|
||||
|
||||
החובה שלי כהורה, אם הילד בחזקתי, היא שהוא יהיה מוזן. אני יכולה להניק, אני יכולה להאכיל בפורמולה, אני יכולה ללכת לישון אם אבא שלו מאכיל אותו, סבתא שלו יכולה להאכיל אותו, השכן ממול יכול להאכיל אותו, אחות בפגיה יכולה להאכיל אותו, עובדת סוציאלית יכולה להאכיל אותו אם היא במקרה נקלעה לביתנו, אפשר להוציא אותו מחזקי ושאנשים זרים יאכילו אותו. כל הדברים האלה (למעט הנקה) לא קשורים בגוף שלי. אם הטענה היא שהורות ליצור חסר ישע פוגעת בחירות אז כן, זה נכון. |
|
||||
|
||||
גם הנקה וגם האכלה בפורמולה זה משהו שאת עושה בעזרת הגוף שלך. אם האבא מאכיל אז הוא עושה את זה בעזרת הגוף שלו. על הסבתא או השכן אין חובה הורית (אלא אם כן הם האפוטרופסים), לכן אם הם אלה שמאכילים אז ההורה צריך לבקש (בעזרת גופו) מהסבתא או מהשכן להאכיל את התינוק, כשמוציאים את התינוק מחזקתך מוציאים ממך את האחריות ההורית... להורה יש יותר אפשרויות איך לממש את האחריות ההורית על התינוק מאשר לאשה הרה, אבל החובה ההורית היא עדיין פגיעה בזכותו של האדם לגופו. כמעט לכל (אולי אפילו לכל) פגיעה בחירות היא יש השלכות על הגוף של הנפגע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |