בתשובה לשוקי שמאל, 28/02/23 12:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ה. אתה מתאר את הבעיה ולא את הפתרון. המתנחלים עושים פוגרומים משום שיש בציבור מספיק אנשים שיגידו להם "כל הכבוד". במצב זה צה"ל לא יכול לנקוט נגדם ב"אמצעים הקיצוניים ביותר" כי גם בצבא יש מספיק חיילים שיגידו למתנחלים "כל הכבוד". הדרך שאתה מציע היא הדרך המהירה ביותר למלחמת אחים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ה. שיגידו למתנחלים? חלקם בעצמם מתנחלים. המתנחלים משולבים והם חלק בלתי נפרד מהכוח הלוחם והמחלטר בשיטור של צה״ל בשטחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא ירדתם לסוף דעתי. לא כדאי להכביר מילים בנושא זה מפני שפרשתי כאן אופן פעולה שממילא אין לו גיבוי ציבורי. צה"ל לא בנוי להיות במצב מתמשך של חיכוך עם המתנחלים. צה"ל נועד להגן על אזרחי ישראל ולא לשטר אותם. חיילי צה"ל אינם מתגייסים כדי לאכוף את תקנות הבנייה על אזרחי ישראל. מנגד הבעיה היא שהמתנחלים מפריעים לצה"ל במילוי ההוראות והמשימות שלו. הפיתרון למצב זה הוא שהתגובה של צה"ל כלפי מי שיפריע לו בפעולותיו תהיה כל כך קיצונית וחד פעמית (כפי שמצפים מצבא לפעול) שההפרעות האלו יפסקו אחת ולתמיד וצה"ל יוכל לקיים בהמשך קשר טוב עם האזרחים הממושמעים. אני לא רואה גב ציבורי לפעולה כזו (ע"ע אלטלנה). לכן המשימה של צה"ל בשטחים, כל עוד הימין בשלטון היא בלתי אפשרית. צה"ל נלחם שם בערבים, במתנחלים וכעת גם בשלטון. התוצאה לאורך זמן, היא שחיקת הסבלנות והמוטיבציה, הסתאבות, והיכולת הקרבית. באשר למטלה הגדולה מאד המוטלת על מנהיגי האופוזיציה, התאכזבתי מאד מן הראיון של אייזנקוט למעריב. אייזנקוט הוא מבחירי האופוזיציה. מה שצריך לעמוד בראש מעייניו הוא איך הוא מנהיג את האופוזיציה ואיך הוא מנהיג את האלקטורט שלו (מה הוא אומר לו). והנה כמו גנץ לפניו, הוא מתנהג כאילו הוא יושב ליד שולחן הממשלה וניכר שהבעיות המטרידות אותו הן הבעיות של רוה"מ ולא הבעיות שלו. משל למה הדבר דומה? לנהג אוטובוס שראשו טרוד בבעיות של אגד. אחד מסודות המנהיגות הוא לדעת לטפל בכל נושא בזמנו ולא לטפל כל הזמן בנושאים לא אקטואליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר שכחתי. נשחק האמון בין הפיקוד לחיילים. החיילים מרגישים שמטילים עליהם משימות בלתי אפשריות ואח''כ משתמטים מן האחריות לכשלונות ומניחים לחפ''ש לשאת באחריות ובעונש. אני לא אומר שזה המצב בפועל אבל זוהי לבטח תחושת החיילים. אני מניח שהדעה הפוליטית בקרב החיילים מפולגת בערך כמו בציבור ללא החרדים. יחד עם זאת, בזמן םרשת אלאור עזריה, נראה היה כי כל החיילים התנגדו לעמדת הפיקוד הבכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המשימה של צה"ל בשטחים היא בלתי אפשרית"- בוקר טוב. התוצאה לאורך זמן היא גם, ואולי בעיקר, קהות הרגש. הכתבה במעריב מלאה שגיאות הגהה. אחת מצאה חן בעיני: "יזכר לגירעון עולם". נראה לי שזה באמת מה שיקרה לממשלה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא שמתי לב אבל זה לא מפתיע. אתה מודע למצבו הפיננסי של מעריב? זהו עיתון, בעבר מן החשובים בישראל, שפשט את הרגל ומתקשה להתקיים. הוא כבר אינו מודפס וממשיך להתקיים בשולי התקשורת, במהדורה דיגיטלית בלבד. עוד אחד מסימני הזמן של פשיטת הרגל של עיתונות החדשות המודפסת. אני מניח שבעיות ההגהה הן רק אחד מסימני הקיום בדוחק של העיתונות הזאת ברשת. סימנים אחרים הם מהימנות נמוכה, הסתרת אינטרסים מסחריים ופוליטיים ומספר נמוך מאד של עיתונאים ומקורות עצמאיים. ב. אני מוסיף כאן הפנייה לראיון עם סלב מעניין. לעתים אנשים במחננו שואלים את עצמם, מי הם האזרחים מן השורה, עם רמת משכל תקינה ושאינם מקיימים חיים מלאים בתוך מציאות הזוייה, שעדיין מצביעים למשטר העיוואים של נתניהו. אני לא חושב שגלעד נמנה עמם, אבל הוא כבר עשה דרך ארוכה מאד מן השמאל אל תוך מחנה הימין האמוני. למרבה הצער המראיין הוא ליכודיוט כיפתי מצוי, כך שמה שנשאר כאן הוא גילוי הלב של המרואיין. ראיון עם אברי גלעד. אני חושב שהתלהבות המומר של גלעד מביתו היהודי החדש, תידא חן בעיניך. גלעד מדבר בראיון על יהירות השמאל. לדעתי, הוא עצמו עדיין לוקה בה והיא שורש חוסר מודעותו למגבלותיו האינטלקטואליות ולכך שהוא אינו ממשיך במאמץ לפרוץ את המגבלות האלו ומשתקע בניחותא בפסבדו-אינטלקטואליות, פסבדו-פסיכולוגיה ופסבדו-יהדות בנוסח ימימה אביטל. מפתיע שאדם הגיוני כמו גלעד סבור ש90% מן המהפכה המשטרית של לוין ורוטמן יכול להיות מקובל על רוב הציבור. אפשר להבין מדוע אוטיסטים מוגבלים בשכלם כמו לוין ורוטמן אינם מסוגלים לזהות שהתבשיל שרקחו אינו אלא עריצות הרוב. המציאות הפוליטית היא די פשוטה. הקרונות החליטו לפטר את המגזר הקטר וכעת בהסתתרם מאחורי האידיוטים השימושיים לוין ורוטמן הם מנסים לפשוט מן המיעוט המוביל הזה את זכויותיו והגנותיו האזרחיות. לצורך זה הם מנצלים מכשלות, בחלקן מישניות (העומס והסחבת בבתי המשפט) ובחלקן לא קשורות (הביטחון האישי והמשילות הרופפים). יש בעיית אמון של הציבור בשופטים ובשוטרים. יש בעיה של עודף כוח בידי עובדי ציבור כמו היועמ"שים. אבל האם הפיתרון הוא למסור את כל הכוח לרשוצת המבצעית שסובלת מאיוש יתר ע"י חדלי אישים, דמגוגים, פופוליסטים וחסרי השכלה וכישורים. הרי זו היא בדיוק הבעיה שגרמה לנדידת הכח אל המשפטנים. במצב הנתון, המשך המצב הקיים כדיף פי 100 על עריצות הרוב שמסדר לנו השלטון החדש. מבחינה סו אפשר להצדיק לחלוטין את הנואשות של המחאה. נשיא המדינה יצחק הרצוג אולי אינו מקסים, מפתיע וניו-אייג'י כמו ימימה אביטל, אבל הוא כנראה אדם פוליטי שמכיר היטב את הכוחות הפועלים ומבין את האסון שהם מביאים. אולי היה מוטב לאברי גלעד לקרוא את הצעת הפשרה של נשיא המדינה, כדי להבין מה פסול בהצעות של ההפיכה המשטרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדתי לסוף דעתך ואתה לא טועה. רק הוספתי הערה שזה יותר מ - ״אין תמיכה בכך בציבור הישראלי״. המצב הוא שהמתנחלים הם חלק מצה״ל ומשתתפים בכוח / בדרג הפיקודי. בניגוד לאוכלוסיה הפלסטינית שהיא אוכלוסיה זרה, אוכלוסית המתנחלים היא אוכלוסיה של אבא/אמא/דודה/אח/שכנים של (חלק מ)המשרתים. הסיכוי שצה״ל לא ינהג במתנחלים בכפפות של משי הוא מאוד נמוך, בלי קשר לדעות הפוליטיות של הציבור הישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוף הפיקוד רואיין אתמול בטלביזיה, התחיל בלקיחת אחריות, אמר את הדברים שצריך להגיד על "נטילת החוק לידיים" כאילו יש חוק לפיו אפשר לשרוף בתים ומכוניות והשאלה היחידה היא מי צריך להוציא אותו לפועל, הודה בכך שצה"ל טעה כשלא התכונן לאפשרות של פוגרום רב-משתתפים, אבל לא התייחס (ולא נשאל ע"י המראיינים) לכך שבמשך שעות עמדו חיילים, ראו מה שנעשה, ולא עשו (כמעט?) כלום כדי לעצור, תרתי משמע, את המתפרעים. יפה מאד שנמצאו שם מי שטרחו להוציא כמה זקנים מהבתים שעלו באש, מן הסתם הם יקבלו את עיטור הגבורה וידליקו משואה, או כפר פלסטיני, ביום העצמאות. עכשיו יש קושי לדעת מי בדיוק הצית איזה בית, מי שרף איזו מכונית, מי גרם לפציעתם של מאות ומי הרג/רצח את סאמח אלאקטש, בעוד שלפחות חלק מהפושעים היו יכולים להעצר ולהיות מזוהים בו במקום. הגיע הזמן, באיחור גדול מאד, שיוקם כוח מתחרדלים שיוקפץ במקרים כאלה לשטח ויעצור את המתפרעים לפני שאיזו שריפה דומה תעלה בחיי אדם רבים. ואת פוגל ("לא הובנתי") צריך להאשים בהסתה לרצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך, ראוי, רצוי... כל זה לא מחובר למציאות. המציאות היא שראינו פה ביצוע פוגרום פר אקסלנס בתמיכת צה״ל ועם תמיכה רשמית (ומנומקת!) של השלטון. מעבר למישור של דיבור על מוסר וכל מיני שטויות כאלה של שמאלנים, הממשלה המטומטמת הזאת מנסה בכוח לספק תחמושת לאירגונים הבינלאומיים כשישראלים יתחילו להסתבך עם בתי משפט בינלאומיים (שיתחילו לחגוג על ישראלים אחרי ה״רפורמה״ המשפטית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שצה"ל מעוניין להגן על החיילים שלו מפני מעצר באירופה, ולו רק מפני שזה יפגע עוד יותר ברצון להתגייס לקרבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי יש הוגי דעות צבאיים שחושבים אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון לכך הוא פשוט: להמנע מקיצוניות ולהגיע להסכמות עם האופוזיציה על פי פשרה שיציע הנשיא. ההמון יעלה באש רק חצי מהבתים שתוכנן לשרוף. חשוב לשמור על מתינות ולא להיות קיצוני. (כל הזכויות שמורות לשלי יחימוביץ׳) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהתכוונת למציאות שהיא הרבה יותר גרועה. צה''ל ביכולתו האינסופית לאלתר, מצרף את המועיל ואת הנעים ולמעשה המתנחלים משולבים בפעילות צה''ל הרבה יותר מחלקם באוכלוסיה. בצורה רשמית או רשמית למחצה הרבש''צים משולבים בתוך צה''ל וצה''ל מעביר יותר ויותר פעילויות לחטיבות אזוריות המורכבות ממילואימניקים תושבי האזור. אני מניח שמילואימניקים רבים בפרט מן המגזר שלנו אינם מתלהבים מן העיסוק הסיזיפי והבלתי מועיל עם נוער עבריין פלשתינאי, עם המנהל האזרחי המושחת, עם משת''פים פליליים, עם מתפרעים מתנחלים ועם חיפושים בבתים. לא פלא שצה''ל מתפתה להשתמש במילואימניקים מקומיים שבעיניהם השירות בשטחים הוא שליחות אידיאולוגית וחוצמזה עבורם זה שירות קל''ב. כך שלמעשה האפשרות של צה''ל להגן על פלשתינאים בלתי מעורבים אינה בגדר המציאות. ברגע זה שומעים בחדשות שההפגנות במחלף השלום בת''א הדרדרו להסתערות פרשי משטרה והטלת רימוני הלם. מצד שני מדווח על הטלת אבנים מן הגגות על השוטרים. יש להזהר מסינדרום החור גנב. אינספק שהאחריות להדרדרות המצב נופלת בחיקו של שר המשטרה שאינו מבדיל בין מפגינים למתפרעים. יחד עם זאת, אני מתקשה מאד להבין איך חסימת כבישים בת''א ואיך שיבוש חייהם של עוברי אורח משרתת את מטרות המפגינים. זה מה שקורה כאשר מפגינים ופרובוקטורים מקצועיים מובילים את התנועה הפוליטית ולא להיפך. מצער מאד שהמצב הקטסטרופלי בו הקרונות מנסים לפטר את המגזר הקטר, נתקל בחוסר התאמה מוחלט של ההנהגה הפוליטית של המגזר. הם באים כדי ''לתפוס את מקומם'' ליד שולחן הממשלה ומוצאים עצמם ללא שולחן ממשלה ועם הצורך להוביל את הציבור שלהם באופוזיציה ובמשבר חוקתי המנסה לא רק להדיר אותם מן השלטון, אלא גם לשלול מהם את זכויות האזרח שלהם. במקום להסב בכורסאות עור ולבחור בין הצעות המומחים, הם מתבקשים לעלות על הפודיום ולדבר אל ליבו של המון מפגין. במקום לעסוק בתככים על חלוקת לטיפונדיות הם מוצאים עצמם נדרשים לכישורים תיאטרליים ואוראטוריים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |