|
||||
|
||||
לא הבנתי במה אני פחות פייסן ממך? השכ"ג קצת עשה ממני ומאלוקארד דייסה אחת. כתבתי שאני לא נגד פשרות ולא נגד פייסנות כלפי אוייב גדול וקטן כאחד. אני לא כל כך מופתע מהתפרצות האמוציות במחאות. ידעתי שמעיינות הרעל הללו קיימים. הרפורמה המשפטית, רק אפשרה להם להתפרץ. אני לא רואה טעם בצביעות ובפייסנות של "אנשים אחים אנחנו". אני מכיר את הפרוצדורה של השונאים האלו: אנשים אחים אנחנו ולכן אתם חייבים להסכים איתנו ולהשתתף איתנו בכל מה שאנו רוצים. כאשר יש לך אח שעסוק באופן אובססיבי במה שעשית לו ומה לקחת לו ומה לא נתת לו, רציונלית אתה מנסה להתנתק ממנו ולא לתקן אותו. לא כולנו מגישים את לחי השנייה. אריק מזכיר לי את הרב מנחם פרומן מתקוע ז"ל שניסה לקדם את השלום בין אנשים אדוקים בדתם. אני לא ראיתי שם התלהבות גדולה. לא אצל היהודים ולא אצל המוסלמים. די כבר עם הרגשי ודי עם "מן הבטן". השלום יגיע מן האמונה והנפש, אבל הוא חייב לעבור דרך מסננת הרציו. זה מותר האדם מן הבהמה. יש לנו שכל. כדאי שנשתדל להשתמש בו, גם אם אנו יודעים שלא תמיד הרציו מולך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |