בתשובה לרון, 24/10/00 3:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החרם על וואגנר (או שמא ווגנר, או ואגנר או וגנר) הוא משנת 1938 (אחרי ליל הבדולח) ולא מ1936. חרם זה אכן החל באופן לא רשמי (אך במודע ולא ב"הסח הדעת") כאשר התזמורת של הוברמן, לימים הפילהרמונית הישראלית, החליטה לוותר על בצוע הפתיחה לאופרה Die Meistersinger von Nurnberg וזאת עקב הרגישות לשם העיר שבה נחקקו חוקי הגזע ובלי שום קשר לזהות המלחין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
...בהקשר זה הוא ספרה המעניין והמקיף של נעמה שפי - 'טבעת המיתוסים, הישראלים, ואגנר והנאצים' לאחרונה הייתה התפרצות-פטיט מחודשת של הפרשה כאשר הוחלט על ביטול שידור חלקים מה'טבעת' בקול המוסיקה, זאת לאחר שנים רבות בהן שודרו חלקים אלו ללא כחל ושרק. הספר בדיבוק - http://www.dbook.co.il/book.asp?ID=3-13060&Durl=HAAY... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק כמובן בקשר לתאריך. קראתי את סיפרה של נעמה שפי אבל הוא לא הוסיף הרבה תובנות על היחס הישראלי לוואגנר .יחודו של הספר בסידור כרונולוגי של השתלשלות הארועים. למתעניינים בנושא אוכל להמליץ על שני סיפרי יסוד צנומים: Aspects of Wagner של מיודעינו מעולם הפילוסופיה Bryan Magee The Perfect Wagnerite מאת George Bernard Shaw |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה על התאריך לא הייתה שלי. מה שהיה חסר לי בעיקר בספר של שפי הוא סקירה (לא מוסיקולוגית-טכנית בלתי ניתנת להבנה כמו שיש בהרבה ספרים אחרים) והסברים על מכלול יצירותיו של ואגנר - בין אם ספרותיות או מוסיקליות, ואופי ההקשרים שנעשו עימן לתורות טוטליטריות מאוחרות יותר. תודה על ההמלצה - אתה חושב שספרים אלו תורגמו לעברית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שיש האומרים שנכתבו על וואגנר יותר ספרים מאשר על *אותו האיש* (LOL) למיטב ידיעתי סיפרה של שפי הוא רק השלישי בעברית. (ספרו של יעקב כץ' וואגנר בסבך האננטישמיות והשני אוסף מאמרים בקשר ,איך לא ,לאנטישמיות) סיפרו של ג'. ב. שואו ,שנכתב בסביבות 1900 מתרכז *בטבעת* מנקודת מבט סוציאליסטית. הספר של מגיי מנתח את כלל האומנות של וואגנר. כמובן שאין למנתק את היוצר מיצירתו, ואם אתה מחפש חומר בהקשר לתורות טוטליטריות אני משוכנע שתימצא (אפילו הגנאולוגיה המשפחתית של וואגנר קשורה לנאציזם) אבל ,לדעתי ,היצירה האמנותית שלו מאפילה ומגמדת הקשר שכזה. שש שעות בחברת טריסטן ואיזולדה עוברות ללא שמץ הירהור בפילוסופיה האנטישמית שלו. אנקדוטה :וואגנר בחר במנצח לוין לביצוע הבכורה של יצירתו האחרונה והכי דתית-נוצרית שלן ,פארסיפל .בתור טובה הוא ביקש מלוין להיתנצר ,אך סירובו לא מנע ממנו למצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לדבריהם תהווה הנגינה הפרה של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, ועקרונות דמוקרטיים אחרים" אני מתחיל לחשוש כאשר מונחים כמו "כבוד האדם וחרותו" ו"עקרונות דמוקרטיים" עוברים מטהמורפוזה שכזו ומשמשים לייצוג ההפך הגמור ממשמעותם האמיתית – כיצד ניתן לטעון כי ניגון יצירה מוסיקלית מנוגד לעקרון כבוד האדם וחרותו?? ה-NewSpeak חוגג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפעם האחרונה שנאסר על ביצוע חלקים ממחזור "טבעת הניבלונגים" של וואגנר, זה היה בגרמניה, כאשר היטלר (או אולי מישהו מיועציו) החליט שסוף היצירה (דמדומי האלים שכולל את קץ שלטונם של האלים - הגזע העליון) מתפרש כנבואה על קריסת המשטר הנאצי וסופו של הגזע הארי. כתוצאה מכך נאסר על ביצוע האופרה האחרונה במחזור, Goetterdaemmerung (דמדומי האלים, הצרופים oe ו ae באים במקום האותיות O ו A עם שתי הנקודות מעליהן) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |