בתשובה לדורון הגלילי, 20/10/02 13:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש בירושלים פנימיה לילדים מחוננים. חבר שלי למד שם, ויצא בסדר גמור מבחינה חברתית. יותר ממני, בכל מקרה. החוגים הללו שאתה מדבר עליהם, למיטב ידיעתי, תופסים רק במהלך היסודי. בחטיבת הביניים ובתיכון, כבר מדובר בכיתה אחת, נפרדת. אני הייתי באחת כזו, אז אני יודע. הילדים אינם מופרדים הרמטית משאר הילדים בביה"ס - הטיולים, ההפסקות, וגם הלימודים במקצועות הבחירה, משותפים עם שאר ביה"ס, אבל רוב רובו של הזמן, הכיתה נמצאת ביחד. בשבילי, לפחות, זה הציל אותי. 6 שנים עם אותם אנשים, שאף אחד מהם לא קורא לי "חרשן" או "חנון" (אנחנו קראנו לעצמנו חנונים, אבל זה מותר), בלי הצורך להתרגל לכיתה חדשה בתיכון, עם רמת גיבוש שאין ולא יכולה להיות בכיתות אחרות. אני לא רוצה לדעת איפה הייתי היום אם הייתי צריך להתמודד עם חט"ב ותיכון בכיתה רגילה. תחי כיתת המחוננים! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אני מדבר על כתות ד-ט. אני יודע (מעט) על שתי פנימיות כאלו בירושלים: האחת "ביה"ס למדעים ואומנויות" או משהו דומה, שבו לא נדרשת הצטיינות רב תחומית, אלא עובדים על תגבור הצד החזק של התלמיד, והשניה (והותיקה יותר) היא בי"ס "בויאר", ואני לא ממש יודע האם צריך להיות מאובחן רשמית כ"מחונן" כדי להתקבל, או שסתם יש שם דרישות קבלה גבוהות מהמקובל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויאר הוא ''סתם'' בית ספר ברמה גבוהה מהמקובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה זה הצטיינות רב תחומית, אבל בכיתה ו' לא הצטיינתי בשום דבר (הייתי תלמיד טוב, אבל זה באמת לא חוכמה אם אתה בכיתה ו' ואין לך חברים). מה שחיפשו בכיתת מחוננים, אני חושב, זה בעיקר ילדים עם סקרנות טבעית. עד היום אני דרעק בללמוד למבחנים, אבל מאוד נהנה לחקור נושאים באופן עצמאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהבטוי "הצטיינות רב תחומית" הוא לא כל כך מוצלח (עד פלצני). הגדרת המחוננות (שנעשית בכתה ג') כוללת בחינה במגוון רחב של נושאים, והחתך נעשה לפי אחוזון מסוים (נדמה לי ש10%, אבל אני לא מוכן להתחייב). מי ששולט בעברית בצורה מדהימה, כולל אוצר מילים ותחביר מעל לרמתו של בוגר אוניברסיטה ממוצע (טוב, לא חוכמה כל כך גדולה...), אבל לא יודע לחבר שתיים ושתיים, כנראה ייכשל. מי שיודע לפתור משוואות דיפרנציאליות מסדר שני, אבל לא מצליח להבין משפט בסיסי בשפת אמו, גם הוא כנראה לא יעבור את הבחינה. לעומתם מי שאוצר המילים שלו (קצת) מעל הממוצע, והוא גם מתמודד ללא קושי עם האריתמטיקה הנלמדת בכתה ג', ויש לו מעט ידע כללי נוסף - כנראה שיעבור את המיון (לפחות את השלב הראשון). לעומת זאת על מנת להתקבל לבי"ס לאומנויות ומדעים לא צריך להיות מחונן (אם כי זה לא מזיק). עדיף להצטיין בצורה משמעותית בתחום אחד (מתמטיקה, ביולוגיה, ציור, מוזיקה- לא חשוב). בתחומים האחרים אתה יכול להיות טוב (אין מניעה), בסדר, בינוני, ואולי גם פחות מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בית הספר למדעים ואומנויות'' או בשמו השני ''הפנימיה למצוינות''. מקבל תלמידים בתנאי פנימיה שיש להם נגיעה למדעים ולאומנויות עם דגש רב בהרבה על המדעים. בית ספר בויאר הוא בית ספר תיכון לכל דבר (ואפילו לא התיכון הטוב ביותר בירושלים) מה שמייחד אותו היא הפנימיה שמקבצת אליה ילדים מחוננים ומוצלחים במיוחד מאזורים נחשלים וטעוני טיפוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איילת בועזסון חביבתי, נראה שאין לך מושג על מה את מדברת. בויאר הוא בי"ס ברמה גבוהה מאוד ובנוסף לתלמידים מצטיינים ומוכשרים הרבה מעל לממוצע מאזורים טעוני טיפוח, רוב אוכלוסיית התלמידים הם תלמידים מבתים מבוססים מירושלים ומחוצה לה. האם הקנאה מדברת מגרונך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה במה שכתבת כאן סותר את מה שאיילת אמרה? ומה במה שאיילת אמרה רמז על התייחסות שלילית לתיכון האמור? איפה הקנאה בדיוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מכונה בשפה יפה "מגמה מדעית" ואת תמידי אותה כתה מדעית רואים באופן מעצבן בכמעט כל המסלולים ושיעורי המקצועות המורחבים בביה"ס ? אני אישית זוכר שתמיד היו כמה מהם עוברים ושבים משיעורי מגמת מחשבים בדרכם מחמש יחידות ספרות וממשיכים לחמש יחידות אלקטרוניקה או משהו מעצבן באופן דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, מה שאתה מתאר נשמע לי יותר כמו מה שאני מכיר כ"כיתת מצוינות" - לדחוס כמה שיותר לימודים פורמליים. כיתת המחוננים שמה דגש לא על לימודים בית-ספריים רגילים (אבל הרבה), אלא על הבאת תכנים מבחוץ והתעמקות בתכנים מסוימים מעבר לרמה הבית-ספרית. כיתת מצוינות אכן נוטה לכיוון דחיסת כמויות אדירות של יחידות לימוד (אחותי הייתה בכיתה כזו. אני לא הייתי מתקבל, אם הייתי מנסה). בביה"ס שלי לא היו מגמות, אלא מקצועות בחירה (אני עשיתי מחשבים ושילוב כלכלה-מדע המדינה, ממנו פרשתי בסוף בגלל שנכשלתי במדה"מ... ואז הלכתי ללמוד את זה באוניברסיטה. איש מוזר אני). למיטב ידיעתי, אף אחד לא עשה יותר מקצועות בחירה ממה שעשו כל אחד מהתלמידים האחרים. הבדלים: כל הכיתה למדה אנגלית ומתמטיקה ברמה של חמש יחידות (מוגבר) ביחד (חוץ מתלמידים שבחרו לעבוד להקבצות הרגילות. אני למשל למדתי לחמש יחידות מתמטיקה עם הכיתה ה"רגילה", כי התקשיתי לעמוד בקצב של כיתת המחוננים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. סלחתי לך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |