 |
|
 |
||
|
||||
 |
בשבוע האחרון התחשק לי לקרוא פעם נוספת את הספר של דן צלקה ''דוקטור ברקל''. פתאום מצאתי קטע בספר שסימנתי לעצמי לפני שנים. פרופסור לפילוסופיה מספר על אפוקריף פרסי על ספר בראשית. רחמיו של אלוהים ניכרמו על אדם וחוה המגורשים, שעובדים ויולדים בזיעת אפיהם. ''את הנעשה אין להשיב, אבל אתה תחיה לעולם'' הבטיח האלוהים לאדם, בתנאי ש''כל עוד לא תרצה למות''. ברגע שהאדם ייחל למותו, מותו אכן יבוא עליו. מעניין שהתנאי היה ''רצון למות'' ולא ''קץ בחייו''. אני לא יודע אם צלקה המציא את הסיפור או שהוא התבסס על אגדות מוכרות. הספר הענוג שמלא בעצב עדין, הומור דק ואהבת אנוש, מומלץ בכל פה. זה הספר הראשון של צלקה שבו הוא מספר על ד''ר ברקל, מרצה לקלסיקה יוונית ורומית שאיבד את עבודתו באוניברסיטת וורשה אחרי עליית הקומוניזם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
י.ב.לבנר כותב בקובץ האגדות שלו, כי אלוהים הציע להם כנחמה על הגירוש מתנה ושמה: דמעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהכוונה בדמעה היא לעצב שלמעשה מהול בחרטה, או במונח דתי - מוסר-כליות שגורם לרצון לחזרה בתשובה. מהבחינה הזו, היגון של אדם וחוה, הסבל והמצוקה שהם מרגישים מובילים אותם לאותו רגש שאהוב על הדת - רגשות של אשמה. בהקשר הרחב הזה, רגש של אשמה נהיה למן דבר הרבה יותר "גדול" מסתם הרגשה רעה שיכולה לחלוף, כמו שכל אחד עבר את זה (ואם לא, או שיש משהו פגום או אינפנטילי :-). האם יתכן שזאת הרגשת _אחריות לקילקול_ שמשולבת _בידיעה_ שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ואי אפשר להחזיר את המצב לקדמותו? פרויד אמר שמצפון פרושו המוכנות להרגיש אשמה - האם דת מנצלת את הפתח הזה, אולי אפילו יצרה אותו, ומשתמשת בו לצרכיה - כן אפשר לתקן את הכלים שנשברו, אם הדמעה תגרום לכם לבצע את הוראות הפעלה כאלה או אחרות. (מיהו לבנר?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיפור של לבנר,שנקרא הדמעה הראשונה מתוארת חמלת האל היודע שאדם וחוה *כבר התחרטו* ורחמיו נכמרים עליהם. אף שכבר שפט אותם וגירשם, רוצה הוא שידעו שאהבתו אותם לא תחדל לעולם,וכך גם חסדיו. "על כן אנוכי מוציא לכם מאוצרי את המרגלית הזאת-הלא היא הדמעה. והיה כאשר יקרכם אסון והמר לכם עד מאוד...וירדו אז עיניכם דמעה והקלה את משא צרתכם ורוח לכם." מדובר להבנתי על מתנה שנועדה לרכך את המפגשים הקשים שנכונו לנו כאן על האדמה עם צער, עוני,חולי,מוות וכו'. על אותו אפקט מזכך המוכר לכולנו של בכי טוב. "וכאשר הוסיף אדם ואשתו להוריד דמעות כן רוח וכן הונח להם, וכן שבה אליהם תקותם". תקוותם למה? אין הוא מבאר. "ועל כן אין יצור בכל העולם בוכה ומוריד דמעה כאדם". עוד הוא כותב,כי מי שיגון פקדו וחרב מקור דמעתו הוא אומלל שאין תנחומים שיקלו את ענות נפשו. "כל אגדות ישראל" מאת י.ב.לבנר בחמישה חלקים.הוצאת תושיה. לבנר מצטין בסגנון סיפורי ציורי משובח,לשונו מקראית/משנאית רבת חן קלילה ותמימה.מעין נחום גוטמן של עולם האגדה. ניסיתי למצוא פרטים עליו (יש לי) אך התקשיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסתירה הזו בין אל שמהותו היא "הטוב" לבין הרע שבא עקב התערבותו בעולם או בגלל יחסו של העולם אליו, תקועה כמו עצם בגרון אנשי הדת מקדמא דנא, וכנראה תמשיך לפרנס דורות רבים בעתיד. אם אני חושב על תרגום "עצם בגרון" לאנגלית אז אולי אפשר להגיד שמצד שני, בגלל הבעיה הזו יש להם a bone to pick עם אותו אל... תודה על המידע. צרפתי את לבנר לרשימת הקניות שהולכת ותופחת בפאלמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהסרט השני של הארי פוטר(1) למדתי שדמעות של עוף החול האגדי יכולות לרפא פצעים. חיפשתי מה אומר על זה חורחה לואיס בורחס ב"ספר הישויות הדמיוניות" שם הוא מזכיר את פולוניוס שלועג לרופאים שרושמים גלולות עשויות מזרדי קינו ואפרו של הפניקס. בורחאס הפנה אותי לאובידיוס שכתב על הפיניקס מאשור שניזון מדמעות של כנות (כ' צרויה ודגושה, נ' שרוקה). לפי המיתולוגיה המצרית, בני האדם נוצרו מדמעות של אל השמש רא(2). ----------------- (1) לדעתי ולדעת הצעירים שראו איתי את הסרט, הוא עולה על הסרט הראשון. יש בו מינון נמוך יותר של מעשי כשפים ופעלולים ויותר עלילה אמינה (במסגרת הז'אנר). קנת' בראנה המצחיק גונב את ההצגה בתור מכשף סלבריטי מפורסתם ויש בסרט דמות שנראית כאילו רקחו אותה מחלקים שווים של אי.טי. מאסטר יודה (מלחמת הכוכבים) וגולום (שר הטבעות). (2) זה המקום להמליץ על הספר "אומון רא" של ויקטור פלוין, בו הוא משרטט ומלגלג ברשעות מצחיקה על תוכנית החלל הסובייטית בפרט , ועל בריה"מ בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון טעות - דמעות של frankincense - עפ"י המילון זה עץ בעל ניחוח מיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרנקאינסנס זה לבונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהמצרים הקדמונים למדו משהו משיר השירים - גן נעול אחותי כלה שלחיך פרדס רימונים עם פרי מגדים נרד וכרכום קנה וקינמון עם כל עצי לבונה מור ואהלות באר מים חיים נוזלים מהלבנון. המדרש מספר על לחם הפנים שבמשכן שהיה עשוי סולת ועל השולחן היתה לבונה "שעולה לריח ניחוח כף אחת", שהיא גם מושווית ליצחק שהוקרב על המזבח "כקומץ לבונה". האם מנהגי הזבחים של העברים הקדמונים השפיעו בצורה עמוקה על כל המנהגים האליליים של עממי המזרח הקדמונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא העברים השפיעו על אחרים, אלא כל עמי האזור, כולל העברים, השתמשו באותם חומרים בהכנת הקטורת לאלוהיהם השונים. והנה מה שמצאתי על ה-frankincense במילון Brewer's - מדובר בשרף מעצים שונים מסוג Boswellia אשר גדלים בחוף סומליה, ובדרום חצי האי ערב. והמשמעות המקורית של המלה, בצרפתית עתיקה, היא "קטורת טהורה" - franc encens . ובמתי ב' 11, שם מסופר על ביקור שלושת המגים אצל התינוק ישו, כתוב: "וישתחוו לו ויפתחו את אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומור"(gold and frankincense and myrrh). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצרים הקדמונים עתיקים בהרבה מהעברים הקדמונים. הפרמידות, למשל, מתוארכות לסביבות 2500 לפנה"ס בשעה שהתארוך המקובל לתקופת האבות הוא לכל היותר 2000 לפנה"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכלל, בכל התנ''ך יש השפעות כנעניות, בבליות ומצריות. בספר משלי למשל יש חלק שלם מתורגם מספר משלים מצרי וספר איוב כולו הוא עיבוד לספר מסופוטומי. התגבשות האומה העברית התחילה מאוחר יחסית כאשר כל העמים האלה כבר היו קיימים. ואם כבר מדברים על עמים עתיקים יותר, כמובן שצריך לציין גם את ההודים והסינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אך ההערה שלי היתה עם לשון טמונה עמוק בחיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי הספקת לראות את הסרט? חשבתי שרק עוד שבועיים הוא יוקרן בארץ! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח לדעת אם מצאת עוד מידע על י.ב.לבנר: מי הוא היה? תולדות חייו? אני יודעת שהוא כתב את "כל אגדות ישראל" וכי היה עורך של עיתון לילדים. איפה הוא נולד? וכו' - את זה לא מצאתי. תודה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |