בתשובה לעומר, 01/10/21 16:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאחר שפקטור הנסועה בין נהג מקצועי לאזרח הפשוט לא כל כך גדול (בני מזל נמצאים רק שעה על הכביש כל יום, רבים גם שעתיים בנסיעות לעבודה וחזרה, מה שאומר שבינם לבין מי שנוהג משרה מלאה של 8 שעות ביום יש פקטור של בין 4 עד 8), אזי גם 'פי עשרים' אמור להביא לכך שלנהג מקצועי יהיו פחות הרשעות בשנה ממני. אבל דוגמאות לפקטורים גבוהים שאנחנו מצפים ממקצוענים יש הרבה: הסיכוי שלי להנחית מטוס נוסעים בשלום הוא אפסי מול זה של טייס אל על, שאמור להנחית מאות טיסות בשלום. הסיכוי שלי להבקיע שער במשחק כדורגל הוא הרבה פחות מאלפית מזה של ערן זהבי. הסיכוי שלי לבצע ניתוח מוח (או אפילו בטן) מוצלח הוא זעום יחסית לשל מנתח מקצועי. ואם תשים אותי מול גן ילדים, אחזיק מעמד חצי שעה בקושי מול גננת שתעשה זאת מאות שעות כל שנה. לעומת זאת, כנראה שהסיכוי של ערן זהבי לפתור את הבעיות שאני פותר בעבודתי המקצועית, גם הוא נמוך מאד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(במידה וזה לא מובן מאליו) 1. יש הבדל בין רמת ההתמקצעות שנסיון מביא במקצועות שונים. תשווה מלצר לרופא או קופאי בסופר למורה. 2. יש תחומים בהם נסיון לא מייצר התמקצעות, רוב בני האדם לא יצליחו להבקיע כמו ערן זהבי גם עם 40 שנות נסיון. יש סיבה שערן זהבי מרוויח כל כך הרבה כסף, וזה לא רק הנסיון. 3. נהג מקצועי רוכש נסיון בהרבה תחומים, שליטה ברכב, תיקון תקלות ברכב, הערכת זמן נסיעה, ניווט בכבישים, סבלנות בפקקים, חניה, נסיעה ברוורס... רובם לא קשורים למספר ההרשעות שנה. 4. יש גבול (שתלוי בתחום) לכמה נסיון משפר את היכולת. ההערכה של פי אלף, פי עשרים, או אפילו פי 1.2 בהקשר של מספר הרשעות לשנה של נהגים מקצועיים לעומת קומיוטרס נראית לא לא שייכת לשום עולם מציאותי שאני מכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדיון האקדמי/לוגי הזה על הסתברויות וחישובי שעות הוא אולי זווית מעניינת, אבל לדעתי הוא חוטא למציאות. כולנו ישבנו במושב האחורי של נהגי מוניות או ראינו איך נהגי אוטובוס (מסוימים) מפרשים את ה״מיקצוענות״ שלהם על הכביש. הסיכוי לפגוש נהג ״מקצועי״ שמפרש את ה״מקצוענות״ שלו כידע וניסיון באופטימיזציות על הכביש הוא סיכוי לא קטן. ב״אופטימיזציות״ אני מתכוון בעיסוק הבלתי פוסק (והמסוכן) של הנהג לחפש את הנקודות בזמן ובמקום בהן הוא יכול לחתוך, לעבור שוב ושוב נתיבים, לקצר, לעקוף, לעשות פרסה, להדחף, לנסוע בניגוד לשילוט ועוד, רק כדי לחסוך עוד איזו שניה פה או איזו שניה שם במהלך יום העבודה כדי להספיק כמה שיותר במינימום זמן (ועם קצת יותר עניין ואקשן מסתם נהיגה משעממת וחסרת ריגושים על הכביש). נהגים כאלה צריך לזהות ולשלול מהם את הרישיון ויפה שעה אחת קודם. עשרות הרשאות (גם אם זה לאורך המון שנים) זה סימן לאדם שלא צריך להיות על הכביש ולא סימן ל״מקצוענות״ בשום צורה או אופן. אם לא למדת לקח אחרי שתפסו אותך בפעם ה-20 איך להיות זהיר הרבה יותר ולהקפיד יותר על חוקי התנועה מ״סתם נהגים״, אתה בפאקינג מקצוע הלא נכון ולא יודע ללמוד מניסיון. יהיה טוב לכולנו עם החוליגנים האלה ירדו מהכביש וילכו לעבוד במשהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא אהבתי את „הרשאות״. אבל הרשעה אחת לשנה, כאשר חלק לא מבוטל מהן (בערך חצי? יותר?) הן על דברים שלא קשורים ישירות לנהיגה פחות תומכים בטענה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבעת על הבעיה בקליפת אגוז: עשרות הרשעות מסתיימות בעשרות הרשאות להמשיך לנהוג. המוזה שנחתה על המקלדת בעקבות זאת, הציקה לי עד שנשברתי, וזה מה שיצא: ו̲ב̲כ̲ל̲ ̲ז̲א̲ת̲ ̲נ̲ו̲ע̲ ̲א̲נ̲ו̲ע̲1 לכל הדעות ובכל השעות קל לטעות בין אות לאות, וכך הרשעות הופכות הרשאות להמשיך בנסיעות, למרות התרעות (או אולי התראות), שתמיד נשמעות. קל לזהות: לנהג מגרעות אי-קיום הוראות וּמהן נובעות בשכיחות, תופעות של שגגות ותלאות שגורמות לפגיעות, ועולות בדמעות על מיתות ופציעות. בין פייטן או אידיוט, אסיים, כיאוֹת: שלום, שלום, ולהִתרעוֹת. (תשואות?) _______________ 1- תשובה לשאלה: מה אמר הנהג כשיצא ממשפטו ה-51 בענייני תחבורה ציבורית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |