 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. במאמר (פסקה 5) מוזכרים "אבות אבותינו ההומינידים, שחיו בתקופות הפליאוליתיות והניאנדרטליות". ב. לגבי ירושה גנטית מהניאנדרטלים-כן או לא, יש את העניין הפעוט הזה... תגובה 83933 . ג. ואם אני כבר כאן, יש עוד משהו שמטריד אותי- עניין האמפתיה. אני לא בטוחה שזה משהו שנולדים אתו, נראה לי שזו תכונה נרכשת, לפחות אצל בני האדם. בין ילדים יש פעמים רבות גילויי אכזריות רציניים כלפי נכים, חלשים, או סתם חריגים. והאמפתיה מתפתחת רק עם הגיל (וגם אז לא תמיד). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ג. דווקא קראתי הרבה על ילדים שמראים אמפתיה בגיל מאוד צעיר, ומאבדים אותה עם ההתבגרות. ישנם שני מקרים מפורסמים, למשל, של ילדים שרצו לתוך בית בוער כדי להציל בע''ח, ונשרפו למוות. בשביל הילדים, ערך החיים של בעל החיים היה שווה לזה של בן-אדם. לעומת זאת, לנו כמבוגרים נדמה שלא היינו מסכנים חיים בשביל כלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יש בין ילדים גם גילויים מופלאים של נדיבות-רוח. אני רק לא בטוחה מתי, והאם אצל כולם. האם אכן ילדים /נולדים/ עם אמפתיה, ומאבדים אותה בגיל ההתבגרות, ואח"כ היא שוב מתפתחת אצל חלקם, אך לא אצל כולם? או שיש ילדים "טובים", ו"רעים". והאם זה מולד, או קשור לחינוך בבית, או... מה. מבוגרים לא ירוצו פנימה לתוך האש כדי להציל כלב, אבל היו לא מעט תאונות דרכים, שאף הסתיימו במוות, בגלל נהג שראה חיה על הכביש וסטה הצידה כדי לא לפגוע בה. יש לדעתי גם הבדל בקיום/אי קיום אמפתיה, ואכזריות, בין תרבויות שונות. נראה לי שבחברות שאותן אכנה כאן "מסורתיות"* יש גילויי נדיבות גדולים יותר, וגם גילויי אכזריות גדולים יותר מאשר בחברה מערבית-מודרנית. ובחברה מסורתית כזאת, הנדיבות יכולה להפוך לעוינות, ולאכזריות, במהירות גדולה מאוד. *כוונתי לאוכלוסיות לא-אורבניות באזור הים התיכון- כרתים למשל, לעומת אתונה. באופן טנטטיבי ביותר, הייתי אומרת שאצל ילדים, וחברות מסורתיות, ה"טוב" וה"רע" קיימים בו זמנית, והמעבר ביניהם מהיר, וטבעי. [וגלישה מוגזמת הלאה- מעניין שבדתות פגאניות האלים אינם טובים או רעים, אלא גם וגם. והטוב/רע פחות דיכוטומי מאשר במונותאיזם]. איך זה קשור לקופים? הממ... לא יודעת :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תימוכין נוספים לתזה הזאת: http://www.utah.edu/unews/releases/02/dec/genome.htm... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר אותו הזכרתי במאמר כותב האנתרופולוג ברוס קנאופט על חברות נוודים שמאופיינות על ידי מסעות לחיפוש מזון foraging. הוא כותב שאלו חברות עונתיות או בעלות מאפיינים חדים של מחזוריות של גדילה וצמום חברתי, מבחינת מספר חברי הקבוצה. עונות השנה או כמות המזון באזור משפיעה על הדפוס בה פרטים מתאגדים לחברה או מתפזרים. הוא אומר שיחסית לפרימטים, חברות אנושיות מתאפינות בכך שיש להם מרחב מחייה גאוגרפי רחב ושיש להם נטיה לחלוקת עבודה על בסיס מיני. הוא טוען שלשני המאפינים האלה יש יכולת התאמה גדולה לשינויים וכנראה היו אחד הגורמים העיקריים מבחינה אקולוגית, חברתית וכלכלית (מזון) שמין ההומו יכל לעבור בצורה כל כך מוצלחת על פני מרחקים גדולים, ולהגיע לאזורים מרוחקים על פני כדור הארץ בתקופות שלפני 2 מליון ו 50,000 שנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |