 |
|
 |
||
|
||||
 |
נושא בעייתי מאד, כל עניין קוד הלבוש וההפרדה בתחב"צ. נניח שקואליציית ה-64 של המנוול היתה מעבירה חוק המאפשר לחברה המפעילה את הקו לקבוע את כללי ההתנהגות באוטובוס: דין 'לא לעשן' כדין 'לא עולים בבגדי ים'. אני לא יודע מה הבג"ץ היה עושה במקרה זה. בפרט כשזה נוגע לזכויות האזרח (הפרדה מגדרית). מחר מישהו יציע הפרדה בין אשכנזים לספרדים באוטובוס או בשוק. לדעתי, יש שתי גישות מקובלות. האחת אומרת סבלנות והשנייה סובלנות. גישת הסבלנות אומרת שנותנים לדמוגרפיה לעשות את שלה, אחרי שהכנסת כבר עשירה בחובשי כיפות ומגבעות, בסופו של דבר הם יכנסו גם לבג"ץ ואז החוקים ישתנו באופן נגיד אבולוציוני. הגישה השנייה, סובלנות, שכדאי לציין שקיימת גם בקרב חובשי הכיפות והמגבעות, אומרת שמדובר במקום ציבורי ואל לחרדים להתחיל לקבוע שם סדרים ולכפות את ההשקפות שלהם שם. כפי שחילונים לא מתערבים בהפרדת נשים בבתי כנסת, כך על לחרדים לא להתערב בסדרי הישיבה באוטובוס. תמיד פתוחה להם האפשרות להזמין נסיעה פרטית ולעשות שם כראות עיניהם. כל עוד הנך משתמש בתחבורה ציבורית, אל תקבע הלכות ואל תגזור גזרות. הבעיה מתבטאת בכך, שלמרות קיום שתי האלטרנטיבות הללו בכל זאת יש בעיה. "וישמן ישורון ויבעט משל לאדם שהיה לו פרה , והאכילה כרשינין עד שהיתה שמינה , ומתוך שמנה בעטה בו ברגל; ואמר לה: מי גרם לך שתבעט בי? כרשינים שהאכלתיך!" (ראה ברכות לב , א) הבעיה כל כך פופולרית באמצעי התקשורת מפני ההנגדה בין חוסר הסבלנות והמרפקנות החרדית לבין העובדה שרבים רואים בחרדים ספח מיותר. בצוק העתים, אני מתנחם בתובנה כי הימין בישראל הוא אוייב,כמו יתר אוייבי החברה הישראלית הפתוחה. לא לנו להתעסק במניעיו. עלינו להתעסק באיך אנו מסרבים ומכשילים כל יזמה שלהם. נזכרתי בימים אלו שוב בפרשת "המאבק לשחרור נחל האסי" שהגיע לשיאו ב-2020. נחל האסי (עמל) עובר בתוך קיבוץ ניר דוד. הקיבוצניקים טפחו את הקטע שלהם למעין פארק מים ורצו להפכו לאתר סגור שיניב רווחים לקיבוץ. מולם התייצבה קבוצת צעירים מבית שאן הסמוכה ועוזריהם, שפתחו במאבק אלים על מנת לשחרר את האסי ולהבטיח גישה חופשית ובחינם לאתר. המאבק הזה, על פניו הדיף ריח רע של תרבות ה"אכלו לי, שתו לי". אבל מה לעשות, והגישה הפתוחה לציבור לאתרי מים בישראל היא גלוי ומפורש בחוק. רבים, כולל אני, חשבו שמוטב היה לקיבוצניקים לגלות פחות חטפנות ולא להשקיע במשהו שהיה ברור שיביא אותם להתנגשות עם החוק. במצב החדש, אין יותר מקום לשיקולים אלו. זהו האוייב ולא חשוב אם הוא טועה או צודק, אסור לסייע לו, להבין אותו או לשתוק לו. כל פשרה רק תביא לתביעות נוספות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה העמדה שלך, זאת שרואה במהפכני הימין1 אויב, לא מוכנה להחיל עליו מה שאתה שואף להחיל על אויב אחר, ההוא שממרר את חיינו בדם והרבה דמעות מאז תחילת הציונות? מה ההגיון בכך שפשרה היא מילה גסה כשמדובר ביחסי פנים וחזון שיש לשאוף אליו ביחסי חוץ? ___________ 1- הצב כאן לפי טעמך כל אפיון אחר של אותו אויב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה ששאלתך טובה מפני שאני מתקשה לענות עליה. יחד עם זאת, אני חושב שיש לי תשובה כנה ואמיתית. א. זה שיש למישהו כמה אוייבים, לא אומרת שכולם אותו דבר. הערבים הם אוייב גדול מפני שהם שואפים לזרוק אותנו לים. הימין הוא אוייב יותר קטן מפני שהם שואפים להפוך אותנו לפרה חולבת או שעיר לעזאזל במובן המטפורי ולא המילולי. ב. גם בעבר לא הייתי פייסן גדול מול הפלשתינאים. תמיד סברתי שמידת הפייסנות שצריך לגלות כלפיהם מוגבלת מאד ע"י הסרבנות הכמעט מוחלטת מצידם שמבטאה במידה לא מעטה את חוסר הסיכוי של הפשרה. ג. בסכסוך מול הפלשתינאים, העובדה המכרעת היא שצריך לשלוח את ילדינו חמושים לשדה הקרב מול הערבים. העובדה המרכזית הזו גוררת צורך משני בשכנוע עצמי שעשינו כל מה שאפשר כדי להימנע מן ההתנגשות האלימה איתם. ד. הסעיף הקודם יש לו משמעות חדשה בהווה. היות והמתנחלים וההתיישבות הקולוניאלית הישראלית אחראים למאבק האלים של הילידים באיו"ש, לא פחות מן הפראות וצמאון הדם של הילידים, המסקנה אינה שצריך להפסיק לתור אחר הפשרה, אלא שצריך להפסיק לשלוח את ילדינו לשדה הקרב הזה. ה. איני מתנגד לפשרות עם האוייב (כמצביע כ"ל הייתי די פושר לגבי החבירה של גנץ). ההיגיון שלי הפוך: אני מגדיר את הימין כאוייב בין היתר בגלל חוסר היכולת להגיע איתו לפשרה. במקום אחר, מישהו איתגר אותי מימין להציע פשרה בעניין גיוס החרדים. הצעתי שתמורת פטור משירות החרדים יוותרו על זכות ההצבעה לכנסת. מיד אחרי התגובה הפבלובית הצפוייה של 'מה עם הערבים', התחילו כולם לשיר לי במקהלה ד-מו-קרטיה! ד-מו-קרטיה! ו. ולפני שמישהו מתנפל עליי בעניין ההצעה הלא דמוקרטית, אשאל: וזה ששרים ששומרים את ילדיהם בבית, שולחים את ילדינו לפטרל ולשמור על ההסעות לילדים של המתנחלים, זה דמוקרטיה בעיניכם?כנראה ששאלתך טובה מפני שאני מתקשה לענות עליה. יחד עם זאת, אני חושב שיש לי תשובה כנה ואמיתית. א. זה שיש למישהו כמה אוייבים, לא אומרת שכולם אותו דבר. הערבים הם אוייב גדול מפני שהם שואפים לזרוק אותנו לים. הימין הוא אוייב יותר קטן מפני שהם שואפים להפוך אותנו לפרה חולבת או שעיר לעזאזל במובן המטפורי ולא המילולי. ב. גם בעבר לא הייתי פייסן גדול מול הפלשתינאים. תמיד סברתי שמידת הפייסנות שצריך לגלות כלפיהם מוגבלת מאד ע"י הסרבנות הכמעט מוחלטת מצידם שמבטאה במידה לא מעטה את חוסר הסיכוי של הפשרה. ג. בסכסוך מול הפלשתינאים, העובדה המכרעת היא שצריך לשלוח את ילדינו חמושים לשדה הקרב מול הערבים. העובדה המרכזית הזו גוררת צורך משני בשכנוע עצמי שעשינו כל מה שאפשר כדי להימנע מן ההתנגשות האלימה איתם. ד. הסעיף הקודם יש לו משמעות חדשה בהווה. היות והמתנחלים וההתיישבות הקולוניאלית הישראלית אחראים למאבק האלים של הילידים באיו"ש, לא פחות מן הפראות וצמאון הדם של הילידים, המסקנה אינה שצריך להפסיק לתור אחר הפשרה, אלא שצריך להפסיק לשלוח את ילדינו לשדה הקרב הזה. ה. איני מתנגד לפשרות עם האוייב (כמצביע כ"ל הייתי די פושר לגבי החבירה של גנץ). ההיגיון שלי הפוך: אני מגדיר את הימין כאוייב בין היתר בגלל חוסר היכולת להגיע איתו לפשרה. במקום אחר, מישהו איתגר אותי מימין להציע פשרה בעניין גיוס החרדים. הצעתי שתמורת פטור משירות החרדים יוותרו על זכות ההצבעה לכנסת. מיד אחרי התגובה הפבלובית הצפוייה של 'מה עם הערבים', התחילו כולם לשיר לי במקהלה ד-מו-קרטיה! ד-מו-קרטיה! ו. ולפני שמישהו מתנפל עליי בעניין ההצעה הלא דמוקרטית, אשאל: וזה ששרים ששומרים את ילדיהם בבית, שולחים את ילדינו לפטרל ולשמור על ההסעות לילדים של המתנחלים, זה דמוקרטיה בעיניכם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלי כנראה היתה טובה מאד כי ענית עליה פעמיים :-) אני מבין שהשאלה אליך נשאה אופי אישי, אבל התכוונתי להצביע על התופעה הכללית: הרבה פעמים ככל שמישהו נוטה יותר לפשרה עם הפלשיתנאים כך הוא נוטה פחות לפשרה עם החרדים. אתה נותן כמה סיבות לאנומליה הזאת, ובגדול אני מסכם אותן בכך שהפלשתינאים הם אויב מסוכן יותר, ולכן מולם מוצדק הנסיון למצוא פשרה. אולי אותך זה מספק, אבל אותי לא: גם אם מלחמת התרבות חשובה פחות ממלחמה עם נשק והרוגים (לפחות לטווח קצר, כי גם למדינת הלכה יהיה די מהר מחיר דמים) עדיין מלחמת התרבות חשובה מספיק בעיני כדי למצות את מה שניתן להשיג בקרבות המאסף שאנחנו נלחמים בה. לסיכום שאני מקווה שאינו עושה לכם אי-צדק, נראה שאתה, כמו הלוקרד, חושב שיחסי הכוחות אינם מצדיקים ויתורים לצד שאתם מעריכים כחלש, וזה אולי מסביר חלק מאי ההסכמה בינינו. אתם לא רואים את דוכני הנחת התפילין שמתרבים כפטריות לאחר הגשם? נאומו של חיים ביטון, שר במשרד החינוך לא נשמע לכם מאיים כמעט כמו נאומיו של יחיא סנוואר? לדעתי מה שצפוי לנו הוא לא פחות משמד, ומי שהכרוניקה של חצי השנה האחרונה לא מלמדת אותו על הצפוי בעתיד עושה, לדעתי, מעשה יען. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מסכים עם מה שכתבת. קודם כל אני מעדיף את הניסוחים שלי על פני ה''תירגום'' שלך. אני מקבל שהערבים אוייב מסוכן יותר, במיוחד מפני שרבים מאד בימין מסתייגים מאלימות כלפי השמאל, בעוד שאצל הערבים האלימות היא ברירת מחדל. כפי שכתבתי אני לא נגד פשרות. אני רק חושב שגם לפייסנות יש מחיר וצריך לתערף אותה ע''פ התנהגות הצד השני. הפשרנות כלפי הערבים מתבטאת לרוב ברצון להתנתקות. אתה אולי לא זוכר, אבל כתבתי בעבר על הבעייתיות של פתרון החלוקה (מירון בנבנישתי). עם הימין אני מתקשה עוד יותר לראות התנתקות מעשית וכל ויתור שנעשה שם הוא נשאר בתוכנו. ויתרנו לכמה תלמידי חכמים ועכשיו אנו תקועים עם השטות של גיוס החרדים. ויתרנו על אוטובוסים בשבת ועכשיו יש לנו רכבת שלא נוסעת בשבת. אם נוותר בנושא ההתנהגות בתחב''צ, בקרוב לא נוכל להשתמש בה בכלל. גם בעניין החולשה אתה מערבב מין בשאינו מינו. לדעתי, אני כותב מזמן שעלינו ללמוד להתנהג כמו מיעוט. במקום להשקיע כל כך הרבה מאמץ בלגרום לאוייב לנסות לעשות מה שאנו רוצים,אנו צריכים להתמקד בסרבנות ובאי שיתוף פעולה כאשר מנסים לכפות עלינו דברים בניגוד לרצוננו. המדינה שתיתן כספים למי שהיא רוצה. אנו פשוט לא רוצים לממן זאת מכיסינו. אם לממשלה כל כך חשובות תפילות האברכים, שיקנו פחות טנקים ומטוסים וימממנו זאת משם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''עלינו ללמוד להתנהג כמו מיעוט'' - לזה אני מסכים. סקטור משלמי המסים זכאי לייצוג הולם בקואליציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הסיוע האווירי. אבל תשובתו של שוקי מוכיחה כמה מצומצם המקום לגישה שכלתנית לסכסוכים. הגישה שיש פחות מקום לפשרות עם מי שמאיים לפגוע באורח החיים שלנו מאשר עם מי שמאיים לרצוח אותנו היא ליברלית בעליל, בעוד שהגישה השמרנית היא הפוכה כמובן- ''הקם להרגך'' מול הפלסטינים ו''אחים אנחנו'' מול החילונים. ההשתייכות לאותו עם משחקת תפקיד גדול אצל השמרנים וקטן אצל הליברלים שרואים בכל אדם שווה ערך. יפי הנפש גם מרגישים אחריות למצוקתם של הפלסטינים וכמובן לא לזו של המתנחלים והחרדים (כאשר האחרונים באופוזיציה). מבחינת הליברלים מאבק מול החרדים הוא מול אנשים שבחרו באורח חיים מסויים, ומול הפלסטינים הוא מול אנשים שאורח החיים שלהם במידה רבה נכפה עליהם. ר''ל סכסוך הוא עניין רגשי ויצרי, לכן פיוס לא יגיע ממקום שכלתני. משם יכולה להגיע רק שביתת נשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי במה אני פחות פייסן ממך? השכ"ג קצת עשה ממני ומאלוקארד דייסה אחת. כתבתי שאני לא נגד פשרות ולא נגד פייסנות כלפי אוייב גדול וקטן כאחד. אני לא כל כך מופתע מהתפרצות האמוציות במחאות. ידעתי שמעיינות הרעל הללו קיימים. הרפורמה המשפטית, רק אפשרה להם להתפרץ. אני לא רואה טעם בצביעות ובפייסנות של "אנשים אחים אנחנו". אני מכיר את הפרוצדורה של השונאים האלו: אנשים אחים אנחנו ולכן אתם חייבים להסכים איתנו ולהשתתף איתנו בכל מה שאנו רוצים. כאשר יש לך אח שעסוק באופן אובססיבי במה שעשית לו ומה לקחת לו ומה לא נתת לו, רציונלית אתה מנסה להתנתק ממנו ולא לתקן אותו. לא כולנו מגישים את לחי השנייה. אריק מזכיר לי את הרב מנחם פרומן מתקוע ז"ל שניסה לקדם את השלום בין אנשים אדוקים בדתם. אני לא ראיתי שם התלהבות גדולה. לא אצל היהודים ולא אצל המוסלמים. די כבר עם הרגשי ודי עם "מן הבטן". השלום יגיע מן האמונה והנפש, אבל הוא חייב לעבור דרך מסננת הרציו. זה מותר האדם מן הבהמה. יש לנו שכל. כדאי שנשתדל להשתמש בו, גם אם אנו יודעים שלא תמיד הרציו מולך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש קש. הרכבת לעצמך בראש דמות טיפוסית של שמאלני תל אביבי מצוי ואתה מדבר אולי עם איזה לנדוור שיש לך בראש ולא אם משהו שאמרתי פה. אני חושב שפספסת פעמיים (לא רק עם שוקי שמאל). על המפה הפוליטית, בהקשר המדיני, אני נמצא אי שם במרכז ואולי קצת ימינה מכך. בפתרון שתי המדינות האמנתי (עם ספקות גם אז) במאה שעברה, אבל אני לא רואה איך הוא ריאלי במאה ה-21 (אלא אם משהו מאוד מהותי ישתנה שאני לא מסוגל לדמיין אותו עכשיו). אם היתה בישראל חיה כזאת מפלגה ליברלית (אבל שבאמת מתכוונת לכך), מתנגדת למשיחיות הדתית של הזרם המתנחבל, אבל שתומכת במדיניות צבאית-ביטחונית חסרת פשרות עם הטירור הפלסטיני-פשיסטי הממוסד, זאת היתה מפלגה שהייתי מצביע לה (אבל אין חיה כזאת). למשל - אני בדעה שהנסיגה מעזה היתה חטא הן כלפי המפונים והן כלפי תושבי עזה, אבל זה רק למשל. גם למדיניות המבחילה של סלחנות, משא ומתן ודיבור עם הנהגת החמאס (שיש בכל הממשלות כולל אלו של ביבי, לפיד וגנץ) אני התנגדתי ומתנגד. לדעתי הויתורים שהציבור החילוני בישראל עושה לציבור הדתי הם *הבעיה* ולא הפתרון. הויתורים הללו הם תולדה של: 1) רגשי נחיתות של הציבור החילוני (כי חלקו במודע ושלא במודע מאמין בשטות הזאת שאריק מאמין בה שאי אפשר להפריד את הלאום היהודי מהדת היהודית - דבר שאפשר להסיק ממנו בצעד טריביאלי אחד שהאתאיסט הוא פחות יהודי/ישראלי מהאדם המאמין). 2) קרב הימין/שמאל בישראל בו שניים רבים ושלישי לוקח בו הציבור הדתי ניצל את הסכסוך בנושא המדיני ותמיד קיבל יותר כוח פוליטי מגודלו באוכלוסיה / ממספר המנדטים שהיה לו. 3) אי המאבק של הציבור החילוני בשעטנז המתועב של הדת ומוסדות המדינה בנימוקי ״אנחנו לא מאמינים, אבל צריך לכבד״. דבר שהכניס שתי מערכות חוקים ותפיסות עולם שאי אפשר ואסור לקיים ביחד, למוסדות שאמורים לעבוד כמוסדות חילוניים לחלוטין במדינה דמוקרטית מודרנית. דבר שעזר לשחוק את האמון במערכת החוק, לסחף *אידיאולוגי* בקרב הימין (שבעבר האמין במוסדות המדינה החילוניים) עד אל הסלידה ממדינת ישראל (ובגידה בה) וצמיחת חלום (בלתי מוצהר) למדינת הלכה/יהודה שאנו רואים את הקמתה בימים אלו ממש. הציבור החילוני בישראל לא חלש מספרית. הוא חלש אידיאולוגית ולא ממש אכפת לו מהדברים שראוי שיהיה לו אכפת מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם שלוש הנקודות שלך, אבל לא עם המסקנה. מכל מקום, גם אתה וגם שוקי טוענים שאני מעוות את דבריכם כך שכנראה לא ירדתי לעומק העניין. סורפרייז רבתי! בסדר. אוטובוסים ורכבות כבדות וקלות ימשיכו לא לנסוע בשבת אבל אנחנו, לוחמי חרות עזי נפש, נזקוף ראשינו בגאווה כי לא ויתרנו על זכותן של בנות ישראל לעלות עם חולצות בטן לאוטובוס מלא חרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שפשוט צמצמת אותנו למפגין המחאה הטיפוסי וההתאמה לא היתה כל כך טובה. שתי הערות בהקשר לדעתי. א. אני לא התנגדתי ולא מתנגד לשיחות הגישוש בבית הנשיא. אני כן מתנגד לשיתוף פעולה עם כל מיני הצגות עקרות וצבועות של "אנשים אחים אנחנו". פשרה זה תכלית, לא הצגה. אני חושב גם שמותר לוותר על הידברות עם אנשים כמו יריב לוין ושמחה רוטמן. מותר בהחלט להגיע למסקנה שאין עם מי ואין על מה לדבר איתם. ב. אני חושב שלגיטימי להתקין תקנה שאסור לעלות לתחב"צ עם בגד ים, כפי שבבתי מלון אוסרים על אנשים להכנס עם בגדי ים לחדר אוכל. אני חושב שאתה מפספס משהו. אם מישהו שוכר אוטובוס להסעה לבי"ס חרדי או לטיול לקברי צדיקים, אני לא חושב שמישהו מתערב להם בסדרי הישיבה. הבעיה שחרדים עולים על קווי תחב"צ וברגע שהם הופכים לרוב שם, הם מתחילים לעשות סדר ולחלק הוראות לנוסעים האחרים. מותר להתיחס לתופעה הזו בחוסר סובלנות. בא להם להפוך אוטובוסים לבתי כנסת? שיעברו קודם דרך הכנסת ובתי המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אי מסכים שאין על מה לדבר עם רוטמן ולוין, במיוחד מאחר שלוין, גם אם השתכנע לא נותן לזה לבלבל אותו. ב. לכן הצעתי שההפרדה תחול רק בקוים שבד"כ יש בהם רוב חרדי. אני לא חושב שקשה מדי לאפיין אותם, ואם כי ייתכן שפה ושם יהיו ויכוחים לאיזו קטגוריה משתייך קו מסויים, לכל הפחות הבעיה תצטמצם בהרבה, ותעבור לליגה של הויכוחים על סגירת רחוב זה או אחר בשבתות. משום מה החלק השני של העיסקה, דהיינו תחב"צ בשבת באזורים חילוניים לא נראית לך ולהלוקרד שווה את המחיר, וזאת מסיבות עקרוניות שאני מסכים איתן אבל חושב שזמנן עבר. רק גנץ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ה"רק גנץ" אתה חייב להסביר לי. אתה באמת חושב שהוא ה"משה רבנו" שלנו? ההומור שלי אפפעם לא היה מי יודע כמה. גם לפיד צבר מנדטים במשך תקופה, ע"י זה ששמר על פרופיל נמוך. זה לא ערובה לכריזמה. נכון שגנץ מושך קולות מן הימין הישן. אבל אני מציע להיות זהירים וחשדנים עם סקרים. בימין ישנה אסכולה של חסידים המדווחים לסוקרים שהם הולכים להצביע מרץ ואז מצפים לצהול בערב הבחירות "שוב עבדנו עליכם, אשכנזיפטים סמולנים שכמוכם". נכון, שסוקרים פיתחו כל מיני שיטות לקזז הטיות כאלו, אבל א. אני מניח שרוב הסקרים בתקשורת הם חפיפים. ב. את העובדה שהשקרנים האלו הופכים את הסקרים לכלי פחות אמין, אי אפשר לקזז. אתה מפספס משהו בעניין התחב"צ. ואני חוזר על כך שנית. אין באמת בעית חרדים בתחב"צ שצריך לפתור. לחלק גדול מן החרדים אין שום בעיה עם תחבורה מעורבת בדיוק כמו חובשי כיפות אחרים. בדיוק כמו שחמץ בפסח בבתי חולים זה לא בעייה אקוטית. כפי שאמרתי, החרדים יכולים לארגן הסעות פרטיות לבתי"ס שלהם בדיוק כמו הסעות למקומות עבודה ושם הם יכולים לקבוע סדרים כרצונם. העניין הוא שהם משתלטים דמוגרפית על קווי תחב"צ ציבוריים ומנסים לטרלל ולכפות את רצון הקיצוניים על המיעוטים השבויים שלהם. ונדגיש שוב, לא מדובר בחוקי משחק. הרוב הדמוקרטי רשאי בהחלט לכפות הפרדה באוטובוסים. רצונכם בכך? עברו דרך הכנסת ובתי המשפט, בפרוצדורה שאתם מכירים היטב. אל תחוקקו בבתי נבחרים אד הוק על האוטובוס. התשובה צריכה להיות חדה וברורה: לא נאה לך לשבת ליד מישהו, קום ותעמוד או קח מונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''רק גנץ'' היה אלוזיה לאותם עקרונות נכונים לשעתם שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה דווקא חולצות בטן? אולי תחב"צ בשבת תלוייה בעניין החמץ בבתי חולים? אולי היא תלויה בעבודות של מע"צ בשבת? לדעתי אף אחד מהנושאים האלו לא באמת קשור - בפרט הנושא איך נשים לבושות בזמן תנועה (מה שמזכיר לי שהרס"ר היה שופט חיילים על העבירה "נע ללא כומתה". וכמובן שהעתודאי התורן אמר שאם תופסים אותך עליך לקפוא במקום ואז אי אפשר לשפוט אותך). באופן מעשי, יש כל מיני פתרונות מקומיים ואד הוקים לתחב"צ בשבת. אם רוצים שהחרדים יחיו עם זה, צריך לעבוד על פתרון הלכתי במקום על קח ותן. כלומר מה יהיה סביר מבחינה הלכתית. אולי הנהג יהיה גוי. אולי על הרכבת יהיה שלט "מעלית שבת" והיא תיסע ממש לאט. אולי הרכבת לא תעצור בבני ברק. אולי יהיו רכבות בשריות לשבת ורכבות חלביות ליום חו"ל. באמת שאין גבול ליצירתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצירתיות היא דבר משובח בהחלט, ואם בעקבותיה תצליח לשכנע את הרשויות לאפשר נסיעה בשבת בלי להציע תמורה אתמוך בך עד טיפת ד̶מ̶י̶ דמך האחרונה. מי יודע, אולי בעקבות הקונסרבטיביים בארה"ב לפחות רכבות ואוטובוסים חשמליים יזכו להכשר. כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני פספסתי שהנושא שלך הוא תחב''צ בשבת. לדעתי, כבר בדמוגרפיה הנוכחית לדעתי אין לכך סיכוי. התחב''צ בשבת בחיפה מחזיקה בקושי ואני כלל לא בטוח שהיא רווחית. צריך גם להדגיש שעניין התחב''צ בשבת זה בדיוק סוג הדברים שצריך להחליט עליו בהחלטת רוב. השבתת התחב''צ בשבת היא אולי מנוגדת לרצון הרוב אבל אינה בלתי דמוקרטית. כל פשרה מסוג אלו שאתה מציע לא תחזיק מעמד. אתה תסכים לקווי נסיעה חרדיים וחרדים ומסורתיים יציתו את תחנות הרכבת שתסע בשבת. בסוף היא לא תסע. בעניין זה צריך לסמוך על כוחות השוק. אם הרכבת הקלה לא תהיה רווחית בלי נסיעה בשבת, לא תהיה רכבת בכלל או לכל הפחות התנאים בה יהיו כל כך לא נוחים שאפאחד לא ירצה לנסוע בה גם בימי החול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחבורה ציבורית אינה רווחית ככלל. נסעתי בחיפה לא מזמן בשישי בערב והיה עמוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שההיתר כיום לתחבצ שבת בחיפה 1 מגיע מכח שעת חירום שאין להשבית תחבורה ציבורית לבתי חולים. חושב שתהיה לחברה החרדית השפויה והמודרנית ואפילו השמרנית לבלוע את גלולת נסיעת הרכבת בשבת באופן שיהיה מוגדר כנסיעה לשעת חירום. ומכאן שאלתי, תחבורה ציבורית אמורה לתת שירות לציבור ורווחיותה הוא נושא שלא בהכרח קשור לשוק תן וקח, אלא על שוק של קח וקח כי אלו משאבי ציבור. 1 אולי גם בכל הארץ. אני אבדוק זאת בעיון בהמשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי לא התחב''צ היחידה, יש כל מיני התאגדויות פרטיות - למשל ''נוע תנוע''. אני יכול לדמיין את חברת ''רכבת קלה'' ביום חו''ל ואת חברת ''רכבת חלה'' שפעילה בשבת - והיא חברה שונה לגמרי שכמובן מפעילה את אותן רכבות וציוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. כל השבוע הרכבת תסע תחת המותד 'דנקל' ומכניסת השבת והחג ועד צאתה לשיטת רבנו תם לחומרה, הבעלות והניהול עוברת לחברת 'אויי טאטא, בית חולים מהר' עם דיווידנדים נאים לעסקנים המסורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אופציה : חברת נוע תנוע בעמ כל השבוע ובשבת חברת שלא יפסיקו לנו אס הסיבוב של הכדור בעמ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שזה היה (או עדיין?) הטריק של אל-על. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו לא עברו 40 שנה. פרוטוקול בנושא הישיבה המאתיים-שישים-ושתיים של הכנסת העשירית, יום רביעי, ט"ו בטבת התשמ"ד (21 בדצמבר 1983) ירושלים, הכנסת, שעה 01:11 - איסור הפעלת תחבורה צבורית לפני צאת השבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהתחב"צ בחיפה בשבת כושל לא בגלל שאינהרנטית אין ביקוש לתחב"צ בשבת, אלא בגלל מסלולים אומללים - תגובה 749423. קווי הלילה דווקא עובדים יפה, ובפעם האחת שיצא לי לנסות קו שבת בגוש דן בשישי בלילה הוא היה לא מאוד מלא אבל רחוק מריק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״הטיעונים הכלכליים״ לאי הפעלה של תחב״צ בשבת בישראל נשמעים לי מופרכים אפילו יותר מהטיעונים מהסוגים האחרים. אני לא בטוח שזה בכלל נכון1 שיש יותר הגיון כלכלי בלהשאיר אוטובוס ריק בחניון מאשר להפעיל את הקו, גם במקרה שזה נעשה בתפוסה מאוד חלקית/מצומצמת. זאת שאלה כלכלית נטו של עלויות תפעול, דלק, שכר לנהגים והרגלת אוכלוסיה שאפשר להשתמש בתחב״צ בשבת (מה שעלול לגרום לאוכלוסיה להשתמש בתחב״צ גם בשאר השבוע ולכן החישוב של עלות/תועלת נהיה יותר מורכב מדגימת כמה אנשים יש באוטובוס בזמן מסוים). אבל למה בכלל אנחנו אלה שדואגים לרווחה הכלכלית של חברות כלכליות שמעסיקות אנשי מקצוע שזה בדיוק תפקידם לבצע את החישובים של עלות / תועלת של הפעלת כל קו ובאיזו תדירות? אם זה לא יהיה רווחי לקיים קו בתדירות מסוימת, אפשר לסמוך על אנשי המקצוע שימליצו על שינויי התדירות כך שזה כן יהיה רווחי. אם זה אומר שתהיה תדירות נמוכה יותר ביום כזה או אחר, זה מה שיהיה. הניסיון מלמד מהעולם שחברות כלכליות מפעילות קוים (בתדירות זו או אחרת) בסופי שבוע. אין שום סיבה רציונלית (לפחות כזאת שאני מצליח לחשוב עליה) להאמין לאלו שטוענים שדווקא בישראל זה עלול להיות לא כלכלי. האוכלוסיה פה לא כזאת מיוחדת. למה השאלה הזאת צריכה להיות משהו שאנחנו או הפוליטיקאים שלנו בכלל מתעסקים בו? ________ 1 האמת שזה נראה לי לא נכון בסבירות גבוהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסתער על דלת פתוחה. גם אם יש טיעונים כלכליים, הם לא כל כך משמעותיים. קווי תחבורה זה משהו שמאד רגיש ל''איך''. קח אמצעי תחבורה עם פוטנציאל אדיר, ארגן אותו באופן כושל והוא יהפוך למכונת הפסדים ולהיפך. הדיון הוא על עד כמה הציבור דורש את זה וזה דבר שמאוד מעניין את הפוליטיקאים. נדמה לי שאנו כאן באייל לא חסידים גדולים של חכמת ההמונים. את השיקולים הכלכליים כמו שאמרת צריכים לעשות הרשויות והמפעילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. עם זה אני די מסכים - הציבור לא ממש מתעקש ולא ממש דורש. אבל זאת בעיה כללית ולא משהו מיוחד לנושא תחב״צ בשבת. זאת כבר בעיה כללית בחוסר של תרבות דמוקרטית בריאה בה הציבור לא חושב שאפשר לדרוש דברים מממשלה הנבחרת, אחרי שהיא כבר קמה. מישהו פה הכניס לגולגולת של הציבור שהמשחק הדמוקרטי שהוא משתתף בו מתחיל ונגמר בפתק בקלפי. הציבור לא ממש דורש ולא ממש מעורב בשום דבר ספציפי בפוליטיקה הישראלית (ובכך תנועת המחאה היא אנומליה / שינוי מעניין של השנים האחרונות שיהיה מעניין לאן ואם יתפתח). זורקים פתק לפח האשפה שהוא הקלפי, על פי השיוך השבטי ומשאירים לכנסת להתנהל כרצונה עד הבחירות הבאות. לבוא וללחוץ על ממשלה נבחרת קיבל פה אות קין של ״ניסיון להפיל ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי״. אוי יוי יוי. לא יעלה על הדעת. סנטימנט מאוד מוזר שמדגים עד כמה חיוורת התרבות הדמוקרטית בישראל בקרב קבוצה לא קטנה של הציבור. אגב - מעבר למעורבות פוליטית בין בחירות לבחירות, במדינות דמוקרטיות רבות ההצבעה הדמוקרטית יכולה ממש להשפיע על תוכן או קידום של הצעות חוק קונקרטיות. מצביעים ממלאים ממש טפסים עם שאלות קונקרטיות לבוחר. אם היה דבר כזה בישראל, תחב״צ בשבת זה משהו שהיה עובר פה מזמן והיתה נראות לכך שהציבור באמת דורש זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה מובן מאליו, ונראה לי שרמזת לזה, אבל הרווח מתחבורה ציבורית בשבת הוא לא רק ההכנסות ממכירת כרטיסים, אלא גם הרווח שאזרחים שחיים ועובדים בסביבה עירונית פתורים מהחזקת רכב (ואזרחים שחיים בפרברים יכולים להחזיק רכב אחד למשפחה), מה שמעלה את ההכנסה הפנויה שלהם (=יותר הכנסה ממיסים), משפר את הבריאות שלהם (פחות הוצאות על בריאות), ומוריד את עלות הנדל"ן (פחות שטח לחניה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי, השינוי המרכזי שמגמד את האחרים זה הורדת הצורך ברכב פרטי (ראשון או שני) למאות אלפי משפחות שנזקקות לו בסופי השבוע. כל הכוונונים מסדר שלישי של יעילות הפעלת הרכבת הם לא הענין כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
+1. אבל גם ההנחה שהפעלת הרכבת בשבת תהיה לא רווחית נראית לי מופרכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אני זוכר שקראתי בעוד מקום שפריסת הקוים והתדירות לא מעודכנת. גם המטרונית עוקבת אחרי קוים ישנים. יש קוים מאד דלילים ויש שכונות מגורים יותר חדשות שם אין מספיק קוים, המטרונית לא מגיעה והקוים שישנם עמוסים. בכל מקרה התדירות בשבת היא 2/3 מיום חול. אני חושב שחילונים צריכים לדעת שתחב"צ בשבת היא לא דרישה ממש חזקה של הציבור הכללי. מרץ והעבודה ניסו לעשות אלקטורט מן העניין הזה ולא בהצלחה גדולה. זה לא אומר שלציבור לא מגיעה תחב"צ בשבת. זה רק אומר משהו לגבי מאזן הכוחות במחלוקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען טענות עם נפנופי ידיים באוויר, אבל לא ברור (לי) על בסיס מה ועל בסיס אלו מספרים אתה טוען אותן. סקרים מהשנים האחרונות מראים שלא רק שיש רוב בקרב הציבור הישראלי לתמיכה בהפעלת תחב״צ בשבת, הרוב הזה הוא מרשים והוא על סף הגדרת קונצנזוס (ספציפי בנושא זה). באיזה נושא בפוליטיקה הישראלית אפשר למצוא הסכמה בין חילוניים, מסורתיים, ערבים ואפילו אחוז מהיהודים הדתיים שמגיע לכשני שליש עד שלושה רבעים מהאוכלוסיה? https://www.israelhayom.co.il/business/article/130060... זה לגבי המספרים של העמדה האידיאולוגית. נשאר לדבר על ביקושים / כדאיות כלכלית ועל הקונסטלציה הפוליטת שתאפשר את המהלך החקיקתי. פה כבר אין לנו נתונים או מספרים להאחז בהם לחיוב או לשלילת הרעיון כי מי יודע מה צפונות העתיד. רק אלוהים, מפלצות ספגטי ושכ״גים יכולים לנבא בהצלחה מה צפוי לנו בעתיד.https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100144... לגבי שאלות של הצע וביקוש - אין לך שום נתון בנושא ולא יכול להיות לך כזה. אין לך שמץ של מושג ואני לא מבין למה אתה מתימר שאתה יודע מה יהיה הביקוש ברגע שהדבר יהיה מותר. יאפשרו לחברות שפועלות על בסיס רצון לגרוף רווחים, נחיה ונראה. יהיה מותר אבל לא יהיה רווחי? אז יצמצמו פעילות תחב״צ בשבת וכולם יהיו מרוצים. חברת תחב״צ שרוצה לגרוף רווח ומחליטה החלטות כלכליות על בסיס שיקולים כלכליים לא תפעיל קוים בשבת בגלל פרנציפ. לגבי עניין עד כמה זה פרגמטי / ריאלי פוליטית: על פי המפה הפוליטית היום זה ריאלי יותר מאי פעם. זה סתם תלוי קואליציה / קונסטלציה פוליטית תלוית זמן. תסריטים בהם קמה קואליציה ללא חרדים היא תסריט אפשרי בשנים הקרובות יותר משהוא היה אי פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל. אין שום חסם מהותי/עקרוני שמונע את אישור התחב״צ בשבת בישראל. מנדט לפה או מנדט לשם, ביבי לפה או ביבי לשם וכל משחקי הכוחות בנושא זה עלול להשתנות מקצה לקצה. זאת כמובן בהנחה שנגיע לבחירות דמוקרטיות ושהסיפור של הדמוקרטיה הישראלית לא יגמר בקדנציה הזאת. בעניין זה המושבעים עדיין בדיונים והעתיד עדיין לא ברור.אבל זה לא משהו ספציפי לנושא התחב״צ. כנאמר בדברי שליחות קטלנית 2 אשר נחרטו עם סכין בשולחן עץ: No fate. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרדים כנראה צדיקים גמורים, כי מלאכתם נעשית ע"י אחרים. מי צריך להצית תחנות אם הפחד שמא זה יקרה מספיק? וכוחות השוק לא פועלים כשהרכבת הקלה אינה בבעלות פרטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוחות השוק נדרשים לסיוע גם במקרה של חברות אוטובוסים פרטיות, שמצליחות להרוויח מהסעות בתחבורה ציבורית רק בזכות סבסוד (טפו!) מהמדינה (טפו!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באם הרכבת עוברת ליד בית חולים, או מרפאה או כל מקום שמציל חיי אדם, הרי שלכולי עלמה יש היתר הלכתי שהרכבת תסע בשבת. מה בין לנסוע לבית החולים ברכב לבין לנסוע לבית החולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למותר לציין שהנסיעה ברכבת בשבת היא חינם אין כסף, אין פקחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילינסון ואיכילוב אמורים, אם כך, לפתור לפחות את עניין הדנקל. הגב' רגב יודעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להסביר לה שיש אנשים שמפחדים לנסוע באמבולנס לבית החולים ואין להם רכב פרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקו האדום בירושלים לא עובר דרך שכונות חרדיות והוא עובר/יעבור בין הדסה הר הצופים בצפון עובר דרך כביש 1 הפנימי ומשם לרחוב יפו - צמוד למיון ביקור חולים, בהמשך לטרם ומרמים למינהם הפזורים, עבור לגשר המיתרים על ציר הרצל לבית החולים שערי צדק ומשם היישר אל בית החולים הדסה עין כרם. קו בתי החולים. גם הוא יוכשר ובמיוחד לאור העובדה שהוא גם משרת כ300,000 לא יהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה צריך היתר הילכתי שהרכבת תסע בשבת? אמא של הרכבת יהודיה? (אם יורשה אשמח ל2 תשובות, קומית ורצינית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כמו שאומר השיר של הרבנית ביונסה, אם אתה אוהב את זה - שים על זה היתר הלכתי 2. כאמצעי לשכנע את המפלגות החרדיות להסכים1 לרכבת בשבת 1 אולי להסכים היא מילה חזקה מידי. לא לעשות לנו בעיות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה פדיחה.. השיר הוא כזה: אם אתה רוצה את זה, שים על זה היתר הלכתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יהודיה כשרה למהדרין ואפילו קלה, לא כמו אחותה העגלה 1. 2. מן הדין והלכה בוודאי שלא. אנחנו עוסקים כאן בתחום התדמיתי של נראות חילול השבת בפרהסיה לשיטת החרדים וחלק רחב של דתיים (אני מתאר לעצמי שיש פילוחים סטטיסטים בעניין). בהנחה וישנה הבנה שהרכבת הקלה לפחות בקו מסוים מרכזי שנע על צירים של בתי חולים ובכך היא למעשה גם מצילת חיים שכן היא נותנת גם לשירותי הבטחון לנוע בצירים שלה הן בשבת והן בחול וגם בעצם מאפשרת לאנשים להתפנות עצמאית לבתי החולים ושירותי הרפואה דרך הרכבת. גם אלוני המנוחה אמרה בדיון בעניין ב-1983 ; '....יש לפנינו בעיה כיצד להבטיח שבמקומות יישוב מנותקים אנשים יוכלו להגיע ממקום למקום, שיוכלו להגיע לבתי-חולים. זו זכות מוקנית להם. היא מוקנית להם מאז יש כבישים ויש אוטובוסים, לא מאז קום המדינה. בכל אחד מהמקומות האלה קיימת זכות מוקנית משעה שנסלל שם כביש ויש אוטובוסים. לא היה מצב שלא היתה שם נסיעה בשבת...אם נצרף את הנימוקים של חבר הכנסת גולדשטיין ושל רענן נעים על הסכנה הנוראה הנשקפת לטרמפיסטים - חיילות, חיילים, ילדים, נוער, צופים, מטיילים - אין לכנסת דרך אחרת, אלא אם כן היא משתמטת מתפקידה האמיתי להבטיח שירות לציבור - אלא להעביר נושא זה לדיון בוועדה.' תמיד אפשר לטעון, אנחנו רוצים תחבורה ציבורית בשבת ובית דין לא יעזור לכם, זאת גם אופציה. לא יודע כמה היא ריאלית ואפשרית, אז אתה מבין שאני מנסה להיות גם קצת יעיל וזאת מעבר להצעות הייעול שאני מפציץ כאן את האתר. אני חושב שציר חירום, זה אחלה תירוץ לשחק רגשי על החרדים, שהם אחראים ישירות (זה עבד מצוין בקורונה, הם עדיין בטראומות מאז) למקרי המוות בגלל אנשים שלא נסעו לבית חולים, וקדושת החיים וכו'. -------------- 1 לפי ראובן סיוון, ב-1892 הושלמה הנחת פסי הרכבת מיפו לירושלים, והיה צורך להניח תשתית למילים טכניות עבריות, והתחילו להגות שמות של 'לוקומוטיף', 'מטילי הברזלים', עגלות, קיטור ובסוף הרי"מ פינס הציע ללכת למקור התלמודי שעוסק במקצועות החמרים והגמלים ומכאן שחמרת וגמלת ובהמשך מרן בן יהודה פסק כי רכבת היא מילה עברית כשרה למהדרין מן המדרין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מובטח, אבל המאבק על כך שאוטובוסים ורכבות כבדות וקלות יסעו בשבת הוא מאבק לגמרי במסגרת האפשרי. הטענה שהמאבק הזה יכשל *בגלל* שלא ויתרנו על זכותן של בנות ישראל לעלות עם חולצות בטן לאוטובוס מלא חרדים נשמעת לי כמו טענה שמנוגדת לאיך שהעולם ומאבקי הכוח שבו עובדים. ויתור על זכותן של בנות ישראל לעלות עם חולצות בטן לאוטובוס מלא חרדים ירחיק את היום בו תחבורה ציבורית תפעל בתל אביב ולא תקרב אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם נבואות הזעם לגבי אירניזציה של ישראל אני דווקא מסכים ואתה מתפרץ לדלת פתוחה אם זה מה שאתה מנסה לשכנע אותי שכנראה יתרחש פה. אני פשוט לא חושב כמוך שמדיניות פייסנית / של פשרה היא תמיד הדרך הסבירה/ההגיונית/הפרגמטית ביותר לפתור סכסוכים ומאבקי כוח אנושיים. אתה כנראה מתבלבל עם מישהו אחר שיצא לך לדבר איתו על הנושא הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא כולם רוצים שנזרק לים. להיזרק לבריכה עם מצופים, זאת גם אופציה - |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |