|
כאשר מעשי פגיעה בבעלי-חיים מגיעים לבית המשפט, דנים שם בראש ובראשונה בכוונת המתעלל ולא במעשה עצמו. זה מה שקרה במשפט הזה, זה מה שקורה בדרך כלל, וזה מה שימשיך לקרות כל עוד החברה שלנו תוציא מחוץ לחוק רק "התעללות" בבעלי-חיים במקום להוקיע את המעשים הפוגעניים עצמם. הרי מהי התעללות? התעללות היא באמת פגיעה שנגרמת מתוך "רשע" (מזוקק יותר או פחות) או מתוך "אכזריות", אבל פגיעה זהה אינה נחשבת להתעללות ברגע שמראים שהיא לא נעשתה מתוך אכזריות אלא על מנת להביא תועלת למישהו, לרבות תועלת לאדם הפוגע בעצמו.
מרגע שהוכחה התועלת שבמעשה הפגיעה והוסר סופית החשד שאולי מדובר פה חו"ח ברשעות לשמה, האדם הפוגע כבר אינו מוגדר כ"מתעלל בבעלי-חיים" אלא הוא סתם חקלאי, מדען, סוחר, או בעל מקצוע אחר שבמסגרתו מתפרנסים אנשים מסוימים מביצוע מעשים כה מחרידים בבעלי-חיים עד שלעומתם הריגת החתול ההוא בבעיטה עשויה להיראות כהמתת חסד.
כתבתי על זה כבר די הרבה. ר' למשל: תגובה 77439
ועל עוד מקרה ספציפי, אחד מני רבים, שנדון בבית המשפט בארה"ב: תגובה 89709
|
|