בתשובה לניצה, 07/08/02 0:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני משתדלת להבין. יש לי כמה אבני נגף- אם כך מדוע לא לפתוח ישיבות ולשלוח רק תלמידי ישיבה לאזורים אלו למה להעמיד משפחות שלמות בסיכון? אם העניין הוא של חיים ומוות כלומר מלחמה, למה ילדים למה לא לחכות שיגיעטו לגיל שיקבלו את הבחירה בעצמם? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ליישב את ארץ ישראל זה דבר אמיתי, זה לגדול שם עם הנוף האדמה והאויר. זה להרגיש שייכות מוחלטת. זה אפשרי רק כאשר גרים שם בפועל. לשלוח בחורי ישיבה בלבד זה טוב להתחלה אולם זה ארעי לחלוטין. ואין בו את מימד הקשר האמיתי. השמאל מסתכל על בעלותינו על חבלי ארץ אלו כדבר ארעי ולפיכך לא חושב במושגים של בניית חיים שם, המתנחלים חושבים בדרך הפוכה, הבעלות שלנו על ארץ ישראל היא נצחית. בשבילם הרי במלחמת ששת הימים חזרנו אל מה שהיה שלנו, של עם ישראל, מתמיד. מה שאת אומרת דומה לדודים דואגים מחו"ל שאומרים "אנחנו מבינים שיש לכם אידיאולוגיה ואתם ציוניים וכו' אבל למה לקחת את הילדים? זה מסוכן שם! תנו להם להחליט אחרי שיגדלו.... אם לא לוקחים את הילדים, כלומר אם לא חיים שם באמת, זה אומר שלכל העניין משמעות ארעית בלבד. וכמו שהציונים הגיעו לכאן על מנת להשאר, כך גם המתנחלים נמצאים ביש"ע על מנת להשאר.... חוץ מזה. העניין של סיכון בחיים ביש"ע הוא זמני. אני עוד זוכרת את התקופה שניתן היה לטייל בבודדים בכל רחבי יהודה ושומרון. אפילו עזה היתה מקום קניות מקובל לכל תושבי הדרום. אני מניחה שבסופו של דבר גם המצב המסוכן הנוכחי יעבור וניתן יהיה לחיות ביש"ע ללא סכנה. זה כמובן דורש מממשלתינו לעשות כמה דברים ..... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיולים האלה בגדה, בשלווה וללא פחד, היו בתקופה שבה ישראלים הדחיקו עמוק את העובדה שבגדה חיים אנשים שיום אחד ירצו לשלוט על גורלם. הטיולים האלה היו בתקופה שבה אותם תושבי הגדה לא התעוררו אם לאופים הרצחני ואם לשאיפתם הלאומית. השאלה הגדולה איננה הטריטוריה אלא האנשים. בראשית הציונות דברו על "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ" והיה בזה מדה מסוימת של צדק מעורבב בתמימות "קדושה", קרי היתממות, ופרקטיקה שנועדה לאפשר את המפעל הציוני. כיום לא ניתן להתעלם מהעובדה שבגדה ובעזה ישנו "עם ללא ארץ". אמנם עם בעל אלמנטים רצחניים, שמנוהל על ידי משטר חשוך ופרימיטיבי (ראשוני מבחינת יחסו לחברה) ועוד, אבל, עדיין - עם. בפני ישראל עומדות שלש דרכים (שאינן מנוגדות למלחמת חורמה בטרור, בטרוריסטים, ביצת ההסתה, היאוש, השחיתות, הריאקציוניזם הטוטאליטרי-דתי ושאר חולירות). הראשונה - מתווה ברק-קלינטון (ללא קשר אם ברק התכוון או לא) - יציאה בשלב מסוים מהשטחים תוך הסכמה בינלאומית וערבית, הפרדה בטחונית קשוחה, אכיפה בינלאומית וערבית של סדרי משטר וחברה פתוחים וכו'. השניה - מתווה ארנס, כיבוש השטח סיפוחו המוחלט לישראל ומתן אזרחות ישראלית לכל הפלסטנאים. השלישית - מתווה גולדה-שמיר-שרון, להמשיך לשחק על הזמן. בכוונה רק כתבתי סקיצה מאד כללית של האפשרויות, כדי שלא להתקע יותר מדי בשאלות האיך (למרות החשיבות העקרונית שיש לדיון כזה). *עם תיקונים של typos |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיולים האלה היו בתקופה בה הערבים חשבו שהשליטה הישראלית בשטחים אלו היא בלתי הפיכה, והסתגלו למצב הקיים. הם החלו להתעורר לשאיפות הלאומיות והרצחניות שלהם כאשר החלו לחשוב שבעצם יש סיכוי, והרבה מהישראלים עצמם מפקפקים בזכותם וביכולתם לשלוט בשטחים אלו. הרי היו כבר הזדמנויות בהסטוריה שהערבים האלו ביטאו את הרגש הלאומי שלהם ואת רצחנותם, הם לא היו צרכים ל"גלות" זאת על עצמם. אפשרות נוספת שלא התייחסת אליה, היא סיפוח השטח למדינת ישראל, תוך גירוש התושבים העויינים מהשטח, ועידוד הנשארים לעבור לארצות ערביות, או אחרות כרצונם, על ידי תמריצים כספיים. אני יודעת שתכף יתחלחלו כאן מעניין ה"טרנספר" אולם למה אפשר לעודד עליה של יהודים לארץ על ידי כסף, בגלל אופיה היהודי של המדינה, ואסור לעודד ערבים להגר מכאן, על ידי כסף, בגלל אופיה היהודי של המדינה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרות הנוספת שהצעת - אם נעזוב את המתחלחלים או מלקקי השפתיים בצד, מידת ישימותו של רעיון הטרנספר קלושה ביותר בימינו אלו, לעומת שלשת האפשרויות ששרטטתי. היחס ל''פרקטי'' מצביע, בין השאר, על ההבדל בין המחנות השונים, משחר הציונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרונות שאתה מציע אולי ישימים אולם הם לא פתרונות: א. הנסיגה משדרת ההר המרכזית של הארץ חושפת את רובם של אזרחי המדינה לסכנות טילים מיידיות שאויבינו לא יעמדו בפיתוי להשתמש בהם. שום מאזן אימה לא יעזור כאן, עיין ערך החיזבאללה, אשר פרש את קטיושותיו לאורך גבול הצפון ומאז אנו הולכים על ביצים בכל התגובות שלנו כלפי הפרובוקציות שלו, על אף כל ההצהרות הבובבסטיות שלנו ש"אם הם יעיזו לעשות משהו אחרי הנסיגה מלבנון אז נראה להם" וכו'. בקיצור אבוד השליטה שלנו על שדרת ההר המרכזית חושפת את מדינת ישראל לסכנה קיומית אמיתית ומידית ב. סיפוח השטח ואזרוח הערבים יעמיד מיד בסכנה את הרוב היהודי במדינה. מלבד זאת, זה לא יפתור את העוינות של הערבים כלפינו, (שלדעתי לא נובעת מכך שהם לא אזרחים), ולפיכך מעשי הטרור ימשכו הלאה. ג. המשך המצב הקיים- שהוא בעצם מצב של "שב ואל תעשה", עולה לנו הרבה מאוד בהקזת דם מתמידה הרס הכלכלה, והבריאות הנפשית של הציבור. מעבר לכך המשך מצב זה מזמין את הפיגוע האסטרטגי, שאחריו תבוא המלחמה שתוצאותיה יהיו פחות או יותר מה שאני מציעה. רק שזה יהיה אחרי פיגוע שיגבה מאיתנו אלפי הרוגים ומלחמה שתגבה דם רב מאתנו ומהם. למה לא להחליט שמצב בו אנו שולטים על כל ארץ ישראל המערבית, תוך עידוד האוכלוסיה הערבית לעזוב, הוא הפתרון האסטרטגי שלנו, ולהתחיל לנתח את הקשיים העומדים בפני פתרון זה מכל הבחינות, ולנסות לפתור אותם לאט לאט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מה שאת מציעה בעייתי. אנשים לא יעזבו מרצונם והפעלת כח עליהם יצור מחנות פליטים סביב מדינת ישראל ובידוד בינלאומי (מוצדק) שלה. לגבי טענתך בסעיף א', הפלסטינים לא יעזו להפעיל טילים נגדנו כשהם יודעים שבתמורה צה''ל יכנס ויכבוש מחדש את שיטחיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטרנספר כפעילות הומניטרית וכפתרון הומני. או תנועת מולדת פונה ללב היהודי הרחום ורוצה טרנספר עם קצת יידשקיט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |