בתשובה למאיר גאליס, 19/11/02 2:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לעניין "כסף פיקטיבי" - הכסף לא נעלם. מה שנעלם הוא מחירי המניות הגבוהים. נאמר שחברת כלום.קום הנפיקה בבורסה, במחיר מניה של 50 דולר. כבר ביום ההנפקה הראשון, עקב התלהבות המשקיעים, המניה עלתה ל- 300 דולר ונשארה שם כמה חודשים (עם עליות וירידות קלות). כשהגיע המשבר, כלום.קום ספגה אותו - והמניה ירדה מייד 1 ל- 40 סנט. לאן נעלמו ה- 300 (כפול מספר המניות כמובן)? לאן נעלמו 50 דולר (כנ"ל)? התשובה: הם נעלמו רק מהמסמכים שבידי המשקיע הקטן (ובאמת בבורסה, אותו דבר יכול לעלות היום מאה שקל ומחר אלף שקל, ואף שטרות לא יחליפו ידיים). אבל בפועל, החברה גייסה כסף בבורסה - לא סתם קוראים לזה כך. אותו מחיר של 300 דולר נתן בידיה כסף ממשי, וגם איפשר לה לבצע פעולות פיננסיות ולהתחייב להוצאות שונות, חלקם בתשלומים במניות (מה שהיה מקובל בתקופת הבועה). היא שכרה עוד עובדים, הגדילה את ההוצאות ובזבזה הרבה. הכסף שהיא הוציאה בזמן רווחתה לא נעלם כלל וכלל, אלא הלך לכמה מקורות, ואלה הם: 1. "אדריכלי הבועה" - בנק ההשקעות ששימש כחתם בהנפקה, חברת הייעוץ שהוציאה דו"ח מחמיא, ארוחות ערב עם האנליסט שסיקר בהמלצת "קנייה חזקה" (גם אם החברה לא שילמה לו ישירות, שילם בנק ההשקעות המעסיק אותו, שקיבל ממנה הון). 2. נותני שירותים - נדל"ן משרדי, מעצבי פנים, חברות רכב, חברות קייטרינג, יצרני בגדים יקרים, בעלי מסעדות ומלונות, חברות תעופה, בתי דפוס (כרטיסי ביקור, ברושורים), מעצבי אתרים וכולי. 3. עובדים ומנהלים - כמובן, חלק במזומן וחלק באופציות. 4. סעיף "פיתוח עסקי" - כלום.קום שיווקה אוויר בצנצנות, ולכן רכשה המון אוויר והמון צנצנות, עם תוויות יפות ומכסה יוקרתי, כדי שמיליוני הלקוחות לא יאוכזבו. בפועל, מכרה בשתי שנות פעילותה 15 צנצנות, אחת בלי מכסה ושתיים עם תווית מהודרת. שאר המלאי המתין במחסנים, זוללי כסף ידועים. כל האנשים והסעיפים האלה קיבלו כסף ממשי, שאותו אחזו ביד והעבירו הלאה. זה נחשב כסף טוב, גם מניות כלום.קום נחשבו סחורה עוברת לסוחר, כיוון שהאמונה בימי הבועה היתה, שכלום.קום עוד תכניס כסף ותצדיק את ההשקעה. כשהבועה התנפצה, מה שהתנפץ היה האמונה ביכולתה של כלום.קום לייצר הכנסות בעתיד - ואז, הופה, יצאה לבנה אחת וכל המבנה התמוטט. 1 הירידה ל- 40 סנט מן הסתם לא קרתה "מייד", אלא היתה תהליך של כמה שבועות ואולי אפילו חודשים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ורק לחדד עוד יותר - הכסף שגברת ג'קסון מסינסינטי השקיעה בכלום.קום בשנת 1999 אולי "נעלם" מידיה של הגברת, אבל אין ספק שהוא שוכן לבטח במקום ידוע אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גב' ג'קסון נכנסה מוקדם (כלום.קום היא חברה של האחיין של השכנה), ולכן קנתה מניות ב-50 דולצ'ים. המניות ישבו אצלה בבוידעם כמה חודשים, ובינתיים, הבורסה השתגעה סביב כלום.קום, וערכן של המניות עלה ל-300 דולצ'ים. שמחה גב' ג'קסון ואמרה - הו! יש לי מניות בשווי 300 דולצ'ים! אצא לי השוקה ואקנה לי ואזה נאה. כעבור שבועיים, עם קול "פופ" חלוש, התפוצצה הבועה של כלום.קום, וגב' ג'קסון נותרה עם ואזה נאה, וחתיכת נייר ששווה 40 צנטים עלובים. לאיפה נעלם הכסף שהיה לה לפני שבועיים? נגוז. לא היה אף פעם, למעשה. פיקטיבי. צר לי, גב' ג'קסון, באמת באמת. בפעם הבאה תלמדי שלא לסמוך על כסף פיקטיבי. לעולם לעולם לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, ברור. אם גברת ג'קסון התחייבה לשלם על הוואזה בתשלומים, בעוד שהמניות שלה תופחות בחשבון, היא נפלה חזק - כמו שרבים אחרים נפלו עם התפוצצות הבועה. למעשה, המשקיעים הקטנים הם המגזר שנפגע הכי הרבה מהנפילה - לא החברות עצמן, שהסתמכו על כסף של אחרים. אבל הכסף, בזמן שהיה כסף, החליף ידיים. אם חברה קרסה, הכסף שנשאר אצלה (שהיה שייך פעם לגברת ג'קסון) שימש לכיסוי חובות, למחיקת החברה וכולי. והרי כבודו יודע שמניות שוות רק על הנייר. האנשים הממולחים (או ממוזלים) יותר של עידן הבועה פשוט פדו את הניירות האלה לפני הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב בו כסף נעלם בצד אחד מופיע תמיד בצד אחר אינו לגמרי מדויק. בראשית המאה העשרים בזמן השפל הגדול נעלמו מאות אלפי מיליונים של דולרים (סכום אסטרונומי בהתחשב בתקופה) ל"חור השחור" מבלי שיופיעו ב"חור לבן" אחר כלשהו. עד כמה שידוע לי זה היה בערך כך :התמוטטות מסיבית של חברות כמעט בכל תחום , הציבור עומד בתור לבנקים כדי להציל את יתרת כספו , הבנקים לא חויבו באותה תקופה לשמור על יחס רזרבה נורמלי ולכן אינם יכולים לעמוד בדרישות לפדיון פקדונות העו"ש וכמובן לפדיון השקעות וחסכונות. במשך שנים אח"כ לא מצליחה היד הנעלמה של הקפטיליזם לייצב את המשק ואח"כ נולד מודל קיינס , ישנה התערבות ממשלתית (של הנשיא פורד,כמדומני) וההמשך ידוע מספרי ההיסטוריה). למעשה,גם בלי הדוגמא של השפל הכלכלי קיים המושג "כמות הכסף" המתייחס לכמות הרזרבות בתוספת למזומן בידי ציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרנקלין ד. רוזוולט, אחיינו של טדי רוזוולט (שהיה נשיא אחר). פ.ד. רוזוולט היא נשיא בין 1933 לבין 1945 (אז הוא מת). פורד היה הנשיא שהחליף את ניקסון כשהאחרון התפטר והיה נשיא בין 74 (נדמה לי שאז התפטר ניקסון) לבין 77, אז החל קרטר את כהונתו כנשיא. פורד הוא הנשיא האמריקני היחיד שלא נבחר כנשיא או כסגן נשיא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |