|
סאחה על הטולרנטיות.
ולענייננו: איפה אמרתי שאני מקבל את כל ה'תימות' של היהדות? נכון שמרגע שמקבלים את הקונספט של אלוהים פרסונלי (שאפשר לקבל או לא לקבל, ואפשר גם לקבל אותו באלף דרכים והגדרות שונות ומשונות) אפשר גם בהחלט לקבל שאין דבר, כולל כזה הסותר לכאורה את חוקי הטבע, הנבצר ממנו ומיכולתו. הדעות שלי על הקונספט המונותאיסטי של ישות פרסונלית ומתערבת אינן מגובשות די צרכן, ובוודאי שאינני מקבל את סיפורי התנ"ך השונים כאמת עובדתית. כך שכל הפסקה הראשונה שלך היא התקפת אד הומינם מיותרת, ובוודאי שלא קומוניקטיבית או מעודדת תנאים של קומוניקציה.
גם היהדות מלאה סתירות, כמו כמעט כל יצירה אנושית. גם בתיאוריות פיזיקליות יש סתירות. עם זאת, חוזרת ועולה מתגובתך (ומתגובות הדומות לשלך) תחושה מובהקת ולא נעימה של חוסר נסיון אמיתי לקומוניקציה ואף נימה של אד הומינם, מהסיבה הפשוטה שכלל לא 'התפלפלתי למוות' כש'הראו לי סתירות ביהדות'. דווקא הדוגמאות שהועלו בקשר ליהדות כדי לכאורה לסתור את דבריי, חידדו אותם יותר. לא אכחיש ואף אצהיר שיש לי זיקה מהותית ליהדות - זיקה תרבותית, חברתית והיסטורית, ואינני רואה בכך כל רע, כפי שאינני רואה זיקה שכזאת מצד נוצרים או אנשים המשתייכים לתרבויות פגאניות כדבר רע (עם כל הביקורת והתיעוב שלי כלפי רעיונות שונים ויישומם בתרבות ובהיסטוריה הנוצרית בכללותה).
אבקש, שלהבא תימנעי מלתקוף על בסיס אישי, לא ענייני, לא מנומק ולא ראוי, ותתמקדי בפרטי הדיון עצמו, אם וכאשר ברצונך לומר ולהוסיף דבר מה. תגובתך זו הינה דוגמה ומופת לטעם רע ולהיעדר סובלנות ודיאלוג - וזאת ללא כל סיבה עניינית או מוצדקת. זאת, בתקווה שדבריי אינם נופלים על אוזניים ערלות של אדם אשר מעדיף באופן מודע ומתוך בחירה מושכלת ומודעת להשליך אל חלל האויר ביטויים חסרי תוכן כמו 'אין עם מי לדבר' כתחליף לנסיון להתדיין על בסיס ענייני כלשהו.
בברכה,
א. חרדון
|
|