בתשובה ליובל רבינוביץ, 19/10/00 3:01
11033
ראשית באשר לדוגמה שהבאת. בסרט ''ספרות זולה'' ג'ון טרוולטה מת, ומידע זה נמסר, אגב, בשלב מוקדם של הסרט, כאילו כדי שנדע מראש שזה מה שצפוי לו לאיש המסגל לעצמו את אורח החיים המאפיונרי. השותף שלו, לעומת זאת, שהחליט לפרוש מהחיים הללו נותר בחיים, והדבר מקבל הבלטה בסרט.

מייד לאחר שהשותף מחליט לשנות את אורחות חייו הוא מותקף על ידי שודד בלתי מנוסה. הוא אומר שאם היה נוהג על פי דרכו בעבר היה הורג אותו. אולם הפעם הוא נוהג אחרת.

הוא נותן לשודד את כספו, ומציין שבכסף זה הוא החליט לקנות את חייו. קניית החיים הבאה כאן כפעולה קונקרטית מקבלת למעשה משמעות מטאפורית ורחבה הרבה יותר באשר לחייו.

כלומר, כאן, כפי שאני רואה זאת, המסר פועל דווקא בעד המטרות החברתיות.

בכל זאת, לגופו של עניין, אני לא מתנגדת לסרטים שבהם פעולה שלילית זוכה לתגמול. החיים מורכבים, וגם זה קורה בהם.

עם זאת, אין לי כל ספק שהצגת עבירות מין בסרטים פורנוגרפיים מזיקה מאוד.

הפורנו משמש בעיקר ככלי עזר לפעילות המינית ובכך יש לו משקל עצום בעיצובה.

היות שהפורנוגרפיה מיועדת לעורר מינית היא מגדירה, מטפחת ומחזקת את הגירויים המעורררים מינית. כאשר הצופה עוסק בפעילות מינית למראה הסצינה הפורנוגרפית, נוצרת התניה בין הסיפוק המיני לבין ההתנהגות הנצפית, ובמידה שהמדובר בסצינה של עבירת מין, יש בזה לחזק את הפוטנציאל של ההתנהגות הסוטה המסויימת כמקור לגירוי מיני.

הדבר מקדם תהליך של למידה בלתי מודעת שעשוי להשפיע לא רק על אדם מסויים, אלה גם על תהליכים בחברה בכללותה.

הפרסומות ידועות בהשפעתן הגדולה והן מסתמכות פעמים רבות על התניה לסמלים מיניים. קל וחומר גדולה השפעתה של התניה המבוססת על ההצמדה לפעילות המינית ולסיפוק המיני עצמו (ראה מחקריו של סקינר אודות התניה אופרנטית).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים