על תרבות ופורנוגרפיה 10286
הדרישה לצנזורה על אמנות היא, בפשטות, צבועה. פורנוגרפיה קיימת מאז ומתמיד, וניתן לראות יחסי מין ואברי מין בפסלים קדומים ובציורים מכל הזמנים, שכיום לא יעלה על הדעת לצנזר. תיאורים מיניים חריגים קיימים בספרות העולם מאז ומתמיד, ובכלל זה בספרות הדתית העולמית.

בהקשר זה כדאי להזכיר את דעתו של הזואולוג דזמונד מוריס, כפי באה לביטוי בספר "תצפית על גוף האדם". לדעתו - המבנה הייחודי של השפתיים הריריות והכהות במופגן מהעור הסובב אותן, שהוא ייחודי לאדם, בא כדי לחקות את מבנה אבר המין הנשי, והאדם מחזק עוד יותר את התפקוד המיני של שפתי האשה על ידי שימוש בשפתונים. הוא אינו נותן הסבר מניח את הדעת מדוע גם לגברים יש שפתיים אדומות.

ונחזור לעניין הויכוח בין "יס" לאלוני/אורלב. הטיעון המרכזי של א/א הוא שהסרטים האלה משפילים נשים. אין ספק שברוב הפורנוגרפיה הקשה יש אלמנטים של השפלה, רובם כלפי נשים. עם זאת, יש לזכור:
א. השפלת נשים תיתכן ללא פורנוגרפיה, והיא אכן מתקיימת בעולם הפרסום מזה שנים רבות. השימוש בנשים מטומטמות כסמלי מין כבר משך תשומת לב בהקשרים שונים, אך ככל הידוע לי, איש לא חשב לפנות לבית המשפט כדי להפסיק פרסומות משפילות.
ב. פורנוגרפיה תיתכן ללא השפלת נשים. כפי שנאמר - אין הגדרה מוסכמת לפורנוגרפיה, אך אולי ניתן להגדירה כמצב שבו קיימת התייחסות לפעילות מינית בצורה הרבה יותר מפורשת מאשר מקובל בחברה בזמן נתון. במקרה שלנו מדובר בהצגה מפורשת של אברי מין ויחסי מין, ואין לכך דבר וחצי דבר עם השפלה.
ג. השפלת נשים, ככל שאינה נכונה פוליטית, אינה מנוגדת לחוק.

"יס", מבחינתם, טענו מספר טיעונים נכונים, אך טיעון אחד, שקומם אותי, הוא שהם אינם מציגים עבירות על החוק, כלומר: הם תמיד מראים יחסי מין בהסכמה, בין אנשים בוגרים. לא אונס, לא יחסי מין עם קטינים, לא יחסי מין בין בני אדם לחיות. אוסיף בהקשר הזה שהם בהחלט מראים יחסי מין לסביים, אך לא יחסי מין בין גברים. מדוע הטיעון מקומם? הן משום הדעה המובלעת בו שעל הטלויזיה לחנך מה נכון ומה לא, והן משום שגם הזרם המרכזי של הטלויזיה והקולנוע חדל כבר מזמן מפטרונות זו. רצח אינו חוקי, ובכל זאת מתרחש על מסכי הטלויזיה שלנו בערך פעם-פעמיים בשעה. ג'ודי פוסטר ביימה לפני מספר שנים סרט, ששמו פרח מזכרוני, על אונס קבוצתי, והמאבק המשפטי שאחריו. האונס עצמו הוצג, אך כמובן ללא אברי מין, חדירות וכדומה. לא היתה כל מחאה, ובצדק, כשהסרט, הטוב כשלעצמו, הוקרן בערוצי הטלויזיה הציבוריים.

מובן שכאשר מקרינים סרט שבו יש יחסי מין עם ילדים או עם בעלי חיים, עשיית הסרט עצמה כרוכה בעבירה על החוק, ורכישת סרט כזה מהווה תשלום מעודד לעבירות על החוק. בינתיים - האינטרנט הוא המדיום שבו מתנהלת המערכה העכשווית של התרת פורנוגרפיה והוצאת אתרים המראים יחסי מין עם ילדים ובעלי חיים אל מחוץ לחוק.

פורנוגרפיה עצמה יכולה להיות טובה או רעה. הערך האמנותי של סרטי הפורנוגרפיה בערוץ "בלו" מעורר גיחוך. "יס" עצמם משלמים למתרגמי הסרטים האלה הרבה פחות מאשר למתרגמי הסרטים האחרים, הן מפאת מיעוט הטקסט, הן בשל פשטותו, והן משום שיהיה מפתיע מאד אם מישהו ישים לב לחוסר דיוק בתרגום. בכך מודיעים "יס" עצמם שמדובר בסרטים נחותים. יתכן שעם הרחבת חוג הצופים בפורנוגרפיה תהיה גם דרישה לפורנוגרפיה איכותית.
על תרבות ופורנוגרפיה 10322
הששואה שעשית בין הסרט של ג'ודי פוסטר על אונס קבוצתי לביו סרט פורנו של אונס קבוצתי הוא לא מדויק.

סרטי פורנו על אונס נעשים על מנת לשמש השראה לגברים בעודם מצחצחים את חרבם.
סרט כזה מעודד באיזה שהוא מובן מעשה האונס.
לעומת זאת, סרט משפטי שכולל סצנת אונס על מנת להמחיש את המעשה הזוועתי כל כך של אונס, יש לי הרגשה שלא מעודד אונס, אלא יוצא נגד המעשים המזעזעים האלה.
על תרבות ופורנוגרפיה 11011
אני בהחלט מסכימה איתך.

סרטי פורנוגרפיה מיועדים ומתוכננים במיוחד על מנת שיגרו מינית. נוצרת התניה בין תכני הסצנות לבין סיפוק מיני, ותוכן הסצנה עובר תהליך של חיזוק. כך נוכחות סצנות של עבירות מין בסרט פורנוגרפי עלולה לחזק ולהגביר את העוררות המינית שמצבים אלה מעוררים בצופים.

אנשים שסובלים מסטיה מינית חשים לעיתים שזו הדרך היחידה שבה הם מסוגלים להגיע לסיפוק מיני. סצנות מסוג זה בסרט פורנוגרפי יכולות לחזק תפיסה זו והן עלולות לדרבן אנשים אלו לממש את דחפיהם או אף להגביר את תכיפות מעגלי התקיפה שלהם.
על תרבות ופורנוגרפיה 11022
האם יש לאסור בחוק סרט המציג פעילות לא חוקית כדבר לגיטימי או מושך?

בסרט "ספרות זולה" מזריק לעצמו ג'ון טרוולטה הרואין בצורה סטייליסטית למדי, ללא שום נזק נראה לעין מבחינת יכולת התפקוד שלו.

האם כדאי לאסור על הקרנת הסרט?
11033
ראשית באשר לדוגמה שהבאת. בסרט ''ספרות זולה'' ג'ון טרוולטה מת, ומידע זה נמסר, אגב, בשלב מוקדם של הסרט, כאילו כדי שנדע מראש שזה מה שצפוי לו לאיש המסגל לעצמו את אורח החיים המאפיונרי. השותף שלו, לעומת זאת, שהחליט לפרוש מהחיים הללו נותר בחיים, והדבר מקבל הבלטה בסרט.

מייד לאחר שהשותף מחליט לשנות את אורחות חייו הוא מותקף על ידי שודד בלתי מנוסה. הוא אומר שאם היה נוהג על פי דרכו בעבר היה הורג אותו. אולם הפעם הוא נוהג אחרת.

הוא נותן לשודד את כספו, ומציין שבכסף זה הוא החליט לקנות את חייו. קניית החיים הבאה כאן כפעולה קונקרטית מקבלת למעשה משמעות מטאפורית ורחבה הרבה יותר באשר לחייו.

כלומר, כאן, כפי שאני רואה זאת, המסר פועל דווקא בעד המטרות החברתיות.

בכל זאת, לגופו של עניין, אני לא מתנגדת לסרטים שבהם פעולה שלילית זוכה לתגמול. החיים מורכבים, וגם זה קורה בהם.

עם זאת, אין לי כל ספק שהצגת עבירות מין בסרטים פורנוגרפיים מזיקה מאוד.

הפורנו משמש בעיקר ככלי עזר לפעילות המינית ובכך יש לו משקל עצום בעיצובה.

היות שהפורנוגרפיה מיועדת לעורר מינית היא מגדירה, מטפחת ומחזקת את הגירויים המעורררים מינית. כאשר הצופה עוסק בפעילות מינית למראה הסצינה הפורנוגרפית, נוצרת התניה בין הסיפוק המיני לבין ההתנהגות הנצפית, ובמידה שהמדובר בסצינה של עבירת מין, יש בזה לחזק את הפוטנציאל של ההתנהגות הסוטה המסויימת כמקור לגירוי מיני.

הדבר מקדם תהליך של למידה בלתי מודעת שעשוי להשפיע לא רק על אדם מסויים, אלה גם על תהליכים בחברה בכללותה.

הפרסומות ידועות בהשפעתן הגדולה והן מסתמכות פעמים רבות על התניה לסמלים מיניים. קל וחומר גדולה השפעתה של התניה המבוססת על ההצמדה לפעילות המינית ולסיפוק המיני עצמו (ראה מחקריו של סקינר אודות התניה אופרנטית).
על תרבות ופורנוגרפיה 11315
"השפלת נשים, ככל שאינה נכונה פוליטית, אינה מנוגדת לחוק"???
ומה עם חוק כבוד האדם וחירותו?
יש עניין של פגיעה ברגשות הציבור
ולידיעתך, כבר היו פניות לבתי משפט בעקבות פרסומות פוגעניות. במקרים מסויימים הפרסומות נאסרו או הוחלפו ובמקרים אחרים (מבישים) הותרו, כפי שקרה עם התשדיר האחרון של תפוזינה, ששופטי בית המשפט העליון החליטו משום מה לאפשר את הקרנתו....
אמנם אינני משפטנית ואינני יכולה לצטט כרגע במדוייק את לשון החוק: אבל לידיעתך: החוק בפירוש מתייחס למצבים כאלה ויש בכוחו להפסיק אותם.
על חוק ומשפט 11318
גם אני איני משפטן, אך למיטב הבנתי אין בשידור פרסומת הבוחרת להתבסס על סטראוטיפ זה או אחר משום פגיעה בחוק יסוד ''כבוד האדם וחרותו''. יתר על כן, יש אנשים (שחלקנו אולי נראה באם פגועים נפשית או סוטים) שמעדיפים או בוחרים להיות מושפלים.

לכן, כל קביעה שכזו של בית המשפט היא פגיעה בחופש הביטוי (של המפרסם או של אוכלוסיית המזוכיסטים למשל) ושני העקרונות צריכים להשקל היטב על ידי בית המשפט בבואו לאשר או לפסול פרסומות שכאלו.

ואולי, מצד שני, הגיע הזמן שהמהפכה השיפוטית של אהרון ברק, שמשמעה בעצם ביטול הפרדת הרשויות והפיכת הרשות השופטת לעליונה על המחוקקת והמבצעת, תעצר. לפני שיהיה מאוחר מדי.
על תרבות ופורנוגרפיה 109090
הסרט נקרא "הנאשמים", וג'ודי פוסטר שיחקה בו ולא ביימה אותו.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים