|
||||
|
||||
אני מצטרף לידידיה: ממוצע של דו"ח אחד לשנה לנהג מקצועי נשמע לי כמו הישג מאד מרשים, וזה כנראה הופך אותו לנהג זהיר בהרבה מכל מגיבי האייל. לא אתפלא אם הרקורד הזה שם אותו באחוזון העליון (או אף למעלה מזה) של הנהגים הזהירים בארץ (מפורסמת איפשהו סטטיסטיקה בנושא?). יודעים כבר האם סיבת התאונה היא טעות אנוש של הנהג? |
|
||||
|
||||
ואולי כל העברות היו בחמש השנים האחרונות? נהגי האייל אינם מקצועיים, בדיוק כמו שלו היו מנתחים היו הורגים הרבה חולים (בלי הכשרה נוספת) ואם היו טייסים היו מרסקים הרבה מטוסים, ואם היו עושים סלטות על הקורה היו שוברים את המפרקת חמישים פעם (הה). מה זה רלוונטי כאן? |
|
||||
|
||||
עניין המקצועיות רלוונטי לנסועה, הוא נמצא יותר זמן על הכביש בכל יום מנהגים רגילים. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל הנקודה שלי היא שהציפייה ממקצוענים היא להיות הרבה יותר טובים מהאזרח הממוצע. ובהרבה אני מתכוון הרבה מאד - פי מאה או פי אלף יותר טובים זה לא בלתי סביר. ואני לא חושב שנהג אוטובוס נוסע פי מאה יותר מאזרח רגיל. |
|
||||
|
||||
הציפייה שנהג אוטובוס יהיה "טוב פי אלף" מנהג טיפוסי היא לא מבוססת (בלשון המעטה). אפילו הסיפא שלך חותרת תחת הציפיה הזו: גם אם נניח שמתמטיקאי מקצועי הוא טוב במתמטיקה "פי אלף"(?) מאזרח רגיל שלא ראה משוואה ריבועית מאז בית הספר, כולנו נוהגים לא מעט (גם אסתכן בדאנינג-קרוגר, ואציע שאולי נהיגה היא תחום עם תקרת מיומנות לא מאד גבוה). אישית אופתע אם יסתבר שזה בכלל אפשרי להיות נהג טוב פי אלף מאזרח רגיל. גם "פי 10" יפתיע אותי (אנחנו מדברים על נהיגת-כביש בתנועה רגילה, לא על נהיגת מירוצים וכדומה, כן?). ואפילו אם בניגוד מוחלט לאינטואיציה שלי קיים שם בחוץ נהג כזה, הג'ון-פון-ניומן של הנהיגה - אז, ובכן, אחד לא מספיק. עוד נקודה שלא עלתה כאן: למיטב ידעתי נהגים מקצועיים מקבלים - ובצדק - תשומת-לב מוגברת משוטרים, מה שמגדיל את הסיכוי שהם יחטפו דו"חות לעומת נהג-סתם זהיר בדיוק באותה מידה, אפילו אחרי ששולטים על משך הזמן בו הם בדרכים. |
|
||||
|
||||
אתה הרי יודע טוב כמוני ש"פי אלף" של הפונז היה לשון מטאפורית, כך שניטפוקך תמוה בעיני. הצעה שאולי יכולה לפשט קצת את העניינים: לשקלל את חומרת העברה, גם מבחינת העונש הישיר וגם במספר הנקודות שהיא מדביקה לעבריין, בנזק ההפוטנציאלי שהיא עלולה לגרום, ע"י נוסחה שתתחשב במספר הנוסעים ברכב בשעת ביצוע העברה ובמשקל הרכב אבל גם (במכנה) בקילומטרז' של הנהג (בכך אני נסוג קצת מהעמדה הקודמת שהצגתי, שהיתה אמנם עמדה עקרונית אבל שעתה עברה). המהדרין יכולים להכניס לחשבון גם את הגיל של אותם נוסעים, מתוך הרציונל שסיכון של אדם שאינו יכול לשקול בעצמו את רמת הסיכון שהוא לוקח הוא ארוע חמור יותר. הורים לילדים קטנים שלא יאהבו את זה יכולים פשוט להשאיר את הילדים באוטו נעול לכמה שעות, ובעייתם נפתרת. רוכבי רכב דו-גלגלי דווקא ישמחו משינוי כזה בחוק, אבל מי שמסכן בעיקר את עצמו ומפחית קצת את העומס בכבישים באמת ראוי לעידוד. בהנחה שבאותה נוסחה לא יהיה שום פקטור 1000, יש בזה הגיון? |
|
||||
|
||||
הוא כתב "פי מאה או פי אלף יותר טובים זה לא בלתי סביר", וזה היה בהקשר של היחס לו יש לצפות בין קצב הדו"חות של נהגים-סתם לקצב הדו"חות של נהגים מקצועיים. אז דווקא הבנתי את המספרים האלה בצורה מאד מילולית. ואם אתה כבר הולך למחוזות האלה, אפשר פשוט לתת לאיזה מתמחה במרכז המחקר של הכנסת לבנות מודל פרדקטיבי של סיכון הנהג (משהו כזה, נניח, עם הפיצ'רים המתבקשים). אבל כולנו יודעים שזו תכנית הגיונית מידי מכדי להיות ריאלית. |
|
||||
|
||||
למה צריך מתמחה בכנסת? אני בטוח שאקטוארים בחברות הביטוח כבר עשו את זה מזמן. |
|
||||
|
||||
מאחר שפקטור הנסועה בין נהג מקצועי לאזרח הפשוט לא כל כך גדול (בני מזל נמצאים רק שעה על הכביש כל יום, רבים גם שעתיים בנסיעות לעבודה וחזרה, מה שאומר שבינם לבין מי שנוהג משרה מלאה של 8 שעות ביום יש פקטור של בין 4 עד 8), אזי גם 'פי עשרים' אמור להביא לכך שלנהג מקצועי יהיו פחות הרשעות בשנה ממני. אבל דוגמאות לפקטורים גבוהים שאנחנו מצפים ממקצוענים יש הרבה: הסיכוי שלי להנחית מטוס נוסעים בשלום הוא אפסי מול זה של טייס אל על, שאמור להנחית מאות טיסות בשלום. הסיכוי שלי להבקיע שער במשחק כדורגל הוא הרבה פחות מאלפית מזה של ערן זהבי. הסיכוי שלי לבצע ניתוח מוח (או אפילו בטן) מוצלח הוא זעום יחסית לשל מנתח מקצועי. ואם תשים אותי מול גן ילדים, אחזיק מעמד חצי שעה בקושי מול גננת שתעשה זאת מאות שעות כל שנה. לעומת זאת, כנראה שהסיכוי של ערן זהבי לפתור את הבעיות שאני פותר בעבודתי המקצועית, גם הוא נמוך מאד. |
|
||||
|
||||
(במידה וזה לא מובן מאליו) 1. יש הבדל בין רמת ההתמקצעות שנסיון מביא במקצועות שונים. תשווה מלצר לרופא או קופאי בסופר למורה. 2. יש תחומים בהם נסיון לא מייצר התמקצעות, רוב בני האדם לא יצליחו להבקיע כמו ערן זהבי גם עם 40 שנות נסיון. יש סיבה שערן זהבי מרוויח כל כך הרבה כסף, וזה לא רק הנסיון. 3. נהג מקצועי רוכש נסיון בהרבה תחומים, שליטה ברכב, תיקון תקלות ברכב, הערכת זמן נסיעה, ניווט בכבישים, סבלנות בפקקים, חניה, נסיעה ברוורס... רובם לא קשורים למספר ההרשעות שנה. 4. יש גבול (שתלוי בתחום) לכמה נסיון משפר את היכולת. ההערכה של פי אלף, פי עשרים, או אפילו פי 1.2 בהקשר של מספר הרשעות לשנה של נהגים מקצועיים לעומת קומיוטרס נראית לא לא שייכת לשום עולם מציאותי שאני מכיר. |
|
||||
|
||||
כל הדיון האקדמי/לוגי הזה על הסתברויות וחישובי שעות הוא אולי זווית מעניינת, אבל לדעתי הוא חוטא למציאות. כולנו ישבנו במושב האחורי של נהגי מוניות או ראינו איך נהגי אוטובוס (מסוימים) מפרשים את ה״מיקצוענות״ שלהם על הכביש. הסיכוי לפגוש נהג ״מקצועי״ שמפרש את ה״מקצוענות״ שלו כידע וניסיון באופטימיזציות על הכביש הוא סיכוי לא קטן. ב״אופטימיזציות״ אני מתכוון בעיסוק הבלתי פוסק (והמסוכן) של הנהג לחפש את הנקודות בזמן ובמקום בהן הוא יכול לחתוך, לעבור שוב ושוב נתיבים, לקצר, לעקוף, לעשות פרסה, להדחף, לנסוע בניגוד לשילוט ועוד, רק כדי לחסוך עוד איזו שניה פה או איזו שניה שם במהלך יום העבודה כדי להספיק כמה שיותר במינימום זמן (ועם קצת יותר עניין ואקשן מסתם נהיגה משעממת וחסרת ריגושים על הכביש). נהגים כאלה צריך לזהות ולשלול מהם את הרישיון ויפה שעה אחת קודם. עשרות הרשאות (גם אם זה לאורך המון שנים) זה סימן לאדם שלא צריך להיות על הכביש ולא סימן ל״מקצוענות״ בשום צורה או אופן. אם לא למדת לקח אחרי שתפסו אותך בפעם ה-20 איך להיות זהיר הרבה יותר ולהקפיד יותר על חוקי התנועה מ״סתם נהגים״, אתה בפאקינג מקצוע הלא נכון ולא יודע ללמוד מניסיון. יהיה טוב לכולנו עם החוליגנים האלה ירדו מהכביש וילכו לעבוד במשהו אחר. |
|
||||
|
||||
אני דווקא אהבתי את „הרשאות״. אבל הרשעה אחת לשנה, כאשר חלק לא מבוטל מהן (בערך חצי? יותר?) הן על דברים שלא קשורים ישירות לנהיגה פחות תומכים בטענה שלך. |
|
||||
|
||||
הצבעת על הבעיה בקליפת אגוז: עשרות הרשעות מסתיימות בעשרות הרשאות להמשיך לנהוג. המוזה שנחתה על המקלדת בעקבות זאת, הציקה לי עד שנשברתי, וזה מה שיצא: ו̲ב̲כ̲ל̲ ̲ז̲א̲ת̲ ̲נ̲ו̲ע̲ ̲א̲נ̲ו̲ע̲1 לכל הדעות ובכל השעות קל לטעות בין אות לאות, וכך הרשעות הופכות הרשאות להמשיך בנסיעות, למרות התרעות (או אולי התראות), שתמיד נשמעות. קל לזהות: לנהג מגרעות אי-קיום הוראות וּמהן נובעות בשכיחות, תופעות של שגגות ותלאות שגורמות לפגיעות, ועולות בדמעות על מיתות ופציעות. בין פייטן או אידיוט, אסיים, כיאוֹת: שלום, שלום, ולהִתרעוֹת. (תשואות?) _______________ 1- תשובה לשאלה: מה אמר הנהג כשיצא ממשפטו ה-51 בענייני תחבורה ציבורית. |
|
||||
|
||||
אם נעיף יותר מדי מהר, יהיו בתחום יותר מדי נהגים צעירים וחסרי נסיון שלא הספיקו להיתפס וגם לא הספיקו לצבור מספיק ניסיון. |
|
||||
|
||||
האינטרנט מספר לי: "לבסון היו 51 הרשעות קודמות ב-55 השנים מאז עלה על הכביש. אחת ההרשעות האחרונות של בסון הייתה ב-2017, על נהיגה באור אדום. בין הרשעות העבר שלו גם שבע הרשעות על מהירות מופרזת, האחרונה שבהן לפני 20 שנה." 20 שנה של ימי עבודה על הכביש, ו-0 דו"חות על מהירות בעשרים השנים האחרונות? ממה שידוע לי בינתיים (לא יותר מהפרטים המופיעים בדיון הנוכחי), סביר יותר שהוא ראוי לצל"ש מאשר לשלילה. |
|
||||
|
||||
מקום אחר באינטרנט1 מפרט לגבי 27 מהעבירות: 6 עבירות חניה אסורה, 5 עבירות אי חגורת בטיחות, 10 עבירות פנס לא תקין, דוח מהירות מופרזת ב-2001, 2 דוחות עקיפה אסורה (האחרון משנת 89), אי ציות לתמרור עצור, אי שמירה על נתיב ימני ב-77 וחצית צומת ברמזור אדום ב2017. |
|
||||
|
||||
לאור הפירוט הזה אני מסכים שהוא לא נראה לי חריג או מחשיד בעבריינות סדרתית מסוכנת. |
|
||||
|
||||
גם אני באסכולה האומרת ש-50 עבירות ב-50 שנה ע"י נהג מקצועי נראים לי יותר קרובים ל"נהג זהיר" מאשר לנהג מסוכן. הבעיה שלגיליון ההרשאות שלו הצטרפה עדות על התנהגותו במקרה מסויים שמעידה שאולי לא היה צריך לאפשר את המשך הקריירה המקצועית שלו. במקום להטיף לעונשים דרקוניים דוקא כלפי מבצעי עבירות לא מתוכננות מראש, אני חושב שעדיף כיוון אחר. נהגים מקצועיים אמורים לעבור בחינות הכשרה והשתלמויות שאמורות גם לסנן מתוכם את הבלתי מתאימים. אני הייתי בודק אם הפילטר הזה עובד. |
|
||||
|
||||
אולי אתם צודקים בקשר למר בסון, אבל אני רוצה לנטפק ולהדגיש שוב את מה שכולנו יודעים: לא 50 עברות אלא 50 הרשעות, שלפי שער החליפין שלי הוא 5000 עברות לפחות. |
|
||||
|
||||
לא מסכים. ברגע ששילמת את קנס החנייה למשטרה או ברגע ששלמת על כל אחת מאותן עבירות רבות שהן בבחינת ברירת קנס ,הודית והורשעת לכל צורך שהוא. הדיעה שלי נקבעה בגלל חוויה אישית. נתפסתי על עבירת תנועה כלשהי כאשר מלאו 5 שנים לקבלת רישיון הנהיגה שלי. במרבית התקופה לא היה לי רכב, כך שלא נהגתי יותר מדי. בביה"מ לתעבורה כאשר טענתי לנסיבות להקלת העונש, ציינתי את היותי נהג חדש והרישום הנקי שלי. כעבור רגע פלט מכשיר הפקס על שולחן השופט רצץ של כ-15 דפי מחשב עם כ-20 עבירות שבצעתי, כולל כל עבירת חנייה שעשיתי בתקופה הקצרה בה היה לי רכב. בעניין אחר, עניין הניסיון של נהג מקצועי. ב-20 השנים האחרונות נתפסתי אולי פעם אחת בעבירת תנועה ואני נוהג (לא הרבה). נדמה לי שדבר אחד שניסיון של נהג מקצועי בודאות אמור לתת, זה קצת יותר זהירות בנהיגה והרבה ידע איך להימנע מביצוע עבירות שקל לתפוס. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון את השוטה, כוונתו היא שברוב המקרים שנהגים מבצעים עברות, הם לא נתפסים. קנס ללא ערעור הוא, כדבריך, הרשעה. |
|
||||
|
||||
נכון ולכן עצם העובדה שהעבירה מופיעה בגליון ההרשעות שלך אינה מעידה שהמדובר בעבירה חריגה או חמורה. |
|
||||
|
||||
נו, ולפי החישוב של השוטה שוקי עבר בערך 2000 עברות. |
|
||||
|
||||
למה 2000? הוא דיווח על פעם אחת שנתפס, כך שההערכה (לא ממש חישוב, כמובן) שלי היא שהוא עבר עוד 999 ולא נתפס. אגב, אני לא יודע איך לספור נהיגה במהירות מופרזת, שכן פורמלית כל 43-^10 שנ' אפשר לספור עברה חדשה... |
|
||||
|
||||
זאת שאלה אמפירית שבעקרון ניתנת לבדיקה, אבל אני מסופק אם משרד התחבורה יספק את הנתונים לגבי התפלגות מס' ההרשעות של נהגים בכלל ונהגים מקצועיים בפרט. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |