|
||||
|
||||
אין לנו ויכוח באשר לאמונה של המתנחלים בצדקת דרכם. יש לנו ויכוח על סדר עדיפויות בנוגע לשאלה קונקרטית האם ההתישבות הזו ערכה רב כל כך שנכון לסכן חיי ילדים ותף? ואם כן מדוע? נחלת אבות? בעיני שוה למות רק למען השגת מטרות קונקרטיות - קרי למען העתיד. העבר כוחו יפה ולא ניתן לפגוע בו אבל בהחלט מיותר למות למענו. |
|
||||
|
||||
המתנחלים אינם חושבים שהם פועלים למען העבר, אלא רק מכוחו של העבר למען העתיד. הרי יש שקוראים להם "משיחיים" ואין לך עתיד יותר עתידי מזה... ערכה של ההתיישבות בעיני המתנחלים זהה, או כמעט זהה לערך של קיומה של מדינת ישראל. ולדעתם הדברים תלויים זה בזה. אם חס וחלילה יפונו ההתנחלויות, זה יהיה רק עניין של זמן, שבמקרה הטוב, נמצא את עצמנו בין גליו הכחולים של הים התיכון. במקרה הרע כבר לא יהיה צורך במצופים... אני לא מסבירה את המהלך החשיבתי שמוביל למסקנה זו, זה ארוך מידי, ולא לכאן, אבל בהנתן שזו המסקנה שלהם, האם את מבינה את התנהגותם? |
|
||||
|
||||
ואיך את מבינה את המסקנה של המהלך החשיבתי שעומד מאחורי האנשים שתמכו בהסכם אוסלו וחושבים שאם חלילה נמשיך בהחזקת או במפעל ההתנחלויות נמצא את עצמינו באותו בים. גם כאן עומדת עגלה מלאה בכל טוב בבסיס המהלך החשיבתי למרות שאת אני משער חושבת אחרת.וגם טורחת להבהיר את דעתך למה האנשים הללו דומים. ושוב דה לגיטמציה יכולה לבוא משני הכיוונים ומי שנוקט בה אל יתפלא ש''התרגיל'' הוא דו כיווני. |
|
||||
|
||||
למה באמת האנשים האלה דומים? דה לגיטימציה לא רלוונטית לפתיל הזה, השאלה היא האם המגורים בישע עם הילדים זה מעשה לא מוסרי כלפי הילדים. |
|
||||
|
||||
במלחמת השחרור פונו ילדי הקבוצים אשר סביבם נערכה מלחמה לאזורים בטוחים יותר. עמידתם של אנשי נגבה, לדוגמא, לא נפגמה בגלל שילדיהם לא שהו עמם בעמדות. אם אנחנו מקבלים את התזה שבישע מתנהלת כיום מלחמה(1), אזי המגורים בישע עם הילדים זה מעשה לא מוסרי כלפי הילדים. (1) אין בכל להגיד כי אני מקבל את התזה שבישע מתנהלת כיום מלחמה. |
|
||||
|
||||
אתה צודק לגבי מלחמה אקוטית. אולם מדובר ב"סיכסוך בעל עצימות נמוכה" (אני לא סובלת את המושג ואת המשמעות שלו). רמת הסיכון של החיים ביש"ע אמנם גדולה יותר משאר המקומות בארץ, אולם אינה שונה באופן מהותי מנסיעה באוטובוס או קניות בירושלים. אתה לא מציע להשבית את המדינה או לשלוח את כל ילדי ישראל לחו"ל? |
|
||||
|
||||
ודאי ששונה באופן מהותי מהנסיעה באוטובוס או קניות בירושלים. מספיק לקחת את מספר הארועים לק''מ כביש למשל. |
|
||||
|
||||
כתבתי שנראה לי שמגורים בישע יותר מסוכנים במידה מסויימת אולם עדיין זה לא דומה בכלל למלחמה אקוטית ולא מצדיק פינוי נשים וטף. הסיכוי להתפוצץ במרכז ירושלים גדול יותר, מבחינת מספר הארועים לקילומטר, מאשר הכבישים בישע ובכל אופן לא שמעתי הצעות לסגור את האיזור. |
|
||||
|
||||
1)לא יודע לפונדקים והירשפלדים 2)לפי מערכת הערכים של חלקים נכבדים מהציבור הישראלי סיכון ילדים כתוצאה מאידיאולוגיה שאינה מובנת להם היא אכן מעשה לא מוסרי כמו שפעולות מדיניות שהם נגזרת של מערכת ערכים שלא מובנת לך הם לשיטתך פעולה לא מוסרית. |
|
||||
|
||||
אני משתדלת להבין. יש לי כמה אבני נגף- אם כך מדוע לא לפתוח ישיבות ולשלוח רק תלמידי ישיבה לאזורים אלו למה להעמיד משפחות שלמות בסיכון? אם העניין הוא של חיים ומוות כלומר מלחמה, למה ילדים למה לא לחכות שיגיעטו לגיל שיקבלו את הבחירה בעצמם? |
|
||||
|
||||
ליישב את ארץ ישראל זה דבר אמיתי, זה לגדול שם עם הנוף האדמה והאויר. זה להרגיש שייכות מוחלטת. זה אפשרי רק כאשר גרים שם בפועל. לשלוח בחורי ישיבה בלבד זה טוב להתחלה אולם זה ארעי לחלוטין. ואין בו את מימד הקשר האמיתי. השמאל מסתכל על בעלותינו על חבלי ארץ אלו כדבר ארעי ולפיכך לא חושב במושגים של בניית חיים שם, המתנחלים חושבים בדרך הפוכה, הבעלות שלנו על ארץ ישראל היא נצחית. בשבילם הרי במלחמת ששת הימים חזרנו אל מה שהיה שלנו, של עם ישראל, מתמיד. מה שאת אומרת דומה לדודים דואגים מחו"ל שאומרים "אנחנו מבינים שיש לכם אידיאולוגיה ואתם ציוניים וכו' אבל למה לקחת את הילדים? זה מסוכן שם! תנו להם להחליט אחרי שיגדלו.... אם לא לוקחים את הילדים, כלומר אם לא חיים שם באמת, זה אומר שלכל העניין משמעות ארעית בלבד. וכמו שהציונים הגיעו לכאן על מנת להשאר, כך גם המתנחלים נמצאים ביש"ע על מנת להשאר.... חוץ מזה. העניין של סיכון בחיים ביש"ע הוא זמני. אני עוד זוכרת את התקופה שניתן היה לטייל בבודדים בכל רחבי יהודה ושומרון. אפילו עזה היתה מקום קניות מקובל לכל תושבי הדרום. אני מניחה שבסופו של דבר גם המצב המסוכן הנוכחי יעבור וניתן יהיה לחיות ביש"ע ללא סכנה. זה כמובן דורש מממשלתינו לעשות כמה דברים ..... |
|
||||
|
||||
הטיולים האלה בגדה, בשלווה וללא פחד, היו בתקופה שבה ישראלים הדחיקו עמוק את העובדה שבגדה חיים אנשים שיום אחד ירצו לשלוט על גורלם. הטיולים האלה היו בתקופה שבה אותם תושבי הגדה לא התעוררו אם לאופים הרצחני ואם לשאיפתם הלאומית. השאלה הגדולה איננה הטריטוריה אלא האנשים. בראשית הציונות דברו על "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ" והיה בזה מדה מסוימת של צדק מעורבב בתמימות "קדושה", קרי היתממות, ופרקטיקה שנועדה לאפשר את המפעל הציוני. כיום לא ניתן להתעלם מהעובדה שבגדה ובעזה ישנו "עם ללא ארץ". אמנם עם בעל אלמנטים רצחניים, שמנוהל על ידי משטר חשוך ופרימיטיבי (ראשוני מבחינת יחסו לחברה) ועוד, אבל, עדיין - עם. בפני ישראל עומדות שלש דרכים (שאינן מנוגדות למלחמת חורמה בטרור, בטרוריסטים, ביצת ההסתה, היאוש, השחיתות, הריאקציוניזם הטוטאליטרי-דתי ושאר חולירות). הראשונה - מתווה ברק-קלינטון (ללא קשר אם ברק התכוון או לא) - יציאה בשלב מסוים מהשטחים תוך הסכמה בינלאומית וערבית, הפרדה בטחונית קשוחה, אכיפה בינלאומית וערבית של סדרי משטר וחברה פתוחים וכו'. השניה - מתווה ארנס, כיבוש השטח סיפוחו המוחלט לישראל ומתן אזרחות ישראלית לכל הפלסטנאים. השלישית - מתווה גולדה-שמיר-שרון, להמשיך לשחק על הזמן. בכוונה רק כתבתי סקיצה מאד כללית של האפשרויות, כדי שלא להתקע יותר מדי בשאלות האיך (למרות החשיבות העקרונית שיש לדיון כזה). *עם תיקונים של typos |
|
||||
|
||||
הטיולים האלה היו בתקופה בה הערבים חשבו שהשליטה הישראלית בשטחים אלו היא בלתי הפיכה, והסתגלו למצב הקיים. הם החלו להתעורר לשאיפות הלאומיות והרצחניות שלהם כאשר החלו לחשוב שבעצם יש סיכוי, והרבה מהישראלים עצמם מפקפקים בזכותם וביכולתם לשלוט בשטחים אלו. הרי היו כבר הזדמנויות בהסטוריה שהערבים האלו ביטאו את הרגש הלאומי שלהם ואת רצחנותם, הם לא היו צרכים ל"גלות" זאת על עצמם. אפשרות נוספת שלא התייחסת אליה, היא סיפוח השטח למדינת ישראל, תוך גירוש התושבים העויינים מהשטח, ועידוד הנשארים לעבור לארצות ערביות, או אחרות כרצונם, על ידי תמריצים כספיים. אני יודעת שתכף יתחלחלו כאן מעניין ה"טרנספר" אולם למה אפשר לעודד עליה של יהודים לארץ על ידי כסף, בגלל אופיה היהודי של המדינה, ואסור לעודד ערבים להגר מכאן, על ידי כסף, בגלל אופיה היהודי של המדינה? |
|
||||
|
||||
אפשרות הנוספת שהצעת - אם נעזוב את המתחלחלים או מלקקי השפתיים בצד, מידת ישימותו של רעיון הטרנספר קלושה ביותר בימינו אלו, לעומת שלשת האפשרויות ששרטטתי. היחס ל''פרקטי'' מצביע, בין השאר, על ההבדל בין המחנות השונים, משחר הציונות. |
|
||||
|
||||
הפתרונות שאתה מציע אולי ישימים אולם הם לא פתרונות: א. הנסיגה משדרת ההר המרכזית של הארץ חושפת את רובם של אזרחי המדינה לסכנות טילים מיידיות שאויבינו לא יעמדו בפיתוי להשתמש בהם. שום מאזן אימה לא יעזור כאן, עיין ערך החיזבאללה, אשר פרש את קטיושותיו לאורך גבול הצפון ומאז אנו הולכים על ביצים בכל התגובות שלנו כלפי הפרובוקציות שלו, על אף כל ההצהרות הבובבסטיות שלנו ש"אם הם יעיזו לעשות משהו אחרי הנסיגה מלבנון אז נראה להם" וכו'. בקיצור אבוד השליטה שלנו על שדרת ההר המרכזית חושפת את מדינת ישראל לסכנה קיומית אמיתית ומידית ב. סיפוח השטח ואזרוח הערבים יעמיד מיד בסכנה את הרוב היהודי במדינה. מלבד זאת, זה לא יפתור את העוינות של הערבים כלפינו, (שלדעתי לא נובעת מכך שהם לא אזרחים), ולפיכך מעשי הטרור ימשכו הלאה. ג. המשך המצב הקיים- שהוא בעצם מצב של "שב ואל תעשה", עולה לנו הרבה מאוד בהקזת דם מתמידה הרס הכלכלה, והבריאות הנפשית של הציבור. מעבר לכך המשך מצב זה מזמין את הפיגוע האסטרטגי, שאחריו תבוא המלחמה שתוצאותיה יהיו פחות או יותר מה שאני מציעה. רק שזה יהיה אחרי פיגוע שיגבה מאיתנו אלפי הרוגים ומלחמה שתגבה דם רב מאתנו ומהם. למה לא להחליט שמצב בו אנו שולטים על כל ארץ ישראל המערבית, תוך עידוד האוכלוסיה הערבית לעזוב, הוא הפתרון האסטרטגי שלנו, ולהתחיל לנתח את הקשיים העומדים בפני פתרון זה מכל הבחינות, ולנסות לפתור אותם לאט לאט? |
|
||||
|
||||
גם מה שאת מציעה בעייתי. אנשים לא יעזבו מרצונם והפעלת כח עליהם יצור מחנות פליטים סביב מדינת ישראל ובידוד בינלאומי (מוצדק) שלה. לגבי טענתך בסעיף א', הפלסטינים לא יעזו להפעיל טילים נגדנו כשהם יודעים שבתמורה צה''ל יכנס ויכבוש מחדש את שיטחיהם. |
|
||||
|
||||
הטרנספר כפעילות הומניטרית וכפתרון הומני. או תנועת מולדת פונה ללב היהודי הרחום ורוצה טרנספר עם קצת יידשקיט. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |