, עד שהמשטרה הגיעה ועצרה אותם - אבל זה היה מאוחר מדי עבור הקרבן, שמת מפצעיו. והנה, למרות שהמדובר באנשי שוליים סהרוריים שביצעו פשע מתועב על דעת עצמם בלבד, גרמניה כולה סערה סביב עליית הגזענות האלימה, נערכו הפגנות והממשלה פתחה במהלכים להוצאת מפלגת הימין הקיצוני החשובה ביותר אל מחוץ לחוק. אולי כל זה מיותר, ובעצם יש להסתפק בכליאתם של הרוצחים? הרי איש לא יטען שהיתה כאן הוראה מגבוה, אלא זו פשוט אידיאולוגיה נאו-נאצית שכמה עשבים שוטים לקחו יותר מדי ברצינות. בוודאי יהיה מוגזם לדבר על כשל חינוכי, לא כן? להבנתי, אסור שאלימות תצמח מלמטה, מתוך החלטות של יחידים. אם אלימות היא כורח המציאות, היא צריכה לבוא מלמעלה, כתוצאה מהחלטות שקולות של מנהיגי הציבור. וכשמתרבות העדויות על התנהגות אלימה שלא היתה מתוכננת מלמעלה, יש צורך בבדק בית דחוף. כך בגרמניה וכך גם בקרב קבוצות מסוימות בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית בתופעה השולית, ככל הנראה, של "רצח ראש ממשלה" היא *לא לא לא* "החלשת המדינה". איני יודע אם אתה מדבר על החלשה מורלית או החלשה ממשית כתוצאה מהבלאגן הביודקרטי( - אך בכל מקרה, אתה מפספס לחלוטין את הנקודה )או אולי, בשל השתיכותך למחנה אליו הינך משתייך, מחזק אותה?(. הבעיה היא כלל לא של ה"מדינה" )כלומר לא ישירות, כמובן( אלא של המשטר. המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. אך לא נראה שלך ולחבריך אכפת מסוג משטר זה, ואף להפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטת המשטר משרתת את המדינה. המדינה לא משרתת את השיטה. במקרה דנן ערעור השיטה מערער את יציבות המדינה, אולם יש פה גם מעבר לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התלות שיצרת בין הדברים אינה מעשית. אף אחד מהם לא משרת אך אחד אחר. הם יחדיו יוצרים ישות בעלת אופי מסויים, שמבדיל אותה משאר הגופים הריבוניים. המדינה ושיטת המשטר המונהג בה - שתיהן משרתות את אזרחיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם סתם רצח, ראש ממשלה או לא, מראשוני אוסלו או לא, הוא הרסני למדינה, לחברה האנושית ולאדם עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין שיש הבדל בין רצח סתם אדם ובין רצח ראש ממשלה על אותו צד שאיננו משותף דיברתי. ההשפעה של רצח אדם פרטי על המדינה הוא לרוב שולית אלא אם כן זאת נהיית מכת מדינה. על האנושות יש אפילו פחות השפעה. אני מניח שאתה ישן טוב בלילה למרות מעשי הזוועה המצמררים שאסף דרעי מלקט בעבורנו מכל רחבי העולם (המשפט הזה איננו ציני), לעומת זאת כשרבין נרצח היה לך מן הסתם מעט קשה יותר להרדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבין היה כפי שנרמז עליו רבות בנוסף למעלותיו הרבות גם שתיין ויסקי כבד, רוצח יהודים (מפקד הכוח שירה על אלטלנה), אבל הרבה מעבר לכך: רבין *לא* הפקיר 2%!. רבין הפקיר 97% מהאוכלוסיה. ה 3% אילו המליארדרים שהוא בנה ושהכינו לעצמם כבר וילות בחו"ל. גילה, ירושליים, נתנייה (מאויימת על ידי טול כרם) וכל שאר הערים שברגע אחד יכולות לחטוף מטח קטיושות נראות לך 2%? רבין עוד יזכר בהיסטוריה מייד לצד נוויל צ'מברלין. יהיה יום רבין, לציון ולתזכורת מהי הפקרת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, שם האיש שרצח את רבין הוא יגאל עמיר, ולא כפי שכתבת מספר פעמים. שנית, זו לא הפעם הראשונה שאתה תוקף את יוסי אישית ("טראומות הילדות") לצד תגובה ענינית. טכניקה רטורית שכזו: אי-אפשר להאשים אותך בתגובה בלתי-ענינית, אבל תוך כדי כך הכנסת איזו בעיטה מתחת לחגורה לבר הפלוגתא שלך. זו טכניקה רטורית ידועה, אבל בזויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי סירב לחזור בו, או לחילופין למצוא אסמכתא לדבריו, משקרים שהטיח כלפי היהדות, ומפרטים שייחס להלכה ועל כן לא נותר לי אלא להגיע למסקנה הנ''ל. אני אפילו חושב שבמידה מסויימת הוא יסכים עם המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו שקרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גזל גוי מותר" "הטוב שבגויים הרוג" להמשיך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גזל הגוי מותר" הוא טעות מצדי, צ"ל "גזל הגוי אסור *משום דרכי שלום*", כלומר, ללא חשש מפוגרומים, גזל הגוי היה מותר. מאחר ו"קוברים נוכרים בקברי ישראל משום דרכי שלום" לא ממש נוהג בישראל - וגם לא, עד כמה שידיעתי מגעת, בקהילות יהודיות בעולם - ראוי לשאול עד כמה תופס האיסור על גזל הגוי. אבל זהו נושא שלא העמקתי בו והוא נובע משיעור בודד מימי בישיבה. אשר ל"טוב שבגויים הרוג", ראה פסיקתא זוטרתי. הפסוק - משפט? אמירה? - הזה היה במרכזו של ויכוח התלמוד של 1240, כאשר המומרים שאירגנו אותו תרגמו "טוב שבגויים הרוג" כ BONIS CHRISTIANORUM INTERFICE ("טוב שבנוצרים הרוג") ור' יחיאל מפריס לא ניסה כלל לטעון שהביטוי אינו קיים, אלא טען שיש לתרגמו BONIS GENTILUM INTERFICE, "טוב שבגויים הרוג", וטען שהכוונה לעובדי אלילים ולא לנוצרים. הוא שיקר, כמובן, שכן הנוצרים נחשבים לעובדי אלילים, וכבר כותבי אותו הזמן ידעו זאת והדבר אף צוין בטקסט הנוצרי של הויכוח ("כך אמר, ושיקר בדברו"). על אמינות המקור היהודי אפשר לעמוד מכך שהוא טוען שר' יחיאל ניצח בויכוח, בעוד שספרי התלמוד נשרפו... אם אנחנו כבר כאן, הסבר לי את ההגיון ההומניסטי העמוק באמרת המשנה "התכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם פטור, התכוון להרוג את הנוכרי והרג את ישראל, פטור", סנהדרין, ט', ד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר טענת בעבר את הטענה הנ"ל גבי גזל גוי, ובתגובה נתתי לך רשימת מקורות שאמורה לסתום את הגולל על אותה טענה אולם לא נראה שטרחת לעיין בהם. במקום להתפתל אתה יכול פשוט לחזור בך. לגבי "הטוב שבגויים..." אני מחכה למקור מדוייק מהסיבה הפשוטה שמימרה מסויימת גם אם קיימת איננה יכולה להיות נידונה במנותק מההקשר הכללי שלה, ולבטח במדרשי הלכה או אגדה. כל הפגנת הידע המרשימה בנוגע לוויכוח סביב שריפת התלמוד (אגב לאור הידע ההסטורי הנרחב שלך צוררי ישראל היו זקוקים לסיבה מיוחדת כדי להתנכל ביהודים?) לא מכסה על העובדה הפשוטה שלא ציינת מקור אליו אפשר להתייחס. צר לי בניגוד אליך לא גדלתי על מימרה כזו ואני די בספק אם היא קיימת. המקור שציינת שגוי אולם ההלכה נכונה, רק ששכחת לציין שגם מי שנתכוון להרוג ישראל והרג גוי פטור כלומר ישנו הבדל מהותי בין ישראל לגוי, אולם זה לא בא לאסור או להתיר גזל או רצח. לא PC? נכון. לא הומניסטי? מה פתאום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב מה כתבת כאן? מדבריך משתמע שההלכה הקובעת שאדם שיצא *לרצוח* X *ורצח* Y בטעות הינו פ ט ו ר, היא *הומניסטית*! זאת אומרת, "לא ייענש רוצח שטעה בקורבנו" היא אמירה הומניסטית בעיניך. עוד נקודה של כיעור ואנטי-אנושיות ביהדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהוא יענש. הוא לא יענש על סעיף של רצח בכוונה תחילה אלא רצח בכוונה שגויה. ישנו מושג הקרוי ''כיפה'' בדיוק בשביל מקרים כאלו. לו היה יחסך פחות עויין היית שואל לפני שהיית יוצא בהצהרות גורפות מהסוג שכתבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא את המושג ''כיפה'', אותו איני מכיר בהקשר זה, היה עליך להזכיר (ולהסביר, אם אפשר) בהודעתך המקורית, וזאת בדיוק על מנת למנוע את הרושם (הסביר, אני חושב) שנוצר בקוראים כמוני, לפיו יהא הרוצח פטור לחלוטין. אני סבור שיחסי מפוכח ושקול למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לדיינים, סמכויות כליאה בהתאם לשיקול דעתם. במקרים קיצוניים בהם הדיינים סבורים שלנידון מגיע עונש מוות אולם מסיבות טכניות הוא לא נתחייב מוות על פי דיני תורה, הם מכניסים אותו לצינוק ושם בעזרת דיאטה מסויימת הנידון מסיימם את חייו. יחסך מפוכח ושקול אך מה לעשות עויין. אתה יכול לטעון שהוא תוצא של אותה שקילות אם תרצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, תיקון 39 לחוק העונשין קבע, בין היתר, כי העונש בגין ניסיון לעבור עבירה (בחריגים) יהיה זהה לעונש בגין העבירה המושלמת. זאת כיוון שדיני העונשין מטרתם להגן על ערכים חברתיים מסוימים, והסכנה לערך כערך חברתי אינה מושפעת מהשאלה אם בסופו של דבר נפגע האובייקט אליו כוון המעשה. מקל וחומר, שגם רוצח ש"טעה", ודאי שאינו פטור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |