|
אפוקליפסות קולנועיות (וספרותיות) אינן דבר חדש - מבנייני התאגידים המתמוטטים ב"מועדון קרב", דרך חורבן העולם המתועש ב"מקס הלוחם בדרכים" ואחורה עד טביעת האונייה אצל אייזנשטיין.
אבל המציאות לא נראית כמו סדרת טלוויזיה - היא רק הופכת דרמטית ו"מרוכזת" יותר. ייתכן שהיא מצריכה כלים חדשים כדי להתייחס אליה, ייתכן שאין לנו הכלים הנחוצים. כלי הקולנוע אינם הפתרון לבעיה הזו. אחרי הכל, הקולנוע הוא יצירה אנושית הנתונה לשליטה ב- 100%, עד לפרט האחרון 1 , ואילו ההתרחשויות העולמיות האחרונות נותנות תחושה של איבוד שליטה (כמובן, הטרוריסטים בשליטה - ל"עולם" יש תחושה שהשליטה חמקה מידיו).
1 אלא אם רואים את ה"בום" מבצבץ ברקע. אופס.
|
|