בתשובה לאביב י., 09/11/02 20:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרשה לי לומר כי התרשמתי עמוקות מדעותיך הנחרצות בענייני "האייל והקהילה לאן?". שאלת את "האייל האלמוני והארסי" מי ביקש ממנו בכלל לחשוב עליך, דרשת שהתגובות באייל יעסקו ברעיונות ולא באנשים העומדים מאחוריהם, והצהרת כי יחסי חברות ומכרות אינך מחפש באייל. כאמור, התרשמתי מאוד, אבל אז לרגע, חשבתי עליך, האדם שמאחורי הודעה (ואני מבקש את סליחתך על כך), ותהייתי, אם כך הוא הדבר, מדוע בעצם אני יודע עליך שאתה לומד באונ' חיפה? ויותר מכך מדוע אני יודע שהשנה החלטת להוסיף ללימודיך החד חוגיים בחוג למדעי המחשב גם לימודים בחוג לתקשורת (תגובה 97721)? למה אתה טורח לספר לי את זה באתר בו אתה לא מחפש אפילו יחסי מכרות, אלא רק "רעיונות ודעות של אנשים נבונים"? זאת ועוד, מדוע טרחת לספר לי על צו המילואים שקיבלת שלשום, וששוכב במגירתך(תגובה 103446)? למה בדיוק הקדשת הודעה שלמה, ולא קצרה במיוחד, לתיאור מצבי רוחך בין צווי המילואים שאתה מקבל (תגובה 103498)? סלח לי על הבוטות אבל למה בדיוק אתה חושב שזה מעניין אותי? למה בעצם שלא תלך לכתוב את זה באיזו קהילה בוואלה(תגובה 106090)? לרבות מהודעותיך אתה טורח להוסיף סוגריים - ליד שמך או בסוף ההודעה - בהם אתה מספר לנו כל מיני סיפורים על הנו, איך קוראים לזה, אה כן, האדם שמאחורי ההודעה. כך אנחנו למדים שאביב י. "אחרי המבחן ועדין באוניברסיטה", או על שני צווי החירום שקיבלת1, ושוב, סלח לי על הבוטות, אבל את מי בדיוק אתה חושב שזה מענין? הרי "בשביל זה יש חברה, משפחה, חברים, חברים לספסל הלימודים, טלפון, ICQ, EMAIL וקהילות בוואלה". אבל ההודעה הזאת לא נועדה במקורה לעסוק בך באופן אישי, אלא בתופעת "גלגול העיניים", שמופיעה כאן בכל פעם שאיזשהו קש שובר את גב האייל. במקום להודות שיש כאן איזושהי דילמה עמוקה, שלכל הפחות אין עליה תשובה חד משמעית, כמה נוח פשוט למצוא כמה שעירים לעזאזל. כל זה נעשה תוך עירוב, ו/או אי הבנה של כמה מושגים בסיסיים. דובי הצהיר כי אינו רוצה כאן תחושת קהילה ואינו רוצה כאן שיחות בטלות(תגובה 105843). זכותו. הבעיה היחידה עם הרצון הזה שלו, היא שאין כאן אף משתתף (כולל אגב, המגיב דובי קננגיסר, שכנראה חולק בנקודה זאת על העורך) ששותף לרצון הזה. הנה סתם שני פתילים מהתקופה ש*אחרי* ה"פיצוץ", בהם משתתפים כמעט כל מכובדי האתר, שאין דרך אחרת לכנותם אלא שיחות קהילה בטלות. ראו למשל את ההודעות הראשונות בפתיל הזה (תגובה 105880), או את הפתיל הזה (תגובה 105928). אבל לא רק זאת, כפי שמראה יפה ההודעה של האייל האלמוני כאן (תגובה 106343), גם המערכת שבראשה עומד דובי, לא פועלת עפ"י הרצון אותו הוא הביע. חוסר הבנה בסיסי מופגן ע"י כמה משתתפים שאינם מבחינים בין "האייל האלמוני" לבין משתתפים קבועים הכותבים תחת כינוי כלשהו. גם אם ישנו הבדל כלשהו בין הכותב הקבוע "סמיילי" (סתם דוגמא), לבין הכותב הקבוע עוזי ו. (אותו כנ"ל), הרי שהוא זניח לעומת ההבדל התהומי הקיים בין סמיילי (או האיל האוא"ר, או שכ"ג, או ברקת), לבין "האייל האלמוני"2. הראשונים, בדיוק כמו אלה המזדהים בשם המלא, צריכים לעמוד מאחורי קביעותיהם, צריכים לשמר את המוניטין שלהם, וטעויותיהם או ניגודים שיתגלו בעמדות שהביעו, עלולים לרדוף אותם בדיוק כפי שהם עלולים לרדוף את המזדהים. "האייל האלמוני", כשהוא מגיב לגופו של אדם או בעניינים הקשורים למערכת ולאתר, הוא בחירתם של הפחדנים. לעיתים אפילו מדובר בדמות צדדית בעלת "שם" כלשהו, שמשמשת לאחד הכותבים הקבועים כדרך נוחה להלום ב"שנואיו"3. הכותבים שעושים שימוש בדמויות כאלה, הם "נחותים" ו"עלובים" בהרבה מכל אותן דמויות אלמוניות שכלפיהן הם יוצאים. זאת ועוד, גם אם נצא מנקודת הנחה שרוב המגיבים הקבועים באתר, הם אינם "אלכס מאן" ואפילו לא ליאור גולגר, עדיין לא יהיה זה בלתי סביר להניח כי גם הם, או לפחות הרוב שבהם, "מועד" מידי פעם (וכל עוד זה נעשה בגבולות הסביר, אין לי תלונות מיוחדות כלפיהם) ועושה שימוש ב"אייל האלמוני". רק לאחרונה התוודה על כך גלעד דנבום, לא מזמן "נתפס" ב"קלקלתו" גם ע"ב (שניים שאני עדין מחשיב ליותר הוגנים ונאותים שבמגיבים), ובכלל בכל פעם שאיזה אלמוני מתבטא בעניינים פרסונליים, סביר מאוד שאכן מדובר באחד מהכותבים הקבועים והמכובדים4, שבהזדמנות אחרת אולי תמצאו אותו יוצא נגד האלמונים שהורסים הכל לכולם, ובאו רק כדי להרוס5. 1 רק עכשיו אני רואה שמישהו כבר הקדים אותי גם בעניין הזה. לא נורא זאת ממילא הולכת להיות הודעה שמקבצת תשובות שכבר ניתנו פה. 2 אמרו חלק מזה קודם לפני, כאן (תגובה 106243). 3 אמרו חלק מזה קודם לפני, כאן (תגובה 105568). 4מכובדים, בלי מרכאות. אני באמת מעריך ומכבד חלק לא קטן מהכותבים כאן. 5 אמרו חלק מזה קודם לפני, כאן (תגובה 106308) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רצית פרסונלי? אני לא רציתי. זה ארוך, זה מסורבל, רבים ישתעממו רצח, אבל פסדר יאללה. קבל תשובה פרסונלית++ (עם כל הפרטים ועוד קצת בצד) וארוכה מאורך הגלות (על כך אני מתנצל מראש). כדורים נגד כאב ראש, בסוף. התכוונתי לקחת חופש לשבועיים מהכתיבה באייל, משום שהגעתי לשינוי עמדה מסוים בעקבות החלפת הדברים האומללה שלי עם "הארסי" ורציתי לקחת פסק זמן בשביל לקרוא את האייל "אחורה בזמן" (המון לקרוא...) ובגלל עיסוקים אחרים שיש לי (אבל זה כבר לא רלבנטי). כשאמרתי כאן שטעיתי (תגובה 106278) התכוונתי לכך! פשוט לא פירטתי ולא הסברתי (אורך הודעה זאת, היא סיבה אחת). הודעתך מפרטת חלק מהמסקנות שהגעתי אליהן בעצמי ואתה בעצם מתפרץ (שלא באשמתך כמובן) לדלת פתוחה, ברוב הנק' שהעלת. לכן החלטתי לכתוב עכשיו את התגובה, שתכננתי לכתוב רק לאחר הפוגה ארוכה יותר (חלקה תופנה גם ל"ארסי" ולתיאור שרשרת הטעויות מנק' מבטי).1 אתה צודק, אכן מדובר בשאלה מורכבת שאין לה תשובה פשוטה. אמרתי את האמת, כאשר תארתי את מטרתי העיקרית ("רעיונות ודעות של אנשים נבונים") ושאינני מגיע לכאן בגלל סיבות אחרות ("יחסי חברות ומכרות"). מטרות זה יפה, אבל אחרי הבלאגן מלמעלה, הבנתי שהחץ אף פעם לא פוגע במטרה בדיוק במקום אליו כוונת אותו, שעוד אנשים משחקים פה בכוון חצים למטרות אחרות משלהם וגם שעיסוק בכוון יתר, יכול להעיף לך בסוף חצים לעין. לפעמים צריך לתת לקשת קצת לנוח. אני מסכים. אין מנוס מכך שבדיאלוגים בין אנשים (ביחוד כאשר מנסים לעשותם ברוח טובה), יוחלפו פרטים (גם אם באופן ספוראדי) על האנשים שמאחורי הרעיונות, גם אם אין כוונות "קופידוניות" מאחורי הדיון. לאורך זמן, הפרטים נאספים לתמונה ונוצרת קהילה מהגולשים הקבועים שלמדו להכיר אחד את השני (גם אם חלקית, שטחית או אפילו דמיונית). רק היום, לאחר שקראתי קצת באיזורים "קהילתיים" יותר באייל (עד התקרית, השתדלתי לא להתעמק במתרחש שם וגם אם נכנסתי לרגע, כתבתי משהו קצר וברחתי מהר), כמו הדיון הזה למשל (דיון 1013), התחלתי להבין תגובות רבות ומילות-ז'רגון שהיו סתומות לחלוטין בשבילי ("ועדת המעקב"!? "ארכיבאים"?! סכסוכים עם טל שהולך וחוזר? בקיצור "שמייח" (-: ). תתפלאו, עד היום לא ידעתי אפילו מה זה פ.א.צ. למשל (מה שהופך בדיעבד את ההצעה הזאת תגובה 105867 שלי להצעה אידיוטית לחלוטין, בעיני אנשי הק***ה). חייתי טוב עם ההתרחקות הזאת, עד לתקרית עם הארסי ולהלן פירוט ההתרחשות מנק' מבטו של קורא איילי די קבוע (בחודשים האחרונים), אך חוץ-קהילתי. הפירוט אמור הן להציג ל"ארסי" את נק' מבטי והן להראות איך הקהילתיות של האייל (שהיא לא תופעה שלילית כשלעצמה) יכולה ליצור רעש תקשורתי עבור חיזרים שמגיעים מבחוץ. הכל התחיל מאי הבנה שלי(קורה) כששאלו אותי אם אתאיזם זו *תפישת* עולם?תגובה 105730 אחת הסיבות העיקריות שהתחלתי לקרוא את האייל (ולכתוב), היא הנסיון שלי לשפר את העברית הדפוקה שלי2. אני הייתי בטוח שעניין הש/ס היה שגיאת כתיב טפשית מצידי (לכן תגובה 105713) ולכן הבנתי, בטעות הנובעת מבורות, את תגובתו של הארסי כהתבדחות על חשבוני. פרט חשוב: לא ידעתי ש"האייל האלמוני הארסי" הוא ניק קבוע של אחד ממשתתפי האייל. הייתי בטוח שמדובר בעוד פחדן סידרתי, אנונימי לחלוטין, שרצה להעביר דחקה על העילג המקומי. טעותי (שנבעה מבורות) חברה לטעותי (שנבעה מבורות בענייני אייל) ויחדיו הן גרמו לי לשריפת פיוזים כללית. את תגובתו של אאא3 (תגובה 105902) לא הבנתי כלל. התחלתי לחשוד שמדובר ב"הוספת דחקה על פשע" (עוד שני פיוזים התפוצצו לי), ובסוף יחסתי בטעות את "פיאסקו אי השדים" להודעת המערכת בעניין ביטול אי השדים. גם לאחר יחוס זה, לא הבנתי בכלל למה הוא מתכוון, ביחוד לאור העובדה שיש בעיית זמנים מסוימת, בין הפיאסקו להודעה. הוספתי את (תגובה 105936) בלי הסברים נוספים (טעות נוספת שלי) משום שלא הרגשתי שום דחף להתחיל לנהל דיסקוסי עומק עם אלמוני שמתבדח על חשבוני. כמו שניתן לראות מנק' מבטו של אאא להתרחשויות, הוא לא אהב את תגובתי, בלשון המעטה (אני מבין למה) והוא ענה לי בצורה נרגזת (תגובה 105945). "הנשרים פשטו עם שחר" קראתי וכבר הרמתי גבה ואמרתי לעצמי "פפפפפפפפפף...". אמרתי, יאללה נקרא בכל זאת... המשפט הראשון כבר הצליח לשרוף לי את כל הפיוזים שנשראו לי "באמת שאני לא יודע מה לחשוב עליך?11 כלומר,קצת חוש ק**לה יכול לעזור לך לפעמים." בום. שריפה. גם מתבדח על חשבוני באלמוניותו, וגם מתחיל לעשות לי ניתוח אופי. על הקישור שלו כבר לא לחצתי, חקירת הפיאסקו ומשמעותו, זה דבר שכבר לא עניין אותי. הוראות מאלמונים ("שים לב כאן:") אני לא אוהב לקבל. מהן רגשותיו, מאיפה הם נובעים ולמה הוא חש מסורס? לי כבר נמאס! התעלמתי מהחלפת הדברים בין טל, אבירי והשוטה ואז באה ההודעה העצבנית והמופרעת בעליל שלי תגובה 106023. לא חשבתי שאני יכול להלבין פניו של מישהו ברבים משום שבאלמוני פחדן עסקינן (ככה חשבתי אז). את האמת? לא חשבתי כלל. תגובתו של אאא הבהירה שבטעות מדובר. התחלתי להבין שאני האידיוט בסיפור (מסתבר שאפילו לא היתה לי שגיאת כתיב). אך תגובתו של אאא לא היתה רק הבהרה של טעות, היא היתה גם התקפה חזיתית על האופי הלקוי שלי (שהאייל לא נתקל כדוגמתו מאז ימי מיכאל שרון העליזים). הייתי שם "מיכאל שרון2", "מספר בדיחות גרועות באופן מביך", "יומרני שחושב שהוא עורך ראשי+", "מרבה מלל" (יחסתי את הכבוד שהוא רכש לי בשל כך לציניות צרופה), כעסן חסר כל חוש מינימלי לפרופוציה. אפילו אם הכל נכון, יש פה מישהו בקהל שלא היה הופך דפנסיבי בטירוף, אחרי דברים כאלה (ביחוד כשהוא עדיין חושב שמדובר באלמוני ולא ב"קבוע עם ניק ספציפי")? אדם משכמו ומעלה, עם אגו בנוי היטב, היה בולע את ההכפשות, מבין שהוא טעה ומודה בטעותו. האגו שלי לא בנוי היטב ואני לא אדם "משכמי ומעלה", ביחוד באותו רגע בו הבנתי שאני הייתי האידיוט הראשי בכל העסק. כמנהגם של כל האידיוטים, כאשר הם מותקפים, עברתי למצב דפנסיבי. העובדה שכל החלפת הדברים מתרחשת, כאשר שמי מתנוסס לו בכחול עמוק למעלה בעוד שהאלמוני זוכה בהגנת ג'ון דואיותו, הוסיפה עוד קצת פלפל לעסק. אפשר לסכם את תגובה 106090 ל-"די, עזוב אותי!" יבבני ומתגונן. לא משעותי היפות ביותר (בלשון עדינה). מעולם לא אמרתי (או חשבתי) משהו כנגד קוראים קבועים עם ניקים קבועים (מיץ, למשל, הוא הכותב המועדף עלי). פה הבנתי את עומק הטעויות שלי (או לפחות התחלתי). מסתבר שלא עם אלמוני אני מדבר, אלא עם קורא איילי קבוע שאנשי הקהילה מזהים אותו ככזה. "כשצובטים מי שכותב תחת ניק- זה לא ממש כואב לו" - כתב א.א.א. והוא כנראה צודק. אבל בעלי הניק והאלמונים שוכחים לפעמים ש"כשצובטים מי שכותב תחת שמו המלא- זה עלול דווקא די לכאוב לו". ה-"גובל ב..." מהודעתו של א.א.א. תגובה 106243 הצליחה לצבוט אותי יותר מכל הודעותיו גם יחד (זה הרגע להכניס כינורות - The world's smallest violin). חשבתי לבקש את מחיקת כל התרד הזה, מעל דפי האתר, אבל במחשבה שניה - אני חושב שלמדתי ממנו איזה לקח או שניים ואני חושב שהוא יכול ללמד גם אחרים משהו. שישאר, למען יראו ויראו. אני מבין שאין מנוס מקהילה איילית (הנה כתבתי את המונח במלואו). השאלה היא: איך מצליחים להשאיר קהילה, כקהילה פתוחה, שמאפשרת לחוצנים מסוגים שונים (שלא מכירים את כל הדיונים,את הז'ארגון ואת כל המתדיינים) להכנס לאייל ולהבין מה קורה פה? תשובה, אין לי. גם היום, אין לי רצון עז להיות חבר בקהילה האיילית (אולי תייר, אורח או "עובד זר"), אבל אשתדל יותר להיות מודע לקיומה ולהזהר מקצרים בתקשורת שיכולים לנבוע מאי ידיעת המתרחש באייל-לנד. שוב, סליחה על זיהום האייל ותודה בעבור הדגים. חזרתי להפסקה. מבטיח שאנסה לקצר תגובותי בעתיד. 4 ________ 1 לכל מי שנבהל עכשיו ורוצה לצרוח על המקורי "תראה מה עשית! קלקלת לנו שבועיים של שקט!": אפשר להרגע, ההפוגה המבורכת תימשך לאחר הודעה זו. 2 רוב חיי קראתי ספרות באנגלית(מאז שהייתי ילד) - עוד פרט אישי לאוסף. 3 האייל האלמוני הארסי. 4 כמעט שכחתי: הנה כדורים נגד כאב ראש וגם כדור כנגד הרעלה הנובעת מעודף ה"מלודרמה של טעויות" הנ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם יכולים בבקשה להעביר את הדיון הזה לדואל? הוא קצת משמים ומיותר, גם אם עדיין לא חרגתם מגבולות הטעם הטוב החדשים. סתם, כל הדיונים הארס-דיוניים האלה לא מביאים לשום תובנות חדשות, ולא כ"כ מרשים אותי לראות שאתם בקיאים ברזי מלחמות האיילים לרמה של עשרה מובאות בבלון. באמת, מה ההישג הנדרש של כל הפתיל הזה? להוכיח למי יש זין יותר גדול? מי יותר שנון? מי אוואנטי צודק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אמרתי שאני צודק? כל ההודעה שלי מציגה אותי כבור בענייני עברית ובור בענייני אייל כאחד. כל הטעויות היו קודם כל שלי והן גררו את השאר. מבחינתי, שימחקו את כל העסק, אם זה באמת מפריע למישהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק כרגיל. תוחזר שירי מירי שתעניק לנו תובנות חדשות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא מין חטא קדמון כזה שמטנף את מותר האדם עוד בטרם נפתח לציבור. (לכל הסקרנים - אחרי שלא מצאתי תוכנה לחיבור FTP מאובטח בסביבת חלונות, ולאור מעורבות נמוכה למדי של מייסדי המותר בהקמת האתר, חלף עבר לו גם ה 11.11.2002 מבלי שיפתח בו האתר. עמכם הסליחה. אם נמאס לכם להמתין, אתם מוזמנים לסייע בהקמה, או לפחות למצוא לנו תוכנה טובה לSFTP.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמשמים ומיותר בשבילך הוא לא כזה בשביל קוראים אחרים. נמאס לי מכל סותמי הפיות שחושבים שהאייל שייך לאבא שלהם. ביחוד סותמי פיות שלא נמנעים בעצמם מקשקושים וניבול פה גם תחת השם שלהם וגם תחת ניקים נורא מצחיקים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. קוראים לי זירי קירי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו כבר התחזות מרושעת. לשמחתי, אני יכול לסתור זאת כיוון שאני יכול להגיב כ''הודעת מערכת'' שמזוהה על פי סיסמה אישית שלי, מה שמגיב ההודעה הקודמת, שהיא כאילו בשמי, לא יכול לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאתה לא מגיב לעצמך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מגיב לעצמי האמיתי, שמגיב לעצמו הבדוי, שמגיב לעצמו האמיתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד אין סימון שהודעה הוכנסה על ידי משתמש ''רשום'' ובשמו, וכל עוד המערכת לא מונעת הכנסת תגובות בשמם של משתמשים רשומים, אז לא, אי אפשר ממש לדעת. אפשר לבדוק בבסיס הנתונים אבל זו לא פעולה שאנחנו ממש ששים לעשות. מה שאתם כן יכולים לעשות זה להפעיל את ההיגיון הבריא שלכם, ולבוז למתחזים האלמוניים והמשועממים, שאין להם מה לעשות חוץ מלהטריד, כנראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יעשה מגיב תמים וחסר "יכולת חומה" במקרה דומה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצעק, ויטען כי מדובר במתחזה (והיו דברים מעולם). תרצה - תאמין, לא תרצה - אל תאמין. מה שלמעשה קיים גם במקרה זה,שהרי *טכנית* ערן יכול להגיב בשמו בהודעה כחולה, ולהכחיש בהודעה חומה. העובדה שהעדפת להאמין להודעה החומה (שאתה יודע שנכתבה ע"י ערן, אבל אינך *יודע* שאינה שיקרית) היא העדפה ערכית.1 _______ 1 מחסרונות הקהילה - מהכרותי (המוגבלת) את הנפשות הפועלות, זוהי גם הבחירה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לו חשבון משתמש, הוא יכול לפנות לטל בדואר אלקטרוני וטל יוכל לוודא את זה, ואז כנראה תישקל מחיקת הודעה שכזו או צעד אחר. במקרה הספציפי הזה, מחיקת ההודעה, לדעתי, הייתה עלולה לגרור האשמות כלפי על "ניצול זכויות יתר". העדפתי להתמודד איתה בדרך זו. אני מקווה שאנשים יתנהגו בהגינות ולא יעשו מעשים כאלו, אבל כבר נואשתי מלצפות להגינות מקבוצה מסויימת מקוראי האייל, שקיבלה ממני דואר אלקטרוני אישי או הודעה ב ICQ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אני לא קיבלתי הודעה כזו? ואם אתה כבר כאן, למה זה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2241855,00.h... לא בעדכוני החדשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. לא יודע מי אתה. למה אתה מציק לי בעצם? חסרה לך תשומת לב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן לשים לב לשיבושים בשם משפחתך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואללה, אפשר כך לעקוף את המנגנון שהצעתי של בדיקה אם השם/אימייל רשום - על ידי שגיאות קטנות שלא שמים אליהן לב. כנראה שקשה להתגונן כנגד רשעות ונבזות על ידי הגינות. אולי צריך לעבור לגישה של if you can't get back - get even. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער על השורה האחרונה שלך. לא חטאת בשום חטא שמחייב אותך לתקופת צינון ולא זיהמת את האייל. הדעות שלך מעניינות וחבל יהיה להפסיד אותם רק בגלל שאתה מרגיש כאילו טעית. זה לא שאנחנו עוסקים כאן בניסוח החוקה לישראל ולא צריך להתייחס לכל אי הבנה או תקלה כאילו הם פוגעות בשמך הטוב או מזהמות את האייל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להגזים. כמו שאמרתי - יש גם סיבות אחרות לצינון. לא הכל קשור לאייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין "קהילה" או "תחושת קהילה" לבין "דביקות". המושג הראשון הוא הרגשת השיוך לקבוצת הכותבים, אמורפית ככל שתהיה, ואם "שיוך" היא מילה חזקה מדי (אם כי בקהילות מסוימות היא אפילו לא מתקרבת לתיאור החיבור בין האנשים), אפשר להשתמש במילה "עניין אישי". זה לא תמיד מתבטא במפגשים משותפים, אבל תמיד מלווה בהרגשה אמורפית של "אני חלק מאנחנו". המושג השני, דביקות, הוא בעצם מה שמביא אנשים להגיב, לקרוא תגובות של אחרים ולחזור ולבדוק אם נוספו תגובות חדשות. קשה מאוד להגדיר מה בונה דביקות - אולי תחושת חיים מסוימת שיש באתר מסוים, אולי מימשק נוח, אולי נושא הדיון, זה לכאורה אישי אבל בעצם ניכר במספרים סטטיסטיים - האייל הוא אתר דביק. עכשיו, אין דבר כזה, שתהיה דביקות באתר ללא תחושת קהילה בכלל, שכן הדבק של האינטרנט מורכב גם ובעיקר מקהילה, והגורם האנושי תמיד יהיה חזק, בלי לבטל מכוחם של גורמים כמו עניין אינטלקטואלי. אם אני מבינה נכון, באייל מנסים ליצור דביקות שלא תישען (אך ורק) על קהילתיות. השאלה אינה שחור-לבן אלא שאלה של מינון ומספר אחוזים. בהחלט תיתכן דביקות ללא תחושת קהילה *חזקה*. והראיה - אחרי הדיון הזה, כמו אחרי דיונים רבים, עוקבות גם עיניהם של מי שמעולם לא כתבו פה שורה אחת. לגבי הדביקות - ת'רד שבו כל אחד מפרט את הג'ובים שבהם עבד יכול להיות דווקא מקום מצוין להתחיל בו עבור מי שרוצה להתחיל לכתוב פה. יותר קל להיכנס בהודעה ראשונה שאומרת "עבדתי במחלקת המים של עיריית ראשון" מאשר להתפרץ לדיון פילוסופי מעמיק. במילים אחרות, יותר מאשר ת'רד כזה תורם לתחושת הקהילה, הוא תורם לדביקות שלה, להרגשה ש"יש פה חיים". מתי הת'רד יכול להפוך לקהילתי? כשמישהו יעלה פרט מן העבר או מדיון אחר בלי להוסיף לינק. המקלחות הקרות שחוטפים פה מזוהים מאלמונים ואלמונים ממזוהים, והתגובות ה"לא ענייניות" שגרמו להן, הן דווקא סימן קהילתי. דווקא הסימן הכי נמוך שקיים במידרוג הקהילתיות - חשדות, רגשות נקם, תסכול... כל הרגשות השליליים. אפשר לדבר על זה, אבל כל דיבור על זה יהיה קהילתי בצורה מחפירה, ולכן לא כדאי. זו לא מטרת האתר. אבל אם רוצים לשמור פה על הדביקות, כדאי להעלות בהרבה את טמפרטורות המים (את זה אני אומרת לכולם, לא לך במיוחד) של המקלחות. אחרת יישארו פה רק אנשים עם סכין בין השיניים, בסינון דארוויניסטי, ורכי הלב והמבע יילכו מפה, כי האייל יהיה ג'ונגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת. דביקות (Stickiness ) היא המונח שהשתרש לגבי אתרי אינטרנט. ואם זו ראיה, כל 20 התוצאות הראשונות של חיפוש המילה בגוגל הניבו את המילה באותו הקשר. בחירה אקראית: ופירוט: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
to stick together זה לא להדבק יחד בעברית, ולכן גם דביקות אינה תרגום טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לדבוק זה בזה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אגיד לך שאהבתי מה שכתבת, אני קהילתי? דביק? או סתם נדבק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת. אבל אם זה עוזר, אתה גם לא דובי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תגיד שאהבת את מה שהיא כתבה, אתה במקום הנכון. אם תגיד שאהבת את *מי* שכתבה, זה כבר יתחיל לצרום. אם תחזור ותגיד שאהבת, הוא (1) כבר יתחיל לצרוח. _____ (1) דובי, ולא רק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקריאה נוספת של הפיסקה, ולאחר שתשומת לבי הופנתה לכך, אני מוצא כי טעיתי כשהזכרתי בנשימה אחת שימוש באלמוניות הנעשה כדי לתקוף מגיבים/חברי מערכת אחרים1, ו/או כדי "לקדם" אינטרסים אישיים, ביחד עם השימוש ההומוריסטי שעשה/עושה באלמוניות ע"ב. 1 כפי שעשה גלעד ד. במקרה החד פעמי אותו הזכרתי, או כפי שמרבה לעשות ליאור ג. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |