|
||||
|
||||
היא שבמידה והרוב אומר לא, ראש הממשלה צריך לבטל את כל מה שהגיע אליו עם נשיא סוריה וזה דבר לא תקין במו"מ. משאל עם לפני מו"מ (כפי שהציע ערן בילינסקי במפגש האיילים שנערך - תגובה 97128) הוא חסר ערך מכיוון שהוא עוסק אך ורק ברמת העיקרון כאשר עוד אין שום הסכם עקרוני מעשי. בנוסף, הציבור הרחב לא מכיר את כלל הנתונים והשיקולים שעומדות בפני מחליטי ההחלטות. (נכון שכך זה גם בכל מערכת בחירות, אלא ששם נותן הציבור "ציון" עפ"י החלטתו לגבי הממשלה היוצאת.) |
|
||||
|
||||
רק לשם הדיוק: ערן לא הציע משאל עם לפני מו"מ. ערן דיבר על שתי הגישות: רבין: משאל עם אחרי ההסכם. פרס: משאל עם לפני ההסכם. משאל עם אחרי ההסכם מחזק את הנושא ונותן. המשא ומתן מתנהל בצילו של אותו משאל ולכן אין טעם לחתום על הסכם שלא ברור שיעבור במשאל. משאל עם לפני הסכם מנטרל את היתרון הזה. כלומר, מי שמבצע משאל עם לפני המו"מ מחליש את עצמו במודע. כעת צא ולמד על ההבדלים בין רבין ופרס. |
|
||||
|
||||
גם הסכמי קמפ דיויד, גם הסכמי אוסלו, וגם הסכם השלום עם ירדן הותנו בהסכמת הכנסת, ואם הכנסת הייתה מתנגדת, ראש הממשלה צריך היה לבטל את כל מה שהגיע אליו עם הצד השני. |
|
||||
|
||||
וגם אמנת מאסטריכט, לא? |
|
||||
|
||||
בדרך כלל לראש ממשלה יש רוב בכנסת. במציאות הישראלית זה קצת שונה - בגין בקמפ-דיוויד ונתניהו בוואיי נאלצו להסתמך על גוש השמאל, ורבין באוסלו ב' על שגב וגולדפרב בגלל עריקת קהלני וזיסמן. (עובדה שהימין לא טורח להזכיר כשהוא מתלונן על אי התקינות שבדבר.) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |