בתשובה לערן בילינסקי, 20/10/02 12:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממש ובהחלט ובשום אופן לא. אפילו לשלוח אותו לבי''ס למחוננים הייתי מהססת. מה שאמרתי הוא, שהרבה נשים וגו'. אמונות כמו ''עדיף שזה יהיה הילד שלי ולא ילד מאומץ'' גורמות להן לעבור תהליכים קשים, תוך כאבים פיזיים איומים וסבל נפשי (שלא לדבר על ההוצאה הכספית). בעיניך ובעיני היה אפשר לוותר על כל הסבל הזה, אבל הנה - זה לא מובן מאליו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא זכה (וזאת בהחלט זכיה) להתקבל לבי"ס למחוננים - לכי על זה. בי"ס למחוננים אינו בי"ס לחנונים, ואינו תחליף לביה"ס הרגיל. זהו חוג העשרה המתקיים אחת לשבוע, ומיועד למי שיכול להרשות לעצמו להפסיד, על בסיס קבוע, יום לימודים אחד בכל שבוע, מבלי לאבד את הכתה (מה שאומר, בערך 50% מהאוכלוסיה, בעוד שבפועל מתקבלים כ 10%, מה שמחזק את הסוגרים הראשונים בתגובה). אופי הקורסים הנלמדים משתנה מבי"ס אחד למשנהו, אבל באופן כללי, נלמדים שם דברים שאו שלא נלמדים כלל בבית הספר, או שנלמדים בשלבים מאוחרים הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתכוונת לחוגים אלא לבי''ס מיוחד כמו ''גרץ'' בתל אביב. הסיפורים ששמעתי משם נוגעים לילדים שבעיקר קשה להם לתקשר רגשית עם הזולת - לא שזה נגרם מהעובדה שהם הולכים לביה''ס הזה, כמובן, אבל לו היה לי ילד כזה הייתי שמה את האינטלקט המפותח בצד לרגע ומנסה לעבוד איתו על תקשורת רגשית ותפקוד חברתי תקין יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר את בי''ס גרץ, אבל אני מכיר (שניים מ)מרכזי הלימוד למחוננים (כאלה שאובחנו כמחוננים ע''י משרד החינוך, וגם בתי הספר הם של משרד החינוך). נקודת המוצא שלהם היא לא לנתק את הילד (למעט מאותו יום בשבוע) מהסביבה הטבעית שלו ומבית הספר הרגיל (אגב, אחד התנאים בבתי ספר אלו הוא שעל הילד להשלים את החומר שנילמד בכתתו הרגילה). למעשה חנוך מחוננים, כמו חנוך לקויי למידה, זהו חינוך מיוחד (במרכאות ובלעדיהן), אלא שכאן ניצחה (מצד הרשויות) הגישה המעדיפה לשלב את הילד החריג בכתה הרגילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בירושלים פנימיה לילדים מחוננים. חבר שלי למד שם, ויצא בסדר גמור מבחינה חברתית. יותר ממני, בכל מקרה. החוגים הללו שאתה מדבר עליהם, למיטב ידיעתי, תופסים רק במהלך היסודי. בחטיבת הביניים ובתיכון, כבר מדובר בכיתה אחת, נפרדת. אני הייתי באחת כזו, אז אני יודע. הילדים אינם מופרדים הרמטית משאר הילדים בביה"ס - הטיולים, ההפסקות, וגם הלימודים במקצועות הבחירה, משותפים עם שאר ביה"ס, אבל רוב רובו של הזמן, הכיתה נמצאת ביחד. בשבילי, לפחות, זה הציל אותי. 6 שנים עם אותם אנשים, שאף אחד מהם לא קורא לי "חרשן" או "חנון" (אנחנו קראנו לעצמנו חנונים, אבל זה מותר), בלי הצורך להתרגל לכיתה חדשה בתיכון, עם רמת גיבוש שאין ולא יכולה להיות בכיתות אחרות. אני לא רוצה לדעת איפה הייתי היום אם הייתי צריך להתמודד עם חט"ב ותיכון בכיתה רגילה. תחי כיתת המחוננים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אני מדבר על כתות ד-ט. אני יודע (מעט) על שתי פנימיות כאלו בירושלים: האחת "ביה"ס למדעים ואומנויות" או משהו דומה, שבו לא נדרשת הצטיינות רב תחומית, אלא עובדים על תגבור הצד החזק של התלמיד, והשניה (והותיקה יותר) היא בי"ס "בויאר", ואני לא ממש יודע האם צריך להיות מאובחן רשמית כ"מחונן" כדי להתקבל, או שסתם יש שם דרישות קבלה גבוהות מהמקובל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויאר הוא ''סתם'' בית ספר ברמה גבוהה מהמקובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה זה הצטיינות רב תחומית, אבל בכיתה ו' לא הצטיינתי בשום דבר (הייתי תלמיד טוב, אבל זה באמת לא חוכמה אם אתה בכיתה ו' ואין לך חברים). מה שחיפשו בכיתת מחוננים, אני חושב, זה בעיקר ילדים עם סקרנות טבעית. עד היום אני דרעק בללמוד למבחנים, אבל מאוד נהנה לחקור נושאים באופן עצמאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהבטוי "הצטיינות רב תחומית" הוא לא כל כך מוצלח (עד פלצני). הגדרת המחוננות (שנעשית בכתה ג') כוללת בחינה במגוון רחב של נושאים, והחתך נעשה לפי אחוזון מסוים (נדמה לי ש10%, אבל אני לא מוכן להתחייב). מי ששולט בעברית בצורה מדהימה, כולל אוצר מילים ותחביר מעל לרמתו של בוגר אוניברסיטה ממוצע (טוב, לא חוכמה כל כך גדולה...), אבל לא יודע לחבר שתיים ושתיים, כנראה ייכשל. מי שיודע לפתור משוואות דיפרנציאליות מסדר שני, אבל לא מצליח להבין משפט בסיסי בשפת אמו, גם הוא כנראה לא יעבור את הבחינה. לעומתם מי שאוצר המילים שלו (קצת) מעל הממוצע, והוא גם מתמודד ללא קושי עם האריתמטיקה הנלמדת בכתה ג', ויש לו מעט ידע כללי נוסף - כנראה שיעבור את המיון (לפחות את השלב הראשון). לעומת זאת על מנת להתקבל לבי"ס לאומנויות ומדעים לא צריך להיות מחונן (אם כי זה לא מזיק). עדיף להצטיין בצורה משמעותית בתחום אחד (מתמטיקה, ביולוגיה, ציור, מוזיקה- לא חשוב). בתחומים האחרים אתה יכול להיות טוב (אין מניעה), בסדר, בינוני, ואולי גם פחות מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בית הספר למדעים ואומנויות'' או בשמו השני ''הפנימיה למצוינות''. מקבל תלמידים בתנאי פנימיה שיש להם נגיעה למדעים ולאומנויות עם דגש רב בהרבה על המדעים. בית ספר בויאר הוא בית ספר תיכון לכל דבר (ואפילו לא התיכון הטוב ביותר בירושלים) מה שמייחד אותו היא הפנימיה שמקבצת אליה ילדים מחוננים ומוצלחים במיוחד מאזורים נחשלים וטעוני טיפוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איילת בועזסון חביבתי, נראה שאין לך מושג על מה את מדברת. בויאר הוא בי"ס ברמה גבוהה מאוד ובנוסף לתלמידים מצטיינים ומוכשרים הרבה מעל לממוצע מאזורים טעוני טיפוח, רוב אוכלוסיית התלמידים הם תלמידים מבתים מבוססים מירושלים ומחוצה לה. האם הקנאה מדברת מגרונך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה במה שכתבת כאן סותר את מה שאיילת אמרה? ומה במה שאיילת אמרה רמז על התייחסות שלילית לתיכון האמור? איפה הקנאה בדיוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מכונה בשפה יפה "מגמה מדעית" ואת תמידי אותה כתה מדעית רואים באופן מעצבן בכמעט כל המסלולים ושיעורי המקצועות המורחבים בביה"ס ? אני אישית זוכר שתמיד היו כמה מהם עוברים ושבים משיעורי מגמת מחשבים בדרכם מחמש יחידות ספרות וממשיכים לחמש יחידות אלקטרוניקה או משהו מעצבן באופן דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, מה שאתה מתאר נשמע לי יותר כמו מה שאני מכיר כ"כיתת מצוינות" - לדחוס כמה שיותר לימודים פורמליים. כיתת המחוננים שמה דגש לא על לימודים בית-ספריים רגילים (אבל הרבה), אלא על הבאת תכנים מבחוץ והתעמקות בתכנים מסוימים מעבר לרמה הבית-ספרית. כיתת מצוינות אכן נוטה לכיוון דחיסת כמויות אדירות של יחידות לימוד (אחותי הייתה בכיתה כזו. אני לא הייתי מתקבל, אם הייתי מנסה). בביה"ס שלי לא היו מגמות, אלא מקצועות בחירה (אני עשיתי מחשבים ושילוב כלכלה-מדע המדינה, ממנו פרשתי בסוף בגלל שנכשלתי במדה"מ... ואז הלכתי ללמוד את זה באוניברסיטה. איש מוזר אני). למיטב ידיעתי, אף אחד לא עשה יותר מקצועות בחירה ממה שעשו כל אחד מהתלמידים האחרים. הבדלים: כל הכיתה למדה אנגלית ומתמטיקה ברמה של חמש יחידות (מוגבר) ביחד (חוץ מתלמידים שבחרו לעבוד להקבצות הרגילות. אני למשל למדתי לחמש יחידות מתמטיקה עם הכיתה ה"רגילה", כי התקשיתי לעמוד בקצב של כיתת המחוננים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. סלחתי לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני כן מכירה בית ספר אחר שפעל במתכונת של "יום בשבוע". לא שוס היסטרי. הייתי שנתיים שבסופן הסברתי באופן שקול והגיוני למנהלת למה אין לי שום כוונה לחזור לשנה השלישית. היא מצידה לא הצליחה להבין איך אני יכולה בכלל לשקול דבר כזה, והזהירה אותי שזאת החלטה בלתי-הפיכה (אבוי, הדרמטיות!) ושאני לא אוכל להתחרט.1 אני מצידי, התעקשתי להסביר לה (ולא פחותמזה, לאמא) שהנושאים שמתעקשים ללמד שם ממש לא מעניינים אותי, שהילדים שם לא מתעניינים בדברים שדומים לשלי, ושזאת לא הסקרנות שלי שמתפתחת שם, אלא כישורי הקומיקס. מסקנה? אם היפו תתגלה כמחוננת (הנשמה) אני אשמח לשלוח אותה לבית ספר כזה, אתן לה לבחון את כל האפשרויות,ואם היא תחליט שהיא לא רוצה, אני אמצא אפיקים אחרים שיענו לה על השאלות שאני לא אוכל לענות לה עליהן. 1מה שגורם לעובדה ששנה אחר כך היא התקשרה לשאול אם אני רוצה לחזור להיות די תמוהה.נו, מבוגרים אף פעם לא היו עקביים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר את המבט הנעלב של הבוחנת הפסיכוטכנית בירפ''א כשאמרתי לה שאני לא מעוניין להיות טייס. היא הסבירה לי שאם אני חותם על טופס הויתור לא אוכל להתנדב לקורס טייס במשך שנה שלמה. כאילו שהיה לי איזשהו סיכוי לעבור את הבדיקות הבריאותיות אחרי שהתחצפתי לרופא השיניים הפאשיסט... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קוראת פה נציג של משרד החינוך שטוען שהתמקדות בחינוך למדעים פוגעת בכישורים אחרים של הילד. נורא מוזר, ממש מוזר, כשזה בא מהצד שלו. כה אמר איברהים עודי, מהמגזר הערבי במשרד החינוך: "...העניין של מדע וטכנולוגיה, מדעים זה חשוב, וטכנולוגיה זה עוד יותר חשוב, אבל מאז שחיברו אותם ביחד, ומדברים על זה יום ולילה יש לי הרושם שכאן ממציאים איזו דת חדשה לאדם המודרני. מצד שני כל התכנית הזאת היא לא דמוקרטית, היא יורה בתלמיד בשכל שלו, ומתעלמת משאר גופו, ומכל כוחותיו המוטוריים. אני מפחד, כעובד שעובד 28 שנים במשרד החינוך, שאנחנו נשיג בדיוק את ההפך והתלמיד במקום שיתחנך יהיה מופרע ויתעסק בקונפליקטים פנימיים אצלו והן מצד השכל מה שיחדירו לו ומצד שני ההזנחה משאר כוחותיו בגופו ואז אינני יודע לאן זה מוביל, תודה רבה". מנחה: "הערות מאוד מעניינות אבל מצדיקות סימפוזיון נפרד...". העילגות המסוימת, אגב, היא מובנת - זה מתוך תמליל של דיון שנערך בבית הנשיא בחודש פברואר, בנושא "חינוך למדע וטכנולוגיה בפריפריה - כרטיס הכניסה לחוג הרווחה הכלכלית", ונאגד לחוברת בשם זה. כולם יוצאים קצת עילגים בתימלול הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |