בתשובה להאייל האחר, 04/02/23 22:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גינוי זה הטקס של הפוליטיקאים. לא לגמרי ברור לי מה הטעם בו כשפוליטיקאים עושים אותו (למי זה עוזר?) אבל כל טעם שאולי יש בגינוי של פוליטיקאים הולך לאיבוד כשמדובר על אלמוניים. פלפולים לעומת זאת זה משעשע. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון, יש דברים שראויים לגינוי וזה בלתי תלוי במה פוליטיקאים עושים. ולעומת זאת פלפולים על דברים שראויים לגינוי זה לא משעשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Hear, Hear!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש דברים שראויים לגינוי..." למה? ז"א, האם אפשר להסיק מזה שאתה לא מגנה משהו שאתה תומך בו?! לא ראיתי שאף אחד באייל גינה את הרצח בפילדלפיה - האם זה אומר שכולכם תומכים בו? או שאולי לא היה לכם זמן לגנות? לגינויים יש טעם כשאתה מנהיג של קהילה, ואז אתה מבהיר להם שדברים מסויימים אינם ראויים. אני לא מנהיג של כלום, אין לי קהילה, אף אחד לא מקשיב לי, ולאף אחד מלבדי לא באמת איכפת אם אני חושב שמשהו הוא טוב או רע. יש הגיון בצפיה מטראמפ לגנות את תומכיו כשהם מנסים לתלות את סגן הנשיא שלו - אולי זה יגרום להם להפסיק, כשדראקולה מגנה את זאב רז אני לא חושב שזה משפיע על מישהו ממעריציו הרבים של זאב רז או של דראקולה (ועל אחת כמה וכמה, על החיתוך בין הקבוצות). בעיני כל שיח הגינויים הזה הוא משעשע. דב (או kozmo) מוצא משהו שמישהו שלכאורה משתייך למחנה שלכם אמר או צייץ ושאם קוראים בו בדילוגי אותיות אפשר למצוא משהו שיכול לרמוז שהוא עלול לשקול לנקוט באלימות אם וכשיכלו כל הקיצין, ואתם כמו ילדים טובים ממהרים לגנות, שחס ושלום לא יחשבו שאתם מסכימים איתו בגלל שכידוע כל ה"שמאל" חושבים בדיוק אותו הדבר, וכולם חושבים כל יום, כל היום, אך ורק על איך לרצוח את נתניהו וכל היום אתם עובדים על להסתיר מדב שזה מה שהם חושבים עליו כל היום וכשהוא מגלה את זה רק בעזרת דילגי האותיות, אבל, אם רק תאמרו את מילות הקסם: "מגנה אנוכי" אתם תצליחו להסתיר את המזימה הזאת שוב. (לפעמים אתה מוצאים לו משהו שמישהו מהימין אמר שקורא בפירוש לאלימות, ודב מסביר לכם שאין לו כוונה לגנות משום שלא הבנתם מה הוא אמר, הרי מי שמע על איש ימין שינקוט באלימות כלפי השמאל? בישראל?!). אני בטוח שאתם מוצאים הרבה טעם בדיון הזה, אותי זה משעשע. אז, בשביל שזה יהיה ברור: ברור לי שאף אחד ממכם לא חושב לנקוט באלימות, וברור לי ששום דבר שתגידו לא ישכנע את דב שזה נכון. ברור לי שיש גם ב"שמאל" וגם ב"ימין" אנשים שחושבים על שימוש באלימות למטרות פוליטיות, וברור לי שהם לא יבזבזו את זמנן בציוצים על התוכניות שלהם בטוויטר, כמו שברור לי שגם ב"שמאל" וגם ב"ימין" יש אנשים שלא תמיד מתנסחים בצורה שקולה ומדודה בכל ציוץ שלהם, כמו שברור לי שגם ב"שמאל" וגם ב"ימין" יש אנשים שחושבים שהשילוב של אננס ופיצה זה דבר אכיל. מצטער, אני יודע שזה קצת לא הוגן מצידי לצחוק על הסיטואציה הזאת (לזכותי אני אגיד ש-kozmo התחיל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיח הגינויים מעניין ת׳סבתא שלי (ז״ל). מה שדב או קוזמו חושבים על מה שאני חושב מעניין את הסבתא השניה (גם ז״ל). אני באמת מודאג (אבל לא מופתע) מסגנון השיח שצומח בחוגי שמאל מסוימים שמתחילים לדבר על ירי ברחובות, אחיזה בנשק וכל מיני קשקושים על ראשי ממשלה ״בני מוות״. אתה לא חייב להסכים ו/או להיות מודאג כמוני. אתה גם לא חייב להסכים איתי שקורה פה משהו לא סימפטי לשני המחנות שהוא לא עיסוק שיגרתי בפוליטיקה וש״זמנים מעניינים״ are coming. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות השמונים מישהו לקחת רימון והשליך על הפגנה, בשנות התשעים מישהו לקחת אקדח וירה בפוליטיקאי משהוא לא מסכים איתו, בשנות האלפיים מישהו לקחת רובה וריסס אוטובוס... נראה לי שחוק המספרים הגדולים אומר שתמיד יהיה שיח אלים ותמיד תהיה אלימות. ההבדל הוא שהיום אפשר לשמוע את השיח בטוויטר ופייסבוק. חוסר היכולת בין הצדדים הפוליטיים להגיע להסכמה על ערכים מינימליים משתופים או אפילו על מנגנון מוסכם רק מגביר את הקיצוניים, מה שמגביר את השיח האלים ועלול להגביר גם את האלימות. מה לעשות - אנחנו באמת חיים בזמנים מעניינים שעלולים להפוך למעניינים יותר (או שלא). אבל, הדאגה לא צריכה למנוע ממך לראות את הגיחוך שבמצב. לדעתי, התגובה של הליכוד לטקסט הזה היא פשוט משעשעת. אני מניח שאם יש איזה שמאלני שתכנן אתמול את ההתנקשות בנתניהו (או בשרה דיסטל אטבריאן), הוא לא שמע על זאב רז, ולא שינה את התוכניות שלו בגלל שזאב רז (או אתה או יאיר לפיד) הבהירו שהם מתנגדים להתנקשות כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה ברור, מובן ומוסכם. אין ספק שאנחנו צופים בתיאטרון אבסורד. כמו לצחוק ולהיות משועשע ממחזה של סמואל בקט, בזמן שאתה חי בתוך המחזה של סמואל בקט (ואחרי שכתבתי את זה הדהדה לי המחשבה בראש ״אה, זה המצב הרגיל של מחזה אמיתי של בקט...״). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתרחשת הפיכה נגך עיניך ואתה מודאג מהשיח בחוגי השמאל? מלחמת האזרחים היא תרחיש גרוע ומזעזע, אבל אני לא יודע אם הוא גרוע יותר מהתרחיש בו הכלבים נובחים והשיירה עוברת. נגמרה השותפות האזרחית עם הביביסטים, החרדים והחרדל"ים. אני מתקשה להאמין שהעניין לא חתום ונעול. נראה שתהליך הגירושים התחיל, והוא לא הולך להיות סטרילי. התרחיש הטוב ביותר הוא איזושהי פדרציה בה דב וידידיה יוכלו להתבשל להם בדיקטטורה הפופוליסטית לה הם כמהים בלי להרוס את החיים שלי ומשפחתי ומבלי לקבל שקל מהמיסים שאנחנו משלמים. אבל זה ככל הנראה לא יקרה, וגם אם כן אז זה לא יקרה בלי נשק (ובוודאי שלא בלי דיבורים על נשק). ועל כל פנים גם האופציה הזו היא גרועה מאד. אופציה שניה היא מלחמת אזרחים מלאה. אופציה שלישית היא כניעה, שמשמעותה היא שאנחנו, ילדינו ונכדינו נחיה במדינה שתהפוך לנחשלת ומוקצית, כחילונים ליברליים באיראן אחרי המהפכה האיסלמית. זה יקח כעשור או שניים, אבל זה מה שיקרה. אתה משוכנע שזה גרוע פחות ממלחמת אזרחים? אפשרות רביעית, היא הגירה. אבל זו ברירה אישית, לא לאומית, והיא לא אופציה ריאלית עבור רבים וטובים. להצביע על אחת האופציות ולטעון שהיא מזעזעת זו חוכמה קטנה מאד. כולן מזעזעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה אתה רוצה ממני. זה שכל האופציות גרועות אומר שאני צריך להפסיק לדאוג מאחת מהן? אני מסכים שזה אכן נראה שכל האפשרויות מזעזעות. תגובה 739601 אל תזלזל ביכולת שלי להכיל המון דאגות, חרדה, חוסר ביטחון ופסימיות לגבי מגוון רחב של נושאים ותסריטים אפשריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ״לא חוכמה גדולה״, אכן יכול להיות שזאת לא חוכמה גדולה. פסימיות היא אכן אסטרטגית Win-Win של שמחת עניים. או שאפשר להגיד I told you so או שמתבדים וחיים בעולם טוב יותר מהצפוי (אבל בד״כ זה נגמר ב - I told you so). מצד שני, בזמן שהרוב צהל, שמח והיה מלא באופטימיות לגבי צפונות העתיד, אני חושב שהפסימיות האופיינית שלי הצליחה לתאר מראש די במדויק את תסריט חזרתו של ביבי ומה המשמעות כבדת המשקל של קאמבק שכזה: תגובה 739596 . לא מדובר בעוד סתם סיבוב בחירות אלא באירוע שיכנס לספר ההיסטוריה של מדינת ישראל עם כותרת דרמטית באחד הפרקים האחרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתבטאויות על שימוש בנשק בקרב הישראלים החילוניים הן מצערות ביותר ממובן אחד. כתבת בצדק שהירידה מהארץ היא פיתרון ליחידים ולא למגזר. גם האיומים הריקים לאחוז בנשק הם ביטוי של יאוש ואכזבה מיכולתו של המגזר להפעיל כוח פוליטי וציבורי. טרור אישי, מתאפיין בכך שהוא פעולה אישית שאינה מצריכה תמיכה וארגון ציבורי ובד''כ היא מבטאת את חולשתו וחוסר התוחלת של הציבור ממנו היא באה. יש לנו בציבוריות הישראלית דוגמה נהדרת של הציבור החרדי שללא שימוש בטרור ובאלימות אישית, השיג הישגים פוליטיים כל כך מרחיקי לכת שהם מעמידים את המדינה על עברי פי פחת. במקום לדבר על נשק וטרור אישי יש לדבר על חולשת ההנהגה הפוליטית של המגזר ועל תחושת הבלבול וחוסר הכיוון שהם משרים. בהזדמנות זו, ברצוני להביע הזדהות ואהדה למפגינים במוצאי השבתות. בלא הנהגה ותכנית פוליטית ההפגנות לא יועילו הרבה. אבל אני חרד לשלומם של המפגינים וקורא למארגני ההפגנות לדאוג לאבטחה ולא לסמוך על התרנגולת כרותת הראש שאין טעם לנקוב בשמה.זכרו, אברושמי יושב ליד שולחן השבת שלו ויורשיו כבר משחרים להזדמנות. ונשמרתם לנפשותיכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום אחרי הפוגרום בחווארה, אפשר כבר לומר שההסתה, ה'שיח האלים', והפורעים עצמם הם לא סימטריים בין 'שני הצדדים', למי שלרגע נדמה ששכח את זה? שיש פה צד שההסתה לאלימות היא לחם חוקו, והאלימות היא שיטתו הממוסדת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שהמצב הרבה יותר מורכב ואין כאן צדיקים גדולים. א. יש אמת בטענות על ההסתה במערכת החינוך הפלשתינית וכאשר הרשות משלמת שכר לטרוריסטים ומשפחותיהם היא שמה לפלסתר את מדיניות אבו מאזן הרשמית נגד אלימות. ב. האנלוגיה היא ההסתה נגד ערבים בחינוך הדתי בישראל והתמיכה של ממשלות ישראל בתעלולי המתנחלים (קודם פאסיבי וכעת אקטיבי). ג. אחת מן ההצדקות לשהות של צה''ל ביו''ש היא בצורך להפריד בין שתי אוכלוסיות עוינות. מעין משימת הפרדת כוחות. באופן אירוני, ההצדקה הזו איכשהו תופסת כאשר השמאל בשלטון בישראל ופג תוקפה בשלטון הימין משום שזה תומך באופן מובהק באחד הצדדים. ד. ההצדקה השנייה היא בצורך לשמור על בטחון מדינת ישראל עצמה. אפשר להמשיך הצדקה זו רק אם צה''ל יקפיד על הפרדה מוחלטת בינו לבין המתנחלים ולא יקיים איתם שום קשרים לא לטוב ולא לרע. ושוב תחת שלטון ימין זה נראה בלתי מעשי בעליל. ה. באופן מעשי, יש להכיר בכך שצה''ל אינו מסוגל לשאת באחריות לשלומה של האוכלוסיה הפלשתינאית. חיילי צה''ל לא התגייסו כדי להגן על פלשתינאים. צה''ל גם לא יכול לאורך זמן להמצא בחיכוך עם אזרחים ישראלים הגרים בשטחי יו''ש. אני הולך לכתוב משהו חמור מאד ולכן אני מבקש לשים לב היטב לדיוקם של דברים. הדרך היחידה בה יכול צה''ל לקיים יחסים תקינים עם המתיישבים היהודים לאורך זמן, היא כאשר הללו נשמעים באופן מוחלט וללא ערעור, להוראות צה''ל. לצורך כך יש להבהיר למתיישבים כי אי ציות אינו בא בחשבון. כדי להשיג מצב זה יש לנקוט באמצעים הקיצוניים ביותר שיביאו לתוצאה הזו בבת אחת וללא שיהוי. יש לדעת כי למדיניות כזו אין וכנראה גם לא תהיה תמיכה בציבור הישראלי. ו. לפני המנהיגים הפוליטיים של המגזר שלנו, ניצבת משימה כלל לא פשוטה. יש להבהיר לציבור כולו, כי כל עוד הימין בשלטון בישראל,בפרט הימין הנכחי, הוא כולא את צה''ל בשטחים למשימה בלתי אפשרית. המסקנות המעשיות ממצב זה ברורות לכל אדם הגיוני. הציבור שלנו צריך לעשות את חשבון נפשו ולא להסכים לסכן את ילדינו במשימה בלתי ניתנת לביצוע. ז. כדי לעמוד מאחורי מסקנה קשה ובלתי נמנעת זו, שספק בכלל אם מחנה הימין מסוגל להבין אותה, הנהגת מחננו צריכה להיות אחודה ועקבית. כל עוד הנציגות הפוליטית ממשיכה להיות מפוצלת, מסוכסכת, לא מתואמת, לא עקבית ולא נחושה, הציבור שלנו מפקיר את ילדיו לסכנות הכאוס המדיני. בנסיבות אלו אין שום המלצה מלבד איש איש לנפשו ידאג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא היה ברור, ב''שני הצדדים'' בתגובתי התכוונתי למחנה הימין ומחנה הליברלים-שמאל. לא לצד הפלסטינאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה. אתה מתאר את הבעיה ולא את הפתרון. המתנחלים עושים פוגרומים משום שיש בציבור מספיק אנשים שיגידו להם "כל הכבוד". במצב זה צה"ל לא יכול לנקוט נגדם ב"אמצעים הקיצוניים ביותר" כי גם בצבא יש מספיק חיילים שיגידו למתנחלים "כל הכבוד". הדרך שאתה מציע היא הדרך המהירה ביותר למלחמת אחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה. שיגידו למתנחלים? חלקם בעצמם מתנחלים. המתנחלים משולבים והם חלק בלתי נפרד מהכוח הלוחם והמחלטר בשיטור של צה״ל בשטחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא ירדתם לסוף דעתי. לא כדאי להכביר מילים בנושא זה מפני שפרשתי כאן אופן פעולה שממילא אין לו גיבוי ציבורי. צה"ל לא בנוי להיות במצב מתמשך של חיכוך עם המתנחלים. צה"ל נועד להגן על אזרחי ישראל ולא לשטר אותם. חיילי צה"ל אינם מתגייסים כדי לאכוף את תקנות הבנייה על אזרחי ישראל. מנגד הבעיה היא שהמתנחלים מפריעים לצה"ל במילוי ההוראות והמשימות שלו. הפיתרון למצב זה הוא שהתגובה של צה"ל כלפי מי שיפריע לו בפעולותיו תהיה כל כך קיצונית וחד פעמית (כפי שמצפים מצבא לפעול) שההפרעות האלו יפסקו אחת ולתמיד וצה"ל יוכל לקיים בהמשך קשר טוב עם האזרחים הממושמעים. אני לא רואה גב ציבורי לפעולה כזו (ע"ע אלטלנה). לכן המשימה של צה"ל בשטחים, כל עוד הימין בשלטון היא בלתי אפשרית. צה"ל נלחם שם בערבים, במתנחלים וכעת גם בשלטון. התוצאה לאורך זמן, היא שחיקת הסבלנות והמוטיבציה, הסתאבות, והיכולת הקרבית. באשר למטלה הגדולה מאד המוטלת על מנהיגי האופוזיציה, התאכזבתי מאד מן הראיון של אייזנקוט למעריב. אייזנקוט הוא מבחירי האופוזיציה. מה שצריך לעמוד בראש מעייניו הוא איך הוא מנהיג את האופוזיציה ואיך הוא מנהיג את האלקטורט שלו (מה הוא אומר לו). והנה כמו גנץ לפניו, הוא מתנהג כאילו הוא יושב ליד שולחן הממשלה וניכר שהבעיות המטרידות אותו הן הבעיות של רוה"מ ולא הבעיות שלו. משל למה הדבר דומה? לנהג אוטובוס שראשו טרוד בבעיות של אגד. אחד מסודות המנהיגות הוא לדעת לטפל בכל נושא בזמנו ולא לטפל כל הזמן בנושאים לא אקטואליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר שכחתי. נשחק האמון בין הפיקוד לחיילים. החיילים מרגישים שמטילים עליהם משימות בלתי אפשריות ואח''כ משתמטים מן האחריות לכשלונות ומניחים לחפ''ש לשאת באחריות ובעונש. אני לא אומר שזה המצב בפועל אבל זוהי לבטח תחושת החיילים. אני מניח שהדעה הפוליטית בקרב החיילים מפולגת בערך כמו בציבור ללא החרדים. יחד עם זאת, בזמן םרשת אלאור עזריה, נראה היה כי כל החיילים התנגדו לעמדת הפיקוד הבכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המשימה של צה"ל בשטחים היא בלתי אפשרית"- בוקר טוב. התוצאה לאורך זמן היא גם, ואולי בעיקר, קהות הרגש. הכתבה במעריב מלאה שגיאות הגהה. אחת מצאה חן בעיני: "יזכר לגירעון עולם". נראה לי שזה באמת מה שיקרה לממשלה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא שמתי לב אבל זה לא מפתיע. אתה מודע למצבו הפיננסי של מעריב? זהו עיתון, בעבר מן החשובים בישראל, שפשט את הרגל ומתקשה להתקיים. הוא כבר אינו מודפס וממשיך להתקיים בשולי התקשורת, במהדורה דיגיטלית בלבד. עוד אחד מסימני הזמן של פשיטת הרגל של עיתונות החדשות המודפסת. אני מניח שבעיות ההגהה הן רק אחד מסימני הקיום בדוחק של העיתונות הזאת ברשת. סימנים אחרים הם מהימנות נמוכה, הסתרת אינטרסים מסחריים ופוליטיים ומספר נמוך מאד של עיתונאים ומקורות עצמאיים. ב. אני מוסיף כאן הפנייה לראיון עם סלב מעניין. לעתים אנשים במחננו שואלים את עצמם, מי הם האזרחים מן השורה, עם רמת משכל תקינה ושאינם מקיימים חיים מלאים בתוך מציאות הזוייה, שעדיין מצביעים למשטר העיוואים של נתניהו. אני לא חושב שגלעד נמנה עמם, אבל הוא כבר עשה דרך ארוכה מאד מן השמאל אל תוך מחנה הימין האמוני. למרבה הצער המראיין הוא ליכודיוט כיפתי מצוי, כך שמה שנשאר כאן הוא גילוי הלב של המרואיין. ראיון עם אברי גלעד. אני חושב שהתלהבות המומר של גלעד מביתו היהודי החדש, תידא חן בעיניך. גלעד מדבר בראיון על יהירות השמאל. לדעתי, הוא עצמו עדיין לוקה בה והיא שורש חוסר מודעותו למגבלותיו האינטלקטואליות ולכך שהוא אינו ממשיך במאמץ לפרוץ את המגבלות האלו ומשתקע בניחותא בפסבדו-אינטלקטואליות, פסבדו-פסיכולוגיה ופסבדו-יהדות בנוסח ימימה אביטל. מפתיע שאדם הגיוני כמו גלעד סבור ש90% מן המהפכה המשטרית של לוין ורוטמן יכול להיות מקובל על רוב הציבור. אפשר להבין מדוע אוטיסטים מוגבלים בשכלם כמו לוין ורוטמן אינם מסוגלים לזהות שהתבשיל שרקחו אינו אלא עריצות הרוב. המציאות הפוליטית היא די פשוטה. הקרונות החליטו לפטר את המגזר הקטר וכעת בהסתתרם מאחורי האידיוטים השימושיים לוין ורוטמן הם מנסים לפשוט מן המיעוט המוביל הזה את זכויותיו והגנותיו האזרחיות. לצורך זה הם מנצלים מכשלות, בחלקן מישניות (העומס והסחבת בבתי המשפט) ובחלקן לא קשורות (הביטחון האישי והמשילות הרופפים). יש בעיית אמון של הציבור בשופטים ובשוטרים. יש בעיה של עודף כוח בידי עובדי ציבור כמו היועמ"שים. אבל האם הפיתרון הוא למסור את כל הכוח לרשוצת המבצעית שסובלת מאיוש יתר ע"י חדלי אישים, דמגוגים, פופוליסטים וחסרי השכלה וכישורים. הרי זו היא בדיוק הבעיה שגרמה לנדידת הכח אל המשפטנים. במצב הנתון, המשך המצב הקיים כדיף פי 100 על עריצות הרוב שמסדר לנו השלטון החדש. מבחינה סו אפשר להצדיק לחלוטין את הנואשות של המחאה. נשיא המדינה יצחק הרצוג אולי אינו מקסים, מפתיע וניו-אייג'י כמו ימימה אביטל, אבל הוא כנראה אדם פוליטי שמכיר היטב את הכוחות הפועלים ומבין את האסון שהם מביאים. אולי היה מוטב לאברי גלעד לקרוא את הצעת הפשרה של נשיא המדינה, כדי להבין מה פסול בהצעות של ההפיכה המשטרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדתי לסוף דעתך ואתה לא טועה. רק הוספתי הערה שזה יותר מ - ״אין תמיכה בכך בציבור הישראלי״. המצב הוא שהמתנחלים הם חלק מצה״ל ומשתתפים בכוח / בדרג הפיקודי. בניגוד לאוכלוסיה הפלסטינית שהיא אוכלוסיה זרה, אוכלוסית המתנחלים היא אוכלוסיה של אבא/אמא/דודה/אח/שכנים של (חלק מ)המשרתים. הסיכוי שצה״ל לא ינהג במתנחלים בכפפות של משי הוא מאוד נמוך, בלי קשר לדעות הפוליטיות של הציבור הישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוף הפיקוד רואיין אתמול בטלביזיה, התחיל בלקיחת אחריות, אמר את הדברים שצריך להגיד על "נטילת החוק לידיים" כאילו יש חוק לפיו אפשר לשרוף בתים ומכוניות והשאלה היחידה היא מי צריך להוציא אותו לפועל, הודה בכך שצה"ל טעה כשלא התכונן לאפשרות של פוגרום רב-משתתפים, אבל לא התייחס (ולא נשאל ע"י המראיינים) לכך שבמשך שעות עמדו חיילים, ראו מה שנעשה, ולא עשו (כמעט?) כלום כדי לעצור, תרתי משמע, את המתפרעים. יפה מאד שנמצאו שם מי שטרחו להוציא כמה זקנים מהבתים שעלו באש, מן הסתם הם יקבלו את עיטור הגבורה וידליקו משואה, או כפר פלסטיני, ביום העצמאות. עכשיו יש קושי לדעת מי בדיוק הצית איזה בית, מי שרף איזו מכונית, מי גרם לפציעתם של מאות ומי הרג/רצח את סאמח אלאקטש, בעוד שלפחות חלק מהפושעים היו יכולים להעצר ולהיות מזוהים בו במקום. הגיע הזמן, באיחור גדול מאד, שיוקם כוח מתחרדלים שיוקפץ במקרים כאלה לשטח ויעצור את המתפרעים לפני שאיזו שריפה דומה תעלה בחיי אדם רבים. ואת פוגל ("לא הובנתי") צריך להאשים בהסתה לרצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך, ראוי, רצוי... כל זה לא מחובר למציאות. המציאות היא שראינו פה ביצוע פוגרום פר אקסלנס בתמיכת צה״ל ועם תמיכה רשמית (ומנומקת!) של השלטון. מעבר למישור של דיבור על מוסר וכל מיני שטויות כאלה של שמאלנים, הממשלה המטומטמת הזאת מנסה בכוח לספק תחמושת לאירגונים הבינלאומיים כשישראלים יתחילו להסתבך עם בתי משפט בינלאומיים (שיתחילו לחגוג על ישראלים אחרי ה״רפורמה״ המשפטית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שצה"ל מעוניין להגן על החיילים שלו מפני מעצר באירופה, ולו רק מפני שזה יפגע עוד יותר ברצון להתגייס לקרבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי יש הוגי דעות צבאיים שחושבים אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון לכך הוא פשוט: להמנע מקיצוניות ולהגיע להסכמות עם האופוזיציה על פי פשרה שיציע הנשיא. ההמון יעלה באש רק חצי מהבתים שתוכנן לשרוף. חשוב לשמור על מתינות ולא להיות קיצוני. (כל הזכויות שמורות לשלי יחימוביץ׳) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהתכוונת למציאות שהיא הרבה יותר גרועה. צה''ל ביכולתו האינסופית לאלתר, מצרף את המועיל ואת הנעים ולמעשה המתנחלים משולבים בפעילות צה''ל הרבה יותר מחלקם באוכלוסיה. בצורה רשמית או רשמית למחצה הרבש''צים משולבים בתוך צה''ל וצה''ל מעביר יותר ויותר פעילויות לחטיבות אזוריות המורכבות ממילואימניקים תושבי האזור. אני מניח שמילואימניקים רבים בפרט מן המגזר שלנו אינם מתלהבים מן העיסוק הסיזיפי והבלתי מועיל עם נוער עבריין פלשתינאי, עם המנהל האזרחי המושחת, עם משת''פים פליליים, עם מתפרעים מתנחלים ועם חיפושים בבתים. לא פלא שצה''ל מתפתה להשתמש במילואימניקים מקומיים שבעיניהם השירות בשטחים הוא שליחות אידיאולוגית וחוצמזה עבורם זה שירות קל''ב. כך שלמעשה האפשרות של צה''ל להגן על פלשתינאים בלתי מעורבים אינה בגדר המציאות. ברגע זה שומעים בחדשות שההפגנות במחלף השלום בת''א הדרדרו להסתערות פרשי משטרה והטלת רימוני הלם. מצד שני מדווח על הטלת אבנים מן הגגות על השוטרים. יש להזהר מסינדרום החור גנב. אינספק שהאחריות להדרדרות המצב נופלת בחיקו של שר המשטרה שאינו מבדיל בין מפגינים למתפרעים. יחד עם זאת, אני מתקשה מאד להבין איך חסימת כבישים בת''א ואיך שיבוש חייהם של עוברי אורח משרתת את מטרות המפגינים. זה מה שקורה כאשר מפגינים ופרובוקטורים מקצועיים מובילים את התנועה הפוליטית ולא להיפך. מצער מאד שהמצב הקטסטרופלי בו הקרונות מנסים לפטר את המגזר הקטר, נתקל בחוסר התאמה מוחלט של ההנהגה הפוליטית של המגזר. הם באים כדי ''לתפוס את מקומם'' ליד שולחן הממשלה ומוצאים עצמם ללא שולחן ממשלה ועם הצורך להוביל את הציבור שלהם באופוזיציה ובמשבר חוקתי המנסה לא רק להדיר אותם מן השלטון, אלא גם לשלול מהם את זכויות האזרח שלהם. במקום להסב בכורסאות עור ולבחור בין הצעות המומחים, הם מתבקשים לעלות על הפודיום ולדבר אל ליבו של המון מפגין. במקום לעסוק בתככים על חלוקת לטיפונדיות הם מוצאים עצמם נדרשים לכישורים תיאטרליים ואוראטוריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחזק את התגובה הזו. תיאור מהימן של הדברים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |