|
||||
|
||||
בעוד הקפיטליסט דובי קננגיסר כותב לו מאמרים נזעמים באינטרנט, יושבת התופרת סבטלנה רזניקובה וחושבת איך תצליח לגמור את החודש בשנה הבאה. ואיזו נחמה מציע לה דובי? השקעה בחינוך שתביא, ייתכן, לרווחת ילדיה בעוד 20 שנה? הצעה לעקור מביתה ולהתיישב במרכז הארץ בדירה קטנטנה, תמורת שכר דירה צנוע של 600 דולר לחודש (קצת יותר משכר המינימום, שאותו קיבלה, קרוב לוודאי)? דובי חושב במספרים, כמו שאופנתי בכלכלה. השקעה של כך וכך שקלים במקום כזה וכזה תביא בעתיד לתוצאות חיוביות. אבל מה עם הטווח הקצר? מה בינתיים? מה עם האנשים? חברה מתוקנת חייבת לדאוג לפרנסה גם לפחות מוכשרים, גם לאנשים שהיא דאגה ברוב טובה ליישב בפינות נידחות בנגב, גם לאנשים שרכשו בעידודה מקצועות שאין להם ביקוש ועתה כבר מאוחר מדי להחליפם. היא צריכה לשלב מדיניות סעד עם מדיניות של חינוך, כלומר לדאוג בטווח הקצר לאנשים ש"אבוד עליהם" כדי שתוכל להשקיע באנשים שעתידם לפניהם. וכן, זה כולל גם לקנות בכספי משלם המיסים סחורות שיוצרו בארץ, אפילו במחיר גבוה יותר מסחורות מטיוואן. |
|
||||
|
||||
חוששתני כי לא הבנת את דברי נכונה - לא הצעתי שתושבי הדרום יעקרו למרכז הארץ, אלא שהישובים המרוחקים יתאחדו ל"גושים" (זו המילה האופנתית היום, נכון?) של ישובים. במקום שדרות ואופקים וירוחם, שיהיה ישוב אחד גדול, שיספק מספיק אנשים שיוכלו לעבוד בתעשיה, וכך תוכל גם להתבסס סביב האנשים הללו קהיליה של מסחר ושרותים. כך ניתן יהיה לבנות עיר שיכולה לתמוך ביושביה, מבלי שיאלצו לשכור את שרותיהם של יחצ"נים כדי לקבל כמה פרוטות מהממשל. במצב של היום, כל עוד הישובים מרוחקים זה מזה, לא משנה כמה כסף תשקיע - זו תשאר חבית ללא תחתית. חובה להתחיל כבר עכשיו לפעול, כדי שבעוד חמש שנים יהיה שיפור מספק, ובעוד עשרים שנים יהיה שינוי מדהים. |
|
||||
|
||||
קראתי נפעם את התגובה הנזעמת כנגד אוייב מעמד הפועלים הקונטרה-רבולוציונר ד.ק. ולא חסר היה שאמצא במאמר את "קדימה עם חלכאים מזי רעב יחד נצעד לעבר עולם חדש..." הלו ! להתעורר שם בבקשה, הנסיון הזה נכשל. כמובן הוא לא נכשל לפני לנין, סטלין ועוזריהם (האסוציאציה צריכה להיות ברורה...) קברו כ 30,000,000 סווטלנות באדמה במסגרת הטיהורים למינהן... הוא גם לא נכשל עד שבריה"מ - רוסייה כיום נמצאת במצב הדומה לערב עליית היטלר לשלטון עם קריסה רבתי של מערכות החברה התקינות, וגם לא נכשל עד שעתידם של כ 250,000,000 מונח על הגורל. אבל הוא נכשל. הלו ! הרעיונות הללו נכשלו. ברנרד שואו אמר פעם שמי שלא תומך בסוציאליזים בצעירותו הינו ככל הנראה רשע, ומי שלא מתנער מהם בבגרותו הינו ככל הנראה כסיל גמור... היום (כבר מזמן) אין אפילו את הרישא של המשפט הזה. דרך המחשבה הזו כושלת. הכסילות מתחילה כיום כבר יותר מוקדם... שיטה לא שיטה זו של יללא משה תזמין לצה"ל משהו... בתור טובה הינה אם כל השחיתויות. היום זה למען מפעל מסויים, מחר צריך לקבל את הבת של יעקוב (שסידר שצה"ל יזמין) להסתדרות בתור פקידה מספר 25598 ברשימת המיותרים... וגו'. על האיש פרץ ישנם מילים רבות לאמר, דומני שהוא העיד על עצמו לא פחות טוב מכל קטיגור. לסווטלנה יהיה הרבה יותר טוב בלי הרעיונות האלה. היי ככלות הכל אם הם היו פועלים היא הייתה בשוויץ של מזרח אירופה לא בישראל... |
|
||||
|
||||
למרבה הצער, חשיבה רגשנית במוצהר (המתבטאת בתגובה של טל) לא תביא אותנו לשום מקום. הטיעונים אותם מביא דובי בתגובתו נראים הגיוניים בהרבה (אם כי אופטימיסטים במקצת). חשיבה בקוים של "הבה נקל על החלשים" תגרום ליותר ויותר אנשים לחדול להתאמץ להיות "חזקים". כבר היום פושה המנהג של אנשים (ולאו דוקא מפשוטי העם) המבקרים בלשכות התעסוקה במקום לעבוד, היות וזה הרבה יותר קל. הקשיחו את קריטריוני האבטלה, ומחצית מהם ילכו לעבוד ברינה. כנ"ל לגבי עידוד קנייה מתוצרת מקומית: אם התוצרת המקומית תתמודד עם תוצרת החוץ בתנאים שוויוניים יותר, היא תאלץ לעלות ברמתה, ובכך תהיה נתנת גם לייצוא, והרווח למדינה (ובכך גם לאזרחיה) מובן. כמו כן העליה ברמה תחייב התמקצעות של העובדים, ומכאן עלייה ברמת כח העבודה, במשכורות, ובאופן עקיף גם ברמת החינוך במקצועי. בתנאים של העדפה מוצהרת לשוק המקומי, אין היצרן חייב להפיק מוצר טוב על מנת להתקיים, וכך כל המעורבים מפסידים, פרט ליצרן עצמו: הפועלים מקבלים שכר רעב (שלא לדבר על מפגע הפועלים הזרים), הרוכש מקבל מוצר רע אותו יאלץ להחליף לאחר תקופת שימוש מוגבלת, ועל יצוא אין מה לדבר. אינני רואה מדוע על המדינה "לדאוג בטווח הקצר לאנשים ש'אבוד עליהם' כדי שתוכל להשקיע באנשים שעתידם לפניהם" - למיטב הבנתי אין כל קשר בין הדברים. הקצאת משאבים עודפים לסעד תגרום רק לעלייה במספר ה-"נזקקים" לו, וכתוצאה מכך לדרישה לכספי סעד נוספים. הקצאת משאבים בחינוך, בהכשרה מקצועית ובעיור ומיזוג של מקומות טעוני טיפוח תגרום לתוצאה ההפוכה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |