|
||||
|
||||
לא. אבל חוששני שאתה מתכוון בעצם לשאול אם הם מבינים אותו טוב *ממך*. הנקודה היא שהם מבינים אותו טוב מספיק, ויש בו די רכיבים אוניברסליים ("היעדר איזון בין הרשויות יתן כח בלתי מבוקר בידי הממשלה, שיזמין ניצול לרעה ושחיתות ויהיה הרסני ליחסי הגומלין הבריאים בין מוסדות הליבה של המדינה. ההיסטוריה מראה כי מצב זה מוביל לדיכוי חסרי הישע ופגיעה בזכויות אדם.") כדי לא להגיב על דבריהם באופן המזלזל הזה, שאינו אלא לשון מכובסת של "מה הם מבינים". אני די משוכנע שנשמע את האיש בעל רמת המשכל 180 אומר דברים דומים לגבי "אנשים טובים וידידים אמיתיים שהוטעו לחשוב...", והשומע יחליט לבד מי הם הנבלים האלה שהטעו את טובי המוחות של העם היהודי. אמסלם ("פחחח. אף זוכה פרס נובל ממוצא מרוקני לא חתם!, ולפינקר יש שעון רולקס") כבר ידאג לטפל בבוגדים האלה, אולי באמצעות "החוק לשמירה על כבוד האומה" שיעביר כי חייבים להפסיק את האנרכיה. |
|
||||
|
||||
לא, שאלתי עליך והתכוונתי לכך. אתה מודע לכך שאתה מבין טוב מהם, אז מה הרבותא במה שיכתבו? |
|
||||
|
||||
חצי מהזרים שחתמו על מכתבים יפריכו את השקרים של רוטמן על "באף מדינה בעולם אין זה וזה" ו"באמריקה או קנדה זה כבר קיים היום והם עדיין דמוקרטיות" הרבה יותר מהר מ-90% מהישראלים (אפילו מאלה שכן למדו לימודי ליבה וידעים קצת על שאר העולם). לא ברור לי בכלל מאיפה היוהרה הזו לומר שאתה או אנחנו מבינים בחוקה ומשפט בעולם יותר טוב מכל האנשים האלה? שלא לדבר על כלכלה או היסטוריה של מדינות אחרות שרובנו די בורים לגביהן. |
|
||||
|
||||
אפשר לחשוב ש״מה שקורה בישראל״ זה מדע טילים. ראיתם דיונים בכנסת או בועדות בכנסת בזמן האחרון? את הדקויות, האידאות, הדיונים העמוקים, הפילוסופיה, הרבדים בהלך המחשבה והניואנסים האידיאולוגים שיש שם, גם ילד שנוזל בגן משחקים (שמקלל והולך מכות עם ילד שנוזל אחר על בעלות על כמה גולות) יכול להבין. |
|
||||
|
||||
מדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט: אחמד טיבי עקץ: "איזה כיף שבוועדה הזו מתעמרים גם בח"כים יהודים, תענוג", וטלי גוטליב מהליכוד כעסה: "מה אתם צוחקים? מה מצחיק בזה שתומך טרור אומר דברים כאלה בכנסת?" לפחות אצלי, המודבעים כבר יצאו ופסקו שחה"כ גוטליב היא אידיוטית. אבל לפעמים דוקא ליצן החצר אומר את האמת: זה באמת לא מצחיק. |
|
||||
|
||||
סתם כדי להשוות, הנה איך שדיון (אחד מרבים) מהועדות באירלנד שדנו בהצעת החוק לרפורמה אצלהם בהרכב, סמכויות ותפקיד הועדה למינוי שופטים. תומכים ומתנגדים מדברים ומעלים טיעונים לכאן ולכאן: https://www.oireachtas.ie/en/debates/debate/joint_com... אפילו עקיצות יש שם (למשל: ״Fools rush in where angels fear to tread״), אבל הדיון מתנהל. דיון שמתנהל לאורך ***שנים*** לפני שהליך החקיקה מגיע לשלבי הסיום שלו. |
|
||||
|
||||
אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם: לא אמרתי שאני מבין טוב מהם, אלא שאינני חושב שהם מבינים טוב ממני. אין לי דרך לשכלל את מידת ההבנה והעניין של כל אחד מהם כדי שאוכל לענות, ומאחר ואין אפשרות למדוד את מידת ההבנה אלא בעמימות רבה, הייתי מנחש שאני והם בערך באותו אזור "הבנה", כשעל הבקיאות שלי בפרטים מפצה רמת המשכל שלהם. וכנראה הייתי צריך להיות פחות אניגמטי ולענות "אני לא יודע" אבל העצבים הם יועץ רע לכתיבת תגובות. ה"רבותא" היא שאולי חלקם מבינים את המצב פחות ממני (חלקם ודאי לפחות כמוני, וייתכן שיותר, אם לשפוט לפי שמות רבים שנראים כמו של ישראלים לשעבר), אבל הם לא דיברו על המצב הקיים - לא הייתי שואל אותם למי להצביע - אלא על המצב שמאיים להתרחש, והם הצביעו על מאפיינים אוניברסליים של מצב כזה. לכן התשובה (הלא ישירה) על השאלה שלך היא שאין לי ספק ש"הם" - כקבוצה - מבינים את המצב שיהיה בארץ לאחר השינוי המשטרי לפחות טוב כמוני וכמוך. את הפרוט ושאר הטיעונים כתבו לך אחרים בפתיל זה, ואני כבר מתחיל להרגיש לא נוח להצטרף להתגודדות מסביבך (בהערת אגב אני רוצה לציין שדב ואתה מפגינים עמוד שדרה מעורר כבוד כשאתם מתמידים לכתוב כאן). אגב, לתומי חשבתי שההכרזה הזאת תוזכר בראש החדשות. הצחקתי אותי; את מי מעניין מה יש למוחות המבריקים ביותר של העם היהודי בדורנו להגיד? כמה פרקי אבות הם למדו בכלל? |
|
||||
|
||||
טוב, אנחנו חלוקים. לדעתי אתה מבין את המצב טוב בהרבה מהמדענים האלה, וגם יכולת הניתוח שלך טובה יותר, פשוט מפני שהקדשת אלפי שעות לדיונים וויכוחים על הפוליטיקה בארץ בעוד שהם בזבזו את זמנם בקידום האנושות. אני מעריך שרובם הגדול ניזונים מתיבת תהודה וחתמו כעדר. המאפיינים האוניברסליים הם זניחים ביחס לכוחות שפועלים כאן בפועל. |
|
||||
|
||||
אני מניח שעדותי לא משנה לך הרבה, ובכל זאת: מהיכרותי עם האקדמיה המדעית באופן כללי, וחשוב יותר, עם לא מעט מהחותמים הקונקרטיים באופן ספציפי1 - סביר יותר שאני או אתה ניזונים מתיבת תהודה וחושבים כעדר מאשר הם2. וכמו ששכ"ג אמר, רבים מהשמות אכן זיהיתי כישראלים, או ככאלה עם קשרים משפחתיים והדוקים לישראל. 1 הכירות אנקדוטלית, מוגבלת, לא אישית - אבל חלקם אינם זרים גמורים. אני בטוח שיש עוד כותבים באייל שמכירים אותם במידה זו או אחרת. 2 לעומתיות ועצמאות-מחשבתית הן תכונות שכיחות בהרבה, להערכתי, בקרב אקדמאיים בתחומי המדעים מאשר בכל מקום (שפוי) אחר. וזו דווקא חרב פיפיות בעניינים כמו אלה. אבל הטענה (הרווחת) שמדובר בעדר שחוזר כמו תוכי אחרי דברים שהוא קרא בניו-יורק טיימס היא אבסורדית. |
|
||||
|
||||
1 עוד אנקדוטה: אחת החותמות היא בת דודה שלי. לצערי לא מצאתי שם שמות של כמה אנשים שאני מכיר ומאד קיויתי למצוא. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שכמות השעות שאדם מקדיש לדיונים וויכוחים על אותו נושא משפיעה על הסיכוי שלו למצוא את עצמו בתיבת תהודה1. רוב המקרים של תיבות תהודה שאני מכיר2 כוללות אנשים שמקדישים לנושא הרבה יותר שעות מאנשים שלא נמצאים בתיבת תהודה. איזה כוחות פועלים כאן בפועל? 1 באופן כללי, אין לי שמץ של מושג לגבי המקרה הספציפים הזה. 2 למשל: מרקסיסטים, ליברטאנים, מתנגדי חיסונים, המאמינים שכדור הארץ שטוח, מאמני QAnon, טבעוניים, אנשי החינוך הביתי, רוחניים, תומכי נתניהו, מתנגדי נתניהו, ... |
|
||||
|
||||
ועוד נקודת ייחוס חיצונית: האזרחים הבריטים מתחרטים עכשיו על הברקסיט: לא רק שלפי הסקרים הרוב חושבים שזו הייתה טעות בדיעבד, אלא שבכל מחוזות הבחירה בנפרד (פרט לאחד) יש רוב ברור למתחרטים. הברקיסט עבר במשאל-עם, כלומר המתחרטים הם אותם אנשים שתמכו במהלך ישירות, לא by proxy. וזה לא שהתרחש איזשהו אירוע בלתי צפוי בעקבות הברקסיט: מה שקרה זה בדיוק מה שכולם מחוץ לבריטניה (והרבה, אך מיעוט מהמצביעים, בתוך בריטניה) ידעו מראש שיקרה. סביר שאתותם בריטים שהצביעו בעד הברקסיט נשמעו בדיוק כמוך לפני המהלך. (והמהלך עליו מדובר בישראל דרסטי בהרבה מהמברקסיט). |
|
||||
|
||||
שאלה: האם כל ההתנגדויות וההפגנות ההמוניות ברחבי הארץ גורמות לך להרהר באפשרות שאולי בכל-זאת כדאי לחשוב שוב על הנושא, שמא התרופה גרועה מהמחלה, כאותן תרכובות כספית בהן היו משתמשים פעם, או שאתה איתן בדעתך שכל עיכוב עלול למסמס את מה שאתה חושב שהוא שינוי חיוני? האם לדעתך קיום ההצבעה מחר הוא צעד נכון? (גם דב מוזמן לענות, כמובן, בנוסף לכל אחד אחר) |
|
||||
|
||||
קריאה ראשונה היא קריאה ראשונה משום שמה. לבקש מהרשות המבצעת והמחוקקת לוותר על קריאתה הראשונה היא בקשה שמשמעותה היא השתקת הקואליציה. |
|
||||
|
||||
מישהו ביקש לוותר? ביקשו לדחות את תחילת ההצבעות - ההצעה הכי קיצונית היתה לעצור לחודשיים את התהליך שעוסק בהחלטה מהותית על שינוי שיטת המשטר - כדי שאפשר יהיה לנהל דיון ציבורי. מכל מקום, אני שואל אם חלה איזו תזוזה שהיא אצל המצדדים ב"רפורמה" (לשיטתם) כתוצאה ממה שקורה מסביב. אצל נתניהו, לדוגמא, דווקא חלה תזוזה שמתבטאת במינויו של איתמר הגענו-לפואד-ונגיע-לרבין בן-גביר לעמוד בראש כוח משימה לתפיסתם של מאיימים ברצח. לשם שינוי, מינוי הולם של מישהו שמבין את העניין מבפנים. סוף סוף מיארה וחיות יוכלו לישון בשקט בלי כל האבטחה מסביבן. |
|
||||
|
||||
1. כמו שפסק מיסטר וויט בשובר שורות - 'רק התחלנו, דבר לא יעצור את הרכבת הזאת'. אני חושב שזאת נקודת התחלה טובה כדי להבין את המצב הפוליטי. יש אפשרות החל ממחר בערב לקפוץ על הרכבת מאחד הגשרים ולנסות לשכנע את הקטר לבחור מסילות ראויות לנסיעה. מכל מקום הקפיצה היא על אחריות הקופץ, אין ביטוח נזקי גוף. 2. נשיא האליטות בכל הזמנים נשיאנו האהוב הרצוג - אומר שהכל פתיר בתוך כמה ימים. כולי ציפיה. |
|
||||
|
||||
1. חבל שאני אף פעם לא משתכנע מדברים שאתה כותב כי להשוות את מובילי הרפורמה הזאת ל - ״רק התחלנו, דבר לא יעצור את הרכבת הזאת״ של וולטר וויט זה הדבר הכי מעודד ואופטימי ששמעתי בזמן האחרון. וולטר וויט - הפטרון של כל הקלאסטר-פאקס באשר הם. איש קטן שמדבר קשוח. איש עם אובססיה לדבר אחד שרץ קדימה כאחוז דיבוק ומשחק באש שהוא לא מבין ומנסה לשחות במים עם כרישים הרבה יותר גדולים ממנו. אם האנלוגיה שלך מדויקת, כדאי בכלל לא להתקרב לרכבת הזאת או לנסות לשנות את מסלולה. לא לגעת בה עם מקל. הדבר האחרון שהאופוזיציה צריכה לעשות זה לקפוץ עליה בניסיון לשנות מסלול. הכי טוב להתרחק במקום ובזמן מהרכבת הזאת שכבר אי אפשר לעצור. |
|
||||
|
||||
התאכזבתי מ'בחזרה לעתיד 3'. |
|
||||
|
||||
עדכנתי את רוברט זמקיס וליבו נשבר. |
|
||||
|
||||
נתניהו: "אני רוצה לאכזב את אויבינו ולהרגיע את ידידינו, יש לנו גשר יציב ותוסס". |
|
||||
|
||||
לי קשה להבין משהו בוויכוח המתחולל לעינינו. מתנגדי הרפורמה "רק" מבקשים לדחות את תחילת ההצבעות, ומצדדי הרפורמה אומרים שאפשר יהיה להגיע להסכמות ברוח מתווה הנשיא, למשל. אני לא מבין לשם מה צריכה להיות הסכמה. כאשר רבין העביר את הסכמי אוסלו בתמיכת המרגל הבוגד עבריין הסמים וחברו אותם שיחד, האם הוא הציע להידבר ולהגיע להסכמה עם מתנגדי ההסכם? כאשר שרון הוליך את הבולדוזר שבתוכו ועקר גוש ישובים ועשרות אלפי מתיישבים ממקומם הוא הציע לדון על הסכמה? מה פתאום הסכמה? הקואליציה הנוכחית נצחה בבחירות אחרי שהציעה בדיוק את התכנית הזאת בקמפיין הבחירות. מה פתאום היא מבקשת הסכמה? לפי כללי המשחק הקיימים זכותה לעשות בדיוק את מה שהבטיחה לבוחר, והיא אינה צריכה להתפשר עם המתנגדים. מדובר בפירוש, לדעתי, בחיזוק הדמוקרטיה ולא בהחלשתה, ובכלל גם אם מדובר בהחלשת הדמוקרטיה כפי שמבינים אותה המתנגדים, בניגוד לאוסלו ולהתנתקות לא מדובר במעשה בלתי הפיך. יגיעו הבחירות הבאות, ואם הציבור יתחרט ויחשוב שנעשה משהו שהוא לא מעוניין בו, הוא יוכל שוב להחזיר את מה שהם קוראים לו "איזונים ובלמים" ואני קורא לו אוליגרכיה שבה אהרן ברק או יורשיו הם שליטי המדינה. |
|
||||
|
||||
אתה באמת לא רואה הבדל בין החלטה פוליטית בתוך כללי המשחק להחלטה לשנות את כללי המשחק? |
|
||||
|
||||
ההבדלים שאני רואה הם דווקא חומרת המעשים שהבאתי שנעשו על ידי השמאל בעבר, שאפשר להוסיף להם גם את ההסכם האחרון עם חיזבאללה שאפילו לא הובא לאישור הכנסת בגלל "מופקרות האופוזיציה". הרפורמה, הרי הוצגה בבהירות לבוחר טרם הבחירות. מדוע לא שמענו אז במהלך מערכת הבחירות אף מילה על כך שמדובר ב"שינוי כללי המשחק" (חוץ מאי אילו קשקושים על כך שמדובר בהפסקת משפט נתניהו), ולכן זה נורא ואיום? יכול להיות שבקרב המתנגדים יש רבים שהשתכנעו שמדובר בהחלשת הדמוקרטיה, אבל אני בטוח שאלה שהתחילו את מהלך המחאה, לא הרפורמה עניינה אותם אלא אי היכולת לקבל את תוצאות הבחירות והרצון לבטלן. |
|
||||
|
||||
אמרת1 שקשה לך להבין למה בויכוחים קודמים לא היתה קריאה להסכמה רחבה ועכשיו יש. הסברתי לך את ההבדל בעיני מי שקורא להסכמה רחבה. זה שאתה לא מסכים איתם או שאתה חושב ששמאלנים הם נבלים, זה לא באמת חדש. אבל אפשר להבין גם בלי להסכים. לא? 1 "...אני לא מבין לשם מה צריכה להיות הסכמה..." |
|
||||
|
||||
תגובה 756765 |
|
||||
|
||||
גם בקואליציה יש אנשים שחושבים שאת כללי המשחק ראוי לשנות בהסכמה רחבה. |
|
||||
|
||||
כתוב 20 פעם: "את ההתנתקות עשה הימין". אולי זה יעזור. (כי אנחנו כבר כתבנו את זה, זה לא עזר). ואנחנו זוכרים איך הימין התמודד עם אוסלו. עם 3 כדורים בגב. |
|
||||
|
||||
אני חושב שכבר ניהלנו את הדיון הזה בתקופת ההתנתקות - הנה מה שאז אמרתי לך: תגובה 318775. במשטר דמוקרטי, קבוצה מספיק גדולה יכולה למנוע מהממשלה לבצע את מדיניותה, אפילו אם היא מיעוט. אם מספיק אנשים ימחו, יחסמו, יסרבו לציית לחוק או לפקודות, הממשלה לא תוכל לממש את רצונה. זה אחד הדברים שיפים בדמוקרטיה, הרוב לא יכול לכפות את רצונו על מיעוט שהוא מספיק גדול. לשם כך עליו לנקוט בצעדי דיכוי לא דמוקרטיים. כפי שאמרתי בדיון ההוא, לו מתגדי ההתנתקות היו מצליחים להביא 100,000 אנשים למחאות שלהם ולגרום לאחוז גדול מהחיילים, השוטרים והסוהרים לסרב לפקודות, ההתנתקות לא היתה מתרחשת. בכל מקרה, להתנתקות היה רוב משמעותי גם בציבור (לפי הסקרים שנערכו אז) וגם בכנסת (התוכנית אושרה בהצבעה בכנסת ברוב של 67 כנגד 45 ו-7 נמנעים). בשורה התחתונה, זכותה של הממשלה להעביר איזה חוק שהיא רוצה וזכותם של המתנגדים למחות, להפגין ואפילו לסרב לציית, בדיוק כפי שהיה בתקופת ההתנתקות. אם המתנגדים יצליחו לגייס למאבק מספיק אנשים, הממשלה לא תצליח לממש את תוכניתה. |
|
||||
|
||||
יש הבדל משמעותי בין תוצאות במשחק כדורגל לבין חוקי משחק הכדורגל. את התוצאה קובע השופט גם אם אפאחד לא מסכים לה. לעומת זאת על חוקי המשחק צריכים להסכים כולם, אחרת אין משחק. |
|
||||
|
||||
אני משתדל בדרך כלל לכתוב תגובות קצרות, אבל ייתכן שתגובתי האחרונה הייתה בכל זאת ארוכה מדי, ולכן עיקרה התחבא. ובכן הדבר העיקרי שמתמיה אותי הוא שנשמעים קולות מהקואליציה המבקשים להגיע לפשרה. לא דברתי בתגובה זו כלל על המוחים ודרכי פעולתם פעולתם, נושא שהוא ראוי לדיון כשלעצמו. אשר למה שהיה בהתנתקות, אחרי שהכנסת הצביעה בעד המהלך הזה, לא היה לי ספק שצריך לקיימו בגלל זה. צעדתי אמנם מנתיבות לכפר מימון בהפגנה הגדולה, אך מבחינתי דובר באקט של מחאה, ולא חשבתי לרגע שאפשר בכלל לבטל את המהלך הזה. |
|
||||
|
||||
תגובתך הזכירה לי שיש לאזן את ה"אהבה" שנושבת אל כיוון המפגינים. ולכן תרמתי למאבק 50 ש"ח בקישור הבא: https://beactive.co.il/project/70943 בברכה. |
|
||||
|
||||
גם אני תרמתי בעקבותיך. |
|
||||
|
||||
גם אני רוצה לתרום, אבל מי הם? למי בדיוק אני תורם? מה הם עושים עם הכסף? לא מצאתי אף שם של מישהו מהמארגנים. |
|
||||
|
||||
לפי מה שכתוב שם: עמותת עתיד כחול לבן. שם שהיה נראה חשוד אם היא הייתה מוקמת בשנת 2019, אבל היא הוקמה בשנת 2009. |
|
||||
|
||||
תודה, אני מצטרף לתורמים. |
|
||||
|
||||
עברו כשבועיים וחצי. אם אני לא טועה, כאשר הדבקתי את הקישור, הקמפיין היה על סכום של כ 2 מיליון ש"ח. כרגע הוא על סכום של 8.3 מיליון. |
|
||||
|
||||
עברו עוד 16 יום. כ 12.5 מיליון |
|
||||
|
||||
איך היית מרגיש אם הקואליציה, ברוב של 64, הייתה פשוט מבטלת את הבחירות לנצח? אני יודע שאתה לא חושב שזה אותו הדבר,אבל אני (אנחנו) כן. |
|
||||
|
||||
בדיוק כפי שהייתי חש לו הייתה מחליטה להוציא להורג את כל הג'ינג'ים. רע מאד. כמו כן הייתי חש רע מאד לו מופרע מגלומני בודד כאהרן ברק היה מחליט שצריך להטיל פצצת אטום על גוש דן ומשכנע בכך את כל אחיו ממשיכי דרכו בבית המשפט העליון, דבר שיש לו סיכוי הרבה יותר גדול. |
|
||||
|
||||
אני לא מנסה לשכנע, אלא להסביר לך את התגובות שאתה רואה מצד המתנגדים, ומה ההבדל בין ה-''רפורמה'' לבין החלטות ממשלה אחרות. הטענה שלנו היא שאין שום הבדל מהותי בין ביטול הבחירות לבין מה שהכנסת מקדמת כרגע. |
|
||||
|
||||
זאת טענה מוזרה. ההפך הוא הנכון. כשבכוחו של בית המשפט העליון להתגבר על כל החלטה של הכנסת, וליועצים המשפטיים הכוח להחליט מה השר יכול ומה אינו יכול לעשות, הבחירות מאבדות לחלוטין את משמעותן, והרפורמה באה לתת להן משמעות. |
|
||||
|
||||
הטענה הזו מוזרה עד כדי כך שרוב מכריע של המומחים בכל העולם מסכימים עם איזושהי וריאציה שלה, וכך גם הגופים הבינלאומים שמתמקדים בנושא (ועידת ונציה, האו''ם). אבל מהצד השני, יש לנו את דב אנשלוביץ ושפטל, אז זוהי באמת דילמה אפיסטמולוגית קשה. בכל מקרה - מוזרה או לא, זה לב העניין. השוואות לכל מיני מהלכים בנאליים, כמו ההתנתקות, מחמיצות את הנקודה. |
|
||||
|
||||
אתה זורק דברים כלליים חסרי ביסוס שאי אפשר בכלל להתייחס אליהם. הנקודה הממוקדת היחידה בדבריך היא שלעומת שפע המומחים רק אני ושפטל תומכים ברפורמה, וזה פשוט לא נכון. |
|
||||
|
||||
מה משקל הנגד מצד התומכים לכל גילוי-הדעת שמפורטות למשל כאן ב-תגובה 756732, ומדגימות קונצנזוס עצום בקרב משפטנים בכלל ומומחים למשפט חוקתי בפרט? למכתב של בכירי המשפטנים הקנדיים נגד ההפיכה המשפטיח? של בכירי המשפטנים הבריטיים נגדה? של אזהרת ועידת ונציה שטרחה להזהיר ככה בכל שנותיה רק במיקרים של הונגריה ופולין? של מכתב הדווחית המיוחדת של האו"ם לעצמאות השפיטה? |
|
||||
|
||||
בשעה טובה(?), הנה. כמה הערות משלי: 1. זה אמנם "משקל נגד", אבל המאזניים עדיין מוטות בקיצוניות לצד המתנגדים (גם כמותית וגם איכותית). 2. המשפט הראשון בטקסט העצומה היא פשוט שקר גס, ומאד מביך עבור החותמים. 3. העצומה היא "בעד רפורמה במערכת המשפט", ולא "בעד הרפורמה של לוין-רוטמן במערכת המשפט". אני קורא את הנקודה השלישית (יש לקיים דיונים עניינים בכנסת כמקובל) כהתנגדות למהלכי הממשלה, ומוכן להתערב שהיא הוספה ע"י מנסחי העצומה בלית ברירה כדי שאנשים יהיו מוכנים לחתום. אבל אין לי ספק שאת מטרתה העצומה תשיג, וחברי מחלקת השקילות של דב וידידיה לא יבינו בכלל על מה אני מדבר. |
|
||||
|
||||
1. רוצה לשתף אותנו איך זה להרגיש שייך לקבוצה האיכותית ? |
|
||||
|
||||
לא יודע, אני לא שייך אליה. |
|
||||
|
||||
מצטער על התגובה. עדיף שאתמקד בנושאים אחרים. |
|
||||
|
||||
לצערי אני מפרש את סעיף 3 בדיוק להיפך, ורואה בו תמיכה בהמשך הפארסה בכנסת בניגוד לקבלת מתווה הנשיא. |
|
||||
|
||||
יכול מאד להיות. |
|
||||
|
||||
דיסקליימר: לא התעמקתי בבדיקת רשימת החותמים. ואת העצומה עצמה לא קראתי. נאמנים עליי דבריך. נראה לי דהעצומה הזו יכולה לשמש משקל נגד לעצומת בוגרי סיירת מטכ"ל או המורים, אך לא כנגד עצומות וחוו"ד של משפטנים, היות והחותמים אינם משפטנים. מה מבין פרופ' אומן בענייני ההפיכה המשטרית יותר ממני או ממך? (במחשבה שנייה זו לא דוגמה כל כך טובה. אבל אפילו בכובעו כמומחה לתורת המשחקים, אני לא חושב שיש יותר מדי חפיפה עם משפטנות). |
|
||||
|
||||
לפרוטוקול: לדעתו של אומן יש משקל בעיני. הוא אכן לא מומחה במשפטים (וקצת אירונית לאור ה-accolades שלו, גם לא מומחה לכלכלה), אבל הוא חכם, משכיל ולא בלתי אמין. כמובן, עבור כל אחד בכל קליבר שהביע תמיכה בהפיכה, יש עשרות באותו קליבר שהביעו התנגדות נחרצת. גם בקליבר של אומן. בשורה התחתונה, בעיני אין בכלל מקום לדיון ציבורי תחת כזה קונצנזוס. |
|
||||
|
||||
(ועוד עניין מאד חשוב לפרטוקול: אין לי מושג אם מהותית אומן מעדיף מדינת-הלכה על דמוקרטיה וכו'. אם כן, לדעתו עדיין יש משקל בעיני, אבל משקל שלילי.) |
|
||||
|
||||
אאל''ט אומן אינו בעד מדינת הלכה. הוא יותר בכיוון של חוקי תורת המשחקים. חוששני שההתמצאות של אומן בחיי היומיום של המציאות הפוליטית אינה עולה בהרבה על הבנתו בכלכלה ובנושאים שונים יש לו דעות מטורללות למדי. לכן לדעתו של אומן בעניין ההפיכה המשטרית יש יותר משקל מאשר לדעתך או לדעתי. אבל זהו המצב גם ביחס לדעתו של עומר אדם (לו היה טורח לגלות אותה). |
|
||||
|
||||
ראיתי בטלביזיה ראיון קצר עם אומן לאחר פרסום ההצהרה, והוא אמר שם במפורש שהוא מתנגד לעצירת החקיקה. הנימוק: עפי תורת המשחקים צריך שתהיה למשתתפים מוטיבציה להשתתף במשחק, ואם החקיקה תופסק האופוזיציה לא תבוא לשולחן בכוונה אמיתית להשיג הסכמות כלשהן (ניסוח שלי, מזיכרון רופס). הטענה הזאת כל-כך מגוחכת בעיני עד שכמעט מיותר להתייחס אליה, כי ברור באיזה צד נמצא הכוח ומי יפסיד יותר אם המו"מ לא יניב פירות, כך ש"הידברות" בשיטת ישראבלוף, תוך כדי המשך התהליכים, משחקת באופן ברור לידי הקואליציה ולכן דווקא לה לא תהיה מוטיבציה לנסות להגיע להסכמות מה שרק מחריף את היתרון המובנה שלה גם אם החקיקה תופסק לזמן מה. זה אמור להיות טריביאלי עבור מומחה בתורת המשחקים, אבל מובן שהתמיהה לא הובעה בפניו, ברוח החפיפיות המקובלת אצל מראיינים (למען האמת קשה לדרוש מהם להתכונן כמו שצריך לראיונות קצרים כאלה, כך שאני סתם נודניק בעניין). מהראיון הקצר הזה התרשמתי שאומן כבר הרבה מעבר לשיאו, אבל אי אפשר להתעלם מכך שאני מדבר, וחושב, מהפוזיציה, לא פחות ממנו, וגם מכך שיש לי הטיה ברורה לא להתייחס ברצינות למי שמתקשה בדיבור רהוט, גם אם הוא בן 92 (ליבוביץ' קיבל ממני יחס דומה). למי שתוהה, זאת אחת הסיבות לכך שאינני מתיחס ברצינות גם לעצמי. |
|
||||
|
||||
מספר גיל גן-מור (לא ווידאתי, אבל אני חושב שזה בגדול נכון): "באף דמוקרטיה ההפיכה המשטרית לא הייתה יכולה לעבור ברוב רגיל כמו אצלנו. ישראל היא החריג היחיד. בואו נסקור מה היה קורה אם דמוקרטיות אחרות היו רוצות לתקן ככה את כללי המשחק: ארה"ב, בלגיה וגרמניה - היה צריך רוב שדומה לרוב של 80 חברי כנסת. כך גם בהולנד, לטביה ופורטוגל. בצרפת שוויץ, אירלנד ואוסטרליה היה נדרש משאל עם לאחר ההצבעה בפרלמנט. באוסטריה, שבדיה, ספרד ואיטליה, לחברי האופוזיציה יש כוח לכפות משאל עם באמצעות המקבילה של 12-40 חברי כנסת. בארה"ב, קנדה ושוויץ היה נדרש אישור של מדינות, פרובינציות או קנטונים בנוסף לפרלמנט וברוב גדול. בנורבגיה, ספרד, פינלנד, יוון, הולנד, דנמרק, בלגיה ואסטוניה - היה נדרש אשרור בכנסת הבאה כדי שהתיקון החוקתי ייכנס לתוקף. אפילו בהונגריה אורבן הצליח לבצע הפיכה משטרית רק כי השיג כוח הדומה ל-80 חברי כנסת. לסיכום - ל-64 ח"כים *אין מנדט* לשינויי משטר בשום שיטה דמוקרטית." |
|
||||
|
||||
בגלל בעיות של ריאל פוליטיק שמנעו יכולת להכריע ובגלל חילוקי דעות עמוקים לגבי מהות המדינה הזאת מראשית דרכה1, הדמוקרטיה שלנו מעולם לא היתה אפויה עד הסוף. החוקה מעולם לא באמת נכתבה ואת ההפרדה בין הרשויות ביססו באופן רופף ובדוחק על ידי כל מיני שברי חוקי יסוד שקבעו את רסיסי כללי משחק (ששינו אותם כל שני וחמישי בהתאם לצרכים פוליטיים צרים כאלה או אחרים2), על ידי נוהג בלתי כתוב ועל ידי תקדימים משפטיים במקרים בהם המחוקק התחמק מאחריות והחליט לא להכריע בעצמו. לחטאים הללו גם השמאל שותף מלא ולא זה הימין הישראלי לבדו שאחראי לרקבון שאחז בפוליטיקה ובדמוקרטיה הישראלית. הליכוד רק פה כדי לדפוק את המסמר האחרון בארון קבורה שאנחנו בונים במרץ כקולקטיב כבר כמה עשורים. ________ 1 אם אפילו שני יהודים ליברליים עם סט ערכים מאוד קרוב כמו אריק ואני לא מסכימים על המהויות הכי בסיסיות של הציונות ומדינת ישראל, בהצלחה שיהיה לכם להצליח לגייס רוב כלשהו כלפי רעיון בסיסי מוסכם כלשהו. החלומות של אריק על ״ברית עם המסורתיים״ לצורך הסכמה רחבה היא לדעתי לא ריאלית יותר מברית שתוביל את מרצ לכתוב חוקה מוסכמת ביחד עם החרדים. על כל שלושה יהודים תמצאו חמש עשרה דעות סותרות. 2 חוק הבחירה הישירה, ביטול הבחירה הישירה, תיקונים לאי יכולת להדיח ראש ממשלה מכהן עד פסק דין חלוט שאפילו השמאל הצביע בעד התועבה הזאת, ראש ממשלה חליפי ושאר חקיקות בולשיט מסוכנות ששיחקו באש על ידי שינוי חוקי המשחק על פי צרכים פוליטיים רגעיים. לגנץ והמצאת הקשקוש של השינוי בחוקי היסוד, עם הרעיון ההזוי של הממשלה הפריטטית, יש מקום של כאבוד בספר משחקי החלם בחוקי היסוד של המדינה. |
|
||||
|
||||
"אם אפילו שני יהודים ליברליים עם סט ערכים מאוד קרוב כמו אריק ואני לא מסכימים על המהויות הכי בסיסיות של הציונות ומדינת ישראל..." למה צריך להסכים על המהויות הכי בסיסיות של הציונות ומדינת ישראל בשביל להסכים על חוקה? האם שני אמריקאים מסכימים על המהויות הכי בסיסיות של ארה"ב? האם שני צרפתים מסכימים על המהויות הכי בסיסיות של צרפת? האם שני יפנים מסכימים על המהויות הכי בסיסיות של יפן? למה מדינה (ועל אחת כמה וכמה, תנועה להקמת מדינה) בכלל צריכה מהות? |
|
||||
|
||||
צריך להסכים על המהויות, כי אריק1 יתעקש. הוא יתנגד לכל חוקה שלא מגדירה את ישראל כ-"מדינת יהודית" באיזשהו מובן דתי, ואני אתנגד לכל חוקה שכורכת את ישראל בדת היהודית. אני משער (מן הסתם אני לא יודע) ששני אמריקאים טיפוסיים אכן מסכימים באופן כללי על המהויות הכי בסיסיות של ארה"ב במידה רבה בהרבה ממידת ההסכמה שיש בין "הציבור שלי" לבין החרדים או המתנחלים המשיחיים למשל2. ובכל מקרה, בארצות הברית כבר יש חוקה. לו הם היו צריכיים לנסח עכשיו חוקה חדשה לגמרי מבלי להסתמך כלל על זו הקיימת, הייתי מנחש שזה יסתיים בכשלון. באופן כללי יותר, אני בספק רב אם אפשר לנסח חוקה במסגרת הדמוקרטית הרגילה. הסביבה הזו (המאופיינת בדיון ציבורי רדוד, מונעת על ידי דילים בין עסקנים פוליטיים, ונשלטת על ידי מערכת תמריצים אלקטורלית) פשוט לא מתאימה. 1 אריק: סליחה שאני מדבר בשמך, ותקן אותי אם אני טועה. 2 שהם כמובן קהל קשה בהרבה מאריק. ובמובן עמוק זה אכן אבסורדי לצפות שאפשר יהיה להגיע לשותפות אזרחית מהותית איתם. קנטוניזציה עכשיו!. |
|
||||
|
||||
האייל האלמוני צודק. לא חסרות דוגמאות למדינות בהם התבססה חוקה למרות שלא היתה עליהן הסכמה מקיר אל קיר. קח למשל את חוקת ארה״ב כדוגמה (ראה ״הכנת החוקה״ ב - חוקת ארצות הברית [ויקיפדיה]). בחלק מהמדינות (מסצ'וסטס, וירג'יניה וניו יורק) הויכוח בין הפדרליסטים לאנטי-פדרליסטים היה ויכוח לא פשוט ואישור החוקה עבר בהן ברוב מאוד דחוק. מוזר קצת להגיד זאת (אבל יש לי תחושה בלתי מבוססת שיש בכך שמץ של אמת), אבל נראה לי שבמקרים רבים התנאי המקדים לתקופות בהן מתבססת ומאושרת חוקה הוא קיומה של אליטה כלשהי שלוחצת על הכלל לבצע את המהלך, אפילו אם אין הסכמה גורפת לגבי המהלך. המדינות מאשרות חוקה כשחלק (לפעמים גדול) מהאזרחים רוקעים ברגליים ומתנגדים בתוקף. קם רוב מזדמן/מקרי עם מספיק ביטחון וחוצפה שמחליט להגביל רוב מספרי דומה בעתיד (כי הרי זאת המשמעות הפורמלית של חוקה - הצרת יכולת התמרון של רוב עתידי). שווה בנפשך1 שאנחנו ממש עכשיו בתקופה הזאת של מדינת ישראל. אכן יכול להיות, אחרי יותר מ - 70 שנה של גרירת רגליים, שהבשילו התנאים והתבסס רוב מגובש, חצוף ונחוש מספיק כדי לא לעשות חשבון ולהעביר חוקה למדינת ישראל (ואם לא חוקה, אז לפחות מקבץ רציני של חוקי יסוד). הצרה היא שבניגוד לפנטזיות על חוקה של המחנה הליברלי, האליטה עם ה - cojones שתקבע את החוקה של מדינת ישראל לא תהיה הברית הפנטזיונרית של אריק והמסורתיים, אלא הברית ליכוד-סמוטריץ׳-חרדים. אם זה יקרה, זאת תהיה עוד דוגמה לאפסיות והלוזריות של המחנה השני שחשש כל השנים לבצע מהלכים שאין להם הסכמה רחבה. מחנה של לוזרים שתמיד הכי חשוב להם, יותר מהכל, להיות קדושים יותר מהאפיפיור. _________________ 1 או כמו ה - Running gag שיש לי עם הבת שלי בו היא אומרת לי בקול גבוה וצורם עם מבט מטריד: ״בסיוטייייים שלך!״. |
|
||||
|
||||
מסכים ב 100%. ככה גם עבר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בדחיפתם של האליטיסטים אוריאל לין פרופ' רובינשטיין ודן מרידור. לכן כל כך חשוב שחברי האליטה יגיעו גם לכנסת. לפסקה האחרונה- התרחיש שאתה מצייר ראלי, ועדיין אני רוצה להאמין שהקואליציה הזו היא ביטוי של סופו של תהליך הנטייה ימינה (החבילה שכוללת דת ומסורת) בציבור הבוחר, ולא תחילתו. עדיין רוב המצביעים הימניים הלא משיחיים, כמו דב אצלנו, לא מאמינים שסמוטריץ' באמת רוצה להקים בית מקדש שלילי על חורבות כיפת הסלע. תן לקואליציה הזו עוד שנה-שנתיים והם יאמינו, ובבחירות הבאות יזוזו. |
|
||||
|
||||
"בית מקדש שלילי" - סוף סוף חיוך! |
|
||||
|
||||
שיר שכתבתי מזמן מזמן: אנשים ומדינות נופלים על הפנים ואנחנו כמו בתוך הרחם מתפתלים ומזיעים מחכים אולי יבוא שלום ונסחף לאור עם אלפיים שנות גלות ועם השמונה מלחמור עם משיח מאחר והיועץ המשפטי עם הגומי והפלסטיק ועם בית מקדש שלילי שלילי שלילי עבור צועק מן המכשיר להרביץ רק בגפיים ולירות רק באוויר באוויר החם של יום ששי בערב מול הקיר לועסים את האזניים, שוחטים את החזיר החזיר אולי ילך בראש דיביזיה לקהיר וכולנו עם קסדה אל מול הכותל אז נשיר נשיר את חטאותינו ונאמר את הקדיש בסלסול קצת תימני וקצת פלשתי וקצת אדיש ואם עוד פעם נגזים הרי זה לא אכפת לאיש |
|
||||
|
||||
אם יובל יחבר לזה מנגינה נוכל להקים את להקת האייל הכורע. אני אתרום לקולות הרקע את מה שהקלטתי לפני שנרדמתי ביום שני. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר הרבה אנשים מהאליטה, אבל אני מתקשה לראות מי מהם הולך למקום כזה, ואם אחד מהם ימצא את עצמו במקום כזה, אני מתקשה לראות אותו משפיע על משהו. |
|
||||
|
||||
אני לא אופטימי כמוך. תרחיש בו בג״ץ יעשה שריר (בצעד נואש של נמלה שעושה שרירים תחת מגף העור שעומד לדרוך עליה) ויפסול את (כל או חלק מ) חוקי היסוד שהממשלה הזאת תעביר1 יעניק לאידיאולוגיה של דב וידידיה את כל יכולת שכנוע ההמון שהם צריכים. אחרי ההתרחשויות הללו, אני צופה דווקא עליה ביכולת האלקטורלית של המחנה הזה וצניחה נוספת בקולות של כוחות האופוזיציה. כל זאת בהנחה שלהמשיך לדבר על בחירות חופשיות זה עדיין רלבנטי לישראל בשנות ה - 20 של המאה ה - 21. _________ 1 ויש לכך רמז בנאום של חיות בו השתמשה בכוונה בציטוטים מההכרעות בקשר לחוק הלאום. |
|
||||
|
||||
הנה שני הסנט שלי (היום הם שוים יותר!): התקווה היחידה, למרות שצריך מיקרוסקופ אלקטרוני כדי לראות אותה, היא שהחוק מגיע לבג"ץ, בג"ץ מודיע שהוא אינו יכול אפילו לדון בחוק הזה בגלל ניגוד אינטרסים מובנה, גם אם הוא קיים רק למראית עין, ונשיא המדינה הרופס שלנו, זה שאפילו לא התייחס לכך שהקואליציה התעלמה בבוז מקריאתו לעצור את החקיקה, יודיע שאינו יכול לחתום על חוק משמעותי כל כך שלא עבר ביקורת שיפוטית, אלא אם הוא מתקבל בהסכמה רחבה בכנסת (נניח 80 ח"כים או משהו דומה). אני לא יודע מה המצב לגבי חוקים שלא נחתמו על ידי הנשיא, אבל מאחר ובג"ץ לא יוכל לדון גם בזה, לפחות תישאר עמימות לגבי תקפותם של החוקים. במקרה כזה אני חושב שהמשטרה והצבא יתייצבו לימין בג"ץ והנשיא, אבל גם אם לא, לא יקרה אסון גדול יותר ממה שקורה בפועל כבר עכשיו. הדחת נשיא מכהן דורשת 90 ח"כים כך שאני לא רואה סכנה למעמדו של בוז'י. אני מעריך1 שמלחמת אזרחים לא תפרוץ בשום מקרה כי יש יותר מדי אויבים מסביב וקל יהיה לקואליציה לעורר אותם מתרדמתם העכשווית אם תחפוץ בכך. _________________ 1- אבוי, בד"כ זה אומר שתפרוץ גם תפרוץ. |
|
||||
|
||||
בוז׳י הוא נשיא מחמד של ביבי, אז הרעיון הזה לא ריאלי סתם ברמה הפרקטית. אבל הרעיון הזה נשמע לי מזעזע, בלי קשר להתכנות שלו. או במילים אחרות: yikes! אם זה אפילו לא תפקידו של בג״צ לפסול חוקים שיורקים על מגילת העצמאות, אז בטח ובטח שזה לא תפקידו של שום נשיא לעשות זאת. נשיא מדינת ישראל זה תפקיד יצוגי של עציץ תורן וכך ראוי שישאר. שימשיך לגזור סרטים, לנפנף למצלמה ולנאום נאומים ריקים על אחדות העם ושישב בצד בשקט. להשתמש בנשיא כמכריע בעניינים אלה זה לא יותר טוב מלתת לביבי למנות שופטים. אם יעשו דבר כזה, אני עובר להצביע ליכוד (או אם בחירות זה כבר לא רלבנטי אז לכל הפחות לתלות פוסטר גדול של האח הגדול האהוב B.B. על המרפסת). אולי זה אפילו מהלך שביבי יכול לתמוך בו מאחורי הקלעים ולהשתמש בתקדים המסוכן הזה כדי להעביר את סמכויות הנשיא אליו. |
|
||||
|
||||
הבה ניפול לתהום עם דגל הצדק והטהרנות בידינו. אני טוען ששברו את הכלים והכללים, כך שהשאלה היא לא מה היה תפקידו של הנשיא בשיטה הישנה אלא אם יש מי שיכול להציל את המדינה מקריסה. על כך שהרעיון אינו ריאלי אינני יכול להתווכח, לצערי. |
|
||||
|
||||
לא הבנת אותי. אני לא מתנגד לרעיון מתוך טהרנות. אני מתנגד משום שזה צעד מסוכן לא פחות משליטה שיש לביבי על ועדת שופטים. הסמכויות הקיצוניות שהנשיא יקח לעצמו על דעת עצמו כתקדים היום יהיו הסמכויות הקיצוניות שהארדואן-ביבי-ראש-הממשלה-נשיא-המדינה-שליח-האל-ואם-הדרקונים יקח לעצמו מחר. אם בוז׳י עושה משהו דרמטי, סביר להניח שזה בתאום מלא עם האיש ששם אותו בתפקיד. לא ספיידרמן, לא באטמן, לא איזה סופר גיבור נשיא, לא בג״צ, לא סופר מנהיג ולא Deus Ex Machina יצילו את עם ישראל ברגע האחרון של המחזה. את עם ישראל רק עם ישראל יכול להציל. אם העם לא רוצה, אז אף אחד אחר לא יציל אותו מעצמו. לא מעודד לשמוע, אבל זה מה יש. |
|
||||
|
||||
לצערי אני מסכים עם הסיפא, כך שהויכוח די חסר טעם. רק ליתר הבהרה: הרעיון הוא שהנשיא יפעיל רק את מה שבסמכותו הפורמלית כבר עתה, ולא יחתום על החוקים. במצב הזה לא תהיה ברירה אלא לשבת למו"מ, הפעם בלי אקדח טעון, או להתדרדר לכאוס שאותו אפילו הרוטמנים, ובטח ביבי, לא רוצים ע"י פתיחת הויכוח אם החוקים בתוקף. רוב המשפטנים חושבים שכן, אבל המשטרה והצבא אולי יחשבו אחרת. אם גם הגופים האלה לא יתייצבו באופן ברור בצד אחד, עלולה לפרוץ מלחמת אזרחים (אבל חיל האויר בצד הנכון :-)). |
|
||||
|
||||
עושה רושם ששני הצדדים מאיימים עם אקדח טעון געגועים מגונים . סטלין אמר פעם שאפשר להשיג הרבה יותר עם מילה טובה ואקדח, מאשר עם מילה טובה בלבד. כאן בישראל האקדח נשלף על ההתחלה והמילה הטובה נרצחה עוד בטרם נאמרה. בנסיבות אלו שאקדח כבר נשלף, גם המילה הטובה לא תשיג הרבה.נקווה לפחות שהכדורים באקדח יהיו כדורי סרק. ------ https://youtu.be/mu6NPB-YIy0
|
|
||||
|
||||
ולכן הדרישה היחידה של המחאה צריכה להיות לעלות את ההפיכה המשטרית למשאל עם. |
|
||||
|
||||
אני רוצה לדעת אם חוסר היכולת להגיע להסכמה בינכם לבין אריק הוא בגלל שאריק יתעקש להוסיף את המהות לחוקה, או בגלל שגם אתם וגם הוא מרגישים צורך להוסיף מהות ורק לא מסכימים על מה היא? בחוקת ארה"ב אין באמת "מהות", רק אוסף של ערכים גלובלים ("אנו, אנשי ארצות הברית, כדי ליצור איחוד מושלם יותר, לייסד צדק, להבטיח שלווה מן הבית, לספק הגנה לעם, לטפח רווחת הכלל, ולהבטיח את ברכת החירות עבורינו לנו ועבור צאצאינו, קובעים ומכוננים חוקה זו לארצות הברית של אמריקה") להבדיל, בחוקת צרפת יש "מהות" אבל גם למיטב הבנתי גם היא גלובלית (לא מצאתי תרגום לעברית, אבל בתרגום לאנגלית זה - "France shall be an indivisible, secular, democratic and social Republic."1). מכאן אני מסיק שאפשר להגיע להסכמה על חוקה בלי להגיע להסכמה על ה"מהות" של המדינה (ז"א, כמובן, בהנחה שאף צד לא מתעקש להגדיר את המהות כחלק מהחוקה, ברור שאם אריק מתעקש להוסיף את ה"מהות", ומתעקש על מהות פרטיקולרית, אז אתם לא יכולים להגיע להסכמה). 1 איך זה שאין תרגום נגיש לחוקה הצרפתית לעברית? |
|
||||
|
||||
א. הערה היסטורית: אי אפשר לתאר את החוקה האמריקנית או הצרפתית כחוקות שהתקבלו בהסכמה חברתית רחבה. החוקה האמריקנית התקבלה ע"י מורדים בשלטון, כאשר את דעת הקהל במושבות בזמן המהפכה מקובל לתאר "שליש מהפכנים, שליש פרו-בריטים ושליש לא אכפת להם". החוקה הצרפתית התקבלה בעיצומה של מלחמת אזרחים, כאשר צרפתים רבים גלו מארצם וחלקים גדולים מצרפת היו שרויים במרד גלוי. ב. מאד מוזר בעיניי: כפי הנראה, אין שום מעצור פוליטי שימנע מן הקואליציה לחוקק את הרפורמה המשפטית ע"פ דרכה. רוב מוחלט של המגיבים כאן בעניין הרפורמה הם תומכי האופוזיציה. מתפתח ויכוח ער בעניין מה צריך להיות בחוקה. לעומת זאת אין כמעט התיחסות לשאלה שלדעתי צריכה להטריד את הפורום כאן הרבה יותר: האם האופוזיציה צריכה לקהל את החלטת הרוב? ושימו לב, הקואליציה יכולה לחוקק חוקה כפי רצונה, אבל היא לא יכולה להכריח את האופוזיציה לקבל את החוקה. סירוב של האופוזיציה לקבל את החקיקה החדשה יכול להיות בדיוק מלחמת האזרחים ללא שפיכות דמים שאנו זקוקים לה. ועוד הדגשה: מדובר במלחמת אזרחים ולא במרי אזרחי. סירוב לקבל את סמכות הרוב לחוקק משמעותו שאיננו אזרחים עוד ולא מאבק בחוק כזה או אחר. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
||||
|
||||
אני לא מבין אותך. לא לקבל את הכרעת הרוב? כלומר שהאופוזיציה תוותר על ההליך הדמוקרטי בעצמה? יש יותר לירות לעצמך ברגל מזה? המאבק הוא בעיני אותו מאבק ישן על ערכים. לפעמים ניתן למיעוט לכפות ערכים על הרוב (להכניס את אלאור אזריה לכלא), אבל לא כאשר מקבעים את הערכים של הרוב בחקיקה. דורה לקס סד לקס. אתה חושב שהקואליציה הורסת את המדינה, אבל זו דעה. אתה לא יכול לכפות את דעתך. אם אתה אומר מלחמת אזרחים- בסדר. לא הרוב הקואליציוני יחליט אלא כח הזרוע. אבל אתה לא יכול ללכת עם ולהרגיש בלי. מה שכן- איום במלחמת אזרחים יכול להספיק. איום כזה מסביר לצד השני עד כמה פגעת בציפור נפשו וגורם לו לחשוב אם שווה לו. לו הייתי ח"כ מיש עתיד, במקום לעלות על שולחנות הייתי אומר לפרוטוקול שהקואליציה מובילה את המדינה למלחמת אחים. אולי זה היה מסב את תשומת ליבם. זה הדבר האחרון ש 90% מהאזרחים היו רוצים, וזה תמריץ גדול להתפשר. |
|
||||
|
||||
הרבה נקודות להגיב: א. זה אכן חלק מן ה"מאבק ישן על ערכים". אני בין אלו שלא מאמינים שהמשבר החוקתי הנכחי הוא על ערכים. הרי המשבר הוא לא באמת על הכנסת חמץ בפסח לבתי חולים. מה שעומד מאחורי המשבר הנכחי הוא הפטור מגיוס לחרדים, הקצבאות לאברכים ומשפחות מרובות ילדים והבעיות המשפטיות של ארי ודרצ'י. ולכן שוב חוזרים לאותה נקודה: זה פוליטיקה של זהויות ולא של ערכים. זה היה גם מה שלא קבלת בזמן הבחירות. ב. תנוח דעתך, אני מבין בדיוק מה אני מציע. לא מדובר אפילו במרי אזרחי, אלא במלחמת אזרחים ללא שפיכות דמים. אני לגמרי יורה לעצמי ברגל אם לא גרוע מזה. ודוק: לא מדובר באיום באקדח ללא כדורים. הכוונה לאיום עם כל הכוונה לממש אותו במידת הצורך. אחד מעיקרי המהלך הוא ההבנה שאין לנו כמעט השפעה על החלטות האוייב ולכן איננו אחראים לתוצאות. אנו צריכים להתמקד בהחלטות שלנו ובאחריות שלנו. ג. לא לקבל את הכרעת הרוב? כבר עמדו כאן על ההבדל העיקרוני בין החוקים לחוקי המשחק. האסוציאציה הרלאבנטית היא משחק הכדורגל. בזמן המשחק, כולם, המנצח והמפסיד נשמעים לחוק והשופט קובע את תוצאת המשחק, גם אם אפפחד לא מסכים איתו. אבל לפני כן, כולם צריכים להסכים לחוקי המשחק. אם אחד הצדדים לא מסכים לחוקי המשחק, אין משחק. ד. אתה בודאי מסכים שלא מדובר כאן בשינוי חוק כזה או אחר, אלא בשינוי חוקי המשחק. במקרה זה המיעוט לא יכול לאכוף את רצונו על הרוב. הפררוגטיבה שיש לו היא בהחלטה אם לקבל את חוקי המשחק או לא. דוגמה מסוג שמיעוט מאזן כלשהו כופה ערכיו על הרוב אינה רלאבנטית, מפני שמדובר כאן בהסכמה קונסנזואלית ולא בכפייה. ה. לכן אני מדגיש שלא מדובר במרי אזרחי. לא מדובר בהתנגדות לחוק מסויים או קבוצת חוקים מסויימת. מרי אזרחי מתרחש כאשר בסיס ערכים משותף לרוב ולמיעוט. המיעוט נוקט במרי אזרחי מתוך ההנחה שהרוב יכיר בלגיטימיות של עמדתו וינסה למצוא פשרה שתכיל גם את המיעוט. כאן מדובר בהתנגדות לא אלימה שהיא בלתי תלוייה בעמדות ובערכים של הרוב. ההתנגדות היא בסירוב לקבל את חוקי המשחק ולכן מתבטאת בויתור על הדמוקרטיה ועל המעמד האזרחי. דוגמה: חלק גדול מערביי 48 הם אזרחים להלכה אבל לא מצביעים בבחירות לכנסת והם בודאי לא אחראים ערכית למעשי מדינת ישראל. ו. אתה אומר מלחמת אזרחים ואני מאשר. מדובר בהתנגדות לא אלימה, לא מפני שאני מצפה למשהו מנתניהו, לוין, סמוטריץ, אב"ג, אמסלם, רוטמן או גוטליב, אלא מפני שערכינו כוללים התנגדות לאלימות. עד כמה שזה תלוי בי, כל אלימות בהמשך התהליך תהיה באחריות הצד השני. לכן אני תומך בויתור על האזרחות המהותית ומתנגד אפילו לחסימת כבישים, הפגנות ליד בתים פרטיים של פוליטיקאים ושיבוש השגרה של עומדים מן הצד. ז. מטרת המהלך אינה מלחמת אזרחים, אלא העמדת הצד השני בפני הבחירה הברורה בין דמוקרטיה לבין עריצות הרוב. באופן אישי איני משוכנע שהאוייבים מעוניינים בעריצות הרוב. אם הם כן, זה נתון להחלטתם ובאחריותם. ח. אני חושב שכל הצגת המצב שלך כמחלוקת סביב ערכים היא שגוייה. גם בתוך המחנות יש הבדלי ערכים ועד עכשיו היתה לנו מסגרת חוקית שידעה להתקיים עם ההבדלים. הרי החרדים והדתיים-לאומיים לא היו שותפים לערכים שבמגילת העצמאות, הם פשוט ידעו להתקיים לצידם. המשבר הנוכחי יסודו בהחלטת הרוב של הקרונות לפטר את הקטר. בעיניי הסיבה למשבר החוקתי וההצדקה לצעדי ההתנגדות הנואשים היא העובדה שמישהו סבור שיש ביכולתו לאלץ את הקטר-המגזר שלנו לוותר על זכויות היסוד האזרחיות שלו, בדיוק כאשר הוא עובר, אולי לתמיד לאופוזיציה. אם לצטט את יאיר לפיד: אנו יכולים להיות באופוזיציה. אנו לא יכולים להיות נתינים מעלי מס ומקריבים למולך של עריצות הרוב את ילדינו. ט. הויכוח שלך עם דובריו של שלטון הימין הוא מיותר וחסר תועלת, לא משום שאתם מחזיקים בערכים שונים, אלא בגלל שהם אידיוטים שמסרבים להודות בכך שדמוקרטיה שהיסוד היחיד שלה הוא הצבעת רוב אינה שומדבר אחר מלבד עריצות הרוב. כשם שהחרדים בעזרת סוג של מרי אזרחי, הוכיחו לנו החילוניים שגיוס בניהם הוא ביטוי של עריצות הרוב, כך אני מאמין שנוכל להוכיח בהתנהגותנו לקואליציית המיעוטים, כי כפיית חוקי המשחק על המיעוט באופן לא קונסנזואלי אינה אלא עריצות הרוב. מעבר לגבול הזה ההחלטה והאחריות היא של הרוב. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
||||
|
||||
לגבי סוג האידיוטים שאתה מנסה להתווכח איתם, קבל דוגמה: סמוטריץ הליברל |
|
||||
|
||||
א. עם כל הבלאגן שהיה בצרפת בשנות החמישים, החוקה דווקא התקבלה ברוב מרשים (79% במשאל עם). החוקה האמריקאית התקבלה יותר מעשור אחרי המרי, מי שקיבלו אותה כבר לא היו מורדים בשלטון אלא השליטים לכל דבר ועניין (אבל, כן, אתה צודק, זה לא היה בהסכמה חברתית רחבה). |
|
||||
|
||||
לגבי האמריקנית אתה צודק. נזכרתי בזה רגע אחרי שליחת התגובה. החוקה האמריקנית היא סיפור מסובך (מה נכלל בה) ובמובן מסויים היא סימפוניה בלתי נגמרת, מכיוון שהתיקונים הם חלק מן החוקה. אני כיוונתי להכרזת העצמאות. גם לגבי הצרפתית, האמירה שלי קצת ריקה מתוכן ספציפי. לצרפת רצף של מסמכים החל בהצהרת זכויות האדם מ-1789, דרך חוקת 1791, החוקה המהפכנית (1793) שאליה כיוונתי ועוד כמה חוקות בדרך לחוקה האחרונה בינתיים מ-1958. דוקא ההיסטוריה היותר מלאה, מבהירה את התמונה. חוקות והצהרות מהפכניות מתקבלות בסערה בלהט המהפכה והן מוחלפות בחוקות אזרחיות המתקבלות בהמשך, רצוי בהסכמה חברתית רחבה. |
|
||||
|
||||
המילה ''מהות'' לא עוזרת כאן. במונחים קונקרטיים, אם אני מבין אותך, אז אתה מדבר על חוקה שכולה מורכבת מחוקי-יסוד בסגנון ''חוק יסוד הכנסת'' (פורמליסטיקה), ולא מכילה בכלל חוקים ברוח ''חוק יסוד כבוד האדם וחירותו'' (מהות, אני בעד) או ''חוק הלאום'' (מהות, אני נגד). על חוקה שלא מזכירה אפילו במילה את היחסים בין מדינת ישראל לבין הדת היהודית, או נוגעת בשאלת זכויותיהם ומעמדם העקרוני של הערבים בישראל (או באופן כללי יותר, כל הלא יהודים). אין סיכוי להגיע להסכמות סביב נושאים כאלה (אפילו אלמנטרים לחלוטין, כמו שוויון). אני לא חושב שחוקה שלא מסדירה אותם שווה הרבה. אבל אפילו במובן הכי מצומצם של חוקה, פורמליסטיקה היא מהות. למשל, כל מה שקורה עכשיו הוא הקצנה של אותן תפיסות וויכוחים בגללן ''חוק יסוד החקיקה'' לא עבר עד היום בכנסת. אפילו ''הפרדת רשויות'' היא עיקרון שנוי במחלוקת בישראל, בזכות אוכלוסיות כמו החרדים והמשיחיים. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין את זה נכון, יש הבדל בין אוסף של ערכים שמופיע בחוקה ומחייב את השלטון לפעול לפיהם (צדק, חירות, שוויון, שלום, רווחה...) לבין ''מהות''. מהות לא מתייחס לאיך השלטון צריך לנהוג מול האזרחים אלא מנסה להגדיר את המדינה (כמו ''רפובליקה חילונית'' במקרה הצרפתי או ''מדינה יהודית ודמוקרטית'' כמו ברצון של אריק ההיפותטי, ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו האמיתי). אני לא לגמרי מבין למה אנשים מתעקשים להכניס דברים מוזרים כמו ''מהות'' לחוקה. מה רע בסתם להסכים על ערכים וכללים משותפים (אני לא אומר שיש לזה סיכוי, אבל לדעתי, ''מהות'' זה סתם עז - נראה לי שאם הגעתם להסכמה על כל הערכים והכללים ואי ההסכמה בינכם מסתיימת רק ב''מהות'' אז אתם מתווכחים לשם הויכוח בלבד). |
|
||||
|
||||
אני לא חושב ש-''מהות'' במובן הצר שעליו אתה מדבר הייתה אי פעם מכשול רציני. לדעתי, כאשר מדברים על מהות, מתכוונים לרוב בדיוק לערכים שמופיעים בחוקה ומחייבים את השלטון לפעול לפיהם. בשורה התחתונה, אין שום סיכוי לגבש הסכמה סביב ערכים כאלה. ''יהודית ודמוקרטית'' היא אולי ססמא חלולה, אבל היחס בין מוסדות הדת למוסדות המדינה הוא נושא מאד קונקרטי ובירוקרטי (ואני הייתי מוסיף, ''מהותי'') שהחוקה חייבת להסדיר, וגם בעניין זה אין שום סיכוי להסכים. |
|
||||
|
||||
עפ״י ההגדרה שלך ל״מהות״, אז לא. זה לא מעניין אותי ולא אדרוש שום דבר כזה שיהיה בחוקה בה אבחר לתמוך. כמוך, גם אני מעדיף מצב בו לא יהיו דברים כאלה בחוקה בכלל. אבל כל הדיון הזה מצחיק אותי. כמו קבוצה של אנשים שגוססת במדבר בלי מים ואנשים דנים עם הם היו מעדיפים את מיץ התפוזים שלהם סחוט טרי 100%, עם או בלי קובית קרח או עם/בלי איזו מטריה מנייר. פניה של ישראל לכיוון של דיקטטורה פר אקסלנס. ויכוח ביני לבין אריק לגבי תוכן של איזו חוקה ליברלית באופיה, שתהיה מקובלת על שנינו, זה יותר פנטזיה מאשר שזה מד״ב. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. אין חוק טבע שמחייב זאת. אם יהיה רוב משמעותי שיצליח להסכים על חוקה פורמלית, גם בלי להגיע להסכמות על מהות, זה אכן יכול לקרות. הבעיה במשפט הזה הוא אם המילה ״אם״. אני לא רואה את הריאל פוליטיק בישראל שיכול להוביל להסכמה רחבה לגבי חוקה מוגמרת. כמו בועדות בשנות ה-40 של המאה ה-20, סביר להניח שיהיו יותר ויכוחים מאשר הסכמות והעניין (אם יעלה) יתמסמס מהר וידחה (שוב) לעתיד. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאפשר להגיע במצב הנוכחי להסכמה רחבה יחסית על מהותו של חוק יסוד, כלומר: על דרך הכנסת חוקים לחוקה, ומעמדם החוקי. גם זו תהיה התקדמות ביחס למצב בנוכחי. |
|
||||
|
||||
הסכמה עם מי? עם לוין וסמוטריץ׳? |
|
||||
|
||||
בראייה עניינית, יתכן שאתה צודק. השאלה היא אם מה שמתרחש כעת קשור באיזה אופן לראייה עניינית. איני מסכים כלל למבנה הרעיוני-היסטורי שטווה כאן הלוקארד. האם המשבר החוקתי שנקלענו אליו נובע מטעויות העבר וחידלון האישים של השלטון הקודם (ע"פ טענותיו) או מכך שבשלטון החדש, הקרונות החליטו לפטר את הקטר? בכל מקרה, אם לעשות פרפראזה על שמעון פרס, הזעם אינו פרוגרמה. על אף זאת, בפרק המסקנות, אני נוטה יותר לפסימיות שלו מאשר לאופטימיות שלך. האם אתה באמת קונה תזה לפיה המשבר הוא ניסיון לחוקק חוקה אלטרנטיבית ולא כאוס הנובע מחיבור של מגזרים הרוצים לעגן בחוק את מצעם הפוליטי עם הנהגה מושחתת שאינה מסוגלת לוותר על סיגרים ושמפניה ורודה? אתה חושב שחוקה היא פרס מספיק ששווה לשלם עבורו בחנינה להנהגה מושחתת ובלגיטימציה משפטית של הפרזיטיות החרדית וההזיות התאולוגיות של המתנחלים? שים לב, שהיחידים שחושבים על הרפורמה הריאקציונית במונחים של חוקה אלטרנטיבית הם לוין, רוטמן וחוג קוהלת. אבחנה אולי מעט מרחיקת לכת שלי, אומרת שאין שום סיכוי לדיון פרודוקטיבי על חוקה מוסכמת, כל עוד שני החברה האלו מובילים אותו. להערכתי מדובר באוטיסטים הסבורים שההיסטוריה המשפטית עשתה טעות נוראה כאשר בחרה באהרון ברק לדמות מופת, במקום בהם. המושגים שלהם של דיון מועיל הם הצגה בכיכובם, בה כל העולם משמש סטאטיסט. כל עוד שני החברים הללו, במקום לקבל טיפול פסיכולוגי בנרקיסיזם ובהפרעות התקשורת שלהם, מובילים את החקיקה, אין שום סיכוי לחוקה מוסכמת. להערכתי, אין באמת קשר בין הבעיות הקריטיות של מדינת ישראל (מבנה תעסוקה, קנאות דתית, חוק וסדר, איראן ופלשתינאים) לבין שינויים במערכת החוקתית שלה. המוטיבציה לשינויים המוצעים היא האנוכיות של מגזרים סקטוריאליים והשחיתות של בית נתניהו ולא איזושהן הצעות מועילות שיטפלו בסחבת הכרונית של בתי המשפט או בנטייה הכרונית של בג"ץ לשחק את המבוגר האחראי במערכת הפוליטית של ישראל. אלמלא העניק בג"ץ לכנסת אינסוף הארכות לחוקק חוק גיוס מתקבל על הדעת, והיה מבטל את חוק הגיוס, יתכן שכלל לא היינו נקלעים למשבר החוקתי המלאכותי. |
|
||||
|
||||
אני מאד מסכים לגבי האבחנה האישיותית/פסיכולוגית של רוטמן ולוין. פסיכופטים לפי הספר. |
|
||||
|
||||
*עם המילה אם. מחכה ליום בו chatgpt יכתוב את התגובות שלי במקומי. את הבאגים במוח שלי כבר אי אפשר לתקן. |
|
||||
|
||||
באופן מוזר, נראה לי שישראל היום קרובה יותר ליכולת להסכים על חוקה (בלי "מהות") משהיתה לפני חצי שנה. מצד שני, אולי זה סתם wishful thinking. |
|
||||
|
||||
לא יודע למה אתה חושב כך. |
|
||||
|
||||
למה, משום שאני אופטימיסט. משום שאני חושב שזה מסוג המשברים שיכולים להסתיים עם חוקה1, משום שאני לא חושב שהפער בין ההצעות של לוין למה שהאופוזיציה יכולה לחיות איתו הוא בלתי ניתן לגישור, משום שלכל הצדדים יש הרבה יותר מה להפסיד מלהרוויח, משום שלהשוואות להונגריה ופולין יש הרבה כח רטורי אבל אני לא בטוח כמה הן רלוונטיות, משום שפורום קוהלת (בשמות אחרים) ניסו להרוס את הדמוקרטיה הבריטית והאמריקאית וזה התפוצץ להם בפנים... 1 נסיונות קודמים לכתוב חוקה לא היו בזמן משבר פוליטי כזה ולכן התקשו להביא לתמיכה ציבורית. |
|
||||
|
||||
בקיצור, אתה רואה פסנתר שנע מעל ראשך אל כיוון מרכז כדור הארץ ומזה אתה מסיק שאין ספק שאיזה Deus Ex Machina צפוי כל רגע לצוץ בסוף המחזה ולהציל אותך. אתה לא יודע איך, אבל אתה יודע שזה חייב לקרות. איך יכול להיות אחרת? לא יעלה על הדעת... בום. אבל יכול להיות אחרת. החיים הם לא הצגת תיאטרון ודברים יכולים גם להגמר רע. אל תזלזל ביכולת של קבוצת אנשים לגרום לתהליכים היסטוריים שנגמרים רע לכולם (או לכל הפחות למליונים). משהו יכול להיות לא רציונלי ורע לרבים ובכל זאת אנשים יבחרו לעשותו (ראה ערך ההיסטוריה האנושית / הכנס אלפי קישורים לויקיפדיה כאן). ההצעה של לוין היא טכנית שליטה מוחלטת של הקואליציה במינוי שופטים. ההצעה הזאת היא מאוד פשוטה. לא מורכבת בכלל. לא יותר השפעה או שינוי מאזן כוחות כלשהו, אלא שליטה מוחלטת. זאת גם המטרה האידיאולוגית המוצהרת של השינויים בועדה. כל הצעה לשינוי (למשל - מינוי שופט רק בהסכמה רחבה בועדה) שבה הקואליציה לא תשלוט בתהליך, תשלל על הסף. מה ניתן פה לגישור בכלל ועל מה יש לדבר? זה מה שהם מצהירים במפורש שהם רוצים לעשות וזה מה שהם עושים. אין פה ניואנסים או צדדים לכאן ולכאן. לא לכל הצדדים יש הרבה יותר מה להפסיד מלהרוויח. לקואליציה יש יכולת להרויח שלטון וכוח שלא היה להם בעבר. אם לא היה רווח בהשתלטות עוינת על מערכת פוליטית וברודנות, אף אחד אף פעם לא היה מנסה. איזונים ובלמים זה לא משהו שהמציאו סתם כך, אלא כדי להתמודד עם מציאות בה תמיד יש חשש לקבוצת אינטרס לצבור כמה שיותר כוח לעצמה. למה החשש הזה תמיד קיים? כי יש רווח (למישהו) ברודנות, זה למה. ההשוואה להונגריה, תורכיה ופולין היא לא סתם איזה טריק או שטיק רטורי. אין שום דבר מיוחד לא בישראל ולא במדינות הנ״ל. מה שקרה שם יכול להתרחש גם פה והרבה יותר בקלות משנדמה לך (לדעתי). לא אתוכח איתך מה הצליחו או לא הצליחו בארה״ב או בריטניה, כי זה לא רלבנטי. גם אם נניח שגם שם היתה סכנה מוחשית לשיטת המשטר, במשטרים שלהם יש איזונים ובלמים שלא קיימים אצלנו והדמוקרטיות שלהם במצב הרבה יותר מבוסס ויציב מאשר המצב אצלנו. אצלהם גם יש איזונים ובלמים פורמליים של שיטת המשטר וגם דפוסי התנהגות/מסורת של פוליטקאים ומצביעים (למשל, בארה״ב, הנוהג של הבוחר לסרס את כוחו של הנשיא בבחירות האמצע, אבל זאת רק דוגמה אחת). |
|
||||
|
||||
בהחלט יכול להיות שאני טועה, כאמור אני לא נביא. אבל אני לא מדבר על Deus Ex Machina. החיים הם לא הצגת תיאטרון ודברים יכולים גם להגמר רע, אבל הם יכולים להגמר גם טוב, או באמצע, וזה קורה הרבה יותר ממה שנדמה לך. בהיסטוריה האנושית יש אמנם הרבה דוגמאות של אנשים שבחרו לחתוך את האף על מנת לעצבן את הפנים, אבל יש לא פחות מקרים של אנשים שהתעלו מעל הרצון להזיק לעצמם ולסביבתם. אמנם קל לשכוח את זה אבל החירות והעושר מהם נהנים רוב בני האדם שחיים היום היו בגדר חלום רק לפני 100 שנה, ולפני 1,000 שנה אף אחד אפילו לא חשב שזה אפשרי. זה דברים שקרו בעולם האמיתי ולא בהצגת תיאטרון. איך שאני רואה את זה, ההצעה של לוין היא עז שהוא הכניס במטרה לסגת ממנה. אני מקווה ומעריך שהוא יהיה מוכן להתפשר על הרבה פחות (ואם לא הוא, אין לי ספק שנתניהו או מי שמממן אותו יהיה מוכן). הפוליטיקאים מהקואליציה ירוויחו אולי קצת יותר שלטון וכח ממה שיש להם עכשיו, אבל קיים סיכוי שהקואליציה, כמחנה פוליטי, תפסיד את התמיכה הציבורית, ובעקבות זאת את השלטון והכח (ואולי גם את החירות). זה סיכון שאני לא בטוח שכדאי להם לקחת. יש רווח ברודנות, אבל יש הרבה יותר רווח בחירות. "אין שום דבר מיוחד לא בישראל ולא במדינות הנ״ל" - לא "מיוחד" אלא שונה. במדינות ישראל מתקיימת תרבות כמעט דמוקרטית מאז סיום המשטר הצבאי, אני חושב שרוב הישראלים מכירים ואוהבים את החירות שלהם, ורובם מודעים (לפחות באופן חלקי) למה שקורה במדינות המערב. פולין והונגריה לא ממש התאוששו מהשלטון הסובייטי, לא היתה להם תרבות דמוקרטית1 לפני קריסת חומת הברזל. גם טורקיה לפני אדרואן לא היתה בדיוק מופת דמוקטי (בלשון המעטה). דמוקרטיה לא קורסת בגלל חוקות או רובים, היא קורסת בגלל חוסר תמיכה ציבורית. בדמוקרטיה מתפקדת האיזונים והבלמים הכי חזקים באים מציבור הבוחרים ומהפחד של פוליטיקאים מהבחירות הבאות. זה כח הרבה יותר חזק מבתי המשפט או הצבא. אני מקווה שניווכח בקרוב שגם בישראל יש כזה סוג של איזונים ובלמים2. 1 בוודאי בהונגריה. בפולין היתה לסולידריות תמיכה די רחבה לפי הקריסה, אבל אני לא בטוח כמה זאת היתה תמיכה עממית. 2 בעצם, זה מה קרה ביציאה מלבנון ומעזה. |
|
||||
|
||||
יכול להיות. תסריט נוסף, שהעלתי בכמה תגובות קודמות, הוא התסריט בו הממשלה הקיצונית הזאת תכשל לא בגלל רצון פשרה של מישהו על משהו, אלא בגלל Race to the bottom scenario. עם האוכל יבוא התאבון. לאחר צמצום כוחו של בג״צ בפסילת חוקים לא חוקתיים, אני יכול לראות תרחיש של אסקלציה בחקיקה הולכת ומקצינה עם הצעות חוק פרטיות של ח״כים שמנסים להוכיח שהם ״פי אלף יותר עוצמה לישראל״ מאשר חבריהם לקואליציה. סמוטריצ׳ים ובן גבירים שיוצאים על השמאלניות של הליכוד, לאחר שבג״צ יהפוך ללא רלבנטי, זה משהו שעלול להפוך להיות ההצגה הטובה בעיר. |
|
||||
|
||||
אני רוצה להרחיב את הנקודה הזאת: הקואליציה מנסה לעשות הכל בבת אחת - גם הפיכה משפטית, גם מינוי עבריין לשר, גם חוק החמץ, גם רמזים מאוד עבים לחוסר אחריות כלכלית. חלק מזה נובע מניסיון מכוון לייצר משבר חוקתי, אבל חלק נובע פשוט מטיפשות. הקואליציה מלאה בחברי כנסת שהכישורים העיקריים שלהם הם להתלהם ולהיות פופוליסטים, אבל אין להם מושג איך לנהל מדינה או משרד ממשלתי. במקום ללמוד, הם ממשיכים באותה אסטרטגיה מוצלחת שהביאה אותם עד הלום. כשחלק מההנהגה היא כזאת, המערכת יכולה לספוג את זה, אבל כשנוצרת מסה קריטית, המערכת מתחילה להישבר די מהר. אנחנו רואים את זה כבר עכשיו עם בריחת כספים לחו"ל והידרדרות בטחונית. גם אם הקואליציה לא תקרוס לתוך עצמה, תהיה לה בעיה בבחירות הבאות. בחלוקה גסה, שליש מהציבור נעים על הקו בין ימין קיצוני לביביסטים שיתמכו בקואליציה לא משנה מה. שליש מהציבור מתנגדים חריפים לקואליציה הנוכחית (כי הם שייכים לשמאל או כי ברור להם מה הקואליציה מעוללת למדינה). באמצע יש עוד שליש שלא אכפת לו מערכים ליברלים-דמוקרטים לכאן או לכאן1, וגם לא אכפת לו יותר מדי מאידאולוגיה של שמאל-ימין (חלק מצביעים לימין, חלק לשמאל וחלק מאוד גדול החליט שכולם אותו חרא ולא הצביעו). אחת הגדולות של נתניהו, אולי העיקרית שבהן, היא הזהירות והמתודיות בה נקט כדי מצד אחד להקצין את הציבור שהיה רגיש להקצנה ובו זמנית מוודא שהשליש ההוא לא יתעורר. עכשיו לממשלה יש 4 שנים לוודא שהם ימשיכו לישון2 (ולכן לדעתי הדבר הראשון שיקרה אחרי ההפיכה המשטרית היא השתלטות על אמצעי התקשורת). אבל כשהממשלה מורכבת בעיקרה מפופוליסטים שחושבים שככל שיצעקו יותר כך זה יחזק אותם יותר או פאנטים אידאולוגים שמגיבים לכל דבר בהקצנה3, להרדים את הציבור זה לנהל uphill battle. אסטרטגיה אחרת, במקום להרדים אותם, היא לשטוף להם את המח. לדעתי הליכוד ועוצמה יהודית מיצו את פוטנציאל ההקצנה האידאולוגית (תמיד אפשר לגדל דור שלם שעבר שטיפת מח אידאולוגית, אבל זה דורש זמן), בפרט שהשליש הזה לא נוטה להקצנה מטבעו. עכשיו כשאני כותב את זה, זאת נראית לי סינתיזה בין דבריך לטענה של אריק שהבחירות נקבעות לפי כמה מנדטים בודדים שעוברים משמאל לימין. אני לא אומר שהתסריט הזה הוא קרוב לוודאי, אבל הוא נראה לי במרחב הסבירות. __ 1 כולל מי שלא מבין איך הערכים האלה תורמים לאיכות החיים האישית שלהם. 2 אם נניח שהבחירות לא ידחו. דחיה אומנם אפשרית, אבל נראה לי פחות סביר וגם יכול לעורר תסיסה אלימה של ממש, שתגרום לפחות לחלק מחברי הכנסת בקואליציה לפחד אישית. 3 נניח שאני שר האוצר שרואה בריחת כספים לחו"ל, אזהרות של מומחים כלכליים והססנות מצד גופי מקצוע בינאלומיים באשר לאיתנות הכלכלה הישראלית. נניח שלמרות מה שאנשי המקצוע אומרים לי, אני מאמין בכנות שזה רק כי השמאלנים האלה (שגם אנשי המקצוע נכללים בהם) יוצרים פאניקה כי הם רוצים לשרוף את המדינה. אם אראה שהמצב ממשיך להידרדר, הדבר הרציונלי מבחינתי לעשות הוא להשתיק להם את הפה בכח. כשהמצב ישתפר, הציבור יראה שצדקתי וזה רק יחזק את האידאולוגיה שלי (כמובן שאם המצב לא ישתפר זה יוצר לולאת היזון חוזר). |
|
||||
|
||||
השר קרעי וינון מגל מתקוטטים בטוויטר (אחרי ציוץ של בועז גולן). קרעי מעוניין לדחוף לקיום ערוץ ימני עם תכנים אלטרנטיביים לאלה של ערוץ 14 וכנראה שאנשי ערוץ 14 קיבלו הוראה לדחוף חזרה נגד קרעי. הויכוח הסלים ונהיה מאוד מהר ויכוח של ״פי אלף עוצמה לישראל״ בה ינון מגל מציג את השר כשר חלש שלא מקיים שום דבר ממה שהבטיח (הטיפול בתאגיד) וקרעי לא נשאר חייב ואפילו כינה את ינון מגל כעתונאי ״פייק״. מעניין אם אחד מהם יתחיל בקרוב לרמוז על הנטיה לשמאלניות של השני. בהצלחה לכולם. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |