|
||||
|
||||
קודם-כול, אילן - לא רק ניקדתי את שירך ב"דג אנונימי?", גם אהבתי אותו. אבל: אין כל סתירה בין כתיבה על הקסם של שעת הדמדומים (למשל) - לבין כתיבה על הזוועה/הכאב/הזעם/התסכול (בחר לפי תחושתך) שמכתיבה מציאות חיינו הנוראה. אי-אפשר שלא תכתיב. ואם אינך כותב על פן כל-כך דומיננטי של חיינו - זה אכן אסקפיזם, ובמקרה זה - כזה שאינו נראה לי. לא מכל דבר מותר למשורר לברוח. דפדוף בדפיוצר שלי ב"במה חדשה" "http://stage.co.il/Authors/960" יוכיח לך שאפשר לכתוב גם - וגם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |