בתשובה לתמר, 09/12/02 22:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוקיי. עכשיו אעבור על הדוגמאות שלך אחת אחת, ואראה לך כי באותה מידה ניתן לומר שה"הגדרות" החז"ליות לא תקיפות לגביהם. (או כן תקיפות לגביהם, אם אמרת שלא.) "חכם - לומד מכל אדם." הדוקטור - לומד מחוליו, אבל אינו לומד מאנשים שאינו מכיר. אם להיות פחות קטנוניים, יש להניח כי ידחה את טענות ההומיאופתיה בביטול, כלא-הגיוניות ולא-מדעיות, ולכן לא ילמד מהומיאופתים גם אם יפגוש אותם - לא חכם עפ"י חז"ל. עקרת הבית - לומדת ממורה חיילת בהיותה בת ארבעים, אך לא למדה מן הקופאית במכולת איך להפעיל את הקופה - לא חכמה. "מכובד - מכבד את כל הבריות." הבכיר שמזלזל בפועל הנקיון - אם לא נכבד בצורה שונה אנשים שונים, הרי לנתינת הכבוד לא תהיה משמעות, לכן על מנת לכבד את השגריר מרוסיה, עליו לכבד פחות את פועל הנקיון - לכן הוא כן מכובד. "הגיבור - הכובש את יצרו" גיבור מלחמה הכובש את יצר הפחד - באותה מידה ניתן לומר שהוא נכנע ליצר ההרג וההרס - לא גיבור. האם הקמה משנתה - היא נכנעה ליצר אהבתה לילדה - לא גיבורה. אדם ששכב עם זונות כל חייו, והפעם החליט לא - נכנע ליצר הבושה, לאחר שכל חייו נלחם בו - לא גיבור, להיפך, נסג מגבורתו. ועכשיו ברצינות: כשאני מחפש הגדרה, אני רוצה מנגנון שבו אוכל להחליט, באופן די מובהק, מי עונה להגדרה ומי לא, וגם אינני רוצה להכניס אנשים לא מתאימים להגדרה. גבורה, בהגדרה של חז"ל, למעשה מכניסה כל אדם שיש לו שליטה עצמית מינימלית להיות גיבור, וכאשר האדם מן היישוב חושב על גיבור, הוא חושב על אדם שעשה דבר-מה יוצא דופן, תוך סיכון נפשו, בקיצור, עשה דבר מה מיוחד, וזו הסיבה לערך הרגשי המחובר למלה "גיבור." אז חז"ל באים ואומרים - "חברו את הרגש הזה להגדרה שלנו." אבל אז הרגש מתדלל, ובסוף המשמעות נעלמת. זה מה שקורה, להבדיל, כאשר קוראים לכל הרג פלסטינים על ידי צה"ל טבח, כאשר קוראים לכל יום חג, וכן הלאה וכן הלאה. "הלומד מכל אדם" - איך אפשר בכלל, כאדם המתבונן מבחוץ, לדעת האם מישהו לומד מכל אדם או לא? מהו הלימוד? כל אחד ממילא משתמש בידע שלו בשביל לנתח את הסובב אותו, בין היתר את מעשיהם של אחרים, ולהסיק מסקנות, לכן ניתן לומר שכל אדם הוא חכם - אבל לנו יש מטען רגשי המחובר לחכם כבר-דעת, אינטליגנט. בקיצור, כל ההגדרות האלה נותנות לרבנים כלים די חופשיים לנצל את רגשי הציבור לתועלתם, ולמטרה זו, אני מסכים, דברי מסורת ישראל תמיד היו טובים. את נהנית ממניפולציה רגשית - תפדלי. אני אישית מחפש הגדרות בעלות משמעות, שמסייעות לי כאשר אני משוחח בצורה מתורבתת עם אנשים, לא הגדרות חובקות-כל הנותנות לכל אדם להכניס פאתוס לתוך דיונים מסודרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אם אתה מחפש הגדרה שתאפשר לך לסווג אנשים, השיטה הזו לא מתאימה לך. אני מסכימה. והדוגמאות שהבאת נכונות כשלעצמן. אם אם אתה מחפש דרך להעריך את עצמך יחסית לעצמך ולמאמציך ולא יחסית לאחרים שיש להם נתוני פתיחה אחרים משלך והזדמנויות אחרות משלך, אולי תמצא כאן תועלת מסוימת. ההגדרות אינן מוחלטות, הן יחסיות. וככאלה אפשר להתאים אותן. אני מוצאת בזה תועלת מסוימת. יכול להיות שאותו אדם נכנע לרגש הבושה כשהחליט להפסיק ללכת לבתי בושת, אבל זה יהיה לו הרבה יותר מועיל אם הוא יגיד לעצמו: אני יכול, אני מסוגל, יש לי כוח (=גיבור, בהקצנה) מאשר אם יגיד לעצמו: כל חיי חטאתי, מה זה כבר משנה עכשיו. זו רק בושה. כל ההגדרות האלה נותנות לציבור כלים די חופשיים לתת הזדמנויות לעצמם להגיע לדברים שלא היו חושבים שהם מסוגלים להגיע אילו היו ההגדרות קשיחות ואובייקטיביות. ורק הערה קטנונית קטנה: כל מי שהיתה אם יכולה לספר לך על הרגעים שבהם אתה לא אוהב ולא שונא את הילד, אתה פשוט כל כך מותש עד שאתה לא מבין למה בכלל צריך ילדים. ברגעים כאלה זו בהחלט גבורה לקום. לדעתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |