 |
<אנחה>
אני מרגיש קצת כמו סטודנט מתקשה בפיזיקה שנה א': יש כאן תורה שאני חושב שהיא נכונה; אני לא ממש מצליח להצדיק הכל ולענות על שאלות, אבל אני בטוח שיש מי שהיה יכול לעשות את זה יותר טוב ממני. מצבי פחות טוב משל הסטודנט, כי אני גם פחות בטוח שהתורה נכונה, וגם בטוח שהתורה פחות נכונה (ועדיין, אני חושב שהיא יותר נכונה מהפרשנות בעיתון, למשל). כשאני כותב תגובה מהזווית הע"בית, היא לא אומרת "הנה, זה מוכיח שאני צודק" אלא "מוגש כחומר למחשבה"1.
אחת הבעיות היא שרוב הדברים שפוליטיקאים עושים (ולא עושים) ניתנים לכל מיני פרשנויות. כל הדברים שאתה מביא אינם נעימים לי כשאני בא להגן על התזה ששרון הוא משתלב; אני יכול בכל זאת לנסות את כוחי בהשערות:
4. לא, כאן אין לי השערה טובה. השערה לא משהו: שרון מקווה שיקום לערפאת יורש משתלב, ומעדיף שזה יקרה בתהליך פלשתיני פנימי, מה שייתן ליורש לגיטימציה אצל הפלשתינים (ובעולם).
3. ממשלת אחדות היא אולי נוחה יותר כאשר רוצים לנהל מדיניות מאופקת. שרון יכול להניח לשמאלנים בממשלה "לרסן אותו", מבלי שיאבד את תמיכת הציבור הימני בגין שמאלנות-יתר.
2. שאלה מצוינת, שמובילה לבעיה תיאורטית כללית: איך להסביר שיתופי פעולה. האם מכל שיתוף פעולה בין שני פוליטיקאים נסיק שהם במחנה אחד? אני חושש שנגיע אז (בטרנזיטיביות) לכך שכולם באותו מחנה, בכל קונפליקט פוליטי ממושך דיו.
האם יש כאן פשרה לשם רווח הדדי? קל לראות שלשרון יש כאן תועלת מסוימת: למשל, קיום ממשלת האחדות (אם צדקתי ב-3). וקל לראות שלפרס יש תועלת מסוימת: למשל, היכולת לקדם מטרות בדלניות ממשרד החוץ. אבל זה לא מספיק: הציר בדלנות-השתלבות נראה כמשחק סכום אפס, ומכאן שאחד מהם מפסיד משיתוף הפעולה (וכך, שוב, בכל קונפליקט פוליטי). שתי תשובות אפשריות: א. לפחות אחד מהם טועה (נה!) בהערכת פוטנציאל הרווח-הפסד. ב. יש להם תועלת משותפת בתחום אחר, שבו הם אינם יריבים. נניח, פרס מנצל את קשריו בעולם לסייע לכלכלת ישראל.
1. זו השאלה הפחות קשה, בינתיים: הדעה הרווחת בציבור (ומצאה ביטוי גם באייל) היא שהגדר היא לאט מדי ומאוחר מדי; ששרון נגרר אליה בעל כורחו, ובונה אותה בעצלתיים. אני לא שמח לומר "בעל כורחו", אבל אני כן שמח לקפוץ על עגלת הדעה הרווחת, ולומר ששרון דחה את העניין ככל שהיה יכול, והסכים לכך כרע במיעוטו (מבין התשובות האפשריות לטרור). אם אתה חושב ששרון שש לבניית הגדר, או חתר לכך, אנא פרט.
שים לב גם שתוואי הגדר עובר ממזרח לקו הירוק. כך נוצרים תנאים ליורש משתלב של ערפאת לא לקבל את הגדר.
כל אלו, כאמור דברים לא נוחים לתיאוריה שלי, שאני צריך להזיע כדי להסביר אותם. אבל האם אתה יכול להציע הסבר בדלני למדיניות הכללית של שרון בסכסוך, כנגד ההסבר של ערן בדיון 356? יש גם שלדים בארון, כמו מאמר (שאני יודע עליו מכלי שני בלבד) של שרון ב"מעריב", עוד משנות השבעים אאל"ט, בזכות מדיניות לא-גרעינית של ישראל. מאמר כזה הוא סימן שקשה לפרשו בשתי פנים, אבל ניתן כמובן לטעון ששרון שינה את דעתו.
1 אני לא מתחייב שזה תמיד גם נשמע כך...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש