בתשובה להאייל הגולה, 23/10/02 23:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין צורך לרקום תאוריות קשר מסובכות. אין "בוס גדול" שמכוון את כל מהלך הדברים ביד נעלמה. למרות זאת, אם נתבונן בהשתלשלות הארועים, ניתן להצביע על מספר תהליכים שהחלו להתגלגל בד בבד עם התפתחות "המלחמה בסמים": א. ריסוסי הגידולים מתרחשים אך ורק באזורים בדרום קולומביה ובמזרחה (בד"כ), באזורים שבשליטת ה-FARC. תוצאה: יצור הסם לא קטן, אלא הוא נדד צפונה, אל האזורים שבשליטת הפאראמיליטרים. הפאראמיליטרים קרובים יותר לארה"ב ולא פעם הם משרתים את האינטרסים שלה באופן ישיר. הפאראמיליטרים גם מתעסקים ביצוא הסם, שהוא הרבה יותר קל בצפון קולומביה (בגלל הקרבה לים). יוצא מכך, שגידולי הסמים לא רק שלא נפגעו, אלא שחלה ירידה משמעותית בעלויות ההפקה (ה-FARC גובה כסף רב, וברגע שהגידולים יוצאים מתחומי השפעתה, מחיר שיווק הסם יורד). ב. הפאראמיליטרים התחזקו מאוד, ובעזרתם התחזקו מאוד האינטרסים של ארה"ב. ג. גדילה בחוסר היציבות, לא רק בקולומביה אלא גם במדינות שכנות. ד. לקינוח - ארה"ב מוכרת מסוקי קרב לקולומביה ע"מ שזו תלחם בנגע הסמים. בנוגע למלחמה במבריחים ובסוחרים - זה מסובך מדי, כנראה. מה עוד, שבאופן ציני הכסף שלהם לא נשאר בקולומביה (זה לא אטרקטיוי לשמור מיליארדים בבנק בקולומביה, באמת..). הכסף בסופו של דבר מתגלגל למוסדות גדולים ומכובדים בארה"ב, כמו בנק סיטיבנק. (מומלץ לקרוא את הספר של אנדרס הופנהימר, "בעיניים עצומות". הספר מתאר מס' פרשות גדולות של שחיתות וסמים שבהם בנקים גדולים היו מעורבים ביודעין או שבעצימת עין). ויש עוד דובדבן בקצפת - כאשר כבר נתפס סוחר או מבריח, הוא מועמד למשפט בארה"ב וכל ממונו מוחרם ממנו לידי - ממשלת ארה"ב! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"הפאראמיליטרים קרובים יותר לארה"ב ולא פעם הם משרתים את האינטרסים שלה באופן ישיר" 1 תוכלו להרחיב ולהסביר מהם האינטרסים הישירים של ארה"ב בקולומביה שדווקא הפארא יכולים לתת? 2 ארה"ב מוציאה כמה (כמה?) מליארדים למלחמה בסמים ורוב הכסף זורם כסיוע לקולומביה, לא רק משכורות לפ-בי-איי. זה אינטרס אמריקאי לבזבז כספי מסים בצורה כזו? 3 כמה הליקופטרים כבר קנו הקולומביאנים,? כי זה נראה טיפה בים. 4 אולי אתה מתכוונים שהצבא האמריקאי מתאמן על חי בקולומביה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה: ארה"ב מרוויחה מאוד מכך שהמדינות באמריקה הלטינית נמצאות בחוסר יציבות, זה מאפשר לארה"ב לדוג במים הסוערים כמה דגי שמך עסיסיים מאוד. במקרה של קולומביה, מלחמות הגרילה גרמו לחוסר היציבות, ומאוחר יותר גם כל נושא הסמים. הדייגים הם הפאראמיליטרים. (אם את מעוניינת בהוכחות לקיום משולש הכח ארה"ב-צבא קולומביה-פאראמיליטרים, תכתבי בבקשה, זה לא לשורה או שתיים). האינטרסים הישירים של ארה"ב בקולומביה הם רבים: 1. הפאראמיליטרים משרתים פעמים רבות אינטרסים ישירים של תאגידי ענק שמושבם בארה"ב, כמו טבח מנהיגי הפועלים של חברת "קוקה-קלה", כמו טבח מגדלי הבננות, או גירוש וטבח איכרים ואינדיאנים מאדמות עשירות במחצבים (בעיקר מדובר בנפט). הטבח והגירוש לא רק "מנקה את השטח" אלא גם מוריד את ערך הקרקע באזור, מה שמקל מאוד על חברות כמו "אוקסי פטרול" שמושבה בלוס אנג'לס. (יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל הוא שבט האווה (UWA), שרצו לגרש אותו מאדמתו, לא רק ע"י מעשי טבח "רגילים" אלא גם ע"י כיתור הכפר במוקשים. מדובר במקרה יוצא מן הכלל מכיוון שבמקרה זה הפעילות הביןלאומית של הארגונים השונים הצליחה לבטל את ההחלטה לאפשר לאוקסי לקדוח נפט באדמות השבט). 2. בצפון-מזרח קולומביה ישנו אזור עשיר במיוחד, בו יש הרבה מאוד נפט וגידולים מאוד מכניסים של בננות. באזור זה ישנם שני נחלים גדולים מאוד, נהר הטראטו (TRATO) ונהר צ'וקו (CHOCO). החלום הרטוב (תרתי משמע) של ארה"ב הוא לחבר את שני הנהרות הללו כך שתיווצר תעלה רחבה מאוד שתחבר בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט (כיום תעלת פנמה היא צרה מדי ויש ספינות משא שלא יכולות לעבור בתעלה). אזור זה הוא מוכה אלימות, כמעט כל יום מתרחש בו טבח ועוד אנשים מגורשים מבתיהם. מתישהו ניתן לשער שימכרו את זיכיון כרית התעלה. 3. הפאראמיליטרים משמשים כשכירי חרב של ארה"ב, שכן כפי שנאמר פה, ארה"ב לא מעוניינת בוויטנאם שניה. 4. המאבק בסמים לא מתמצה במכירה של כמה מסוקי קרב. בתקופת שלטונו של קלינטון החלו לדבר על "תוכנית קולומביה" (PLAN COLOMBIA), שכוללת מעורבות דרסטית של ארה"ב בקולומביה, ע"י מכירת נשק, השמדת שדות גידולים, מלחמה פתוחה בגרילה וישור קו בין וושינגטון ובוגוטה. התוכנית במקורה כללה גם משלוח של צבא אמריקאי לקולומביה, מה שעורר את התנגדות הרחוב בארה"ב. נראה שתוכנית קולומביה כבר יצאה אל הדרך, מהדלת האחורית. 5. בנוגע למלחמה בסמים - הסיוע שארה"ב מעניקה כביכול לקולומביה משרת בטווח הארוך את ארה"ב יותר מאשר את קולומביה. כנראה שאיש לא מעלה על דעתו ברצינות שאפשר לנצח את נגע הסמים (זה טוב כסיסמת בחירות, לא יותר מזה). השאלה אם כן היא לאיפה ילך הכסף. (ע"פ האקונומיסט, תעשית הסמים מגלגלת יותר כסף מתעשית הנפט העולמית, וזה בלי להשקיע בפירסום...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת קטנה בנוגע לנפט הקולומביאני: קולומביה היא מקור חשוב לנפט עבור האמריקאים (נדמה לי שהיא יושבת טוב בין חמש-עשרה ספקיות הנפט הגדולות לארה"ב). בקולומביה עובדת בעיקר חברת "אוקסידנטל אויל" (משפחת גור היא מחזיקת מניות ותיקה וחזקה בחברה זו. אוקסידנטל תרמה כסף רב לקמפיין של אל גור לנשיאות ב-2000), אשר נאבקת קשות בתקיפות כנגד צינור הנפט המרכזי שלה (כ-170 תקיפות עד כה). בתחילת השנה הקצתה ממשלת ארה"ב 98 מיליון דולר להגנת צינור הנפט של אוקסידנטל מקולומביה לארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...ונוסיף גם שחברות הנפט האמריקאיות (וכאמור, אוקסי בראשן) משלמות כסף באופן ישיר לפאראמיליטרים ע''מ שישמרו על מתקני השאיבה. נציין גם את הרציחות התכופות של מנהיגי סינדיקטי הפועלים של פועלי תעשיית הנפט, שוב, ע''י פאראמליטרים. ומנגד, נציין את התקפות הגרילה על הצינור, למשל ההתקפות החוזרות על הצינור באיזור נחל לימון, מה שגרם וגורם נזק אקולוגי חסר תקנה באזור זה של הג'ונגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידיעה שהתפרסמה היום בעיתון "ELTIEMPO" הקולומביאני: מדווח בכתבה על ניתוח מודיעיני שביצעה חברת STARTFOR (http://www.stratfor.com/corp/), ובו הם מנתחים את חשיבות הנפט הקולומביאני עבור ארה"ב בתקופה זו, בה היציבות במזרח התיכון הולכת ונעלמת וגם בונצואלה ארה"ב לא מצליחה להשיג את מטרותיה. בכתבה מסופר על 100 מיליון דולר שהקונגרס האמריקאי אישר להשקיע ע"מ לאבטח את צינור הנפט בקולומביה. החל מנובמבר (כלומר, עכשיו), יתחילו להגיע לוחמי יחידות מיוחדות של צבא ארה"ב ע"מ לאבטח את הצינור וע"מ להקים ולאמן חטיבה חדשה של הצבא הקולומביאני שתעסוק בכך. כמו כן מצויינות חברות הנפט שפועלות בקולומביה. בראש ובראשונה, כמובן חברת OXY,אך גם EXXON, British petroleom, UNOCAL, TEXACO ו- PHILIPS PETROL. מצויין שחברות אלו השקיעו 25 מיליון דולר משנת 1996 ע"מ לעשות לובי בקונגרס בארה"ב. עוד מצויין, שקיימת חפיפה גאוגרפית בין שטחי הנפט בקולומביה ושטחי הסמים. נתון מדהים שמצויין בכתבה: אם קולומביה לא תמצא בארות נפט חדשים תוך 18 חודשים, היא תאלץ לייבא נפט (!!) - כי את כל השאר היא מייצאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידיעה מעניינת מאוד, שמחזקת את מה שטענתי קודם. האם "אל טיאמפו" נחשב עיתון עצמאי, או שיש לו השתייכות מפלגתית כלשהי? האם ידוע לכם מה סדר הגודל (בליטרים ובדולרים) של כמות הנפט העובר מקולומביה לארה"ב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-בנוגע לייצוא הנפט - מדובר ביצוא יומי של כ-800,000 חביות ביום. מצ"ב גם קישור לידיעה המתארת פגיעה של הגרילה בשלושה מצינורות הנפט בקולומביה, פגיעה שגרמה לנזק משוער של 126,000 מיליון דולר לקולומביה (ומן הסתם לארה"ב זה עלה יותר): http://spanish.peopledaily.com.cn/200009/05/sp200009... בנוגע ל"אלטימפו": מדובר באחד העיתונים הוותיקים ביותר בקולומביה, ואחד החשובים שבהם. הוא שייך למשפחת "סנטו-דומינגו", אחת מהמשפחות ששולטות בכלכלה הקולומביאנית. העיתון קרוב מאוד למסדרונות השלטון, ולראיה - אחד מראשי העיתון לשעבר הוא היום סגן הנשיא. מכיוון שכל גופי העיתונות בקולומביה שייכים לאחת מהמשפחות השולטות, הם תמיד נוטים לצנזורה עצמית ולקו פרו-ממשלתי. העיתון "אלאספקטדור", העיתון השני בגודלו וחשיבותו בקולומביה, שהיה עצמאי עד לא מזמן והצטיין בקו ביקורתי (ולכן רבים מהעיתונאים שלו נרצחו), נקלע לקשיים כלכליים ונקנה ע"י משפחת "סנטו דומינגו" גם כן. מאז העיתון פיטר רבים מכתביו, שחלקם נאלץ לגלות מהארץ מטעמים של בטחון אישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הפרטים פשוט חיפשנו בגוגל (חיפשנו אתרים בספרדית שמכילים את המילים exportacion, petroleo, colomiba). זה הדבר הראשון שמצאנו, אבל מצד שני אנחנו רואים עכשיו שמדובר בעיתון סיני, שיכול להיות לא אובייקטיבי. חיפשנו עכשיו קצת יותר טוב ונראה שסה"כ מדובר בסדר גודל זה. גם באתר של "פטרול לטין" (חברה פרטית שעוסקת בתחום), מוצגים נתונים דומים, והרבה יותר מפורטים: מצויין שמה שניצול הנפט בקולומביה נעשה הן ע"י חברות פרטיות והן ע"י "אקופטרול", חברה השייכת לממשלת קולומביה ומחזיקה מניות בחברות נפט אזרחיות. כמו כן מצויין שם שהספק זיקוק הנפט בקולומביה קטן מהספק שאיבת הנפט (ומכאן הכמויות הגדולות של הנפט הגולמי שיוצא מקולומביה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נמרוד): בצ'ילה פגשתי בחור נחמד מאוד מארה"ב. עשינו ביחד כמה טיולים בהרי האנדים המרהיבים של דרום-צ'ילה, (אך, הימים הטובים).הוא עובד כמתרגם בבית משפט (הוא יודע אנגלית, ספרדית ופורטוגזית על בוריין), ובאחת הפעמים הוא סיפר לי את הסיפור הבא: הגיעו אליו שני אנשים שהזדהו כאנשי ה-CIA והציעו לו לתרגם מסמך מסויים לספרדית ופורטוגזית, תמורת סכום נאה. הם קבעו להיפגש אצלו בבית, וכשהוא תפס אותם מחטטים בדברים שבחדר השינה שלו (לאחר שהם שאלו איפה נמצאים השירותים), הוא אמר להם שהוא לא מעוניין אבל אולי שתי המתלמדות החדשות שלו מעוניינות. הרעיון של לעבוד עם ה-CIA ריתק את הצעירות, והן מיהרו לחתום על הסכם מחוייבות והסכם סודיות. יום לאחר מכן הן באו אליו בוכות, וסיפרו שהמסמך שהן צריכות לתרגם לפורטוגזית ולספרדית הוא חוזה שבו צד א' מתחייב לספק נשק, כח צבאי ואימונים תמורת זה שצדדים ב' ו-ג' *יהרגו* ויגרשו שבטים אינדיאנים בשטח הנקבע, ויאפשרו ל-א' לשאוב נפט מאותו השטח. מה נגיד על זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת? נשמע מפוקפק קצת. דבר ראשון, זה סיפור שאתה שמעת ממישהו ששמע אותו ממישהן, וזה כבר בעייתי. דבר שני, לא נראה לי שה-CIA צריך מתורגמים קבלנים בשביל לתרגם מאנגלית לספרדית. ספרדית זה לא פשטונית שצריך לחפור עמוק ורחוק כדי למצוא מישהו שדובר את השפה. אני בטוח שיש ל-CIA מאות עובדים ממוצא לטיני שיכולים לתרגם מאנגלית לספרדית או לפורטוגזית בלי שום בעיה. דבר שלישי, על פי העדות של שתי הבחורות האלו, אי אפשר כל כך לסמוך עליהן אם הן רצו לספר מה היא העבודה רגע אחרי שחתמו על הסכם סודיות והסכם מחויבות. יחד עם זאת, אני חושב שניתן להניח בבטחה (על סמך כל הנתונים שהובאו עד כה) כי עסקאות כאלו הן נפוצות למדי באמריקה הלטינית בכלל, ובקולומביה בפרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור עבר בטלפון שבור, זה נכון, אבל הוא לא כ"כ לא-הגיוני. ראשית, מההכרות שלי עם האיש, הוא לא הטיפוס שמספר מעשיות. שנית, הוא בעצמו פיקפק שמדובר באנשי ה-CIA, או שהם באמת יצגו את ה-CIA בעניין זה. כאמור, אני בהחלט חושב שיש לחברות מסחריות שונות מספיק כח כדי לבצע מהלכים שכאלו. אם היה או לא היה? אני באמת לא יודע (אם הייתי יותר בטוח הייתי מספר עוד קודם). אני חושב שמשהו כן היה (מה בדיוק אני לא יודע. רק שמעתי, לא ראיתי). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |