|
||||
|
||||
אבותינו המשותפים חיו לפני כ 7 מליון שנה (או 5 מליון, כדי לא להרגיז את רב"י). הניאנדרטלים חיו לפני כ 200-30 אלף שנה, וכנראה לא הטביעו שום חותם גנטי עלינו. (אז מה? אז כלום. סליחה.) |
|
||||
|
||||
א. במאמר (פסקה 5) מוזכרים "אבות אבותינו ההומינידים, שחיו בתקופות הפליאוליתיות והניאנדרטליות". ב. לגבי ירושה גנטית מהניאנדרטלים-כן או לא, יש את העניין הפעוט הזה... תגובה 83933 . ג. ואם אני כבר כאן, יש עוד משהו שמטריד אותי- עניין האמפתיה. אני לא בטוחה שזה משהו שנולדים אתו, נראה לי שזו תכונה נרכשת, לפחות אצל בני האדם. בין ילדים יש פעמים רבות גילויי אכזריות רציניים כלפי נכים, חלשים, או סתם חריגים. והאמפתיה מתפתחת רק עם הגיל (וגם אז לא תמיד). |
|
||||
|
||||
ג. דווקא קראתי הרבה על ילדים שמראים אמפתיה בגיל מאוד צעיר, ומאבדים אותה עם ההתבגרות. ישנם שני מקרים מפורסמים, למשל, של ילדים שרצו לתוך בית בוער כדי להציל בע''ח, ונשרפו למוות. בשביל הילדים, ערך החיים של בעל החיים היה שווה לזה של בן-אדם. לעומת זאת, לנו כמבוגרים נדמה שלא היינו מסכנים חיים בשביל כלב. |
|
||||
|
||||
כן, יש בין ילדים גם גילויים מופלאים של נדיבות-רוח. אני רק לא בטוחה מתי, והאם אצל כולם. האם אכן ילדים /נולדים/ עם אמפתיה, ומאבדים אותה בגיל ההתבגרות, ואח"כ היא שוב מתפתחת אצל חלקם, אך לא אצל כולם? או שיש ילדים "טובים", ו"רעים". והאם זה מולד, או קשור לחינוך בבית, או... מה. מבוגרים לא ירוצו פנימה לתוך האש כדי להציל כלב, אבל היו לא מעט תאונות דרכים, שאף הסתיימו במוות, בגלל נהג שראה חיה על הכביש וסטה הצידה כדי לא לפגוע בה. יש לדעתי גם הבדל בקיום/אי קיום אמפתיה, ואכזריות, בין תרבויות שונות. נראה לי שבחברות שאותן אכנה כאן "מסורתיות"* יש גילויי נדיבות גדולים יותר, וגם גילויי אכזריות גדולים יותר מאשר בחברה מערבית-מודרנית. ובחברה מסורתית כזאת, הנדיבות יכולה להפוך לעוינות, ולאכזריות, במהירות גדולה מאוד. *כוונתי לאוכלוסיות לא-אורבניות באזור הים התיכון- כרתים למשל, לעומת אתונה. באופן טנטטיבי ביותר, הייתי אומרת שאצל ילדים, וחברות מסורתיות, ה"טוב" וה"רע" קיימים בו זמנית, והמעבר ביניהם מהיר, וטבעי. [וגלישה מוגזמת הלאה- מעניין שבדתות פגאניות האלים אינם טובים או רעים, אלא גם וגם. והטוב/רע פחות דיכוטומי מאשר במונותאיזם]. איך זה קשור לקופים? הממ... לא יודעת :) |
|
||||
|
||||
תימוכין נוספים לתזה הזאת: http://www.utah.edu/unews/releases/02/dec/genome.htm... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בספר אותו הזכרתי במאמר כותב האנתרופולוג ברוס קנאופט על חברות נוודים שמאופיינות על ידי מסעות לחיפוש מזון foraging. הוא כותב שאלו חברות עונתיות או בעלות מאפיינים חדים של מחזוריות של גדילה וצמום חברתי, מבחינת מספר חברי הקבוצה. עונות השנה או כמות המזון באזור משפיעה על הדפוס בה פרטים מתאגדים לחברה או מתפזרים. הוא אומר שיחסית לפרימטים, חברות אנושיות מתאפינות בכך שיש להם מרחב מחייה גאוגרפי רחב ושיש להם נטיה לחלוקת עבודה על בסיס מיני. הוא טוען שלשני המאפינים האלה יש יכולת התאמה גדולה לשינויים וכנראה היו אחד הגורמים העיקריים מבחינה אקולוגית, חברתית וכלכלית (מזון) שמין ההומו יכל לעבור בצורה כל כך מוצלחת על פני מרחקים גדולים, ולהגיע לאזורים מרוחקים על פני כדור הארץ בתקופות שלפני 2 מליון ו 50,000 שנה. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, שוטה-זכרון (על משקל פונס זכרון, ע''ע בורחאס) לא מדובר על ירושה גנטית מהניאנדטרלים אלא בהתפתחות כשרים חברתיים, תרבותיים ותודעתים במהירות הולכת וגוברת. מן תהליך שמזין את עצמו ונשען כמובן על הבליטה המשונה הזו שיש לנו בקידמת הראש. |
|
||||
|
||||
מאמר שפורסם במגזין לביולוגיה עכשווית משתמש בביולוגיה מולקולרית לתארך מתי בני אדם התחילו ללבוש בגדים. מבדיקה של מקטעי DNA של שני מיני כינים החוקרים מניחים שהתחלנו ללבוש בגדים לפני כ72,000 שנים, פלוס מינוס 42,000 שנה. נבדקו קטעים גנטיים של שני כינים, כינת הראש שחיה וניזונה מהקרקפת ושל כינת הגוף שניזונה מהגוף אבל חיה רק בבגדים. החוקרים השתמשו בשיטת השעון המולקולרי להשוואה בין שני הכינים ולכינים שנילקחו משיפמנזים. התברר שישנם הבדלים גנטיים גדולים יותר בין כינים שמוצאן מאפריקה לשאר העולם, וזה תואם את דפוס ההתפשטות של האדם המודרני מאפריקה לשאר העולם ב100,000 השנים האחרונות. למרות שהאדם המודרני נפרד מהניאנדטרלים לפני כ 250,000-500,000 שנה, ממצאים ארכאולוגיים, כמו כלים היכולים לשמש להכנת בגדים כמו מחטים, הם רק בני כ 40,000 שנה. העובדה הזו תומכת בהנחה שהבגדים הם דבר חדש יחסית - מה שאיפשר כנראה הגירה מאפריקה לאזורים קרים יותר. הממצאים האלה, אגב, נוגדים מיתוס שלא אזכיר את שמו, המדבר על זה האדם לבש בגד בראשית דרכו. |
|
||||
|
||||
מהי שיטת השעון המולקולרי? |
|
||||
|
||||
הידע שלי בנושא הוא שואפס*, אז אולי אחד הביולוגים באתר יסכים להסביר. *לא שזה מונע ממי לכתוב באופן כללי... |
|
||||
|
||||
"שואפס" מלה טובה. אפשר לאמץ? |
|
||||
|
||||
בקצרה: השיטה מתבססת על ספירת מוטציות בחלקים לא מתפענחים של ה DNA מתוך ההנחה שקצב יצירתן של אלה קבוע, והברירה הטבעית עיוורת לגביהן. |
|
||||
|
||||
"והברירה הטבעית עיוורת לגביהן"? למה נטפלת דווקא לברירה הטבעית? משינה, למשל, רואה אותן? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם אתה מתבדח או שואל ברצינות, אבל ברדיו אמרו לקחת צ'אנס ואני אזרח ממושמע. מוטציות בחלקים "חשובים" של ה DNA משפיעות על שרידות הפרט, לכן קצב הצטברותן באוכלוסיה אינו קבוע (להבדיל מקצב היווצרותן). |
|
||||
|
||||
למען האמת, עללתה במוחי האפשרות הדחוקה שאינך מתכוון דווקא ללהקת הברירה הטבעית... אבל עכשיו אני רצינית - חלקים "חשובים" של הד.נ.א. הם אלה שכינית "לא מפוענחים" - או דוקא אלה המפוענחים? |
|
||||
|
||||
ה''חשובים'' הם אלה שמתפענחים. יש ויכוח אם האחרים באמת ''לא חשובים'' או שיש להם תפקיד שטרם התגלה. |
|
||||
|
||||
מוזר. לי ברור מראש שהחשובים הם דווקא אלה שטרם התפענחו... |
|
||||
|
||||
מתפענחים- קרי מתפענחים על ידי ה*תא*, לא על ידי אנשי המדע. |
|
||||
|
||||
אהמ. נו, לא אמרתי שהחלקים החשובים הם אלה שטרם פענחתי? |
|
||||
|
||||
<אנחה> |
|
||||
|
||||
זה די מתקבל על הדעת שדפוס ההתפשטות של האדם יתגלה על פי דפוס התלבשותו... |
|
||||
|
||||
רק אם הוא דובר עברית |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |