 |
|
 |
||
|
||||
 |
צה"ל מתגונן בגלל שעומדים בראשו גנרלים נאורים שיודעים לשמור על איפוק וגם לירות. בזכות האיפוק הזה, הארץ הזאת עדיין לא עלתה בלהבות ובזכותם צה"ל הוא צבא איכותי ולא צבא גרילה. דרך אגב, אני חושב שתפקודו של צה"ל במהלך המאורעות היה למופת, וגם הוכיח את עצמו מבחינת אבדות בנפש שהיו מועטות מאוד. (באף אחד מהמקרים בהם התרחשו אבדות בחיים, לא היה ירי נוסף מציל את החיילים). להגיד על הגנרלים הישראלים שהם מקבלים משכורת שלא בצדק זו דמגוגיה זולה. האנשים האלה שמדירים שינה מעיניהם בשביל הבטחון שלך, מהווים את סלע המשען של המדינה. הם היסודות המחזיקים את המדינה כולה ואני, כפציפיסט, לא יכול שלא לחוש הערכה גדולה אליהם. עדיין, גם גנרלים אלו, היו מעדיפים, אני מאמין (והם מצהירים על כך בתקשורת בפה מלא) לנקוט ביד קשה יותר מול ההתפרעויות. יד קשה זאת נמנעת מהם בגלל הממשלה, וזה כבר סיפור אחר של לחצים פוליטיים אלו או אחרים. לגבי השבויים. אתה צודק בנקודות רבות, אבל בעיקר בנקודות החשבונאיות. למרות שאני מסכים איתך שהמחיר הכולל של עסקה כזאת בהחלט אינו כדאי, הרי קשה מאוד להביט למשפחות בעיניים ולגזור עליהם חיים שלמים בשבי הלבנוני, סורי, איראני או whatever כפי שנגזרו על רון ארד. קשה לי לחשוב על גזר דין נורא מזה לישראלי יהודי. עם זאת, אתה צודק. עסקאות בזויות אינן הפתרון הנכון, ועם כל הכאב עלי להצטרף לעמדתך שניתנה בקלות רבה מדי מטעמי. בנוגע לאיש על הכפתור. מה בדיוק אתה רוצה? מלחמה גרעינית? מערכת האייל הקורא השתגעה? קריאות למלחמה גרעינית? לא יצאנו קצת מפרופורציה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שהכוונה הייתה, שהמשך המצב הנוכחי מקרב את השימוש בכפתור. מערכת האייל לא השתגעה היא כפופה לאילוצים, מסוג האילוצים שמכתיבים את הסיקור של משפט נמרודי במעריב. וד''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכת האייל אינה כפופה לשום אילוץ. כבר היה לפחות מאמר אחד של מר כהן שמצא את עצמו במגירת המאמרים הדחויים (והגיע אל הקוראים כתגובה) משום שהחלטתי שהוא פשוט לא עומד בסטנדרטים שהצבנו. האייל הקורא, כגוף, אינו תומך במלחמה אטומית (ואני אישית שזה רעיון אדיוטי למכביר), אבל אין שום בעיה ברעיון כרעיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייל הקורא שהינו מקור לגאווה בתחום ''כך עושים מאגזין אינטרנט נכון'', הינו כזה משום שהינו אתר החף מכל לחץ שהוא. אנו באייל הקורא קבענו כי העורך האחראי (ידידנו דובי קנינגיסר) הינו הסמכות האחרונה והבלעדית. מר קניניגיסר הנכבד משתמש בסמכותו ולפי תוצאות האייל הקורא, משתמש בתבונה רבה. עורך האייל פסל יותר משני מאמרים של כותב מאמר זה ואף פסל מאמרים נוספים של ''מקורבי האייל''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת. יצויין כי גם מאמר שלי נפסל בעבר בידי דובי כ"לא ראוי לפרסום". הרמיזות של מר (או גברת?) "התנצלותי הכנה" אינן במקום. (מצד שני, יש לפחות מאמר אחד של דובי שאני אישית הייתי פוסל... :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתב קורא חד עין בתגובה בהמשך, לא קראתי למלחמה גרעינית, אלה ציינתי שהמשך הוויתורים לערבים מקרב את שעתה... למזועזעים כדאי לזכור, שבמלחמת יום הכיפורים כאשר שר הבטחון הודיע על "חורבן הבית השלישי" ישראל הייתה קרובה, כך מספרים, להפעלת נשק יום הדין. הרבה לא היה חסר למי שאיננו יודע. מול סוריה עמדו רק כוחות הנפש האחרונים של לוחמי השריון ומספר טנקים חצי שמישים. אלמלא הם ואלמלא החליטו הסורים לעצור להתארגנות וביסוס הישגים בהתאם לדוקטרינה הסובייטית דאז, הרי שדבר לא הפריד את הסורים מטבריה, עכו חיפה. דבר לא הפריד. הסדירניקים ומתי מעט המילואימניקים שגוייסו חוסלו כמעט כליל. נשק יום הדין כמעט שהופעל. כל מה שטענתי שכדאי לבדוק שהאיש על הכפתור עירני עדיין... אולי בטעות הוא קרא איזה פסק דין מטופש של בית המשפט העליון של ישראל ויחליט שזו פקודה בילתי חוקית..... או אולי במסגרת ההזנחה הצהלית הכפתור חלוד? (ראה את אי כשירותם של מתקני הבערת התעלה ב 1973....(הרעיון היה כנראה בלתי ישים בכל מקרה עקב זרמים חזקים מידי בתעלה, אבל נסך שאננות במפקדים...) או שמה באותו זמן הגנרל האחראי יגדל איזה אריה בפיקוד מרכז (היה כזה, רחבעם זאבי...) חוץ מזה יש כלי נשק טובים מהאופציה הגרעינית, האופציה הניוטרונית, הורגת חיים, משאירה רכוש ואמצעי לחימה שלמים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת תזכורת על הלוגיקה המוזרה של הרתעה גרעינית. הכפתור יכול להיות חלוד, המש"ק האחראי מסטול, בג"ץ שמאלני - מה שאתה רוצה. זה לא משנה בכלל, כל עוד הצד השני לא יכול לסמוך על זה בבטחון. אם כבר מגיעים למצב שצריך ללחוץ - אז זה כבר מאוחר מדי, הנשק לא השיג את מטרתו. כבר לא צריך ללחוץ. כמובן, מותר לי להגיד את זה רק בגלל שאין לי שום קשר, שום מידע-פנים ושום השפעה על מדיניותה של ישראל בתחום. כשל בהבנת הלוגיקה הזו יכול להביא למסקנות הטבעיות-לכאורה אך המעוותות לחלוטין, לפיה היינו מאוד קרובים לכפתור ב-73. אתה מספר מה הפריע לסורים להתקדם - שאריות רוח הלחימה של שרידי צה"ל, וטעות טקטית איומה פרי הדוקטרינה הסובייטית. ואתה מסיק שאלמלא שני אלה, היינו נדרשים לשחק אותה. האם עולה בדעתך האפשרות שהסורים חששו בדיוק מכך, ולכן עצרו? אפילו זה ניסוח מעוות. נכון יותר לומר שברגע שלישראל יש נשק גרעיני - תיקון: ברגע שהסורים חושבים שלישראל אולי יש נשק גרעיני - מראש מטרת המלחמה היא בהכרח מוגבלת. חיפה לא היתה על הכוונת. נכון אולי לומר שב-73 נזקקנו לנשק הגרעיני. לא נכון בכלל לומר שהיינו קרובים להפעיל אותו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |