 |
ממש בא לי להתחכם ולכתוב: אני לא נוהג להגיד לך את זה, אבל הפעם אתה ממש טועה!
למרבה הטרגדיה, התמונה הכללית יותר בעייתית.
מצד אחד,
לפני כחודשיים חזרתי מחו"ל ועברתי את אותו תהליך. מסימני הזמן והמקום הרעים, בהחלט אפשרי שמאז נהפכו הדברים על פיהם, אבל ככל שהבנתי אז, היתה זו בקשה חד-פעמית ממי שחוייב ע"פ התקנות להיות בבידוד בביתו, לאפשר למשטרה לאכן אותו באמצעות הטלפון הנייד. למחרת ביקשו שוב, כלומר האישור היה רק לאותו יום. נאמר בבירור, שמי שלא יסכים, מותיר בידי המשטרה את האפשרות לבדוק את קיום הבידוד באמצעות ביקור פיזי של שוטר.
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שהמדובר ב"איום" סרק. ברור לגמרי שאין למשטרה כל אפשרות לבקר מספר משמעותי של מבודדים ולא שמענו על גל הרשעות של מפירי בידוד שנלכדו ואפילו באקראי.
למעשה, "נפלה" על המבודד בחירה חופשית בין האפשרות לאפשר למשטרה לממש את מדיניות בידוד נשאי האומיקרון לבין האפשרות לסכל זאת. אין לי דרך לדעת, אבל מהתרשמותי מתגובת הנוסעים האחרים, כפי הנראה שהרוב הגיב בעויינות כמוכם ובעצם בחר להכשיל את המהלך.
הכשל כאן, אינו לשון ה"איום" המיותר שהפעילה משטרת ישראל ללא שום צורך על אזרחים שומרי חוק. הכשל האמיתי הוא ההסכמה הרחבה (עד כמה שאני יכול להעריך) מצד רוב אזרחי להכשיל מהלך תקין וסביר לגמרי של משטרת ישראל.
מצד שני,
לצערי, איני תופס גישה שלילית ומכשילה כזו כלפי הרשויות כמין מהלך אזרחי דמוקרטי בנוסח רוזה פארקס, אלא כביטוי לתסכול ועוינות אזרחית כלפי שלטון החוק.
בשבתי כ"שופט כל הארץ", איני נוטה להעניק לכם מדליה, אבל איני יכול להימנע מלתהות איזו מציאות הולידה עוינות כה רחבה כלפי הרשות.
כאשר אני חושב רק על האפיזודות האחרונות של קצינת המשטרה השופטת אתי קרייף, הקצין המדלג חכרוש ועינוי הדין המתמשך של קצין המשטרה שהרג בשוגג לפני שנתיים את הנער העבריין הנרקומן והאלים, סולומון טקה שהתמחה בסחיטת כסף מנערים ואיומים ויידוי אבנים על שוטרים.
זה לא שמצאתי איזו משטרה חלופית למשטרת ישראל, אלא שאני נאלץ להשלים ולהודות שמשטרת ישראל היא לא רק מושחתת וחלשה, אלא גם הצליחה לנכר פלח רחב של האוכלוסיה הסבור שהמשטרה נרתעת/מורתעת מלטפל ביד קשה בעבריינים ובוחרת לעסוק באכיפה והטרדה של אזרחים שהם שומרי חוק בדרך כלל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש