בתשובה לגיל לדרמן, 18/10/00 19:50
הצלת את הדיון 11012
משה דורון • בתשובה לגיל לדרמן יום ד', 18/10/2000, 23:52
אתה מציג את הדברים באופן רדוד מידי וחלקי מידי:

1. "אנו מודדים את עצמנו... על פי החברה" נכון. מכיוון שהדברים להם מייחסת החברה משמעות הם קשורים קשר ישיר או עקיף לדברים שהם משמעותיים עבור היחיד.

2. עצלות מהסוג שתיארת שבאה יחד עם ניצול מחפיר של המעמדות האחרות הוא לא דבר שרצוי וכדאי להעלות על נס.
בכלל הסימטריה בין עבודה לעצלות היא שגויה. יש מי שעובד כל חייו בגלל שהוא עצלן (מתכנתים מבינים את זה טוב) ויש מי שחריצותו מאפשרת לו מנוחה.
הנקודה היא שיש בעולם המעשה נכון להיום הפרדה בין המטרה לבין התכלית, וזה בניגוד לגן העדן בו "פרי עץ הגן- עץ שטעם עצו ופריו שווים", והמציאות היתה כזו בה הכל הוא משחק.
השורשים ש-ח-ק וצ-ח-ק בעברית מצביעים על פעולה שתכליתה היא עשייתה היא (ולפי זה יבואר הקשר בין המילה "מצחק" לענייני אישות, שחקים, צחוק ועוד). נכון טרדות החיים וההשתקעות בעבודה שהיא הקללה של "בזעת אפך תאכל לחם" מוציאה את כושר המשחק המאפיין ילדים להם אין טרדות שכאלו, אולם האנושות שעוברת לפחות ופחות ימי עבודה, שהשירותים כובשים את מקומם של המוצרים, בהחלט בדרך חזרה לגן עדן בהקשר זה. כמובן ישנו פער עצום בין היכולת הטכנית המקדימה את ההתפתחות המוסרית הדרושה לגן עדן שכזה והשאיפות הנ"ל מנותבות לתרבות מד"ב ופנטזיה שהיא דמיון של משחק. את השיעבוד מהסוג המאפיין עובדי הי-טק כיום יש לחלק לכמה טיפוסים. האחד הוא שיש מי שנהנה מזה והדברים בשבילו הם משחק אמיתי, זה הסוג שמאפיין לענייות דעתי "פריקים" והוא ספציפי לתכנות, עיצוב וכתיבה. השני הוא הטיפוס הקלאסי המכור לעבודתו הבורח מהזמן הפנוי שאין אפשרות ליצוק לתוכו ערך.
ההבחנה בין שני סוגי הטיפוסים הבסיסיים האלו (ומובן שתכונות אלו משמשות בעירבוביה במינון זה או אחר אצל כולם) מובאת אך ורק כדי להציג נקודת מבט על התופעה המשתלבת ברעיון הכללי, אפשרי גם הסברים שונים.

3. "החברה המודרנית נותנת לנו "אני" מוכן". נכון אך לא ברור למה אתה תולה את זה בחברה המודרנית זו נכון במידה רבה הרבה יותר עבור חברה פרימיטיבית. ככה זה בחיים האדם צריך למצוא את האיזון בין מה שהוא סופג וסופח לבין מה שבא ממנו. כל אחד לפי עניינו ותכונתו, מה יש לקונן על כך? לא מתאים לך לסוע להודו, לנהוג בפורד (שיש להחרים מטעמים מובנים), קח ליד ספר טוב שם וודאי תמצא על מה לחשוב. מי שכן חשוף להשפעות האלו אז הוא רוצה בכך וזה ה"אני" שלו.

4. הגינון הנלהב עד עכשיו הוא על חברה מתוקנת. כמובן שהחברה כיום כפי שבא לידי ביטוי בתרבות נגועה קשות בחרדה מהמוות "שטומאתו הוא בשקרו" וכל משאביה מופנים להדחקה של הנושא המביאה להתבוססות יתר, במקום להשתחררות שלמה מטומאה זו.
הערת אגב בקשר ל Ford 11042
רון • בתשובה למשה דורון יום ה', 19/10/2000, 15:47
אני לא יודע בדיוק מה הטעמים בעד או נגד פורד אך יש הטוענים שפירושו
הוא Found On Road Dead
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות