בתשובה להעלמה עפרונית, 03/07/22 11:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבחירה להגדיר דווקא את הלידה כרגע בו זכותו של העובר לחיים היא כשל כל אדם אחר היא שרירותית. אין לה הצדקה ביולוגית. הטענה שלי היתה: "השאלה היא מתי מתחיל המתישהו, ובין החיים מתחילים בעת העיבור לחיים מתחילים בלידה יש הרבה אפשרויות" את בחרת באופן שרירותי באחת מהאפשרויות האלה (הקיצונית מלמעלה), האפיפיור בחר באפשרות אחרת (הקיצונית מלמטה). מבחינת ההשלכות על המציאות, הבחירה שלך טובה יותר לדעתי (=בכל מה שנוגע להפלות אני מעדיף לחיות בעולם אותו את מנהלת על פני עולם אותו האפיפיור) מבחינת ההצדקה, הבחירות של שניכם מוצדקות באותה מידה. הסיפור של "יכול לשרוד בעזרת כל אדם ולא רק אמו" הוא לא נכון יותר מ"כל זרע הוא קדוש". _____ אגב, מהערת הרגל השלישית אני מבין שברור לך ששאלת זכות האשה לגופה לא מתאיינת ברגע הלידה, היא פשוט משנה שם... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
____ שאלה של חובות וזכויות הוריות היא לא שאלה של זכות האדם על גופו, גם אם בהקשר הזה מדובר בשתי שאלות שעשויות להתעורר בסמוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש על הורה להאכיל את הילד שלו, אז החובה הזאת חלה על הגוף שלו (ילדים לא אוכלים בעזרת טלפטיה), ז''א הזכות של ההורה על גופו נפגמת בגלל החובה שלו לדאוג לילדו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החובה שלי כהורה, אם הילד בחזקתי, היא שהוא יהיה מוזן. אני יכולה להניק, אני יכולה להאכיל בפורמולה, אני יכולה ללכת לישון אם אבא שלו מאכיל אותו, סבתא שלו יכולה להאכיל אותו, השכן ממול יכול להאכיל אותו, אחות בפגיה יכולה להאכיל אותו, עובדת סוציאלית יכולה להאכיל אותו אם היא במקרה נקלעה לביתנו, אפשר להוציא אותו מחזקי ושאנשים זרים יאכילו אותו. כל הדברים האלה (למעט הנקה) לא קשורים בגוף שלי. אם הטענה היא שהורות ליצור חסר ישע פוגעת בחירות אז כן, זה נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הנקה וגם האכלה בפורמולה זה משהו שאת עושה בעזרת הגוף שלך. אם האבא מאכיל אז הוא עושה את זה בעזרת הגוף שלו. על הסבתא או השכן אין חובה הורית (אלא אם כן הם האפוטרופסים), לכן אם הם אלה שמאכילים אז ההורה צריך לבקש (בעזרת גופו) מהסבתא או מהשכן להאכיל את התינוק, כשמוציאים את התינוק מחזקתך מוציאים ממך את האחריות ההורית... להורה יש יותר אפשרויות איך לממש את האחריות ההורית על התינוק מאשר לאשה הרה, אבל החובה ההורית היא עדיין פגיעה בזכותו של האדם לגופו. כמעט לכל (אולי אפילו לכל) פגיעה בחירות היא יש השלכות על הגוף של הנפגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי ששני הסיפורים שונים בנכונותם. הסיפור (טיעון בעצם של העפרונית, הקטנתו על ידי שינוי שמו ל"סיפור" מיותרת כאן) של העפרונית הוא משפט שאפשר לדון בו האם הוא משפט אמיתי או לא, למשל. הסיפור השני הוא משפט שהוא בגדר "not even wrong". זה משפט שהוא אכן יותר מתאים לסיפור - אין בו שום עובדה לגבי העולם האמיתי. פופר היה אומר שהוא בלתי ניתן הפרכה, בעוד המשפט של העפרונית ניתן גם ניתן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, לצורך העניין, הטיעון של האפיפיור חזק יותר (בעוד שזה של העפרונית הופרך, זה של האפיפיור לא ניתן להפרכה). אבל הנקודה היא ששניהם לא רלוונטים, הגם אם זה היה נכון שעוברים לא יכולים לחיות מחוץ לגופה של האם לא היה בזה הצדקה מספקת בדיוק כמו שגם אם הזרע קדוש זה לא אומר שאין לאישה זכות להפיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תקרא את פופר שוב, זה בדיוק הפוך גוטה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פופר לא אומר שטיעונים שניתנים להפרכה הם טיעונים חזקים יותר מטיעונים שלא ניתנים להפרכה (אחרי הכל, העפרונית מסתמכת על הזכות לחיים, שהוא טיעון שלא ניתן להפרכה), רק שתיאוריה מדעית לא יכולה להתסתמך על טיעונים שלא ניתנים להפרכה. כמובן שגם פופקר מקבל שטיעונים שהופרכו הם טיעונים חלשים מכל טיעון אחר בלי קשר ליכולת שלנו להפריך אותו, מהסיבה הפשוטה שהם הופרכו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |