בתשובה להקריבו המקוטב, 11/12/02 11:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפיסקה שאתה מצטט מתארת עובדות מפי מי שנכח באירועים. עובדתית, צנגן צודק: ג'נין אכן היתה בירת המתאבדים ובירת הטרור הפלסטינית; המחנה לא הופצץ מהאויר (למרבה הצער; אילו היה מופצץ, היינו מתמודדים עם אותן תוצאות בדיוק, אך מבלי להקריב למעלה את חייהם של למעלה מ-20 מלוחמינו). לא נעשה שימוש בארטילריה. לא ברור לי כיצד אתה יכול לעשות השוואה בין הדברים הללו לבין סרט ההסתה של בכרי. האם באמת ובתמים אינך מבין שסרט זה ישמש כחומר תעמולה וכבסיס להסתה נגד מדינת ישראל, נגד היהודים באשר הם, נגד הציונות ונגד זכותנו לקיום פיזי? האם אינך רואה את עוצמת ההיתממות בהתייחסות לסרט כזה כאל מסמך תיעודי אקדמאי אובייקטיבי, היסטורי ומהימן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, יש לציין שאין דרך למנוע את הפצתו של סרטו של בכרי בחו''ל, אלא רק במדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, לא הצעתי למנוע את הקרנתו בישראל, להפך - הצעתי לעשות זאת תוך כדי מתן כלים בידי כל אחד ואחד מהצופים להפריך את השקרים המופיעים בו - כלים שמן הסתם לא יהיו בידי צופים בחו''ל, ולכן נחוץ וראוי לתת אותם לנו על מנת שנוכל להגיב לדבריהם של אנשים שיוסתו ע''י הסרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרט הוא עדיין יצירה של בכרי, ואני נגד התערבות ביצירה, גם אם היא שקרית ומסולפת. הצעתי דרכים אחרות - הקמת דוכנים ברחבת הסינימטק וחלוקת עלונים, הפקת סרט נגדי הסותר את טענותיו. הפגנות, מאמרים וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון המפריך את תוכן היצירה מיד לאחר הצגתה אינו התערבות בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפיית הדיון היא התערבות, לדעתי. האם יש להציב ביציאה ממוזאון השואה בוושינגטון ביתן שבו יוצגו מחנות הריכוז האמריקאים לאזרחים האמריקאים ממוצא יפני? אני לא רואה סיבה להילחם על האיזון הקדוש בכל מחיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בכל מחיר - הבעיה היא הפוכה: כיום משתוללת תעמולה שקרית ולא מאוזנת, הסתה וחומר לכאורה תיעודי המעוות את המציאות ואת ההיסטוריה, מבלי שיהיה לו איזון כלשהו ומבלי כל מענה הולם מצידנו. זה רק הוגן שלפחות במקרה אחד שבו יש לאל ידנו לעשות דבר מה, נעשה את מה שניתן. ברגע שתעמולת השקר המציפה כיום את האינטרנט ואת המדיה הקולנועית והטלוויזיונית תהיה מאוזנת במידה סבירה ע"י הצגה של הצד הישראלי של האירועים והפרכה של השקרים, יהיה אפשר לדבר על כך שהאיזון אינו הכרחי 'בכל מחיר'. המצב הנוכחי הוא שנחוץ איזון *כלשהו*, ברמה בסיסית כלשהו, איזון שאינו בנמצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרגיש אני כבר די ממחזר את עצמי. חזרתי והסברתי מה יש לעשות לדעתי, והצעתי אמצעים מגוונים. פרטתי גם את הסיבות מדוע אני חושב שצנזורה, שיש לה תוקף רק במדינת ישראל, תוביל דווקא לתוצאה הפוכה. אין לי יותר מה להוסיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי. אלא שלא ברור לי למה אתה סבור שעליך לשכנע אותי שצנזורה היא חסרת טעם, בעוד שאני מדגיש בעצמי שאינני תומך בהפעלתה - על כל פנים, לא מן השיקולים בהם אנו דנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, התנתקתי מהקונטקסט. כמו שאמרתי, ואמחזר את עצמי שנית, סרטו של בכרי הוא גם יצירה, וככזו, איני מעוניין לראות התערבות כפויה של השלטונות בתכנייה אלא אם כן יש סכנה ברורה ומיידית - ואיני רואה כזאת. הבעיה היחידה שלי היא העובדה שהסינימטק אינו מוסד פרטי אלא ממומן חלקית, להבנתי, מכספי הציבור. ולכן, לדעתי, למדינה יש זכות מסויימת להתערב בתכנים המוצגים בו. אולם ההחלטה היא כוללנית הרבה יותר - היא אוסרת על הקרנת הסרט והפצתו בכל מסגרת מסחרית במדינת ישראל. היה וירצה מר בכרי להציע את סרטו להצגה מסחרית בבתי קולנוע מסחריים במדינת ישראל איני רואה סיבה למנוע זאת ממנו או לכפות עליו לקיים דיון או כל התערבות בתוכן הסרט ואופן הצגתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הצורך ב"דרכים אחרות" היה נחסך אילולא התעקש סימנטק ת"א להקרין את הסרט. כפי שציינת אין דרך למנוע את הקרנת הסרט בחו"ל. ככל הנראה, הפסילה הצנזוריאלית (שבודאי לא תעמוד במבחן בג"צ) רק תשחק לידיו של באכרי ותיצור הילה מיותרת לו ולסרטו (שיתכן שבלעדיה היה הסרט שוקע בתהום הנשיה כמו אלפי סרטים תיעודיים אחרים). לכאורה הפתרון הנבון הוא לא לעשות דבר ולאפשר לכוחות השוק (קרי: המפיצים המסחריים ובעלי בתי הקולנוע) לקבוע את עתידו של הסרט. קשה להניח שיש בארץ ביקוש מסחרי לסרט מעין זה ומישהו יהיה מוכן להקרינו על חשבונו לאורך זמן. הבעיה שאלון גרבוז מנהל הסינמטק נחוש "לשבור את השוק" -הוא יכול להקרינו במשך חודשים באולם כמעט ריק. למרות שהמדובר במוסד ציבורי מסובסד מאסיבית הוא מתנהג (ולא בפעם הראשונה) כאילו יש לו קולנוע פרטי באמצעותו יוכל לקדם בכספי משלם המסים את סדר היום הפרטי שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שההקרנה תהיה מלאה פעם אחר פעם. קהל הצופים הפוטנציאלי של הסרט עומד לא רק על ערביי ישראל (או שהם לא נחשבים?) אלא גם, בערך, על כל מצביע של מרצ, שאולי לא יקבל כל טענה בסרט כתורה מסיני, אבל חייב לראות אותו כדי לשפוט (בניגוד לרובכם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך כותב אלון גרבוז מנהל סינמטק ת"א http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2820780,00.h... במכתב לח"כ הנדל. נראה כי גרבוז פועל במרץ לאשר את מה שכתבתי לפני כמעט שנה ב תגובה 112315 השאלה היא האם מדובר במספר ספור של הקרנות (ואולי דיון על הסרט בעקבותיהם) או בהעמדת אולם הסינמטק לרשותו של באכרי למשך חודשים כדי שיוכל לשווק ללא הפרעה את מרכולתו - "סרט על כמיהה לשלום" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג אם ממחנה הפליטים בג'נין יצאו יותר מתאבדים מאשר בלטה או דהישה (אני משער שיש סטטיסטיקות ואפשר לבדוק את זה), מה שאכן שונה בג'נין הוא שבג'נין האוכלוסיה בחרה להלחם.אין לי מושג גם אם האנשים שאחזו בנשק נגד צה"ל בג'נין נחשבים לטרוריסטים על ידי המערכת המוסרית הצה"לית או לא. הצבא המוסרי ביותר בעולם יכל גם לכתר את המחנה עד כניעת אותם חמושים הוא לא עשה את זה ובחר להלחם. תגובה 72486 אני משער שהרופא שאתה מצטט אכן נכח בארועים ופעל בצורה ראויה לשבח, אבל אני משער גם שהמונולוגים של דובי כורדי שהובאו כאן גם הם התרחשו ברובם.ומהכרותי את המערכת הצה"לית יש בה הרבה יותר דובי כורדים מאשר צנגנים. כך שהמשקל נוטה בסופו של דבר לצד האלים והברוטלי של הפעולות ולא לזויות היותר רכות שלהן. בכרי כפי שהבנתי אותו אינו טוען שיצר סרט דוקומנטרי אוביקטבי אלא ניסה להביא את האופן שבו הפלסטינאים קלטו את הארועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צבא אינו בוחר להילחם, על כל הסיכונים הנובעים מכך והמשאבים הנתבעים לשם כך, כאשר הוא יכול להשיג ללא לוחמה תוצאות זהות ואף עדיפות לאלה שנועדה הלוחמה להשיג. עובדה היא שאכן, בדיוק כפי שנאמר בפתיל שהפנית אותי אליו, במקומות שבהם נכנעו הטרוריסטים מיד לא היה 'טבח' ואף אחד לא נהרג, כולל הטרוריסטים שנכנעו. בג'נין, בתים של אזרחים מולכדו (ואפשר בהחלט לשאול האם זה תמיד נעשה בהסכמתם). אזרחים איפשרו לטרוריסטים חמושים לירות מבתיהם על חיילי צה"ל, ואם נפגעו כתוצאה מכך - ודאי שדמם בראשם. בכרי יצר סרט תעמולה תוך ידיעה ברורה שהוא ישמש כיסוד להסתה וייעודו למטרות אלה. אחרת, מדוע מצא לנכון לשקר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צבא בוחר להלחם כי הגנרלים שלו בחרו להפעיל אותו מן השיקולים שלהם. בדוגמא המרכזית שהבאתי והיא המקרה בבית לחם, בו החמושים בחרו לא להכנע, וצה"ל בחר לא להלחם. גם בג'נין היו כמה דרכי פעולה, הישראלים והפלסטינאים בחרו יחדיו לממש דרך פעולה אחת מיני רבות. אין לי בעיה עם הבחירה של מלחמה,יש לי בעיה עם ההצגה של הדרך הזאת כדרך מוסרית, וכדרך היחידה שעומדת על הפרק,ועם הטענה שאין דרך אחרת. בכרי בחר להציג את המציאות בשחור לבן דרך המשקפים הפלסטיניות חלק מהמגיבים כאן בוחרים להציג את המציאות בשחור לבן דרך משקפים ישראליות תגובה 112311 האמת כנראה נמצאת ליד איזה שהוא אמצע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |