 |
אכן, אם אתה מחפש הגדרה שתאפשר לך לסווג אנשים, השיטה הזו לא מתאימה לך. אני מסכימה. והדוגמאות שהבאת נכונות כשלעצמן.
אם אם אתה מחפש דרך להעריך את עצמך יחסית לעצמך ולמאמציך ולא יחסית לאחרים שיש להם נתוני פתיחה אחרים משלך והזדמנויות אחרות משלך, אולי תמצא כאן תועלת מסוימת. ההגדרות אינן מוחלטות, הן יחסיות. וככאלה אפשר להתאים אותן. אני מוצאת בזה תועלת מסוימת. יכול להיות שאותו אדם נכנע לרגש הבושה כשהחליט להפסיק ללכת לבתי בושת, אבל זה יהיה לו הרבה יותר מועיל אם הוא יגיד לעצמו: אני יכול, אני מסוגל, יש לי כוח (=גיבור, בהקצנה) מאשר אם יגיד לעצמו: כל חיי חטאתי, מה זה כבר משנה עכשיו. זו רק בושה.
כל ההגדרות האלה נותנות לציבור כלים די חופשיים לתת הזדמנויות לעצמם להגיע לדברים שלא היו חושבים שהם מסוגלים להגיע אילו היו ההגדרות קשיחות ואובייקטיביות.
ורק הערה קטנונית קטנה: כל מי שהיתה אם יכולה לספר לך על הרגעים שבהם אתה לא אוהב ולא שונא את הילד, אתה פשוט כל כך מותש עד שאתה לא מבין למה בכלל צריך ילדים. ברגעים כאלה זו בהחלט גבורה לקום. לדעתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש